כמה מתירים נדרים יחד, ובנוסח ההתרה

הפקדתי שומרים

משתמש ותיק
ראיתי הרבה מקפידים (בלי לדעת למה..) שאחד עומד ואומר את נוסח בקשת ההתרה בפני שלושה. ולא שלושה, י', או יותר עומדים -מול שלושה (נ.ב מפני הטועים. השאלה מצד הטרחה) מדוע? -האם משום החשש תקל"מ?
כמו כן בנוסח של ההתרה אנו אומרים "דיינים מומחים" דבר שעל פניו לא נכון, ומה טעמו?
 

יוסף יוסף

משתמש ותיק
מה פתאום ג' כנגד ג' ?
מהיכן נפל לך הרעיון הזה בכלל?
זה צריך להיות מעין בי"ד שהתרת נדרים בפני ג'
ולכן כל אחד שרוצה להתיר נדרו ניגש לפני ג' ואומר את הנוסח
מאיזה טעם י"ל לערבב כמה אנשים שיבקשו בפעם אחת התרה
וכי בבי"ד גם כמה בעלי דינים נעמדים יחד?
 

הפקדתי שומרים

משתמש ותיק
פותח הנושא
יוסף יוסף אמר:
מה פתאום ג' כנגד ג' ?
מהיכן נפל לך הרעיון הזה בכלל?
זה צריך להיות מעין בי"ד שהתרת נדרים בפני ג'
ולכן כל אחד שרוצה להתיר נדרו ניגש לפני ג' ואומר את הנוסח
מאיזה טעם י"ל לערבב כמה אנשים שיבקשו בפעם אחת התרה
וכי בבי"ד גם כמה בעלי דינים נעמדים יחד?

הרעיון נפל מזה שהעיקר בהתרה אלו המתירים שהם כב"ד, ומאי שנא אם אחד עומד או שלושה ויותר מכך, וע"כ לא שמעתי בדבריך סברא ולא מידי חוץ משלילה בלא טעם. ועימך הסליחה. אשמח לשמוע טעם רציני בענין אם ישנו.
 

יוסף יוסף

משתמש ותיק
את האמת שלא היה כ"כ על מה לתת סברא
מעיקרא השאלה לא ניתנה עם סברא הגיונית
כך שאין הרבה לענות בסברא

יש לי הרגשה של איזה שיח חרשים בנושא
לכן אני מייעץ שניתן לשאר חברי הפורום לשפוט
מי מביננו צריך להביא סברא לדבריו
 

הפקדתי שומרים

משתמש ותיק
פותח הנושא
?
יוסף יוסף לא צריך סברות בשביל לשאול שאלה פשוטה מפני מה נוהגים להטריח אחד אחד ולא שלושה יעמדו או עשר כנגד שלושה מתירים. "הסברא" שכתבת צר לי אבל אין בה ממש. ואכן השופט ישפוט. ד"א צריך גם לדעת מתי משתמשים עם סברות..ושוב אשמח לשמוע טעמם.
 

הפקדתי שומרים

משתמש ותיק
פותח הנושא
יש"כ זה מה שכתבתי בהודעה הפותחת -תקל"מ.
אולם בזה לא הונח לי אחר שאין צורך לשמוע כל מילה ומילה והעיקר שיש גילוי דעת של מבקש ההתרה. תקל"מ לא הוי כלא אמר מידי. וצריך לעיין בזה.
 
אני לא חושב שיש עיכוב הלכתי בדבר, הרי הספרדים נוהגים לקרוא הרבה אנשים ביחד, וגם אצל האשכנזים בדברי הב"ד כתוב בסוגרים שאם המבקשים היו מרובים צריך להגיד הכל מותרים לכם...
 

הפקדתי שומרים

משתמש ותיק
פותח הנושא
ישר כח.
וזה אני שואל כמו שכתבתי שלא ידוע טעם ועם זאת יש מקומות מסוימים מקפידים (כמו אצלנו) שיעמוד אחד אחד עם כל הטרחה במקום שיעמדו ג' או עשר וכו'. וע"ז עדין לא השבתם. דרך אגב בסליחות שלי (אשכנז הוצאת יפה נוף) לא מופיע מה שהבאת במסוגר.
 

הפקדתי שומרים

משתמש ותיק
פותח הנושא
אליהו בורטמאן אמר:
אני לא חושב שיש עיכוב הלכתי בדבר, הרי הספרדים נוהגים לקרוא הרבה אנשים ביחד, וגם אצל האשכנזים בדברי הב"ד כתוב בסוגרים שאם המבקשים היו מרובים צריך להגיד הכל מותרים לכם...
עוד דבר מפני מה אומרים "דינים מומחים" דבר שעל פניו לא נכון, האם אין בזה בעיה?
 

ויבוקש

משתמש חדש
הא לך הנוסח שהיה אומר מרן הגראי"ל (מפני כמה קושיות שיש על הנוסח המודפס בסידורים)
אומר בפני השלשה:
מתחרט אני על כל הנדרים ושבועות וכן כל מנהג טוב שנהגתי ולא אמרתי בלי נדר ואם הייתי יודע שאתחרט לא הייתי נודר או נשבע, ובמנהג טוב הייתי מתנה שיהיה בלי נדר, ומבקש שתתירו לי את כולם.
והדיינים משיבים:
מותר לך, מותר לך, מותר לך.
ויאמר בפני השלשה:
הרי אני מוסר מודעה לפניכם ואני מבטל מכאן ולהבא כל הנדרים וכל השבועות וקונמות והסכמות וקבלה בלב שאקבל עלי בעצמי הן בהקיץ והן בחלום חוץ מנדרי תענית בשעת המנחה וכן כל מנהג טוב שאתנהג בלי להזכיר בלי נדר, ובאם שאשכח לתנאי מודעה הזאת ואדור מהיום עוד, מעתה אני מתחרט עליהם ומתנה עליהם שיהיו כולם בטילים ומבוטלים ולא יהון חלין כלל וכלל.

ויש בזה תיקון גדול במסירת המודעה שמוסיף על נוסח הסידורים 'וכן כל מנהג טוב שאתנהג בלי להזכיר בלי נדר'.
 

הפקדתי שומרים

משתמש ותיק
פותח הנושא
נפלא. מרן הגראי"ל בעצם היה משמיט בין השאר את כל ענין הדיינים מומחים.
וזה פלא איך במחזורים ובסדרי הסליחות בהוצאות החדשות עדין מופיע "דיינים מומחים". צ"ב.
 

הפקדתי שומרים

משתמש ותיק
פותח הנושא
ויבוקש אמר:
נו! מה אתה רוצה שישנו למי יש אומץ?
אין צורך להשמיט במחזור מספיק שיקפידו האומרים שזה אני ואתה וכו' לאמר 'דיינים' בהשמטת 'מומחים'.
 

ויבוקש

משתמש חדש
מצויין, אני באמת אומר את הנוסח הקצר.
והייתי שמח שכך ינהגו כולם (זה חוסך הרבה זמן, גם בלי הרעיון הנפלא שלך בראש האשכול)
 

ויבוקש

משתמש חדש
לא ראיתי.
אבל היום שמעתי מישהו שאמר שראה מודפס.
אבל מאי נפק"מ אתה יכול להדפיס ולהפיץ (אין ע"ז זכויות יוצרים)
 

הכהן

משתמש ותיק
  1. אאל"ט אצל מרן הגריש"א היה נהוג שהוא היה יושב עם עוד שנים וכל הקהל היו עומדים יחד מולם.
  2. בלוח א"י כתב (איני זוכר בשם מי) להשמיט "דיינים מומחים" "ואפילו נזירות שמשון" "ובשם הוי"ה ברוך הוא"
 

בנציון

משתמש ותיק
בענין דיינים מומחים החזו"א אמר שזה כמו שאומרים היום הרב הגאון.
 

בני תורה

משתמש ותיק
לענ"ד נכון הוא שמעיקר הדין אפשר להתיר נדרים לכמה נודרים בבת אחת [בשונה מהפרת נדרים שאין אדם מיפר לב' נשותיו כאחת עיין נדרים עג.] אבל מכיון שהתרת נדרים הנעשית כמנהג בערב ראש השנה בלאו הכי כוחה ההלכתי אינו ברור כל כך, ועל כן על המנהג להיעשות כפי שהוא נעשה ללא שינויים.
בענין שינויים באמירת הנוסח, לענ"ד אין אנו רשאים לשנות ממנהג ישראל, אם נתחיל לשנות בזה מי יודע לאן נגיע?! ובכלל, כל שינוי וכיו"ב בענינים אלו אינו 'מריח' טוב.
 

יצחק

משתמש ותיק
הפקדתי שומרים אמר:
יש"כ ר' @ויבוקש
האם הדפיסו את הנוסח של מרן באחד המחזורים או סדר הסליחות.
כשלמדתי ביש"ק פונוביז' הדפיסו נוסח קצר מהרב שטיינמן, כמובן שאינני זוכר את הנוסח עצמו אבל כולנו השתמשנו בזה בשמחה..
 

טעם זקנים

משתמש רגיל
הפקדתי שומרים אמר:
ראיתי הרבה מקפידים (בלי לדעת למה..) שאחד עומד ואומר את נוסח בקשת ההתרה בפני שלושה. ולא שלושה, י', או יותר עומדים -מול שלושה (נ.ב מפני הטועים. השאלה מצד הטרחה) מדוע? -האם משום החשש תקל"מ?


ראיתי בספר 'כל נדרי' של הרב יצחק שטסמן שליט"א עמ' תשלב שהביא בשם המטה אפרים (סי' תקפא סעי' מט) 'שמעיקר הדין יכולים כמה אנשים לומר ביחד את נוסח התרת נדרים אולם אם אין הזמן דוחק עדיף שכל אחד יאמר בנפרד' ולא פירש טעמו [ואלי כדי שזה יראה רציני ודו"ק].

ועוד הביא שם בהערה בשם הגרשז"א שיכולים ארבעה לישב יחד ולאמר 'נדרנא לא נדרי' ויש בכך התרת נדרים לארבעתם עי"ש.
 

אברעמעלע

משתמש רגיל
הכהן אמר:
  1. אאל"ט אצל מרן הגריש"א היה נהוג שהוא היה יושב עם עוד שנים וכל הקהל היו עומדים יחד מולם.
  2. בלוח א"י כתב (איני זוכר בשם מי) להשמיט "דיינים מומחים" "ואפילו נזירות שמשון" "ובשם הוי"ה ברוך הוא"
ההשמטות בשם הרב האדר"ת ז"ל
 
חלק עליון תַחתִית