וַהֲקִמֹתִ֥י אֶת-בְּרִיתִ֖י אִתָּ֑ךְ וּבָאתָ֙ אֶל-הַתֵּבָ֔ה אַתָּ֕ה וּבָנֶ֛יךָ וְאִשְׁתְּךָ֥ וּנְשֵֽׁי-בָנֶ֖יךָ אִתָּֽךְ
רש״י - אתה ובניך ואשתך. האנשים לבד והנשים לבד, מכאן שנאסרו בתשמיש המטה.
ועיין לקמן וַיָּ֣בֹא נֹ֗חַ וּ֠בָנָיו וְאִשְׁתּ֧וֹ וּנְשֵֽׁי-בָנָ֛יו אִתּ֖וֹ אֶל-הַתֵּבָ֑ה מִפְּנֵ֖י מֵ֥י הַמַּבּֽוּל
רש''י - נח ובניו. האנשים לבד והנשים לבד, לפי שנאסרו בתשמיש המטה, מפני שהעולם היה שרוי בצער.
לכאורה צע״ק מדוע צריך לכתוב כן ב׳ פעמים.
עוד קשה מדוע בפסוק ראשון לא כתב ״מפני שהעולם היה שרוי בצער״ וצ״ע.
[גם יש לעיין קצת מדוע בפסוק ראשון כתב ״ואשתך״ בד״ה משא״כ בפסוק השני]
רש״י - אתה ובניך ואשתך. האנשים לבד והנשים לבד, מכאן שנאסרו בתשמיש המטה.
ועיין לקמן וַיָּ֣בֹא נֹ֗חַ וּ֠בָנָיו וְאִשְׁתּ֧וֹ וּנְשֵֽׁי-בָנָ֛יו אִתּ֖וֹ אֶל-הַתֵּבָ֑ה מִפְּנֵ֖י מֵ֥י הַמַּבּֽוּל
רש''י - נח ובניו. האנשים לבד והנשים לבד, לפי שנאסרו בתשמיש המטה, מפני שהעולם היה שרוי בצער.
לכאורה צע״ק מדוע צריך לכתוב כן ב׳ פעמים.
עוד קשה מדוע בפסוק ראשון לא כתב ״מפני שהעולם היה שרוי בצער״ וצ״ע.
[גם יש לעיין קצת מדוע בפסוק ראשון כתב ״ואשתך״ בד״ה משא״כ בפסוק השני]