תכלה שנה וקללותיה


פותח הנושא
יהודה1
משתמש ותיק
הודעות: 1556
הצטרף: 30 אוגוסט 2018, 18:27
נתן תודה: 404 פעמים
קיבל תודה: 296 פעמים
יצירת קשר:
סטטוס: לא מחובר

תכלה שנה וקללותיה

שליחה על ידי יהודה1 » 31 אוגוסט 2018, 10:56

מגילה לא:
תניא ר' שמעון בן אלעזר אומר עזרא תיקן להן לישראל שיהו קורין קללות שבתורת כהנים קודם עצרת ושבמשנה תורה קודם ר"ה מאי טעמא אמר אביי ואיתימא ריש לקיש כדי שתכלה השנה וקללותיה
לכאורה לפי הסדר שאנו קורים אי אפשר שלא יהיו הקללות שבמשנה תורה לפני ר"ה גם בלי הטעם של תכלה שנה וקיללותיה. שהרי מסיימים את התורה בשמחת תורה, ונשארו שתי שבתות מר"ה עד סוכות. אפילו אם היו שתי שבתות והיו מחברים את נצו"י עדיין כי תבוא לא תהיה אחרי ראש השנה.
אם כן צ"ב מה היתה התקנה. הרי גם בלי תקנה זו היינו עושים כן.


יהודי
משתמש ותיק
הודעות: 2931
הצטרף: 06 מרץ 2016, 13:14
נתן תודה: 416 פעמים
קיבל תודה: 571 פעמים
יצירת קשר:
סטטוס: לא מחובר

Re: תכלה שנה וקללותיה

שליחה על ידי יהודי » 31 אוגוסט 2018, 11:38

יתכן שהרי המהרי"ץ חיות והגהות יעב"ץ שם במגילה התקשו על מנהג א"י שהיו מסיימים את התורה פעם בג' שנים (מגילה כט:), כיצד קיימו תקנת עזרא. ובשו"ת מים חיים (או"ח סי' ה) תירץ שהיו מפסיקים את סדר קריאתם בב' שבתות אלו וקוראים פרשיות אלו לפני עצרת וראש השנה [יש עוד תירוץ שהוסיפו על קריאתם או שחלקו על תקנה זו]. וא"כ למנהג ארץ ישראל שפיר תיקן עזרא.


יוסף יוסף
משתמש ותיק
הודעות: 407
הצטרף: 23 יולי 2018, 02:05
נתן תודה: 79 פעמים
קיבל תודה: 142 פעמים
יצירת קשר:
סטטוס: לא מחובר

Re: תכלה שנה וקללותיה

שליחה על ידי יוסף יוסף » 31 אוגוסט 2018, 13:58

'יהודי' צודק ודבריו נכונים
התקנה לקרוא לפני ר"ה זה תקנה שקבועה
ולא כפופה לסדר של קריאתנו פעם בשנה לגמור התורה
עזרה תיקנה עוד קודם מנהג לגמור התורה בשמח"ת


יושב ציון
הודעות: 33
הצטרף: 11 יולי 2017, 22:38
קיבל תודה: 11 פעמים
יצירת קשר:
סטטוס: לא מחובר

Re: תכלה שנה וקללותיה

שליחה על ידי יושב ציון » 31 אוגוסט 2018, 16:38

יהודה1 כתב:מגילה לא:
תניא ר' שמעון בן אלעזר אומר עזרא תיקן להן לישראל שיהו קורין קללות שבתורת כהנים קודם עצרת ושבמשנה תורה קודם ר"ה מאי טעמא אמר אביי ואיתימא ריש לקיש כדי שתכלה השנה וקללותיה
לכאורה לפי הסדר שאנו קורים אי אפשר שלא יהיו הקללות שבמשנה תורה לפני ר"ה גם בלי הטעם של תכלה שנה וקיללותיה. שהרי מסיימים את התורה בשמחת תורה, ונשארו שתי שבתות מר"ה עד סוכות. אפילו אם היו שתי שבתות והיו מחברים את נצו"י עדיין כי תבוא לא תהיה אחרי ראש השנה.
אם כן צ"ב מה היתה התקנה. הרי גם בלי תקנה זו היינו עושים כן.
בשנה זו לא חיברו פרשיות בהר ובחוקותי מטעם זה. בכדי שיהיה הפרש פרשה לפני ראש השנה הבעל"ט.


יהודי
משתמש ותיק
הודעות: 2931
הצטרף: 06 מרץ 2016, 13:14
נתן תודה: 416 פעמים
קיבל תודה: 571 פעמים
יצירת קשר:
סטטוס: לא מחובר

Re: תכלה שנה וקללותיה

שליחה על ידי יהודי » 31 אוגוסט 2018, 16:47

אגב, ענין הפרש הפרשה לא מפורש בתקנת עזרה, מנהגנו הוזכר כבר בתוס' שם וברמב"ם (פי"ג מתפילה), הלבוש (סי' תכח, הובא בביה"ל שם ס"ד) כתב שמפסיקים כדי שלא לסמוך את הקללות ליום הדין ויהיה פתחון פה לשטן לקטרג.


פותח הנושא
יהודה1
משתמש ותיק
הודעות: 1556
הצטרף: 30 אוגוסט 2018, 18:27
נתן תודה: 404 פעמים
קיבל תודה: 296 פעמים
יצירת קשר:
סטטוס: לא מחובר

Re: תכלה שנה וקללותיה

שליחה על ידי יהודה1 » 02 ספטמבר 2018, 09:17

יושב ציון כתב:
יהודה1 כתב:מגילה לא:
תניא ר' שמעון בן אלעזר אומר עזרא תיקן להן לישראל שיהו קורין קללות שבתורת כהנים קודם עצרת ושבמשנה תורה קודם ר"ה מאי טעמא אמר אביי ואיתימא ריש לקיש כדי שתכלה השנה וקללותיה
לכאורה לפי הסדר שאנו קורים אי אפשר שלא יהיו הקללות שבמשנה תורה לפני ר"ה גם בלי הטעם של תכלה שנה וקיללותיה. שהרי מסיימים את התורה בשמחת תורה, ונשארו שתי שבתות מר"ה עד סוכות. אפילו אם היו שתי שבתות והיו מחברים את נצו"י עדיין כי תבוא לא תהיה אחרי ראש השנה.
אם כן צ"ב מה היתה התקנה. הרי גם בלי תקנה זו היינו עושים כן.
בשנה זו לא חיברו פרשיות בהר ובחוקותי מטעם זה. בכדי שיהיה הפרש פרשה לפני ראש השנה הבעל"ט.
אם היו מחברים בהר ובחוקותי, היה רווח שבת שאין מה לקרוא בה. וגם לדבריך למה חיברו מטות מסעי והפרידו בהר בחוקותי?


פותח הנושא
יהודה1
משתמש ותיק
הודעות: 1556
הצטרף: 30 אוגוסט 2018, 18:27
נתן תודה: 404 פעמים
קיבל תודה: 296 פעמים
יצירת קשר:
סטטוס: לא מחובר

Re: תכלה שנה וקללותיה

שליחה על ידי יהודה1 » 02 ספטמבר 2018, 09:20

עם כל התשובות עדיין לא ניחא לי. כי משמע שהתקנה לא היתה "לקרוא" כי תבוא לפני ראש השנה, אלא לא להשאירה לאחרי ר"ה. כך לכאורה מסתבר לפי הטעם של תכלה שנה וקיללותיה. ואם לא היה סדר לקרוא את הפרשיות מה שייך לומר שיקראו דוווקא כי תבוא קודם ר"ה, גם התשובה של הסדר של שלוש שנים דחוקה מטעם זה, שהרי אם חילקו לשלוש שנים מתי קראו כי תבוא, האם דילגו פרשות כדי לקרוא כי תבוא? או שאם היה יוצא שכי תבוא סמוכה לר"ה אז חיברו פרשיות.


הכהן
משתמש ותיק
הודעות: 854
הצטרף: 28 דצמבר 2015, 03:16
נתן תודה: 247 פעמים
קיבל תודה: 262 פעמים
יצירת קשר:
סטטוס: לא מחובר

Re: תכלה שנה וקללותיה

שליחה על ידי הכהן » 05 ספטמבר 2018, 01:08

יושב ציון כתב:
יהודה1 כתב:מגילה לא:
תניא ר' שמעון בן אלעזר אומר עזרא תיקן להן לישראל שיהו קורין קללות שבתורת כהנים קודם עצרת ושבמשנה תורה קודם ר"ה מאי טעמא אמר אביי ואיתימא ריש לקיש כדי שתכלה השנה וקללותיה
לכאורה לפי הסדר שאנו קורים אי אפשר שלא יהיו הקללות שבמשנה תורה לפני ר"ה גם בלי הטעם של תכלה שנה וקיללותיה. שהרי מסיימים את התורה בשמחת תורה, ונשארו שתי שבתות מר"ה עד סוכות. אפילו אם היו שתי שבתות והיו מחברים את נצו"י עדיין כי תבוא לא תהיה אחרי ראש השנה.
אם כן צ"ב מה היתה התקנה. הרי גם בלי תקנה זו היינו עושים כן.
בשנה זו לא חיברו פרשיות בהר ובחוקותי מטעם זה. בכדי שיהיה הפרש פרשה לפני ראש השנה הבעל"ט.
צ"ל כדי שיהיה הפרש פרשה אחת בין בחוקותי לעצרת


הכהן
משתמש ותיק
הודעות: 854
הצטרף: 28 דצמבר 2015, 03:16
נתן תודה: 247 פעמים
קיבל תודה: 262 פעמים
יצירת קשר:
סטטוס: לא מחובר

Re: תכלה שנה וקללותיה

שליחה על ידי הכהן » 05 ספטמבר 2018, 01:14

יהודה1 כתב:מגילה לא:
תניא ר' שמעון בן אלעזר אומר עזרא תיקן להן לישראל שיהו קורין קללות שבתורת כהנים קודם עצרת ושבמשנה תורה קודם ר"ה מאי טעמא אמר אביי ואיתימא ריש לקיש כדי שתכלה השנה וקללותיה
לכאורה לפי הסדר שאנו קורים אי אפשר שלא יהיו הקללות שבמשנה תורה לפני ר"ה גם בלי הטעם של תכלה שנה וקיללותיה. שהרי מסיימים את התורה בשמחת תורה, ונשארו שתי שבתות מר"ה עד סוכות. אפילו אם היו שתי שבתות והיו מחברים את נצו"י עדיין כי תבוא לא תהיה אחרי ראש השנה.
אם כן צ"ב מה היתה התקנה. הרי גם בלי תקנה זו היינו עושים כן.
מה המקור למנהגינו לסיים התורה בשמיני עצרת? זה לא מוזכר בגמ', וגם מה שמוזכר במגילה שם "למחר קורין וזאת הברכה" אינו אלא משום שזה יום ברכה, דהיינו שזו קריאת יו"ט בלי קשר לסדר פרשיות.


דרומאי
משתמש ותיק
הודעות: 1343
הצטרף: 09 יולי 2018, 01:54
מיקום: ירושלים עיר הקודש והמקדש
נתן תודה: 370 פעמים
קיבל תודה: 230 פעמים
יצירת קשר:
סטטוס: לא מחובר

Re: תכלה שנה וקללותיה

שליחה על ידי דרומאי » 05 ספטמבר 2018, 02:52

הכהן כתב:
יהודה1 כתב:מגילה לא:
תניא ר' שמעון בן אלעזר אומר עזרא תיקן להן לישראל שיהו קורין קללות שבתורת כהנים קודם עצרת ושבמשנה תורה קודם ר"ה מאי טעמא אמר אביי ואיתימא ריש לקיש כדי שתכלה השנה וקללותיה
לכאורה לפי הסדר שאנו קורים אי אפשר שלא יהיו הקללות שבמשנה תורה לפני ר"ה גם בלי הטעם של תכלה שנה וקיללותיה. שהרי מסיימים את התורה בשמחת תורה, ונשארו שתי שבתות מר"ה עד סוכות. אפילו אם היו שתי שבתות והיו מחברים את נצו"י עדיין כי תבוא לא תהיה אחרי ראש השנה.
אם כן צ"ב מה היתה התקנה. הרי גם בלי תקנה זו היינו עושים כן.
מה המקור למנהגינו לסיים התורה בשמיני עצרת? זה לא מוזכר בגמ', וגם מה שמוזכר במגילה שם "למחר קורין וזאת הברכה" אינו אלא משום שזה יום ברכה, דהיינו שזו קריאת יו"ט בלי קשר לסדר פרשיות.
במה שכתבת מיישב האור שמח את קושיית התוס' שם למה שינה רב האי גאון מסדר הגמרא ומפטירין בשמחת תורה ויהי אחרי מות משה ולא ויעמוד שלמה, משום דבזמן הגמרא הי' קריאת וזאת הברכה מענין היום ולכן גם ההפטרה מענין היום, אבל לדידן שהוא מסדר פרשיות צריך להפטיר מענין הפרשה.
עכ''פ נראה מזה שבימי רב האי גאון תיקנו לסיים את התורה בשמיני עצרת, וזה מתאים עם מה שמובא בפוסקים שרב האי גאון תיקן השמחה שעושין לכבוד התורה ביום זה.
ראיתי פעם כתוב באחד הקדמונים שבזמן הגמרא היו מסיימין את התורה ביום הכיפורים שזהו יום מתן לוחות שניות, ולכן רב ביבי בר אביי רצה להשלים את השמו''ת בערב יום הכיפורים כדאיתא בברכות דף ח'.


דרומאי
משתמש ותיק
הודעות: 1343
הצטרף: 09 יולי 2018, 01:54
מיקום: ירושלים עיר הקודש והמקדש
נתן תודה: 370 פעמים
קיבל תודה: 230 פעמים
יצירת קשר:
סטטוס: לא מחובר

Re: תכלה שנה וקללותיה

שליחה על ידי דרומאי » 05 ספטמבר 2018, 02:54

יהודה1 כתב:מגילה לא:
תניא ר' שמעון בן אלעזר אומר עזרא תיקן להן לישראל שיהו קורין קללות שבתורת כהנים קודם עצרת ושבמשנה תורה קודם ר"ה מאי טעמא אמר אביי ואיתימא ריש לקיש כדי שתכלה השנה וקללותיה
לכאורה לפי הסדר שאנו קורים אי אפשר שלא יהיו הקללות שבמשנה תורה לפני ר"ה גם בלי הטעם של תכלה שנה וקיללותיה. שהרי מסיימים את התורה בשמחת תורה, ונשארו שתי שבתות מר"ה עד סוכות. אפילו אם היו שתי שבתות והיו מחברים את נצו"י עדיין כי תבוא לא תהיה אחרי ראש השנה.
אם כן צ"ב מה היתה התקנה. הרי גם בלי תקנה זו היינו עושים כן.
זה גופא שמסיימים בתקופה הזאת של השנה נובע מתקנת עזרא, שהרי יכלו לסדר שיסיימו בשבועות או בזמן אחר.

שלח תגובה הנושא הקודםהנושא הבא
  • נושאים דומים
    תגובות
    צפיות
    הודעה אחרונה

מי מחובר

משתמשים הגולשים בפורום זה: אין משתמשים רשומים | 0 אורחים