תולדות חייו של הג"ר שריה דביליצקי זצ"ל

מכל מלמדי השכלתי

משתמש ותיק
פותח הנושא
הרב שְׂרַיָה דַבְּלִיצְקִי (נולד בשנת ה'תרפ"ו, 1926) הוא רב חרדי ליטאי, פוסק, מקובל, מדקדק, פילולוג וסופר תורני פורה. ספריו עוסקים בתחומים מגוונים: הלכה, קבלה, דקדוק, דרשנות, ביוגרפיות, היסטוריה, נוסחאות תפילה ופיוטים.

ביוגרפיה
נולד בריגה שבלטביה, לאביו, בצלאל יעקב, שהיה מקורב לרב אברהם יצחק הכהן קוק בעת שהתגורר בבויסק[1]. בשנת ה'תרצ"ד (1934) עלתה משפחתו לארץ והתיישבה בתל אביב. בהיותו כבן 13 החל ללמוד אצל הרב יחיאל ישראלוב בבית הכנסת הגר"א שברחוב הירקון, והתקרב אף לרב יוסף צבי הלוי, אב"ד תל אביב. בהיותו כבן 15 עלתה משפחתו לירושלים, שם החל ללמוד בישיבת קמניץ ובישיבת חברון. הרב דבליצקי התקרב לרב דוד בהר"ן ולרב יעקב משה חרל"פ. הוא התפתח כתלמיד רוחני של הגר"א מווילנה, כמקובל וכמדקדק. בנוסף, למד הרב דבליצקי גם אצל מקובלים ספרדים בירושלים: הרב מרדכי שרעבי, הרב עובדיה הדאיה והרב מרדכי עטיה.

בהיותו כבן 20 נישא לחיה, בתו של הרב חיים עוזר ינובסקי (שהיה רב אגודת הכורמים). תחילה התגורר בתל אביב, ולאחר מכן עבר לרמת גן. שם החל להתקרב לרב אברהם ישעיהו קרליץ (ה"חזון אי"ש"), ואף נהג לצעוד לביתו מדי בוקר, להתפלל עמו תפילת ותיקין.

בהיותו כבן 27 עבר להתגורר בבני ברק, שם המשיך ללמוד תורה מפי החזון אי"ש. בשנת ה'תשי"ז יסד בביתו מניין קבוע לתפילות. מאז ועד עתה הוציא לאור כשישים ספרים במגוון רחב של נושאים. ספריו נפוצו בציבור הדתי והחרדי, והוא נחשב לאוטוריטה בתחומי תורת הקבלה, המנהגים, הדקדוק העברי המסורתי, הלכות אבלות ותורת הגר"א. הסכמותיו מתנוססות על ספרים תורניים רבים בני זמננו. ביתו פתוח בפני כל החפץ, אף תלמידים צעירים בשנים, והוא מלבן עמם סוגיות תלמודיות והלכתיות.

בנו, הרב דוד דבליצקי, ההדיר כמה מספרי ראשוני אשכנז: הראבי"ה, הראב"ן ושערי דורא.

מהנהגותיו
הרב דבליצקי נוהג בהנהגות ייחודיות רבות, כי בניגוד למקובל לעתים קרובות לפסוק הלכה מתוך ספרים מאוחרים יחסית כדוגמת השולחן ערוך, נוהג הרב דבליצקי לברר את ההלכה ממקורותיה הראשוניים - מקרא, משנה ותלמוד. דוגמה לכך היא הימנעותו מאכילת מאכלי "פת הבאה בכיסנין", משום שהכמות שעליה יש לברך לדעת חלק מן הפוסקים ברכת מעין שלוש זהה לכמות שלדעות אחרות מחייבת כבר בברכת המזון. מכיוון שאם יאכל כמות מעטה הוא יהיה בספק אם לברך ברכת בורא נפשות או ברכת מעין שלוש, ואם יאכל כמות מרובה יהיה בספק אם לברך ברכת מעין שלוש או ברכת המזון, הריהו נמנע ולא אוכל כלל מיני מאפה מעין אלו, למעט בסעודה שבה אכל פת, בה נפטרים מיני המזונות בברכת המזון על הפת.

מנהג ייחודי נוסף שלו הוא להתפלל שחרית בדיוק בזמן הנץ החמה הנראה בפועל. בעקבותיו החלו רבים לנהוג כך (ראו אזכורים לחלק מההנהגות הללו בפורום "ספרים וסופרים"[2]).

הנהגה אחרת שלו היא לקצץ כמעט לחלוטין את זקנו. הדבר נעשה על פי פרשנות קבלית שלו, אם כי הרב דבליצקי מנחה את תלמידיו שלא לנהוג כמותו בנושא זה [דרוש מקור].

הרב דבליצקי מטיל פתיל תכלת (ארגמון קהה קוצים) בציציותיו בבגד הטלית הקטן אך לא בטלית[3].

לאחר מלחמת ששת הימים ביקש לקבוע יום הודיה, שיתבטא באמירת הלל ובקביעת סעודת מצווה[4].

לאחר אישור חוק הגיוס בכנסת, במרץ 2014, ברך בשם ומלכות ברכת "ברוך דיין האמת"[5].

ספריו
קונטרס אחר כתלנו, דיני קריעה על העיר והמקדש ועניינים השייכים לכותל המערבי, בני ברק ה'תשכ"ז.
פאר יעקב: במעלות קיום מצוות תפילין כהלכתה, בני ברק תשכ"ז.
קונטרס אם למקרא, על כל התורה, ההפטרות והמגילות, בני ברק תשל"ב.
סדר תקון חצות כסדר האריז"ל, עם הדינים השייכים ולוח תמידי של זמן חצות לילה ומיום זמן תיקון חצות. ונוסף בסופו הלכות קריעה על המקדש, בני ברק תשל"ב.
קונטרס מתי מלחמה: מכיל תשובות ובירורים בענייני אבלות על נעדרי מלחמה לסוגיהם, ובירור בענייני אבלות בשעת ליקוט עצמות והעברת ארונות, לקראת העברת הרוגי המלחמה, בני ברק תשל"ד.
חוקת עולם: והוא ביאור עבודת יוהכ"פ על סדר אשכנז ... ובהתחלתו בירורים בעניין קריאה ביוהכ"פ לאור הנר, והזכרת אנא ה' בוידוי אשמנו, ובעניין תפלת מוסף לאחר שבע שעות ביוהכ"פ, בני ברק תשל"ה.
שובע שמחות: כל דיני שבע ברכות, בני ברק תשלה.
קונטרס ארי במסתרים: תולדות לשיטת ... רבי שלמה עלישוב ... ליום הזיכרון החמישים, ז"ך אדר תרפ"ו - ז"ך אדר תשל"ו, בני ברק תשל"ו.
י"ג מאמרות, בני ברק תשל"ז.
זיכרון בצלאל: ביאור מקיף בהלכות קריעה יורה דעה סימן ש"מ והוא חלק א' מספר הזיכרון לזכר ר' בצלאל יעקב דבליצקי, בני ברק תשל"ז.
ארבעה ספרים נפתחים: א. דרשות לימים נוראים וחגים דשנת תשל"ח, ב. בענייני הגבהה וגלילה וכו', ג. פסקים ובירורים בהלכות חנוכה חלק שני ..., ד. פתח עינים החדש חלק שני: ביאור וציון מקורות של הכוונות בברכות נר חנוכה בסידור הרש"ש, בני ברק תשל"ח.
מחזור כל בו השלם: מפורש על ידי חכמי אשכנז, כגון הראב"ן. סודר כולו מחדש לפי דפוס וילנא עם לקט הלכות, בתוספת תפילות, ליקוטים שונים ודברי התעוררות, ירושלים תשמ"ג.
משוש כל הארץ: ... פרטי המנהג... לעלות לרגל גם בזמן הזה לכותל המערבי וסדר... מה שיש לומר שם.... ומכאן אזהרה...על האיסור...שלא להיכנס לכל שטח הר הבית, בני ברק תשמ"ג.
זה השלחן: בענייני ארח חיים ויורה דעה : ובסופו הגהות והערות לספר חפץ חיים, בני ברק תשמ"ו.
ובכן צדיקים: ליקוטי הנהגות של יותר ממאה צדיקים בימים נוראים, ונלוה אליו קונטרס התשובה: בענייני מצות התשובה, בני ברק תשמ"ו.
דרוש דרש, בני ברק תשמ"ו.
תקון תפלה: יפורטו בו כל נוסחאות ניגוני התפילות והקריאות לכל ימי השנה, בני ברק תשמ"ו.
קונטרס התשובה: הגיגים הערות והארות בעיני מצות התשובה, בני ברק תשמ"ו.
דיני תשעה באב שחל ביום א' ודיני שבת שלפניו, בני ברק תשמ"ח.
ירושלים הרים סביב לה: בעניין קביעת יום הפורים בשכונת רמות והר נוף הסמוכות לירושלים ... לנהוג שמה כערי הספיקות, בני ברק תשמ"ט.
קונטרס מצבת אבן: יבואר בו אזהרת האריז"ל שאין להקים מצבה בתוך ז' לקבורה, בני ברק תשמ"ט.
מחשבת בצלאל והוא פירוש ... על הקדמת רחובות הנהר לרבנו שלום שרעבי, ירושלים תשנ"ב.
ביאורים לכתבי הרש"ש זיע"א, בני ברק תשנ"ב.
האגרת הזאת, בני ברק, תשנ"ז.
פלגי מים: על הלכות תעניות הגשמים וברכות הגשמים ... שנפסקו בטוש"ע אור"ח סי' רכא וסי' תקעה ותקעט כפי שצריך לנהוג בהם בזמן הזה, בני ברק תש"ס.
פורים משולש: דיני ומנהגי פורים שחל בער"ש ובשבת בירושלים בערי פרזות ובערי הספקות, בני ברק תשס"ה.
בינו שנות דור ודור: תולדות, צוואות והנהגות מגדולי ישראל, ותקנות ומנהגים שנהגו בבית הכנסת הגר"א בת"א, בני ברק תשס"ו.
פתח עינים החדש: ביאור בלשון קלה על כוונות האריז"ל שבסידור הרש"ש, ובראשו לקט על חשיבותן של הכוונות, וכללי סידור הרש"ש, שמונה חלקים בשלושה כרכים, בני ברק תשס"ח-תש"ע
קיצור הלכות מועדים, בני ברק תשס"ו.
תנאים טובים: תנאים בכוונת השמות הק' ועוד ודברי התעוררות, בני ברק תשס"ו.
לנפש תדרשנו, דרשות על ימים נוראים, חנוכה, שובבי"ם, על התורה, והספדים, שני חלקים.
וזרח השמש מנהגי מנין ותיקין בביהכנ"ס תפארת ציון בני ברק.
אני לדודי, שיחות מוסר וחיזוק לחודש אלול וימים נוראים.
עת לדרוש, דרשות לימים נוראים ושובבי"ם, בני ברק תשע"ה-תשע"ח.
מלבד ספריו פרסם הרב דבליצקי מאמרים רבים במגוון נושאים בכתבי עת העוסקים במקצועות היהדות.
 

מכל מלמדי השכלתי

משתמש ותיק
פותח הנושא
מסע הלווייתו ייצא מחר (ראשון) בבוקר מבית מדרשו תפארת ציון ברחוב ירושלים בבני ברק, בדרכו לבית החיים בקרית שאול בת"א, שם ייטמן.

תהא נשמתו צרורה בצרור החיים.
 

אלימיר

משתמש ותיק
אני באתי בין ר"ה ליו"כ לשאול אותו על הדסים, פתח לי את הדלת עטור בטו"ת, שאלתי האם אפשר לשאול על הדסים, והרב זצ"ל שכידוע היה שרוי בתענית דיבור מתחילת אלול עד אחרי יו"כ נענע בראשו לשלילה וסגר את הדלת
א. פתח לי בעצמו
ב. לא עירבב עבודת ימים נוראים עם עבודת סוכות
 

כלפי ליא

משתמש ותיק
סיפרו שבימים האחרונים התעלף בבית הכנסת תפארת ציון שלמול ביתו, וכשהתקרבו אליו שמעו אותו ממלמל: 'שהכהנים יצאו החוצה'.

[נ.ב. איני יודע מתי היה הפעם האחרונה שהיה בתפארת ציון. אבל זה מעשה מבהיל גם אם זה לא היה בימים האחרונים ממש, עאכו"כ אם היה בימים האחרונים].
 

הפקדתי שומרים

משתמש ותיק
הוראות מענינא דיומא של הגה"צ זצ"ל. תורתם של גדולים היא פרי תולדתם.
א. דעת הגריש"א הלכות ומנהגי בין המצרים עמ' קמח, שמותר ללמוד בספרי מוסר אף כשיש בהם אגדות ומדרשי חז"ל.
ואילו דעת הגר"ש דבליצקי זצ"ל (רבבות אפרים ח"א סי' שפ"ו) שאין ללמוד בספרי מוסר שמובאים בהם פסוקים ומאמרי חז"ל.
אמנם אחר שנגלה לפנינו המאירי מועד קטן כא. לענין אבל שנראה לו שלא נאסר לעיין בספרים המעוררים ליבו של אדם לתשובה ואף ראוי לעשות כן חוץ מביום ראשון. וכן הביא השד"ח מערכת אבילות אות כה. והנוה שלום יו"ד סי' שפד סק"א. יל"ע בזה. אמנם הגר"ש דבילצקי, כתב שאפשר שגם הנוה שלום לא התיר אלא ספרי מוסר המיוסדים על רעיונות מוסריים לא ציטוט מאמר חז"ל. ובזה אפשר ליישב את ד' המאירי.

עוד הוראה של הגאון זצוק"ל הנוגעת לענינא דיומא. בנוגע להחלפת בגדי השבת לבגדי יום חול, דעת הגריש"א (אשרי האיש ח"ג) שיחליף מיד בצאת השבת.
מאידך דעת הגר"ש דבילצקי (זה השולחן ח"ב עמ' עח) שאפשר להמשיך ללבוש בגדי שבת אפילו עד אחר תפילת ערבית, והביא שמנהג החזו"א היה להחליף בגדיו לאחר אמירת ברכו.
 

גבריאל פולארד

משתמש ותיק
קצת דברים שאני נזכר. מעט כל פעם.

היה רגיל בצומות וכמעט חצי ימיו עבר בתעניות, ואעפ"כ מעולם לא כעס.
נהג לצום פ"ד תעניות ע"פ דברי האריז"ל דזהו התיקון לפגם הברית, ולא בדרך של ז"ך תעניות [ע"י תענית שני לילות ושני ימים רצוף], אלא בדרך של פ"ד רצופים, והתחיל מיד בתחילת חשון [ע"פ חידושו דגם בזה אמרי' שמתקדש ע"י השובבי"ם ולא רק בהתחיל בשובבי"ם והמשיך אח"כ].
התפלל בכוונות הרש"ש בימי האלול.

המשך יבוא...
 

איש

משתמש ותיק
מכל מלמדי השכלתי אמר:
הרב דבליצקי מטיל פתיל תכלת (ארגמון קהה קוצים) בציציותיו בבגד הטלית הקטן אך לא בטלית[3].

לאחר מלחמת ששת הימים ביקש לקבוע יום הודיה, שיתבטא באמירת הלל ובקביעת סעודת מצווה[4].

לאחר אישור חוק הגיוס בכנסת, במרץ 2014, ברך בשם ומלכות ברכת "ברוך דיין האמת"[5].
מה שבטוח שהרב דבילצקי כמי שזכה לראותו, היה אמיץ בפסיקתו, איש אמת, שלא חשש להביע דעתו ההלכתית גם אם לא עלתה בקנה אחד עם קו החשיבה הכללי, כמו שמופיע גם כאן.
 

דרומאי

משתמש ותיק
שמעתי ממי ששמע מפי בעל המעשה ממקורביו של ר' שריה, שניסה בשנים האחרונות כו''כ פעמים לערב אותו במחלוקת הידועה וכל פעם התחמק ממנו, עד שפעם אמר לו:
"אני כבר עשרות שנים עושה את עצמי תמהוני כדי שלא יערבוני במחלוקות!"
 

אגור בן יקה

משתמש חדש
מעניין שהעולה מתולדותיו שהחל בלימוד הקבלה בבחרותו דבר לא 'מקובל' במלא מובן המילה [אם לא יותר מזה]זכורני שראיתי בא' מהסכמותיו שמציין על עצמו בדיוק את השנים בהם למד בישיבת נהר שלום עוד נקודה מענינת שהכיל בתוכו את ב' בתי המדרשות , הגר''א ורש''ש [הוא מביא בא' מספריו בשם א' מהספרדים שהיה אומר על הגר''א מי שלימד את האר''י לימד את הגר''א [דרך אגב לפני כמה שנים ביקש ממני הגר''ש זצ''ל להשיג לו את הקונטרס על התקיעות של הרב ד, כנראה שהכיר אותו]
 

מכל מלמדי השכלתי

משתמש ותיק
פותח הנושא
הפקדתי שומרים אמר:
כדאי להדגיש, "כנגד העלייה להר הבית".
המכתב אינו ברור למי שאינו בקיא בסוגיא. ולכן אע"פ שאין כאן המקום לדיון זה אכתוב בקצרה ממש כמה עובדות מוסכמות שאין עליהם חולק.

א. הלכה הפסוקה היא שלטמא מת מותר להכנס להר הבית. וטמאי זב קרי ומצורע אסורים.

ב. הלכה פסוקה היא שלשטח החיל, ושטח עזרת הנשים אסור לטמא מת להיכנס מדרבנן. ולעזרת ישראל ועזרת כהנים ולפנים אסור מדאורייתא.

ג. הורו רוב מניין ובניין של גדולי הדור האחרון שלא לעלות לשטח הר הבית בימינו כלל. גם לא למקומות שלכאורה מותרים מדינא. וטעמיהם כדלהלן: אין אנו בקיאים במקום העזרות בדיוק ועלולים לבוא לידי מכשול. וגם הבקיאים עלולים להכשיל את שאינם בקיאים. ובפרט שריבוי עולים להר יביא גם עליית יהודים שאינם שומרים תומ"צ לעלות שלא בטהרה כלל.
יש יחידים שהוסיפו עוד טעם של התגרות במוסלמים. אבל זה כבר עניין אחר.

ד. במכתב הנ"ל כותב הגר"ש דבליצקי שבמכתבי האוסרים ראוי לפרט שיש מקומות שעליהם לא מדובר. כי הוא הר הבית ללא ספק ויש עניין לעלות אליו להגביר האחיזה וכו'

ה. ראוי להדגיש. אמנם יש מקום כזה אבל זה לא המקום שאליו עולים המעפילים בהר. הם עולים גם למקומות שיש בהם ספק ומחלוקת על פי הכרעות מסויימות.
עוד ראוי להדגיש שגם על מקומות המותרים ללא כל ספק הכריעו גדולי הדור שלא כהגר"ש דבליצקי זצ"ל והורו שאין לעלות אליהם.
 

שאר לעמו

משתמש ותיק
ואני מאמין שהגר"ש זצ"ל לא העמיד דבריו כשנודע לו דעת גדולים אחרת. וכידוע!
 

אגור בן יקה

משתמש חדש
מן הראוי לציין על כן שהמנוח נסתלק בדיוק בתחילת ימי האבילות וכמפורסם היה מעורר על ענין זה וכתב על זה קונטרס ע''כ ראוי מאוד אחר שנסתלק א' מאבלי ירושלים להתחזק בענין זה וראיתי בא' מבתי המדרשות שקבעו הלומדים לעצמם עכ''פ בחודש אב לומר בחצות היום תיקון חצות וגם יועיל לבא באיזה הכנה למועד הת''ב ואף שנראה שזה איזה שהוא 'מדריגה' אמנם כשמתבוננים זה עיקר העיקרים ממש וכמו''כ איזה לב אבן לא נחרד מנשמתו שהעידה עליו אשר ששים שנה לא נכשל בלשה''ר וכן איתא בזכריה כששאלו אותו האם להתענות בימי בית שני ענה להם מפי הגבורה 'ואיש את רעת רעהו אל תחשבו בלבבכם' עורו נא ונתעוררה
 

איש

משתמש ותיק
קראתי על הצדיק ר' שריה, שתפס את נושא שמירת הלשון והדיבור כפרויקט חייו. והרב קרליץ היה שולח אליו אנשים שבקשו ברכה.
 

אלמוני

משתמש ותיק
לפני שנתיים בתאריך ב אב הסתלק מעם ישראל הגאון ר' שריה דבליצקי זצוקללה"ה.
איש גדול היה ויש  הרבה מה ללמוד ממנו מי שמכיר סיפורים מחזקים עליו או חידו"ת שלו אשמח אם יעלם באשכול זה לתועלת הציבור.
 

זך הרעיון

משתמש ותיק
לאחרונה ראיתי חיבור במהדורת ביקורת מנהגי הפרושים בירושלים. והוא חיבור מעצם כת"י ליקוט ובירור כל מנהגי הפרושים שכידוע רב המבוכה בזה מאחר שיש מנהגים לא מאומתים ומדוייקים וכן מנהגים שנשכחו וכדו', והוא בגדולותו וגודל שימושו אצל גדולי ירושלים ובהם הגר"ד בהר"ן זי"ע ועוד, סידר דבר דבור על אופנו, שלא תשכח תוררת המנהגים בישראל.
כל מי שיוכל להביאו כאן לתועלת הרבים תבוא עליו ברכה.
 

זך הרעיון

משתמש ותיק
ידוע שבסוף ימיו היה מחמיר על עצמו את שיטת היחידאה של הרמב"ן שבשעת גזירת שמד אף בד' צומות צמים מהלילה,
וזכורני שבשנתו האחרונה חל אחד מן התעניות צדיקים בצמידות לצום אחר וצם את שניהם.
גם ידוע מה שהתבטא על עצמו והיה חוזר ע"כ הגמ"מ שולזינגר זצ" בהתרגשות ששבעים שנה לא דיבר ולא שמע לשה"ר
אוי מי יתן לנו תמורתו.
 

ראש הברזל

משתמש רגיל
במסגרת זו רצוי ונכון למחות בפני כל מיני אינשי דלא מעלי שמשתמשים בשמו של האי גאון וצדיק משרידי דור דעה זי"ע למכור את מרכולתם הקולקלת בענין הר הבית ציונות וכדו' שכל מי שדרכה רגלו במתן בית מדרשו ומעון קודשו יודע שלא דובים ולא יער והכל שקרים וכזבים. ודבקותו במוסרי התורה החזו"א ורבינו הרב מבריסק היתה לשם דבר. ודי בזה.
 

אלמוני

משתמש ותיק
ראש הברזל אמר:
במסגרת זו רצוי ונכון למחות בפני כל מיני אינשי דלא מעלי שמשתמשים בשמו של האי גאון וצדיק משרידי דור דעה זי"ע למכור את מרכולתם הקולקלת בענין הר הבית ציונות וכדו' שכל מי שדרכה רגלו במתן בית מדרשו ומעון קודשו יודע שלא דובים ולא יער והכל שקרים וכזבים. ודבקותו במוסרי התורה החזו"א ורבינו הרב מבריסק היתה לשם דבר. ודי בזה.

אכן.
הוא התפלל מנוסח מיוחד שתיקן לביטול מלכות הרשעה מא"י. (מפי השמועה.)
 

הדרך סלולה

משתמש ותיק
תיעוד מיוחד של הגאון הצדיק רבי שריה דבלצקי זצוק"ל עולה לתורה בבית הכנסת "החורבה"

מישהו יכול לעלות כאן את הסירטון?
 
אלמוני אמר:
ראש הברזל אמר:
במסגרת זו רצוי ונכון למחות בפני כל מיני אינשי דלא מעלי שמשתמשים בשמו של האי גאון וצדיק משרידי דור דעה זי"ע למכור את מרכולתם הקולקלת בענין הר הבית ציונות וכדו' שכל מי שדרכה רגלו במתן בית מדרשו ומעון קודשו יודע שלא דובים ולא יער והכל שקרים וכזבים. ודבקותו במוסרי התורה החזו"א ורבינו הרב מבריסק היתה לשם דבר. ודי בזה.

אכן.
הוא התפלל מנוסח מיוחד שתיקן לביטול מלכות הרשעה מא"י. (מפי השמועה.)
הוא תמך באמירת הלל ביום ירושלים. הדבר אינו לפי דרכם של החזו"א והרב מבריסק!!!
 
 

אברך

משתמש ותיק
מרן קודש קודשים אמר:
אלמוני אמר:
ראש הברזל אמר:
במסגרת זו רצוי ונכון למחות בפני כל מיני אינשי דלא מעלי שמשתמשים בשמו של האי גאון וצדיק משרידי דור דעה זי"ע למכור את מרכולתם הקולקלת בענין הר הבית ציונות וכדו' שכל מי שדרכה רגלו במתן בית מדרשו ומעון קודשו יודע שלא דובים ולא יער והכל שקרים וכזבים. ודבקותו במוסרי התורה החזו"א ורבינו הרב מבריסק היתה לשם דבר. ודי בזה.

אכן.
הוא התפלל מנוסח מיוחד שתיקן לביטול מלכות הרשעה מא"י. (מפי השמועה.)
הוא תמך באמירת הלל ביום ירושלים. הדבר אינו לפי דרכם של החזו"א והרב מבריסק!!!
 
מקור?
 

אלמוני

משתמש ותיק
מרן קודש קודשים אמר:
אלמוני אמר:
ראש הברזל אמר:
במסגרת זו רצוי ונכון למחות בפני כל מיני אינשי דלא מעלי שמשתמשים בשמו של האי גאון וצדיק משרידי דור דעה זי"ע למכור את מרכולתם הקולקלת בענין הר הבית ציונות וכדו' שכל מי שדרכה רגלו במתן בית מדרשו ומעון קודשו יודע שלא דובים ולא יער והכל שקרים וכזבים. ודבקותו במוסרי התורה החזו"א ורבינו הרב מבריסק היתה לשם דבר. ודי בזה.

אכן.
הוא התפלל מנוסח מיוחד שתיקן לביטול מלכות הרשעה מא"י. (מפי השמועה.)
הוא תמך באמירת הלל ביום ירושלים. הדבר אינו לפי דרכם של החזו"א והרב מבריסק!!!
למיטב ידעתי לא מיני' ולא מקצתי'.
 
חלק עליון תַחתִית