ב"ה
רציתי לצרף לאשכול זה, בירור בכמה נושאים בזמני היום, שהתגלו לי לראשונה, לאחר נסיונות רבים להעמיק בפשוטם של סוגיות בתחילת ירושלמי ברכות. ולהלן, ארכז מסקנות וביאורי סוגיות.
ראשית אפתח במסקנות העולות:
1. בין השמשות מתחיל כמה דקות אחרי השקיעה, כאשר פני מזרח (מזרח! לא מערב!) מתחילים להחוויר (לא להחשיך!), כלומר מתחילת הזמן בו החלק העליון בלבד נותר אדום עד לזמן שאדמימות זאת נעלמת.
2. כשנראה כוכב אחד הוא וודאי יום. זמן הראותו של כוכב אחד הוא עוד בזמן שפני מזרח מאדימות.
3. אין כזה דבר כוכבים בינוניים לפי הגודל. אלא רק כוכבים שלא נראים ביום (הגדרת יום הוא עד אחר השקיעה).
4. בין השמשות לרבי יהודה הוא ספק האם כולו מן היום או כולו מן הלילה. ולא שמא יש בו משניהם.
5. המחלוקת בין רבי יוסי לר' יהודה בבין השמשות היא האם הזמן שבו מבחינה אסטרונומית הוא גם יום ולילה (או להגדרתם הזמן שבו החמה נכנסת לעובי הרקיע).
יש להחשיבו כיום ולילה המשמשים בעירבוביא וממילא להסתפק בו. או שמא יש להתייחס אליו כאל יום גמור.
6. הזריחה אינה בנץ הנראה מהאופק. ואף השקיעה (ביאת השמש המוזכרת בכמה מקומות במקרא) אינה שם אלא אחר כך בזמן שקשה לעמוד עליו בדיוק.
7. אין שום הבדל בין הרים לבקעות וכל זה. כי זמן ביאת השמש שווה אצל כולם. ההבדל היחיד הוא רק על פי שינוי מעלות בין מזרח למערב במיקומים.
8. מיל הוא 18 דקותבדיוק. ארבעים יום שאדם מהלך ביום נאמרו על יום ועובי רקיע אחד.
9. עובי הרקיע בבוקר הוא מעלות השחר עד הנץ (שהוא עוד קודם הנץ באופק). ובערב מצאת הכוכבים עד 72 דקות אחרי. (צאת הכוכבים הוא סימן ברור שיצאנו מידי ספק בחילוף היום והלילה. צאת הכוכבים חל דקות מועטות אחרי תחילת בין השמשות של ר' יהודה, וכל שכן של ר' יוסי.
בהודעה הבאה ארכז את ביאור הסוגיות
רציתי לצרף לאשכול זה, בירור בכמה נושאים בזמני היום, שהתגלו לי לראשונה, לאחר נסיונות רבים להעמיק בפשוטם של סוגיות בתחילת ירושלמי ברכות. ולהלן, ארכז מסקנות וביאורי סוגיות.
ראשית אפתח במסקנות העולות:
1. בין השמשות מתחיל כמה דקות אחרי השקיעה, כאשר פני מזרח (מזרח! לא מערב!) מתחילים להחוויר (לא להחשיך!), כלומר מתחילת הזמן בו החלק העליון בלבד נותר אדום עד לזמן שאדמימות זאת נעלמת.
2. כשנראה כוכב אחד הוא וודאי יום. זמן הראותו של כוכב אחד הוא עוד בזמן שפני מזרח מאדימות.
3. אין כזה דבר כוכבים בינוניים לפי הגודל. אלא רק כוכבים שלא נראים ביום (הגדרת יום הוא עד אחר השקיעה).
4. בין השמשות לרבי יהודה הוא ספק האם כולו מן היום או כולו מן הלילה. ולא שמא יש בו משניהם.
5. המחלוקת בין רבי יוסי לר' יהודה בבין השמשות היא האם הזמן שבו מבחינה אסטרונומית הוא גם יום ולילה (או להגדרתם הזמן שבו החמה נכנסת לעובי הרקיע).
יש להחשיבו כיום ולילה המשמשים בעירבוביא וממילא להסתפק בו. או שמא יש להתייחס אליו כאל יום גמור.
6. הזריחה אינה בנץ הנראה מהאופק. ואף השקיעה (ביאת השמש המוזכרת בכמה מקומות במקרא) אינה שם אלא אחר כך בזמן שקשה לעמוד עליו בדיוק.
7. אין שום הבדל בין הרים לבקעות וכל זה. כי זמן ביאת השמש שווה אצל כולם. ההבדל היחיד הוא רק על פי שינוי מעלות בין מזרח למערב במיקומים.
8. מיל הוא 18 דקותבדיוק. ארבעים יום שאדם מהלך ביום נאמרו על יום ועובי רקיע אחד.
9. עובי הרקיע בבוקר הוא מעלות השחר עד הנץ (שהוא עוד קודם הנץ באופק). ובערב מצאת הכוכבים עד 72 דקות אחרי. (צאת הכוכבים הוא סימן ברור שיצאנו מידי ספק בחילוף היום והלילה. צאת הכוכבים חל דקות מועטות אחרי תחילת בין השמשות של ר' יהודה, וכל שכן של ר' יוסי.
בהודעה הבאה ארכז את ביאור הסוגיות