תנאי לגילוי אליהו: לא להיות קפדן - אבל אליהו בעצמו קפדן היה?!

[טוב וחסד]

"אמר אבא אליהו זכור לטוב: לעולם אין התורה מתפרשת, אלא ממי שאינו קפדן, ואף אני איני נגלה אלא למי שאינו קפדן; אשרי מי שפגע בו, ומי שישב עמו, שמובטח לו שהוא בן העולם הבא" (מסכת כלה רבתי פרק ד הלכה לא). פלא הוא הרי אליהו הנביא קפדן היה כעדותו של רבי יוסי בציפורי: "אבא אליהו קפדן היה" (סנהדרין דף קיג, ע"א). כיצד הדברים מסתדרים עם בקשתו?!

[אליהו בורטמאן]

חז"ל אומרים לעולם יהיה אדם ענוותן כהלל ולא קפדן כשמאי, אין ביקורת על שמאי עצמו, רק שדרכו לא מתאימה לכל אחד וההנחיה הכללית היא שבני אדם ילכו בדרכו של הלל. אז נכון שאליהו היה קפדן, אבל זה לא אומר שאנשים פשוטים צריכים להיות כמוהו, ולכן מתוך הכרות עם המידה הזאת הוא יודע שלא צריכים להתנהג על פיה וממילא רק מקבל מי שאינו קפדן

[יעקב שלום]

כתוב גם שאין התורה מתפרשת אלא ממי שאינו קפדן דהיינו המורה צריך להיות לא קפדן אכ חוזרת קושייתך איך אליהו יכל להיות המורה

[יעקב שלום]

וכנראה שביאור דברי רבי יוסי שבאותו מקרה היה אליהו קפדן אך לא כתכונה

[במבי]

ר' צדוק הכוהן מלובלין כותב שבמה שקשה לאדם בזה הוא הכי שייך.

וא"כ אין סתירה.

[בנציון]

"אמר אבא אליהו זכור לטוב: לעולם אין התורה מתפרשת, אלא ממי שאינו קפדן, ואף אני איני נגלה אלא למי שאינו קפדן; אשרי מי שפגע בו, ומי שישב עמו, שמובטח לו שהוא בן העולם הבא" (מסכת כלה רבתי פרק ד הלכה לא). פלא הוא הרי אליהו הנביא קפדן היה כעדותו של רבי יוסי בציפורי: "אבא אליהו קפדן היה" (סנהדרין דף קיג, ע"א). כיצד הדברים מסתדרים עם בקשתו?!

שני מיני קפדן יש, אחד הוא מי שאין לו סבלנות, או שבטבעו הוא כעסן, ואחד שאצלו כבוד שמים זה ציפור נפשו, הסוג הראשון הוא מי שאינו יכול ללמד ולזכות לגילוי אליהו, הסוג השני זה אליהו הנביא בעצמו. וידוע סיפורים על גדולי ישראל שהיו תקיפים כארי, אך בעניניהם הפרטיים היו רכים כקנה. [וכמו שאמרו על דוד המלך עדינו העצני וכו']

[במבי]

אגב הספר חסידים כותב:

יותר טוב להתחבר עם "עם הארץ" שותרן בממונו במו"מ מלהתחבר עם ת"ח שעצרן וקפדן !
(סימן שכג')

[מבקש אמת]

"אמר אבא אליהו זכור לטוב: לעולם אין התורה מתפרשת, אלא ממי שאינו קפדן, ואף אני איני נגלה אלא למי שאינו קפדן; אשרי מי שפגע בו, ומי שישב עמו, שמובטח לו שהוא בן העולם הבא" (מסכת כלה רבתי פרק ד הלכה לא). פלא הוא הרי אליהו הנביא קפדן היה כעדותו של רבי יוסי בציפורי: "אבא אליהו קפדן היה" (סנהדרין דף קיג, ע"א). כיצד הדברים מסתדרים עם בקשתו?!

שני מיני קפדן יש, אחד הוא מי שאין לו סבלנות, או שבטבעו הוא כעסן, ואחד שאצלו כבוד שמים זה ציפור נפשו, הסוג הראשון הוא מי שאינו יכול ללמד ולזכות לגילוי אליהו, הסוג השני זה אליהו הנביא בעצמו. וידוע סיפורים על גדולי ישראל שהיו תקיפים כארי, אך בעניניהם הפרטיים היו רכים כקנה. [וכמו שאמרו על דוד המלך עדינו העצני וכו']

השו"ע יו"ד רסה,יא כותב שנוהגין לעשות כסא לאליהו שנקרא מלאך הברית ואומרים זה כסא אליהו, וכתב בביאור הגר"א שם: בפר"א שם וכך היו ישראל נוהגין למול עד שנחלקו לשני ממלכות ומלכות אפרים מנעו מהם את המילה ועמד אליהו ז"ל וקנא קנאה גדולה ונשבע על השמים שלא להוריד טל ומטר על הארץ ושמעה איזבל ובקשה להרוג אותו כו' עמד אליהו וברח כו' נגלה עליו הקדוש ברוך הוא וא"ל מה לך פה אליהו א"ל קנא קנאתי א"ל הקדוש ברוך הוא לעולם אתה מקנא קנאת בשטים על ג"ע שנאמר פינחס ב"א וכאן אתה מקנא חייך שאין ישראל עושין ברית מילה עד שאתה רואה בעיניך מכאן התקינו חכמים שיהו עושים מושב כבוד למלאך הברית שנאמר ומלאך הברית אשר אתם חפצים

והרמב"ם בשמונה פרקים פרק ז כתב:
"ואין מתנאי הנביא שיהיו לו מעלות המידות כולן עד שלא תחסרהו פחיתות כלל שהרי שלמה נביא... ומצאנו לאליהו זכור לטוב מידת הכעס, ואף על פי שהשתמש בה כלפי הכופרים ועליהם היה כועס, אבל בארו החכמים שה' הרחיקו ואמר לו לא יצלח לבני אדם מי שיש לו קינוי כשעור שיש לך שהוא ימיתם"

הרי שקפדנות זו של אליהו אף שהיתה לכבוד שמים מ"מ יש בה חסרון. ואולי י"ל שרק להנהגה אינו ראוי אבל אין בזה חסרון בעצם, אך משמעות חז"ל שהיתה עליו איזו טענה.

יתכן לבאר שמה שאליהו אינו נגלה למי שקפדן הוא אדרבה בתור תיקון לחסרונו, כמו שבא לראות את הבריתות כתיקון למה שאמר שבני ישראל עזבו את ברית ה', וה"ה שאינו נגלה למי שקפדן כיון שמחמת קפדנותו נגזר עליו להתרחק טובא ממי שקפדן.

[בנציון]

השו"ע יו"ד רסה,יא כותב שנוהגין לעשות כסא לאליהו שנקרא מלאך הברית ואומרים זה כסא אליהו, וכתב בביאור הגר"א שם: בפר"א שם וכך היו ישראל נוהגין למול עד שנחלקו לשני ממלכות ומלכות אפרים מנעו מהם את המילה ועמד אליהו ז"ל וקנא קנאה גדולה ונשבע על השמים שלא להוריד טל ומטר על הארץ ושמעה איזבל ובקשה להרוג אותו כו' עמד אליהו וברח כו' נגלה עליו הקדוש ברוך הוא וא"ל מה לך פה אליהו א"ל קנא קנאתי א"ל הקדוש ברוך הוא לעולם אתה מקנא קנאת בשטים על ג"ע שנאמר פינחס ב"א וכאן אתה מקנא חייך שאין ישראל עושין ברית מילה עד שאתה רואה בעיניך מכאן התקינו חכמים שיהו עושים מושב כבוד למלאך הברית שנאמר ומלאך הברית אשר אתם חפצים

והרמב"ם בשמונה פרקים פרק ז כתב:
"ואין מתנאי הנביא שיהיו לו מעלות המידות כולן עד שלא תחסרהו פחיתות כלל שהרי שלמה נביא... ומצאנו לאליהו זכור לטוב מידת הכעס, ואף על פי שהשתמש בה כלפי הכופרים ועליהם היה כועס, אבל בארו החכמים שה' הרחיקו ואמר לו לא יצלח לבני אדם מי שיש לו קינוי כשעור שיש לך שהוא ימיתם"

הרי שקפדנות זו של אליהו אף שהיתה לכבוד שמים מ"מ יש בה חסרון. ואולי י"ל שרק להנהגה אינו ראוי אבל אין בזה חסרון בעצם, אך משמעות חז"ל שהיתה עליו איזו טענה.

יתכן לבאר שמה שאליהו אינו נגלה למי שקפדן הוא אדרבה בתור תיקון לחסרונו, כמו שבא לראות את הבריתות כתיקון למה שאמר שבני ישראל עזבו את ברית ה', וה"ה שאינו נגלה למי שקפדן כיון שמחמת קפדנותו נגזר עליו להתרחק טובא ממי שקפדן.

לכאורה עדיין אפשר לומר כמו שכתבתי, וכמו שהרגשתם, שאף על פי שהיתה עליו תביעה על הקפדנות שלו, מכל מקום אין זו קפדנות שעליה נאמר שאין אליהו מתגלה למי שיש לו אותה, [והרי אליהו הנביא אמר ג"כ לעולם אין התורה מתפרשת אלא ממי שאינו קפדן, ואילו לאליהו עצמו מצאנו שהיו תלמידים [אלישע] הרי שלא על קפדנות כזו מדובר] ויל"ע.

[מאן דהו]

קראתי פעם בשם החיד"א על פי דברי רש"י שתרי אליהו הוו. ובכך מיישב מפני מה אליהו שהתגלה לאמוראים לא יישב את הספיקות שעלו בתיקו

[מאן דהו]

במכלול ערך פרדוקס הלכתי-תורני
פרדוקס הקפדן - אליהו הנביא מתואר בחז"ל כקפדן [עדותו של רבי יוסי בסנהדרין קיג.] הפרדוקס במה ששנוי (מסכת כלה פרק ד) שאחד התנאים לזכות לגלוי 'אליהו הנביא' שלא יהיה קפדן. כיצד הדברים עולים בקנה אחד.[10] (פתרון הפרדוקס: אליהו קפדן במילי דשמיא, והתנאי לגילוי הנביא שלא יהיה קפדן הוא במילי דעלמא. [11]

[בן של רב]

משמע בחז"ל שאליהו עצמו היה בתהליך של כבישת הקפדנות הקדושה שלו מאז שנדחה ע"י הקב"ה מתפקידו.
ולכן הוא מגיע לכל ברית להעיד שהוא כביכול טעה ולא "עזבו בריתך בני ישראל".

לא פלא אם פה ושם הוא מקפיד כי בסוף בסוף זה המהות שלו לקנא לכבוד ה'.

וכל התביעה של ה' כנגדו היתה רק שעליו לבלום אותה קצת יותר כמו שאין להגזים בכל מידה טובה.
כי כבוד ה' וכבוד הבנים זה לפעמים תרתי דסתרי וכל אחד נע בין זה לזה.
וחז"ל העמידוהו מול יונה שדאג יותר מידי לכבוד הבנים
(ולכן יונה ברח תרשישה כדי לא לקבל נבואה, כי ידע שהגויים בנינוה יחזרו בתשובה ויהיה קטרוג על ישראל קשי עורף).
ואמרו שהדרך הנכונה והמאוזנת - היא לא דרכו של יונה וגם לא אליהו שאמר קנא קנאתי - אלא של ישעיהו שתבע כראוי את כבוד האב וגם את כבוד הבנים.