)יש מיישבים שרבי הקדוש לא כתב במשניות דברים פשוטים וידועים כמו שלא כתב בצורה מסודרת את הלכות תפילין וציצית ועוד.
כמדומני שהרמב"ם כתב היכן שהוא שכל מה שלא הוזכר במשנה כגון חנוכה כי היו בקיאים מאוד בדבר.
פירוש המשנה לרמב"ם מסכת מנחות פרק ד משנה א
אבל דיני הציצית והתפלין והמזוזות וסדר עשייתן והברכות הראויות להן וכן הדינים השייכים לכך והשאלות שנתעוררו בהן אין ממטרת חבורנו לדבר בכך לפי שאנחנו מפרשים והרי המשנה לא קבעה למצות אלו דברים מיוחדים הכוללים את כל משפטיהם כדי שנפרשם, וטעם הדבר לדעתי פרסומן בזמן חבור המשנה, ושהם היו דברים מפורסמים רגילים אצל ההמונים והיחידים לא נעלם ענינם מאף אחד, ולפיכך לא היה מקום לדעתו לדבר בהם, כשם שלא קבע סדר התפלה כלומר נוסחה וסדר מנוי שליח צבור מחמת פרסומו של דבר, לפי שלא חבר סדור אלא חבר ספר דינים.
יש אומרים שכיון שכבר נכתבו הלכות חנוכה ב'מגילת תענית', שוב לא היה צורך להזכירן במשנה
דברים אחדים [לחיד"א] דרוש לב טהור - לשבת חנוכה
ואני שמעתי, דנזרקה מפי חבורה חקור דבר, אמאי רבינו הקדוש לא שנה במשנה דיני חנוכה, כי אם כלאחר ידו במגילה, בחנוכה, בנשיאים וכיוצא. ובקמא, אם היה נר חנוכה פטור. והי"ל לשנות לפחות פרק אחד מדיני חנוכה. ובו בפרק נענה הרב החסיד כמהר"ר יוסף בן סמון זלה"ה ואמר, דמגילת תענית נשנית קודם המשנה, וכדתנן במתניתין פ"ב דתענית, כל הכתוב במגילת תענית דלא למספד וכו', וכבר במגילת תענית קתני דיני חנוכה, והם הבריתות שהביאו בש"ס, ומשו"ה לא הוצרך רבינו הקדוש לשנות דיני חנוכה, עכ"ד. ומאחר דבמגילת תענית שנינו טעם ח' ימים והדלקת נרות. מה זה היה לראשונים ואחרונים להקשות ולתרץ וליתן טעמים, ואנא בריה קלה נשאתי ונתתי בקונטריסי בדבריהם. ועתה ראיתי בריתא הנזכר ותמהתי:
א"כ מה בעצם היה צריך להופיע במסכת זו
לשון המגילת תענית מצות נר חנכה נר אחד לכל בית והמהדרין נר אחד לכל נפש והמהדרין מן המהדרין מוסיפין נר לכל נפש ונפש לכל לילה. בית שמאי אומרים יום ראשון מדליק שמנה מכאן ואילך פוחת והולך ובית הלל אומרים יום ראשון מדליק אחד מכאן ואילך מוסיף והולך. שני זקנים היו בצידן אחד עשה כדברי בית שמאי ואחד כדברי בית הלל זה נותן טעם לדבריו וזה נותן טעם לדבריו זה אומר כפרי החג וזה אומר מעלין בקדש ואין מורידין. מצות הדלקתה משתשקע החמה ועד שתכלה רגל מן השוק ומצוה להניחה על פתח ביתו מבחוץ ואם היה דר בעליה מניחה בחלון הסמוך לרשות הרבים. ואם מתירא מן הגויים מניחה על פתח ביתו מבפנים ובשעת הסכנה מניחה על שלחנו ודיו.
עכ"ל.
הדינים שנזכרו בגמ' ולא נזכרו במגילת תענית
1. כבתה זקוק לה או לא. ומזה נובע באיזה שמנים אפשר להדליק.
2. למעלה מכ'.
3. טפח הסמוך לפתח.
4. להרצות מעות כנגד נ"ח.
5. אם מדליקין מנר לנר.
6. הדלקה עושה מצוה או הנחה.
7. אישה מדליקה, וחש"ו לא.
8. אכסנאי.
9. איזה ברכות מברך.
10. חצר שיש לה שתי פתחים.
11. נר שיש לו שתי פיות.
12. נר ביתו ונ"ח מה קודם.
----
כמובן שכבר אין קושיא למה אין "מסכת חנוכה", כי רוב הדינים נזכרו במס' תענית, וגם ממה שלא נזכר יש הרבה פלוגתות בגמ'. [כמו מס' 1,5,6,] ומהם דינים שאין דרך המשנה לדבר [4,7,8,9,11,12]. ודו"ק
אג"א הרב "נדיב לב" שלח לאשכול אחר, יש שם הרבה חומר! יש שם איזה מסמך להורדה מהרב אברהם קוסמן. [בלי אחריות כמובן].