האם יש מקור לכך שאין הדרישה מכל בני האדם שווה?

נושאים שונים

פותח הנושא
מבין ענין
משתמש ותיק
הודעות: 456
הצטרף: 09 אוקטובר 2017, 23:22
נתן תודה: 265 פעמים
קיבל תודה: 116 פעמים
יצירת קשר:
סטטוס: לא מחובר

האם יש מקור לכך שאין הדרישה מכל בני האדם שווה?

שליחה על ידי מבין ענין » 05 ספטמבר 2018, 10:22

האם יש מקור לכך בחז"ל וקדמונים שלא כל בני האדם נדרשים ללימוד תורה בשווה, או להתעלות לרוה"ק או נבואה בשווה, או להגיע לאותן דרגות שהגיעו אליהן האבות וכד'?

ז"א שיש בני אדם שבכל אופן לא יגיעו מפני שאין חמרם וכליהם מוכנים לכך?

אני מתכוין למרות מה שאחז"ל לעולם... מתי יגיעו מעשי למעשי אבותי אברהם יצחק ויעקב.

תודה


ברל
משתמש ותיק
הודעות: 205
הצטרף: 07 מאי 2018, 06:10
נתן תודה: 11 פעמים
קיבל תודה: 39 פעמים
יצירת קשר:
סטטוס: לא מחובר

Re: האם יש מקור לכך שאין הדרישה מכל בני האדם שווה?

שליחה על ידי ברל » 05 ספטמבר 2018, 11:42

אני לא יודע מקורות בשליפה, אבל ברור שלכל אחד יש את הייעוד שלו בעולם והיכולות של כל אחד ודאי שונות מכל אחד, ונדרש ממנו להגיע למקמות אחרים כמו הגמ' של עליונים למטה ותחתונים למעלה. יתכן להסביר גם את הגמ' שהבאת מתי יגיעו מעשי למעשה אבותי לא הכוונה להיות כמוהם ממש אל מבחינת מימוש הפוטנציאל הגלום בהם. ועוד שהרי ודאי האבות לא היו בדרגה שווה ויש הרבה ביטויים בחז"ל על כך.


זאת תורת
הודעות: 47
הצטרף: 31 אוגוסט 2018, 00:48
נתן תודה: 22 פעמים
קיבל תודה: 14 פעמים
יצירת קשר:
סטטוס: לא מחובר

Re: האם יש מקור לכך שאין הדרישה מכל בני האדם שווה?

שליחה על ידי זאת תורת » 05 ספטמבר 2018, 13:46

כתובות סו, ב ונקדימון בן גוריון לא עבד צדקה והתניא אמרו עליו על נקדימון בן גוריון כשהיה יוצא מביתו לבית המדרש כלי מילת היו מציעין תחתיו ובאין עניים ומקפלין אותן מאחריו איבעית אימא לכבודו הוא דעבד ואיבעית אימא כדבעי ליה למיעבד לא עבד כדאמרי אינשי לפום גמלא שיחנא.
ובסוטה יג, ב לגבי משה רבינו שנגזר עליו שלא יכנס לארץ: וכל כך למה תנא דבי ר' ישמעאל לפום גמלא שיחנא.


איש גלילי
הודעות: 41
הצטרף: 10 מאי 2017, 02:32
נתן תודה: 9 פעמים
קיבל תודה: 14 פעמים
יצירת קשר:
סטטוס: לא מחובר

Re: האם יש מקור לכך שאין הדרישה מכל בני האדם שווה?

שליחה על ידי איש גלילי » 05 ספטמבר 2018, 14:04

[quote="ראב"ע (בראשית לב ט)"]ועוד ידענו, כי כל עון - קטן וגדול - כנגד העושה, על כן העון הקל - לגדול - יקרא גדול.[/quote]


אלימלך
משתמש ותיק
הודעות: 958
הצטרף: 23 יולי 2017, 17:36
נתן תודה: 110 פעמים
קיבל תודה: 357 פעמים
יצירת קשר:
סטטוס: לא מחובר

Re: האם יש מקור לכך שאין הדרישה מכל בני האדם שווה?

שליחה על ידי אלימלך » 05 ספטמבר 2018, 14:11

עיין ברכות יז.
"ושמא תאמר אני מרבה והוא ממעיט שנינו אחד המרבה ואחד הממעיט ובלבד שיכוין לבו לשמים"
ופירש"י ז"ל
"ושמא תאמר - הדין עמו שאינו מתגדר במלאכתי, שאילו היה תופס אומנותי לא היה לו לב פתוח להרבות בתורה כמותי, והיה ממעיט ואין לו שכר.
שנינו - שיש לו שכר לממעיט כמו למרבה" וראה עוד במהרש"א שם.

אור החיים דברים לב ב
"כשעירם וגו'. יתבאר על דרך אומרם בברייתא (מדרש משלי י') אמר רבי ישמעאל כשמעמידין את האדם בדין אם יש בידו מקרא שואלין ממנו למה לא שנה ואם יש בידו משנה שואלין ממנו תלמוד וכן על זה הדרך, הנה מעומק דברי הברייתא מוכיחים הדברים שמי שיש בידו מקרא אין שואלין ממנו מעשה מרכבה אלא מדרגה אחת כפי יכולתו יותר ממה שטרח שעליו היה לטרוח גדר למעלה מזו"

משנה ברורה א ס"ק יב
"ואם הממעט יש לו אונס ואינו יכול להאריך או שהוא משער בעצמו שאם יאריך לא יהיה יוכל לכוין וממעט בתחנונים ואומרם בכונה נחשב לפני הש"י כמו אותו שיש לו פנאי ומאריך בתחנונים בכוונה וע"ז שנינו אחד המרבה ואחד הממעיט ובלבד שיכוין לבו לשמים. וכן לענין ת"ת הענין כן כי הכל תלוי לפני הש"י אם עושה כל אשר בכוחו לעשות"

עוד מהראשונים על הנ"ל
אין לך את ההרשאות המתאימות על מנת לצפות בקבצים המצורפים להודעה זאת.


סבא
משתמש ותיק
הודעות: 1799
הצטרף: 19 דצמבר 2017, 14:40
נתן תודה: 512 פעמים
קיבל תודה: 696 פעמים
יצירת קשר:
סטטוס: לא מחובר

Re: האם יש מקור לכך שאין הדרישה מכל בני האדם שווה?

שליחה על ידי סבא » 05 ספטמבר 2018, 14:54

אור שמח תלמוד תורה א-
ביומא דף י"ט ע"ב, השח שיחת חולין עובר בעשה, שנאמר (דברים ו, ז) ודברת בם, והנה נראה דרבא אזיל אם קריאת שמע דרבנן, ומוקי ודברת בם לדברי תורה (ברכות יג, ב), אבל למאי דקי"ל דעל ק"ש קאי אין שייך זה לדרוש בם ולא בדברים בטלים, ונראה לי לבאר, דבאמת כל המצוות המה שווים לפחות שבפחותים ולמשה רבינו ע"ה, דתורה אחת יהיה לכם כתיב (במדבר טו, כט), וחיוב המצוה גבול יש לה, כמו נטילת אתרוג בנינוע בעלמא יצא, רק המדקדקים נושאין אותו כל היום וכיו"ב, ולכך לא כתבה התורה מדות רק ברמז, דלמשל מדת הנקמה (יומא כג, א) כל ת"ח שאינו נוקם ונוטר (כתובות יז, א) ומלך שמחל כו', ולכך אין זה חוק בפרט שווה לכלל הישראלי, רק כל אחד לפי ערכו, רק נקימה דממון זה שווה לכולם, וכן בגאוה וכי"ב, וכן לפנים משורת הדין, ובקור חולים וקבורה וכו', והדברים ארוכים בספרי המחקר.
ונמצא מצוות ת"ת אשר בוודאי אם יבקש האדם טרף ומזון בכ"ז אינו נחשב למפריע מצוות ת"ת, ואספת דגניך כתיב (דברים יא, יד), וכן למשל אדם חלוש המזג, וכן כל אחד לפי ההכרחיות שלפי הרגלו, וכן לפי טוהר נפשו של אדם, כי אינו דומה בחיוב ת"ת האיש אשר נפשו מרגשת בשכלה הזך ונקשרה בעבותות אהבה לתלמוד תורה, לאיש אשר כוחות נפשו נרפים ועצלים, לכן איך היה מחוק הבורא לחוק חיוב ת"ת לכל ישראל, ונתן תורת כל אחד בידו, ואין לאל יד האנושי ליתן המדה האמיתית לזה, לכן באו חכמים ופירשו לנו גדר מרכזן האמיתי של ת"ת, ק"ש בשחרית, ק"ש בערבית, קים והגית בה יומם ולילה (מנחות צט, ב), כיון שלומד קבלת המצווה ואזהרתה בשחרית ובערבית כבר קיים מצוותה, אולם יתר מזה הוא בכללי המצוות אשר נבדלו ונפרדו בזה כל איש לפי ערכו ומהותו, והיא כמו הסר מן המדות המגונות אשר נפרדו זה מזה, ובוודאי צריך להתעצם בה האדם בכל יכלתו, כי כפלה התורה הרבה פעמים ענין למודה, וצריך האדם להלהיב נפשו לשקוד על דלתותיה, כאשר הרבו לדבר בזה הספרים הקדושים, ולכן אמר (שמות יח, כ) והזהרת אתהם את החוקים ואת התורות, ודבר השווה לכולם והודעת כו' ילכו בה ואת כו' אשר יעשון, שבזה אינו שוה, רק כל אחד לפי מה שהוא אדם.


5385
הודעות: 3
הצטרף: 05 ספטמבר 2018, 14:09
נתן תודה: 2 פעמים
קיבל תודה: 1 פעמים
סטטוס: לא מחובר

Re: האם יש מקור לכך שאין הדרישה מכל בני האדם שווה?

שליחה על ידי 5385 » 05 ספטמבר 2018, 15:12

זאת תורת כתב:כתובות סו, ב ונקדימון בן גוריון לא עבד צדקה והתניא אמרו עליו על נקדימון בן גוריון כשהיה יוצא מביתו לבית המדרש כלי מילת היו מציעין תחתיו ובאין עניים ומקפלין אותן מאחריו איבעית אימא לכבודו הוא דעבד ואיבעית אימא כדבעי ליה למיעבד לא עבד כדאמרי אינשי לפום גמלא שיחנא.
ובסוטה יג, ב לגבי משה רבינו שנגזר עליו שלא יכנס לארץ: וכל כך למה תנא דבי ר' ישמעאל לפום גמלא שיחנא.
שמענו שמי שבדרגה גבוהה נדרש ממנו יותר, אך עדיין יש לומר שבתחילת דרכו של כל אדם הוא נדרש לעבוד לעלות לדרגה הגבוהה ביותר, [היינו - מי שאינו משה רבינו נדרש להגיע לדרגת משה רבינו, וכשיגיע לשם ידקדקו עימו כאשר דקדקו עם משה רבינו].


סבא
משתמש ותיק
הודעות: 1799
הצטרף: 19 דצמבר 2017, 14:40
נתן תודה: 512 פעמים
קיבל תודה: 696 פעמים
יצירת קשר:
סטטוס: לא מחובר

Re: האם יש מקור לכך שאין הדרישה מכל בני האדם שווה?

שליחה על ידי סבא » 05 ספטמבר 2018, 17:48

אזכיר כאן דברי החובות הלבבות הידועים, שבאמת ליכא דבר כזה הנקרא "רשות" וכל מעשי האדם הם או מצוה או להיפך, ולפי"ז מהו בכל זאת עניין ה"רשות"? אלא, שמצוה ועבירה הם לכל אדם בשוה, ומשא"כ דברי הרשות לכל אדם לפי מה שהוא, וייתכן שלאחד יהיה מעשה מסויים מצווה ולשני להיפך ח"ו.


סבא
משתמש ותיק
הודעות: 1799
הצטרף: 19 דצמבר 2017, 14:40
נתן תודה: 512 פעמים
קיבל תודה: 696 פעמים
יצירת קשר:
סטטוס: לא מחובר

Re: האם יש מקור לכך שאין הדרישה מכל בני האדם שווה?

שליחה על ידי סבא » 05 ספטמבר 2018, 17:51

ובמסילת ישרים פרק י"ג
ואם תשאל ותאמר, אם כן, איפוא, שזה דבר מצטרך ומוכרח, למה לא גזרו עליו החכמים כמו שגזרו על הסייגות ותקנות שגזרו? הנה התשובה מבוארת ופשוטה, כי לא גזרו חכמים גזרה אלא אם כן רוב הציבור יכולים לעמוד בה, ואין רוב הציבור יכולים לעמוד בה, ואין רוב הצבור יכולים להיות חסידים, אבל די להם שיהיו צדיקים.
אך השרידים אשר בעם החפצים לזכות לקרבתו יתברך, ולזכות בזכותם לכל שאר ההמון הנתלה בם, להם מגיע לקיים משנת חסידים אשר לא יוכלו לקיים האחרים, הם הם סדרי הפרישות האלה כי בזה בחר ה', שכיון שאי אפשר לאומה שתהיה כולה שוה במעלה אחת, כי יש בעם מדרגות מדרגות איש לפי שכלו, הנה לפחות, יחידי סגולה ימצאו אשר יכינו את עצמם הכנה גמורה, ועל ידי המוכנים יזכו גם הבלתי מוכנים אל אהבתו יתברך והשראת שכינתו. וכענין שדרשו ז"ל בארבעה מינים שבלולב (ויקרא רבה פ' ל): יבואו אלה ויכפרו על אלה. וכבר מצאנו לאליהו זכור לטוב שאמר לרבי יהושע בן לוי במעשה דעולא בר קושב (ירושלמי תרומות פ"ח): כשהשיבו, ולא משנה היא? אף הוא אמר לו, וכי משנת חסידים היא.


נדיב לב
משתמש ותיק
הודעות: 1018
הצטרף: 27 אוגוסט 2018, 15:46
נתן תודה: 82 פעמים
קיבל תודה: 192 פעמים
יצירת קשר:
סטטוס: לא מחובר

Re: האם יש מקור לכך שאין הדרישה מכל בני האדם שווה?

שליחה על ידי נדיב לב » 05 ספטמבר 2018, 20:15

מבין ענין כתב:האם יש מקור לכך בחז"ל וקדמונים שלא כל בני האדם נדרשים ללימוד תורה בשווה, או להתעלות לרוה"ק או נבואה בשווה, או להגיע לאותן דרגות שהגיעו אליהן האבות וכד'?

ז"א שיש בני אדם שבכל אופן לא יגיעו מפני שאין חמרם וכליהם מוכנים לכך?

אני מתכוין למרות מה שאחז"ל לעולם... מתי יגיעו מעשי למעשי אבותי אברהם יצחק ויעקב.

תודה
אני חושב שהשאלה צריכה להיות מוצגת אחרת. לא אם כולם נדרשים ללימוד תורה בשווה אלא האם כולם צריכים לשאוף להגיע לאותו מקום. ואולי אם נענה בחיוב ממילא מכל אחד נדרש בשווה.


יוסף יוסף
משתמש ותיק
הודעות: 404
הצטרף: 23 יולי 2018, 02:05
נתן תודה: 78 פעמים
קיבל תודה: 139 פעמים
יצירת קשר:
סטטוס: לא מחובר

Re: האם יש מקור לכך שאין הדרישה מכל בני האדם שווה?

שליחה על ידי יוסף יוסף » 06 ספטמבר 2018, 00:06

שו"ע הרב בהלכות ת"ת מביא באריכות כך שלא כ"א שווה בערך דרישתו בתורה


יוסף יוסף
משתמש ותיק
הודעות: 404
הצטרף: 23 יולי 2018, 02:05
נתן תודה: 78 פעמים
קיבל תודה: 139 פעמים
יצירת קשר:
סטטוס: לא מחובר

Re: האם יש מקור לכך שאין הדרישה מכל בני האדם שווה?

שליחה על ידי יוסף יוסף » 06 ספטמבר 2018, 00:16

שולחן ערוך הרב הלכות תלמוד תורה פרק ג

וכל זה בתלמיד חכם שלמד או שדעתו יפה ומצליח בתלמודו ויוכל להיות תלמיד חכם ללמוד כל התורה שבעל פה מהתלמוד והפוסקים כמו הרא"ש וב"י.
אבל מי שלא הגיע למדה זו שיוכל ללמוד טעמי ההלכות ומקורן ואפילו בלימוד המביא לידי מעשה לבדו רק הלכות פסוקות לבדן אף אם יעשה תורתו קבע מחמת קוצר דעתו ונקרא בור וכמו שאמרו על פסוק אדם אחד מאלף מצאתי אלף נכנסים למקרא יוצאים מהם מאה מאה נכנסים למשנה כו' אינו חייב לחיות חיי צער ולעשות מלאכתו עראי כדי להרבות בלימוד שאינו מבין על בוריו שהוא לימוד ההלכות בלי טעמים כמו שנתבאר למעלה וגם עתיד לשכחו אלא אם כן עושה במדת חסידות ואהבת התורה.
אבל מן הדין יוצא ידי חובתו בקביעות עתים לתלמוד תורה לקיים מה שכתוב והגית בו יומם ולילה בקביעות עתים ביום ובלילה בכדי ללמוד ולזכור היטב לימוד המביא לידי מעשה בלבד שהוא חובה על הכל דהיינו השולחן ערוך מהלכות הצריכות לכל אדם לידע אותן בלי שאלת חכם ולימוד בהגדות ומדרשים או ספרי מוסר שנבנו על מדרשי חכמים שדבריהם תורה וקבלה ולא שכל אנושי כמו שנתבאר למעלה.
ושאר כל היום יעסוק במשא ומתן כדי שיוכל להחזיק ידי תלמידי חכמים שהם לומדי התורה יום ולילה עד שיודעים הלכותיה בטעמיהן על בוריין ויהא נחשב לו כאלו למד כן ממש בעצמו ותורתם נקראת על שמו כמו שפירשו חכמים בפסוק שמח זבולון בצאתך ויששכר באהליך וגם יוכל למלאות מחסורי בניו ובנותיו בהרחבה קצת כדי שיוכלו בניו לעסוק בתורה כראוי ולהדריך בנותיו בדרך ישרה כמו שיתבאר בהלכות צדקה.


הפקדתי שומרים
משתמש ותיק
הודעות: 2750
הצטרף: 22 ינואר 2018, 00:46
מיקום: ירושלים
נתן תודה: 180 פעמים
קיבל תודה: 747 פעמים
יצירת קשר:
סטטוס: לא מחובר

Re: האם יש מקור לכך שאין הדרישה מכל בני האדם שווה?

שליחה על ידי הפקדתי שומרים » 06 ספטמבר 2018, 01:05

ראה חגיגה ה:
"ת"ר שלושה הקדוש ברוך הוא בוכה עליהן בכל יום על שאפשר לעסוק בתורה ואינו עוסק ועל שאי אפשר לעסוק בתורה ועוסק.


פותח הנושא
מבין ענין
משתמש ותיק
הודעות: 456
הצטרף: 09 אוקטובר 2017, 23:22
נתן תודה: 265 פעמים
קיבל תודה: 116 פעמים
יצירת קשר:
סטטוס: לא מחובר

Re: האם יש מקור לכך שאין הדרישה מכל בני האדם שווה?

שליחה על ידי מבין ענין » 06 ספטמבר 2018, 02:47

תודה לכל המגיבים!
יש מה לפלפל בדברים שנכתבו, אבל בעקרון יש כאן מקורות נפלאים בענין החיוב בעיקר בעסק התורה שאינו שווה בכל [לגבי צדקה וכדו' ברור שלא נדרוש מהעני כעשיר, וכן ה' מדקדק עם הצדיקים גם זה ברור].

מה שנותר לי ספק -

האם בענייני השגת הרוחניות - עבודת ה' - קרבת אלקים - גם כן נאמר שאין הדרישה מכל בני האדם שווה? האם גם כאן שייך לומר שפלוני נשמתו הגבוהה מסוגלת יותר להשגת הרוחניות ויזכה לדבקות בו יתברך, ולרוה"ק וכד' ואלמוני חומרו עכור ורוחו ממחצב נמוך, ולא יוכל להשיג את אותה ההשגה?
או שמא כדברי אליהו הנביא - [אליהו רבה (איש שלום) פרשה י] "מעיד אני עלי את השמים ואת הארץ, בין גוי ובין ישראל בין איש ובין אשה בין עבד בין שפחה הכל לפי מעשה שעושה כך רוח הקודש שורה עליו".
או שמא גם זה רק "בערכו" ולא יוכל השפל להשיג ערך הגבוה, הגם שיתאמץ בכל כוחו?


סבא
משתמש ותיק
הודעות: 1799
הצטרף: 19 דצמבר 2017, 14:40
נתן תודה: 512 פעמים
קיבל תודה: 696 פעמים
יצירת קשר:
סטטוס: לא מחובר

Re: האם יש מקור לכך שאין הדרישה מכל בני האדם שווה?

שליחה על ידי סבא » 06 ספטמבר 2018, 09:04

מבין ענין כתב: מה שנותר לי ספק - [/b]
האם בענייני השגת הרוחניות - עבודת ה' - קרבת אלקים - גם כן נאמר שאין הדרישה מכל בני האדם שווה? האם גם כאן שייך לומר שפלוני נשמתו הגבוהה מסוגלת יותר להשגת הרוחניות ויזכה לדבקות בו יתברך, ולרוה"ק וכד' ואלמוני חומרו עכור ורוחו ממחצב נמוך, ולא יוכל להשיג את אותה ההשגה?
או שמא כדברי אליהו הנביא - [אליהו רבה (איש שלום) פרשה י] "מעיד אני עלי את השמים ואת הארץ, בין גוי ובין ישראל בין איש ובין אשה בין עבד בין שפחה הכל לפי מעשה שעושה כך רוח הקודש שורה עליו".
או שמא גם זה רק "בערכו" ולא יוכל השפל להשיג ערך הגבוה, הגם שיתאמץ בכל כוחו?
מהמסילת ישרים דלעיל מוכח להדיא שלא כולם מסוגלים לדרגות גבוהות, שהרי הברייתא דרבי פינחס בן יאיר מעמידה את הסולם להגיע עד למדרגת רוח הקודש, והיא עוברת דרך הפרישות והחסידות, וכבר בפרק על הפרישות אומר במסילת ישרים שלא כולם שייכים לזה.


סבא
משתמש ותיק
הודעות: 1799
הצטרף: 19 דצמבר 2017, 14:40
נתן תודה: 512 פעמים
קיבל תודה: 696 פעמים
יצירת קשר:
סטטוס: לא מחובר

Re: האם יש מקור לכך שאין הדרישה מכל בני האדם שווה?

שליחה על ידי סבא » 06 ספטמבר 2018, 09:16

הנה הרמב"ם הלכות תשובה פרק ה' ה"ב כתב בזה"ל
אל יעבור במחשבתך דבר זה שאומרים טפשי אומה"ע ורוב גולמי בני ישראל שהקב"ה גוזר על האדם מתחלת ברייתו להיות צדיק או רשע, אין הדבר כן אלא כל אדם ראוי לו להיות צדיק כמשה רבינו או רשע כירבעם
וביאר בעל התולדות אדם [בפרק ו' הלכה א'] בזה"ל
זאת ישיב אל לבו כי יכול כל אדם להיות כמשה רבינו וכמו שהורו ז"ל רמז למשה רבינו מן התורה בשגם הוא בשר כי בשגם בגי' משה, כוונתם בזה כי כל אדם כפי הכנתו תלה עליו חובת השלמת לעצמו, וגם כי זה משה האיש ידענו מה היה לו מעוצם הכנת חומרו וצורתו על השלם שבפנים, ומצד זה לא נצדק בדברינו שיוכל כל אדם ואפילו שום אדם להיות כמוהו, מ"מ בבחינת מה שישתדל אדם להשלים עצמו כפי הכשר בית קבולו והכנתו כמו שהשלים משה בבחירתו מה שהי' מחק הכנתו להשלימו נזכה בשפטינו עכ"ל.


סבא
משתמש ותיק
הודעות: 1799
הצטרף: 19 דצמבר 2017, 14:40
נתן תודה: 512 פעמים
קיבל תודה: 696 פעמים
יצירת קשר:
סטטוס: לא מחובר

Re: האם יש מקור לכך שאין הדרישה מכל בני האדם שווה?

שליחה על ידי סבא » 06 ספטמבר 2018, 09:38

הנה גם מה שכתב הגר"א וסרמן בהספדו על מרן החפץ חיים בעניין זה ממש.
הספד ר' אלחנן וסרמן על החפץ חיים.jpg
אין לך את ההרשאות המתאימות על מנת לצפות בקבצים המצורפים להודעה זאת.


סבא
משתמש ותיק
הודעות: 1799
הצטרף: 19 דצמבר 2017, 14:40
נתן תודה: 512 פעמים
קיבל תודה: 696 פעמים
יצירת קשר:
סטטוס: לא מחובר

Re: האם יש מקור לכך שאין הדרישה מכל בני האדם שווה?

שליחה על ידי סבא » 06 ספטמבר 2018, 09:50

יש להזכיר גם שמלבד החומר של האדם עצמו, ישנה הבעיה של החומר העכור מפני הדור,
ועיין בגמ' סוכה כ"ח שאיתא שם
תנו רבנן שמונים תלמידים היו לו להלל הזקן שלשים מהם ראוים שתשרה עליהם שכינה כמשה רבינו ושלשים מהן ראוים שתעמוד להם חמה כיהושע בן נון
ומה שבאמת לא היה כך היינו כי הדור לא היה ראוי [וכעין דאיתא גבי שמואל הקטן].


אלימלך
משתמש ותיק
הודעות: 958
הצטרף: 23 יולי 2017, 17:36
נתן תודה: 110 פעמים
קיבל תודה: 357 פעמים
יצירת קשר:
סטטוס: לא מחובר

Re: האם יש מקור לכך שאין הדרישה מכל בני האדם שווה?

שליחה על ידי אלימלך » 06 ספטמבר 2018, 14:36

בשערי העבודה שהבאתי כותב שאין ההשגה שוה.


סתם איש
הודעות: 95
הצטרף: 05 מרץ 2016, 21:56
קיבל תודה: 32 פעמים
יצירת קשר:
סטטוס: לא מחובר

Re: האם יש מקור לכך שאין הדרישה מכל בני האדם שווה?

שליחה על ידי סתם איש » 08 אוקטובר 2018, 18:58

עי' בית אלוקים למבי"ט בהקדמה שכתב שאין הדרישה מכל אחד שווה [ולכך אדם שנדרש להשיג הרבה ולא השיג את כל מה שנדרש ממנו יענש על כך על אף שהשיג יותר מאחר שנדרש ממנו פחות והשיג את כל מה שנדרש ממנו].


נזהר מצבועים
הודעות: 189
הצטרף: 28 ספטמבר 2018, 01:38
נתן תודה: 340 פעמים
קיבל תודה: 92 פעמים
סטטוס: לא מחובר

Re: האם יש מקור לכך שאין הדרישה מכל בני האדם שווה?

שליחה על ידי נזהר מצבועים » 09 אוקטובר 2018, 00:05

סתם איש כתב:עי' בית אלוקים למבי"ט בהקדמה שכתב שאין הדרישה מכל אחד שווה [ולכך אדם שנדרש להשיג הרבה ולא השיג את כל מה שנדרש ממנו יענש על כך על אף שהשיג יותר מאחר שנדרש ממנו פחות והשיג את כל מה שנדרש ממנו].
המבי"ט מדבר על זה שאין דרישה ביחס לתוצאה של העמל
אבל לגבי העמל אולי הדרישה שווה


פותח הנושא
מבין ענין
משתמש ותיק
הודעות: 456
הצטרף: 09 אוקטובר 2017, 23:22
נתן תודה: 265 פעמים
קיבל תודה: 116 פעמים
יצירת קשר:
סטטוס: לא מחובר

Re: האם יש מקור לכך שאין הדרישה מכל בני האדם שווה?

שליחה על ידי מבין ענין » 09 אוקטובר 2018, 00:23

נזהר מצבועים כתב:
סתם איש כתב:עי' בית אלוקים למבי"ט בהקדמה שכתב שאין הדרישה מכל אחד שווה [ולכך אדם שנדרש להשיג הרבה ולא השיג את כל מה שנדרש ממנו יענש על כך על אף שהשיג יותר מאחר שנדרש ממנו פחות והשיג את כל מה שנדרש ממנו].
המבי"ט מדבר על זה שאין דרישה ביחס לתוצאה של העמל
אבל לגבי העמל אולי הדרישה שווה
אכן, הרב שם כותב שכל אדם צריך להשקיע את המקסימום, כיוון שאינו יודע האם הוא מאלה שהדרישה מהם גבוהה?

ואצטט את דבריו [באופן חלקי]:
הקדמת המחבר המהרי"ט לספרו "בית אלקים":
וע"ז שנינו בפרקי אבות (פרק ב') ריב"ז קבל מהלל ומשמאי הוא היה אומר אם למדת תורה הרבה אל תחזיק טובה לעצמך כי לכך נוצרת, הכוונה כי גם שאמרנו שאין ראוי לאדם להשתבח במעשיו הטובים ובלמודו, אפשר היה שישבח עצמו כשלמד ועשה הרבה יותר מחבריו, לזה אמר כי לכך נוצרת כי מה שהרבית בלימוד התורה יותר מחביריך הוא כי היתה לך הכנה טבעית מאת האל ית' ביצירתך יותר מהם ולכך נוצרת כך כדי שתרבה לפי כחך והכנתך ולכן אל תחזיק טובה לעצמך, וכמו שאמר בן עזאי (יבמות ם"ג) שהרבה ללמוד יותר מקצת חביריו, כי חשקה נפשו בתורה, כי נפשו היתה מוכנה ומשתוקקת ללימוד התורה יותר מהם, וכל איש כפי כחו והכנתו חייב לעסוק בתורה אל יחסר המזג, כי אם יחסר מכדי יכלתו והכנתו עתיד ליתן דין וחשבון ע"ז, גם כי למד הרבה יותר מחבריו, אם היתה הכנתו יותר ממה שלמד וחבריו לא למדו כמוהו אלא שלמדו כפי כל הכנתם, יהיה להם יותר שכר ממנו, כי השלימו את חק הכנתם והוא לא השלימו... פוטר מים ראשית מדון אין מים אלא תורה מי שפוטר עצמו מן התורה שגורע מחק הכנתו הוא ראשית מדון, אע"פ שלמד הרבה יותר מחבריו הבלתי מוכנים לכדי מה שהוא מוכן,
וכן הוא לענין קיום מצות שיגדל השכר לבלתי מוכן ועושה כדי מיעוט הכנתו מן שכר המוכן ועשה יותר אלא שגרע מחק הכנתו, משל למלך שצוה לשני עבדיו אחד חלש ואחד גבור שיעשה הגבור כפלים מן המלאכה שיעשה החלש, ולא גמר לעשותה והחלש גמר חלקו, כי יענש העבד הגבור על שנתעצל מלגמור מלאכה שנצטווה שהיה בכחו לעשותה כולה.
וזאת תהיה כוונת התנא שאמר (אבות פ"ב) ואל תדין את חברך עד שתגיע למקומו, שלא ידין ולא יגזור על פלוני שהוא גדול מפלוני עד שיגיע ["למקומו" - פירושו] למקום חק תכונת כל אחד ואחד, כי גודל השכר הוא לפי גודל המעשים על חק ההכנה.
וגם אפשר שזאת תהיה כוונת מה שראה בן בנו של ריב"ל (רות רבה גי, פסחים נ') עליונים למטה ותחתונים למעלה, כי אותם שהם גדולים בתורה ובמע"ט בעוה"ז והיה בכח וחק הכנתם לעשות יותר ולא עשו, הם בעוה"ב למטה מן מדרגת התחתונים ושפלים מהם שלא השיגו לעשות כל מה שעשו הם ולא נמנעו אלא מפני מיעוט הכנתם.
...ומה שהרבינו שכר המועט על המרובה כפי ההכנה כמו שכתבנו למעלה, יתכן לומר כי יצדק באופן זה, שיהיה שכר למי שלא היתה בהכנת טבעו לעשות אלא ג' מצות דרך משל בכל יום ועשאם, ומי שהיה בהכנת טבעו לעשות שש בכל יום לא עשה אלא ג' שיהיה שכר יותר למי שעשה הג' ובם השלים חק הכנתו ממי שעשה ג' כיון שלא השלים כל חקו, [אבל אם יוסיף יותר גם כי לא השלים חקו], לא יקפח השי"ת שכר ריבוי המצות כי הכל לפי רוב המעשה,

וכן בענין הלימוד אם למד אחד ו' שעות ביום ובם השלים חק כל הכנתו, יהיה לו יותר שכר ממי שלמד ג"כ ו' שעות ולא השלים בהם כל חק הכנתו, אבל אם יוסיף יותר גם כי לא השלים חקו עדיין לא יקפח האל יתברך שכרו, והרי הוא כמי שנתן דינר לצדקה חומש ממה שהיה לו ועשיר נתן ג"כ דינר, ואם היה נותן חומש כמו המבזבז היה צריך לתת ה' או י' או יותר יש שכר יותר למי שנתן הדינר שהיה חומש ממונו ממי שנתן ג"כ דינר ולא הגיע לחומש, אבל אם ירבה עוד לתת דינר אחר, גם כי לא השלים לחומש יש לו שכר אחר על הדינר השני שכבר הועיל בו לעניים, כ"ש אם השלים חקו שיהיה לו שכר על הדינר האחד ועל כל דינר ודינר שנתן יותר כמו השכר שיש לו לנותן הדינר, ועם כל זה אינו ראוי שישתבח על הלימוד ועל פעולות הטובות כי מאת ה' היתה לו שהכינו ויסדו על מתכונת הזה אשר היה מוכן ומזומן בטבעו מתחלת בריאתו הנמשכת מאב הראשון אשר היה מוכן לכל טוב להיותו יציר כפיו של הקב"ה ונפוח נשמת חיים באפיו ממנו:
ומפני שיש הבדל והפרש בין פרטי בני אדם בהכנה הטובה הזאת הרב היא ואם מעט, ואינה ידועה אפילו לבעליה, לכן חייב כל אחד מישראל להשתדל לעשות כל מה שיוכל בלמידת התורה וקיום מצותיה, ויחשוב עצמו שיש בהכנת טבעו לעשות יותר ממה שעושה וכו'.


נזהר מצבועים
הודעות: 189
הצטרף: 28 ספטמבר 2018, 01:38
נתן תודה: 340 פעמים
קיבל תודה: 92 פעמים
סטטוס: לא מחובר

Re: האם יש מקור לכך שאין הדרישה מכל בני האדם שווה?

שליחה על ידי נזהר מצבועים » 09 אוקטובר 2018, 00:25

תודה לך על המקור
מכאן שאין ראיה מדברי המבי"ט
למה ששאלת


פותח הנושא
מבין ענין
משתמש ותיק
הודעות: 456
הצטרף: 09 אוקטובר 2017, 23:22
נתן תודה: 265 פעמים
קיבל תודה: 116 פעמים
יצירת קשר:
סטטוס: לא מחובר

Re: האם יש מקור לכך שאין הדרישה מכל בני האדם שווה?

שליחה על ידי מבין ענין » 09 אוקטובר 2018, 00:50

נזהר מצבועים:
תודה לך על המקור
מכאן שאין ראיה מדברי המבי"ט
למה ששאלת
----------------------------------------------

למה? זו ראיה נפלאה למה ששאלתי. מקור לכך שאין הדרישה מכל בני האדם שווה!

אלא מה - לקטלג עצמי כמי שחלש ולא דורשים ממני - זה אין לי היתר, אבל בודאי שכאן תשובה לשאלתי - אין הדרישה מכל בני האדם שווה הן בלימוד התורה והן בקיום המצוות [מבחינת הכמות כפי שכותב הרב, לא מבחינת החיוב הבסיסי לכל אדם].


ברסלבר (ליטאי לשעבר)
משתמש ותיק
הודעות: 304
הצטרף: 04 יולי 2018, 21:22
נתן תודה: 60 פעמים
קיבל תודה: 82 פעמים
יצירת קשר:
סטטוס: לא מחובר

Re: האם יש מקור לכך שאין הדרישה מכל בני האדם שווה?

שליחה על ידי ברסלבר (ליטאי לשעבר) » 06 יוני 2019, 01:15

יש מקורות רבים מאד בספרי רביה"ק ותלמידיו לכך שככל שאדם במצב שפל יותר כך כל תנועה שלו אפילו כחוט השערה יקרה יותר בעיני השי"ת והוא רץ בזה אלפים פרסאות בעולמות העליונים.
הדברים מפורשים בליקוטי מוהר"ן תניינא תורה מ"ח http://rabenubook.com/%D7%9C%D7%99%D7%A ... %9E%D7%97/
ונקראה בפי אנ"ש "האגרת". (מצו"ב קובץ "אגרת מוהר"ן" לזיכוי הרבים)
ועוד מהם מלוקטים בספה"ק משיבת נפש http://rabenubook.com/%D7%9E%D7%A9%D7%9 ... %99%D7%9D/
מהדורא בתרא http://rabenubook.com/%D7%9E%D7%A9%D7%9 ... %99%D7%9D/

וכדי לישב עם המקורות שהובאו לעיל שדורשים להיות כמשה: מי שמקשר עצמו לצדיק, ועושה כל מה שמורה אותו הצדיק בלי לנטות ימין ושמאל, (באופן שמבטל דעתו לגמרי ולא נשאר אצלו שכל עצמי רק מה שמקבל מהצדיק) אזי אע"פ שרק הצדיק השיג מה שהשיג ע"י דרגתו העליונה, שזכה לה על ידי עבודה קשה ומאמץ במשך זמן רב, והתלמיד המקושר עושה בתמימות ובלא הבנה והשגה - בכל זאת הוא נעשה ממש כמו הצדיק.
וראה כאן http://rabenubook.com/%D7%9C%D7%99%D7%A ... %9B%D7%92/

וכך סיפר רביה"ק:

מַעֲשֶׂה בְּמֶלֶךְ אֶחָד שֶׁבָּנָה לְעַצְמוֹ פָּלָטִין וְקָרָא לִשְׁנֵי אֲנָשִׁים וְצִוָּה אוֹתָם שֶׁיְּצַיְּרוּ אֶת הַפָּלָטִין שֶׁלּוֹ. וְחִלֵּק לָהֶם אֶת הַפָּלָטִין לִשְׁנֵי חֲלָקִים. הַיְנוּ שֶׁמֶּחֱצָה הַפָּלָטִין יִהְיֶה מֻטָּל עַל הָאֶחָד לְצַיְּרוֹ וּמֶחֱצָה הַשֵּׁנִי יִהְיֶה מֻטָּל עַל הַשֵּׁנִי לְצַיְּרוֹ. וְקָבַע לָהֶם זְמַן שֶׁעַד אוֹתוֹ הַזְּמַן מְחֻיָּבִים הֵם לְצַיְּרוֹ. וְהָלְכוּ לָהֶם אֵלּוּ הַשְּׁנֵי אֲנָשִׁים. וְהָלַךְ אֶחָד מֵהֶם וְיָגַע וְטָרַח מְאד וְלִמֵּד עַצְמוֹ זאת הָאָמָּנוּת שֶׁל צִיּוּר וְכִיּוּר הֵיטֵב הֵיטֵב עַד שֶׁצִּיֵּר אֶת חֶלְקוֹ שֶׁהָיָה מֻטָּל עָלָיו בְּצִיּוּר יָפֶה וְנִפְלָא מְאד. וְצִּיֵּר שָׁם חַיּוֹת וְעוֹפוֹת וְכַיּוֹצֵא בָּזֶה בְּצִיּוּרִים נִפְלָאִים וְנָאִים מְאד. וְהַשֵּׁנִי לא שָׂם אֶל לִבּוֹ גְּזֵרַת הַמֶּלֶךְ וְלא עָסַק בָּזֶה כְּלָל. וְכַאֲשֶׁר הִגִּיעַ סָמוּךְ לַזְּמַן הַמֻּגְבָּל שֶׁהָיוּ צְרִיכִין לִגְמר מְלַאכְתָּם הִנֵּה הָרִאשׁוֹן כְּבָר גָּמַר מְלַאכְתּוֹ וְאָמָּנוּתוֹ בְּחֶלְקוֹ בְּצִיּוּר נָאֶה וְנִפְלָא מְאד. וְזֶה הַשֵּׁנִי הִתְחִיל לְהִסְתַּכֵּל עַל עַצְמוֹ מַה זּאת עָשָׂה שֶׁכִּלָּה הַזְּמַן בְּהֶבֶל וָרִיק וְלא חָשׁ לִגְזֵרָא דְמַלְכָּא. וְהִתְחִיל לַחֲשׁב מַחֲשָׁבוֹת מַה לַּעֲשׂוֹת. כִּי בְּוַדַּאי בְּאֵלּוּ הַיָּמִים הַמּוּעָטִים הַסְּמוּכִים לַזְּמַן הַמֻּגְבָּל אִי אֶפְשָׁר לְתַקֵּן עוֹד לִלְמד לְעַצְמוֹ וְלַעֲשׂוֹת אָמָּנוּת הַצִּיּוּר לְצַיֵּר חֶלְקוֹ בְּזֶה הַזְּמַן הַמּוּעָט, כִּי הָיָה סָמוּךְ מְאד לַמּוֹעֵד הַקָּבוּעַ לָהֶם. וְנִתְיַשֵּׁב בְּדַעְתּוֹ וְהָלַךְ וְהֵטִיחַ כָּל חֶלְקוֹ בִּמְשִׁיחַת סַמָּנִין (שֶׁקּוֹרִין פָּאקִיסְט [סוּג צֶבַע]) וְעָשָׂה פָּאקִיסְט שָׁחוֹר עַל כָּל חֶלְקוֹ. וְהַפָּאקִיסְט הָיָה כְּמוֹ אַסְפַּקְלַרְיָא מַמָּשׁ שֶׁהָיוּ יְכוֹלִין לְהִתְרָאוֹת בּוֹ כְּמוֹ בְּאַסְפַּקְלַרְיָא מַמָּשׁ. וְהָלַךְ וְתָלָה וִילוֹן לִפְנֵי חֶלְקוֹ לְהַפְסִיק בֵּין חֶלְקוֹ וּבֵין חֵלֶק חֲבֵרוֹ. וַיְהִי כִּי הִגִּיעַ מוֹעֵד הַקָּבוּעַ שֶׁקָּבַע לָהֶם הַמֶּלֶךְ הָלַךְ הַמֶּלֶךְ לִרְאוֹת תַּבְנִית מְלַאכְתָּם אֲשֶׁר עָשׂוּ בְּאֵלּוּ הַיָּמִים. וְרָאָה חֵלֶק הָרִאשׁוֹן שֶׁהוּא מְצֻיָּר בְּצִיּוּרִים נָאִים וְנִפְלָאִים מְאד וּמְצֻיָּרִים שָׁם בְּחֶלְקוֹ צִפֳּרִים וְכוּ' בִּדְרָכִים נִפְלָאִים מְאד. וְחֵלֶק הַשֵּׁנִי הָיָה תָּלוּי בְּוִילוֹן וְחֹשֶׁךָ תַּחְתָּיו וְאֵין רוֹאִין שָׁם מְאוּמָה. וְעָמַד הַשֵּׁנִי וּפֵרַשׂ אֶת הַוִּילוֹן וְהִזְרִיחַ הַשֶּׁמֶשׁ וּבָאוּ וְהֵאִירוּ כָּל הַצִּיּוּרִים הַנִּפְלָאִים כֻּלָּם בְּחֶלְקוֹ מֵחֲמַת שֶׁהָיָה שָׁם הַפָּאקִיסְט שֶׁהָיָה מֵאִיר כְּמוֹ אַסְפַּקְלַרְיָא. עַל כֵּן כָּל הַצִּפֳּרִים הַמְצֻיָּרִין בְּחֵלֶק הָרִאשׁוֹן וּשְׁאָר כָּל הַצִּיּוּרִים הַנִּפְלָאִים כֻּלָּם נִרְאוּ בְּתוֹךְ חֶלְקוֹ וְכָל מַה שֶּׁרָאָה הַמֶּלֶךְ בְּחֵלֶק הָרִאשׁוֹן רָאָה גַּם כֵּן בְּחֶלְקוֹ שֶׁל זֶה. וְנוֹסַף לָזֶה שֶׁגַּם כָּל הַכֵּלִים הַנִּפְלָאִים וְכָל הַקְּרִידֶנְצְן (רְהִיטִים) וְכַיּוֹצֵא שֶׁהִכְנִיס הַמֶּלֶךְ לְתוֹךְ הַפָּלָטִין כֻּלָּם נִרְאוּ גַּם כֵּן בְּחֵלֶק הַשֵּׁנִי. וְכֵן כָּל מַה שֶּׁיִּרְצֶה הַמֶּלֶךְ לְהַכְנִיס עוֹד כֵּלִים נִפְלָאִים לְתוֹךְ הַפָּלָטִין יִהְיוּ כֻּלָּם נִרְאִים בְּחֶלְקוֹ שֶׁל הַשֵּׁנִי, וְהוּטַב הַדָּבָר לִפְנֵי הַמֶּלֶךְ וְכוּ'. (וְיוֹתֵר מִזֶּה אֵינִי זוֹכֵר) כָּל זֶה שָׁמַעְתִּי מִפִּיו הַקָּדוֹשׁ בְּעַצְמִי.

הנה האגרת
אגרת מוהרן.jpg
אין לך את ההרשאות המתאימות על מנת לצפות בקבצים המצורפים להודעה זאת.

שלח תגובה הנושא הקודםהנושא הבא
  • נושאים דומים
    תגובות
    צפיות
    הודעה אחרונה

מי מחובר

משתמש הגולש בפורום זה: שאר לעמו | 1 אורח