למה רבי לא כתב את מסכת חנוכה

ענבשהל

משתמש רגיל
כבר פקפקו רבותינו שדברים אלו אכן יצאו מפיו של רבינו החת"ס, גדול מליצי היושר על רבותינו הקדושים, ובמיוחד על רבינו הקדוש שעליו נאמר: "משמת רבי בטלה ענוה ויראת חטא" (סוטה מט:) ועיין בקובץ המצורף עמ' 14-15 וכן בפירוש האשל למגילת תענית דף נח.
 

קבצים מצורפים

  • Zichronot Umasoret.pdf
    571.4 KB · צפיות: 48

יהודי

משתמש ותיק
לא הביא מקור דברי החת"ס, ומצינו לחת"ס בעצמו תירוץ אחר על שאלה זו
חתם סופר מסכת גיטין דף עח. ד"ה כנסי:
...אע"כ רגילים היו ולא הוזכר במשנה ובריתא ה"נ הכא. ואל תתמה שהרי בשום מקום במשנה לא נזכר שיניח אדם תפילין ושבגד של ד' כנפו' חייב בציצי' אלא תפלה של ראש אינו מעכב של יד ותכלת אינו מעכב לבן ולא תנן חייב אדם להדליק נר חנוכה אלא גץ שיוצא ר' יהודה אומר בנר חנוכה פטור, ונר חנוכה גופא היכי הוזכר במשנה אלא רגילים הי' בכך ולא הזכיר ה"נ לשונו' הללו.
 

מ.א.ה.

משתמש רגיל
יפה מאוד!!
מי שרוצה להרחיב, יכול לעיין בספר "מועדים לשמחה" [כסלו - טבת] שמאריך בזה.
בקצרה אציין -
1)על התירוץ של החת"ס הנ"ל הוא מביא שיש מכחישים את זה, וטוענים שלא אמרו מעולם. ומביא מקורות אחרים לתירוץ זה.
2)יש מיישבים שרבי הקדוש לא כתב במשניות דברים פשוטים וידועים כמו שלא כתב בצורה מסודרת את הלכות תפילין וציצית ועוד. [להוסיף, שהרי רביהקדוש היה הראשון שהתיר לכתוב את התורה שבעל פהמשום עת לעשות לה' הפרו תורתך ולכן כתב רק דברים שהיה בהם באמת צורך, כי לא היו ידועים].
3)ויש מיישבים כי היות והחג הזה מסמל את נצחוננו על מלכות רומי, ועדיין היינו תחת מלכותם בימי התנאים, כידוע, לא היה יכול רבי לכתוב את הלכות חנוכה בריש גלי ובפרסום שלא יאמרו הרומיים שמורד הוא במלכות. אלא רמזם ב-6 מקומות במשניות.
עיי"ש.
 

דרומאי

משתמש ותיק
מלמד להועיל אמר:
מטעמי המנהגים
דבריו תמוהין, דבסוף הוריות אמרינן להדיא דרבינו הקדוש לא עשה לכבוד בית אביו אלא לכבוד שמים, ואיך יתכן לומר שמיעט בכבוד שמים ולא כתב מסכת חנוכה משום כבוד בית אביו. ובודאי לא יצאו דברים אלו מפי החת''ס.
כן שמעתי מר' יוחנן סופר מערלוי שפקפק טובא בייחוס תירוץ זה להחת''ס.
 

אוריאל

משתמש ותיק
מלשונו של הטעמי המנהגים נראה יותר שהוא מתכוון שמחמת שהיה זה רע בעיני רבי [דהוה מהפך בזכותיה דדוד] לכן ברוח הקודש זה נשמט מחיבורו, והיינו לא שהוא עושה כן בכוונה תחילה, אלא שכך הקרוהו מן השמים.
 

נבשר

משתמש ותיק
עיין כמדומה בפחד יצחק חנוכה מאמר א', שהשוה לגמ' שנס חנוכה לא ניתן ליכתב, וליכא ע"ז מסכת בפ"ע.
 

דרומאי

משתמש ותיק
אוריאל אמר:
מלשונו של הטעמי המנהגים נראה יותר שהוא מתכוון שמחמת שהיה זה רע בעיני רבי [דהוה מהפך בזכותיה דדוד] לכן ברוח הקודש זה נשמט מחיבורו, והיינו לא שהוא עושה כן בכוונה תחילה, אלא שכך הקרוהו מן השמים.
כתוב בדבריו 'וזה הרע לרבינו הקדוש', וזה ודאי אינו.
 

אברעמעלע

משתמש רגיל
שמעתי שרבינו הקדוש לא עשה מחמת כבוד עצמו אלא עפ"י הכתוב "לא יסור שבט מיהודה".
 

נדיב לב

משתמש ותיק
אברעמעלע אמר:
שמעתי שרבינו הקדוש לא עשה מחמת כבוד עצמו אלא עפ"י הכתוב "לא יסור שבט מיהודה".
קצת קשה לקשר בין כתיבת הלכות חנוכה במשנה ובין זה ששבט יהודה הוא המוכתר בכתר מלכות. וכי בגלל זה ישמיט הלכות הנוגעות למעשה.
 

עתניאל בן קנז

משתמש רגיל
כל הקושיא מדוע אין מסכת במשניות, מבוססת על ההנחה שאכן היה הלכות מסודרות מן התנאים אודות הלכות חנוכה, והשאלה מדוע לא נסדרו בכדי מסכת או באיזה פרק מסודר.
אכן אם נתבונן בש"ס לא נמצא (או כמעט) דיונים מן התנאים אודות חג זה. למעט המחלוקת המפורסמת של בית שמאי ובית הלל, האם מוסיף והולך או פוחת והולך. ואף מחלוקת זו בפשטות לא הוכרעה בימי התנאים, (בשונה משאר פלוגתות דב"ש וב"ה) = וכפי שראינו בב' זקנים שהיו בצידון, וא' נהג כב"ש וחבירו כב"ה.

א"כ מה בעצם היה צריך להופיע במסכת זו???
 

כמעיין המתגבר

משתמש ותיק
כמדומני שהרמב"ם כתב היכן שהוא שכל מה שלא הוזכר במשנה כגון חנוכה כי היו בקיאים מאוד בדבר.
 

בן דינאי

משתמש רגיל
יש אומרים שכיון שכבר נכתבו הלכות חנוכה ב'מגילת תענית', שוב לא היה צורך להזכירן במשנה.
ומסתבר כדברי האומרים, שלא ייחד רבינו הקדוש מסכת, כי אם על ענין שיש לו סמך במקרא (ועירובין הוא המשך לשבת), כי התושבע"פ בא כפירוש לתושב"כ, וכיון שחנוכה היא דרבנן (פרט לדעת רס"ג) לא ייחד לה מסכת.
 

עשירית האיפה

משתמש ותיק
3)ויש מיישבים כי היות והחג הזה מסמל את נצחוננו על מלכות רומי, ועדיין היינו תחת מלכותם בימי התנאים, כידוע, לא היה יכול רבי לכתוב את הלכות חנוכה בריש גלי ובפרסום שלא יאמרו הרומיים שמורד הוא במלכות. אלא רמזם ב-6 מקומות במשניות.
רומי או יון?
 

יהודיפשוט1

משתמש ותיק
כל הקושיא מדוע אין מסכת במשניות, מבוססת על ההנחה שאכן היה הלכות מסודרות מן התנאים אודות הלכות חנוכה, והשאלה מדוע לא נסדרו בכדי מסכת או באיזה פרק מסודר.
אכן אם נתבונן בש"ס לא נמצא (או כמעט) דיונים מן התנאים אודות חג זה. למעט המחלוקת המפורסמת של בית שמאי ובית הלל, האם מוסיף והולך או פוחת והולך. ואף מחלוקת זו בפשטות לא הוכרעה בימי התנאים, (בשונה משאר פלוגתות דב"ש וב"ה) = וכפי שראינו בב' זקנים שהיו בצידון, וא' נהג כב"ש וחבירו כב"ה.

א"כ מה בעצם היה צריך להופיע במסכת זו???
אתה בעצם אומר שבסך הכל צריך להדליק נר, הכל פשוט ואין צורך במסכת שלמה?
 

בצ"ל

משתמש ותיק
)יש מיישבים שרבי הקדוש לא כתב במשניות דברים פשוטים וידועים כמו שלא כתב בצורה מסודרת את הלכות תפילין וציצית ועוד.
כמדומני שהרמב"ם כתב היכן שהוא שכל מה שלא הוזכר במשנה כגון חנוכה כי היו בקיאים מאוד בדבר.
פירוש המשנה לרמב"ם מסכת מנחות פרק ד משנה א
אבל דיני הציצית והתפלין והמזוזות וסדר עשייתן והברכות הראויות להן וכן הדינים השייכים לכך והשאלות שנתעוררו בהן אין ממטרת חבורנו לדבר בכך לפי שאנחנו מפרשים והרי המשנה לא קבעה למצות אלו דברים מיוחדים הכוללים את כל משפטיהם כדי שנפרשם, וטעם הדבר לדעתי פרסומן בזמן חבור המשנה, ושהם היו דברים מפורסמים רגילים אצל ההמונים והיחידים לא נעלם ענינם מאף אחד, ולפיכך לא היה מקום לדעתו לדבר בהם, כשם שלא קבע סדר התפלה כלומר נוסחה וסדר מנוי שליח צבור מחמת פרסומו של דבר, לפי שלא חבר סדור אלא חבר ספר דינים.
יש אומרים שכיון שכבר נכתבו הלכות חנוכה ב'מגילת תענית', שוב לא היה צורך להזכירן במשנה
דברים אחדים [לחיד"א] דרוש לב טהור - לשבת חנוכה
ואני שמעתי, דנזרקה מפי חבורה חקור דבר, אמאי רבינו הקדוש לא שנה במשנה דיני חנוכה, כי אם כלאחר ידו במגילה, בחנוכה, בנשיאים וכיוצא. ובקמא, אם היה נר חנוכה פטור. והי"ל לשנות לפחות פרק אחד מדיני חנוכה. ובו בפרק נענה הרב החסיד כמהר"ר יוסף בן סמון זלה"ה ואמר, דמגילת תענית נשנית קודם המשנה, וכדתנן במתניתין פ"ב דתענית, כל הכתוב במגילת תענית דלא למספד וכו', וכבר במגילת תענית קתני דיני חנוכה, והם הבריתות שהביאו בש"ס, ומשו"ה לא הוצרך רבינו הקדוש לשנות דיני חנוכה, עכ"ד. ומאחר דבמגילת תענית שנינו טעם ח' ימים והדלקת נרות. מה זה היה לראשונים ואחרונים להקשות ולתרץ וליתן טעמים, ואנא בריה קלה נשאתי ונתתי בקונטריסי בדבריהם. ועתה ראיתי בריתא הנזכר ותמהתי:
א"כ מה בעצם היה צריך להופיע במסכת זו
לשון המגילת תענית מצות נר חנכה נר אחד לכל בית והמהדרין נר אחד לכל נפש והמהדרין מן המהדרין מוסיפין נר לכל נפש ונפש לכל לילה. בית שמאי אומרים יום ראשון מדליק שמנה מכאן ואילך פוחת והולך ובית הלל אומרים יום ראשון מדליק אחד מכאן ואילך מוסיף והולך. שני זקנים היו בצידן אחד עשה כדברי בית שמאי ואחד כדברי בית הלל זה נותן טעם לדבריו וזה נותן טעם לדבריו זה אומר כפרי החג וזה אומר מעלין בקדש ואין מורידין. מצות הדלקתה משתשקע החמה ועד שתכלה רגל מן השוק ומצוה להניחה על פתח ביתו מבחוץ ואם היה דר בעליה מניחה בחלון הסמוך לרשות הרבים. ואם מתירא מן הגויים מניחה על פתח ביתו מבפנים ובשעת הסכנה מניחה על שלחנו ודיו. עכ"ל.

הדינים שנזכרו בגמ' ולא נזכרו במגילת תענית

1. כבתה זקוק לה או לא. ומזה נובע באיזה שמנים אפשר להדליק.
2. למעלה מכ'.
3. טפח הסמוך לפתח.
4. להרצות מעות כנגד נ"ח.
5. אם מדליקין מנר לנר.
6. הדלקה עושה מצוה או הנחה.
7. אישה מדליקה, וחש"ו לא.
8. אכסנאי.
9. איזה ברכות מברך.
10. חצר שיש לה שתי פתחים.
11. נר שיש לו שתי פיות.
12. נר ביתו ונ"ח מה קודם.
----
כמובן שכבר אין קושיא למה אין "מסכת חנוכה", כי רוב הדינים נזכרו במס' תענית, וגם ממה שלא נזכר יש הרבה פלוגתות בגמ'. [כמו מס' 1,5,6,] ומהם דינים שאין דרך המשנה לדבר [4,7,8,9,11,12]. ודו"ק

אג"א הרב "נדיב לב" שלח לאשכול אחר, יש שם הרבה חומר! יש שם איזה מסמך להורדה מהרב אברהם קוסמן. [בלי אחריות כמובן].
 

שלמה שלמה

משתמש ותיק
אתה בעצם אומר שבסך הכל צריך להדליק נר, הכל פשוט ואין צורך במסכת שלמה?
תורה תמימה אסתר פרק ט פסוק כח
וזכרם לא יסוף - מכאן קבעו לה חכמים מסכת) [שם פ"ב סוף הלכה ד']:
ר"ל מסכת בפני עצמה, שיהיה לה שם בפני עצמה, ואף על פי שאין דיניה מרובים והיה אפשר לכלכלם באיזה מסכת מסדר מועד וכמו דיני חנוכה [ובאמת מפני מעוט ענינה הוסיפו לה דינים אחרים כדי שלא תהיה זוטרתי כל כך, והוסיפו לה הרבה עניני אגדה לא כמו בחנוכה], וגם כי לא מצינו זולתה מסכת שתהיה מיוחדת למצוה שלא בא עיקרה בתורה שבכתב, אך למען שיוסיף ענינה להשתרש בלב ישראל ולא יסוף זכרה קבעו לה מסכת מיוחדה על שמה:
 

ניק נוסף

משתמש ותיק
מפיהם -חתם סופר - גיטין ע"ח מתרץ [כדברי הרמב"ם] לקראת סוף העמוד ,ואל תתמה ....


1670507863808.png
 
חלק עליון תַחתִית