הגר"י אברמסקי - רוב החומרות שעושים מפריעות לאחרים

הפקדתי שומרים

משתמש ותיק
ראיתי דבר מפליא בספר 'זקניך ויאמרו לך' בזה הלשון-
"שמעתי מגיסי ה"ר דוד בשם ר' אפרים ברודיאנסקי ששמע בחודש אדר ב תשל"ו מהגה"צ הרב אברמסקי שליט"א שהתבטא ואמר לו בתוך אחד השיחים על עצמו, שהוא היה ממעט בהידורי מצוה ולא כדרך הפרומ'ע של דורינו. ואמר טעמו, כי התבונן וראה שרוב הדורי מצוה מסתבך ב"בין אדם לחבירו"!... ולכן וויתר על ההידורים משום "בין אדם לחבירו".. ע"כ.
וכבר מצינו אצל ר' ישראל סלנטר דברים קצת דומים. מה אומרים על זה?
 

יצחק

משתמש ותיק
ע' ברש"י ביומא דף ע שביוה"כ היו קוראים בתורה בבית המקדש וכל אחד היה מוציא ספר תורה ומראה לשני איזה ס"ת יפה יש לו וז"ל רש"י: להראות נויו של ספר תורה ותפארת בעליה שטרח להתנאות במצוה שנאמר (שמות טו) זה אלי ואנוהו התנאה לפניו במצות לולב נאה ספר תורה נאה בקלף נאה בדיו נאה וכו'.
מפורש ברש"י שהענין של הידור מצוה נאמר במפורש באופן זה שאדם רואה לעצמו כבוד במצוה נאה.
ובאמת כאשר לא מתנאים ומתגאים במצוות אז מתנאים ומתגאים ברכב חדש ובכל השטויות של העוה"ז.
וע' בריש מסכת נזיר האמר אהא הרי זה נזיר, ודלמא אתנאה לפניו במצוות כדכתיב זה קלי ואנווהו וכו'
הרי מפורש בגמ' שהענין של הידור מצוה הוא שהאדם יהיה נאה במצווה, שהאדם מתכבד במצוה זה החיים שלו זה הכבוד שלו.
 

הפקדתי שומרים

משתמש ותיק
פותח הנושא
יצחק אמר:
ע' ברש"י ביומא דף ע שביוה"כ היו קוראים בתורה בבית המקדש וכל אחד היה מוציא ספר תורה ומראה לשני איזה ס"ת יפה יש לו וז"ל רש"י: להראות נויו של ספר תורה ותפארת בעליה שטרח להתנאות במצוה שנאמר (שמות טו) זה אלי ואנוהו התנאה לפניו במצות לולב נאה ספר תורה נאה בקלף נאה בדיו נאה וכו'.
מפורש ברש"י שהענין של הידור מצוה נאמר במפורש באופן זה שאדם רואה לעצמו כבוד במצוה נאה.
ובאמת כאשר לא מתנאים ומתגאים במצוות אז מתנאים ומתגאים ברכב חדש ובכל השטויות של העוה"ז.
וע' בריש מסכת נזיר האמר אהא הרי זה נזיר, ודלמא אתנאה לפניו במצוות כדכתיב זה קלי ואנווהו וכו'
הרי מפורש בגמ' שהענין של הידור מצוה הוא שהאדם יהיה נאה במצווה, שהאדם מתכבד במצוה זה החיים שלו זה הכבוד שלו.
ור' יחזאל אברמסקי לא ידע את כל זה. ודוקא חשבתי כיון שדבריו נאמרו באדר ב' התיחס לדקדוקי מצוה וחומרות של פסח ומצה, ולא היתה כונתו להידור ונוי של מצוה. זאת אומרת יש חילוק בין הידור (שעל פי רוב הוא הידור ונוי בחפצא של המצוה) ובין דקדוק מצוה כמו למשל להחמיר בעשיית המצה מפני איסור. וכמובן שבדבריו הללו לא בא לדחות כל דקדוק ודקדוק, השאלה שיש לדעת וצריך למצוא את ההגדרה הנכונה מה נכלל בכלל דקדוק מצוה שהיה מוותר עליו משום בנ"א לחבירו ובמה לא היה מוותר.
 

מכל מלמדי השכלתי

משתמש ותיק
הפקדתי שומרים אמר:
ראיתי דבר מפליא בספר 'זקניך ויאמרו לך' בזה הלשון-
"שמעתי מגיסי ה"ר דוד בשם ר' אפרים ברודיאנסקי ששמע בחודש אדר ב תשל"ו מהגה"צ הרב אברמסקי שליט"א שהתבטא ואמר לו בתוך אחד השיחים על עצמו, שהוא היה ממעט בהידורי מצוה ולא כדרך הפרומ'ע של דורינו. ואמר טעמו, כי התבונן וראה שרוב הדורי מצוה מסתבך ב"בין אדם לחבירו"!... ולכן וויתר על ההידורים משום "בין אדם לחבירו".. ע"כ.
וכבר מצינו אצל ר' ישראל סלנטר דברים קצת דומים. מה אומרים על זה?
פעם ראיתי בהקדמת הגרמ"מ קארפ לאחד מספריו (אולי על פורים. או ער"פ שחל בשבת) שכתב הקדמה חוצבת להבות אש על הידורי מצווה על חשבון בנ"א לחבירו.

ייש"כ שעוררת דברים חשובים אלו. אשר רבים נכשלים בהם. ובטוחים בעצמם שיקבלו על זה שכר טוב...
 

הפקדתי שומרים

משתמש ותיק
פותח הנושא
ישר כח על המראה מקום. לצערי לא נמצא תח"י ספרו של הגאון איש האמת ר' משה מרדכי קארפ שליט"א על פורים. אבל האמת גם ראויה להיאמר. חלילה לי אפילו לא ברמז לערער על המדקדקים במצות וכמו רבים וטובים כולנו "חוטאים" בהם מידי פעם, הנושא כאן הוא להבין את ד' הגאון בעל חזון יחזקאל למה היתה כונתו בדיוק. ואשמח אם אפתחו דיון על חומרות בזמנינו שלא עוברות את רף בין אדם לחבירו.
 

מלמד להועיל

משתמש ותיק
חסר לך דוגמאות?
אתה הולך בשוק ארבעת המינים, ואברך שמסתובב שעות כדי למצוא איזה ספק הידור באתרוג , דוחף על ימין ועל שמאל,
אחד מחמיר בבישול בכלי שני ביבש, וכשאשתו מתבלבלת הוא צורח עליה את נשמתו,
אחד נוטל ידים על יד המיטה, ולא מעניין אותו שיתעוררו כל העולם
 

הפקדתי שומרים

משתמש ותיק
פותח הנושא
מלמד להועיל אמר:
חסר לך דוגמאות?
אתה הולך בשוק ארבעת המינים, ואברך שמסתובב שעות כדי למצוא איזה ספק הידור באתרוג , דוחף על ימין ועל שמאל,
אחד מחמיר בבישול בכלי שני ביבש, וכשאשתו מתבלבלת הוא צורח עליה את נשמתו,
אחד נוטל ידים על יד המיטה, ולא מעניין אותו שיתעוררו כל העולם
טוב בדוגמאות הללו אם אני קורא נכון הנהגתו הקלוקלת לא באה כתוצאה מדקדוק המצוה. וגם על עסקי חולין ודברים של מה בכך הוא יצרח וכדומה. אני מחפש דוגמאות שאילו תעמיד את ר' יחזקאל אברמסקי עם מידותיו הנפלאות יפול חשש של בן אדם לחבירו.
 

סענדער

משתמש ותיק
מזכיר את הסיפור על אותו אחד שבא הביתה בשב"ק אחרי התפילה מלווה באורחים כדרך בע"ב חשובים, והנה הוא מגלה להפתעתו שהחלות אינם מכוסות.
בראותו זאת הוא תיכף נפנה למלאכת הצעקות על עקרת הבית, כיצד יתכן שהחלות עדיין לא כוסו וכו' וכו'. והיא מסכנה מחליפה צבעים.
וכאן הבן הקטן שואל את אביו: אבא, למה מכסים את החלות לפני קידוש???
 

אלימלך

משתמש ותיק
הפקדתי שומרים אמר:
טוב בדוגמאות הללו אם אני קורא נכון הנהגתו הקלוקלת לא באה כתוצאה מדקדוק המצוה. וגם על דברים שלא מה בכך הוא יצרח וכדומה. אני מחפש דוגמאות שאילו תעמיד את ר' יחזקאל אברמסקי עם מידותיו הנפלאות יפול חשש של בן אדם לחבירו.
דוגמאות
 

קבצים מצורפים

  • 5.PDF
    220.3 KB · צפיות: 8
חלק עליון תַחתִית