חנוכיה


שעת השקט
הודעות: 60
הצטרף: 21 נובמבר 2018, 20:02
נתן תודה: 14 פעמים
קיבל תודה: 25 פעמים
יצירת קשר:
סטטוס: לא מחובר

Re: חנוכיה

שליחה על ידי שעת השקט » 20 דצמבר 2018, 00:36

אברך כתב:[mention]שעת השקט[/mention] הקלויזנבורגר ידוע ומפורסם בהתנגדותו לשפה העברית, והיה מדבר ע"ז הרבה, שידברו אך ורק אידיש.
אודה על האמת.
משום מה, כמה ביקורים בקריית צאנז נתנו לי את הרושם שלא מדובר בחסידות "יידשיסטית" במיוחד. (או שצוואתו לא מומשה או שטעיתי)
אין לך את ההרשאות המתאימות על מנת לצפות בקבצים המצורפים להודעה זאת.


יוספזון
משתמש ותיק
הודעות: 915
הצטרף: 28 אוגוסט 2017, 22:09
נתן תודה: 75 פעמים
קיבל תודה: 193 פעמים
יצירת קשר:
סטטוס: לא מחובר

Re: חנוכיה

שליחה על ידי יוספזון » 20 דצמבר 2018, 13:05

שעת השקט כתב:
אברך כתב:[mention]שעת השקט[/mention] הקלויזנבורגר ידוע ומפורסם בהתנגדותו לשפה העברית, והיה מדבר ע"ז הרבה, שידברו אך ורק אידיש.
אודה על האמת.
משום מה, כמה ביקורים בקריית צאנז נתנו לי את הרושם שלא מדובר בחסידות "יידשיסטית" במיוחד. (או שצוואתו לא מומשה או שטעיתי)
לא הצלחתי למצוא שו"ת דברי יציב בפורום חינמי, מי שיכול להעתיק לכאן את התשובה כולו, בה היא דן מהפן ההלכתי בבעיה זה. שיואיל בטובו לזכות את הרבים ולהעלות לכאן. תודה מראש.


אור זרוע
משתמש ותיק
הודעות: 700
הצטרף: 09 יולי 2017, 16:43
נתן תודה: 215 פעמים
קיבל תודה: 280 פעמים
יצירת קשר:
סטטוס: לא מחובר

Re: חנוכיה

שליחה על ידי אור זרוע » 20 דצמבר 2018, 13:39

יוספזון כתב:
שעת השקט כתב:
אברך כתב:[mention]שעת השקט[/mention] הקלויזנבורגר ידוע ומפורסם בהתנגדותו לשפה העברית, והיה מדבר ע"ז הרבה, שידברו אך ורק אידיש.
אודה על האמת.
משום מה, כמה ביקורים בקריית צאנז נתנו לי את הרושם שלא מדובר בחסידות "יידשיסטית" במיוחד. (או שצוואתו לא מומשה או שטעיתי)
לא הצלחתי למצוא שו"ת דברי יציב בפורום חינמי, מי שיכול להעתיק לכאן את התשובה כולו, בה היא דן מהפן ההלכתי בבעיה זה. שיואיל בטובו לזכות את הרבים ולהעלות לכאן. תודה מראש.
בבקשה:
בחיוב הדיבור והלימוד בלשון יהודית
ב"ה, יוניאן סיטי, ט' אלול תשל"ז

במה שנשאלתי לחוות דעתי על דרך הלימוד בת"ת ובתי החינוך לבנות לפי דרכי אבותינו הקדושים, שיש שרוצים לשמוע דעתי בזה. ובאתי בזה לברר לאנ"ש המקור לדרך שהנהיגו אבותינו ורבותינו הקדושים מדור דור. כי החינוך שלנו נבנה על יסוד דברי רבותינו הקדושים אשר מפיהם אנו חיים.

א) החתם סופר בתשובותיו אהע"ז ח"ב סי' י"א [בד"ה שוב תמהתי] כתב על שהזכירו הרבנים מקומם כאשר נקרא בשפה לאטינית, מה לכם לחתום עצמכם אפי' בשטרי הדיוטות או בהכשרים בשם לטין אשר לא שערו אבותינו ורבנים קדמונים שלפני פר"מ, ולדעתי גם הקדמונים היו בקיאים ללועזית בלע"ז, אך בכוונה שבשו הלשונות מפני גזירת י"ח דבר שבירושלמי פ"ק דשבת וכו' עיין שם. וזה שמה בה"ד [דף ט' ע"ב], דחשיב בין הני דגזרי עליהן, ועל לשונן, ופי' בקרבן העדה שלא ירגיל אדם עצמו ובניו לדבר בלשון עכו"ם עיין שם. ובצוואתו של הח"ס, הזהרו משינוי השם ולשון ומלבוש נכרי ח"ו עכלה"ק. +יש להעתיק בזה קטע מצוואתו של כ"ק מרן המחבר זי"ע: מחוייב אני להזהיר ולצוות שח"ו להיות מהלועזים בלע"ז, ולגדל בניכם בעזהי"ת בדיבור המורגל מאבוה"ק שפת יודיש, וכאשר כבר הארכתי בדרשות ובתשובות, ושלא לשנות ח"ו ללשון ענגליש ולא ללשון עברית, ולהזהר מאוד בדיבור בבית ועם חבירים וחבירות רק בלשון יודיש, בלתי כשמדברים עם עכו"ם ומי שאינו מכיר שפת אידיש לעת הצורך, אבל השפה המדוברת והמורגלת בפיו ובלשונו יהי' הלשון שהורגלו בישראל במדינותינו מיוצאי אשכנז שפת אידיש, וזה מהיסודות העיקרי עקרים להתקיים בתורה המורשה לקהלת יעקב, ויען שכבר כתבתי ודרשתי הרבה מחומר הענין וכוחי חלוש לא אוכל להאריך, אבל זה אני כותב בלשון צוואה ואזהרה חמורה הן לזכרים והן לנקבות מיו"ח, שהפורש עצמו ח"ו וחלילה פורש עצמו מן החיים להכלל בתוך יו"ח ושורש האילן הקדוש אבוה"ק זי"ע ועכ"י.

ובאמת בסמ"ג מל"ת נ', שלא לילך בחוקות עכו"ם לא במלבושיהן ולא במנהגיהן שנא' ולא תלכו בחוקות הגוי וגו', ונא' ובחקותיהם לא תלכו, ונא' השמר לך פן תנקש אחריהם וכו', הכל בענין אחד הוא מזהיר שיהא ישראל מובדלין מן העכו"ם במלבוש במנהג בדבור, וכן הוא אומר ואבדיל אתכם מן העמים וכו' עיין שם. והובא בב"ח יו"ד סימן קע"ח, וסיים, וכך שיטת הפוסקים ודלא כהר"א ממיץ דלאו זה דוקא על החוקות שהורגלו בהם לשם תורה שלהן וכו', דליתא אלא העיקר שבכל מה שמיוחד להם צריך הישראל להיות נבדל מהם וכו' להיות נבדל ממנהגם במלבוש במנהג בדיבור, והכי איתא להדיא בספרי פרשת ראה שלא תאמר הואיל והן יוצאין באבטינא וכו' עיין שם.

והרב בעל ברית משה בפירושו על הסמ"ג אות ד' כתב, שזה הדבר לא מצא בפוסקים חוץ בדבר המלך שער ב' פ"ל, ולזה מפרש שמ"ש הב"ח וכך שיטת הפוסקים לא קאי על דיבור עיין שם. והאמת שאח"כ כפל הב"ח וכתב להיות נבדל ממנהגם במלבוש במנהג בדבור ושכן הוא בספרי, ושם בספרי איתא באבטינא בארגמן ובתלוסין עיין שם, ונראה להדיא שהב"ח ס"ל שהך בדיבור הוא פשיטא טפי, דלגבי מלבוש ומנהג אולי שייך איזה כבוד ותפארה, משא"כ דיבור למה ישנה מדיבור ושפת ישראל לדיבור ושפת עכו"ם, ובודאי שרק להדמות וללכת בדרכי העכו"ם ולהתערב עמהן, וזה ברור.

ב) והנביא נחמיה פרק י"ג [פסוק כ"ג - כ"ד] אחר שהוכיחם על שנשאו נכריות הזכיר בפרטיות, ובניהם חצי מדבר אשדודית ואינם מכירים לדבר יהודית וכלשון עם ועם, ופי' רש"י חצי מדבר הרבה מבניהם היו מדברים לשון אשדודית כאמותם, וכן פי' במצודת דוד וכלשון עם ועם רצ"ל וכן קצת מבני יתר העכו"ם היו מדברים כל אחד כפי לשון עם אמותם עיין שם, ומדגיש הנביא אחר שעברו על איסור שהושיבו נשים נכריות עוד זאת שבניהן אינם מדברים יהודית, ונגררו אחר לשון אשדודית ושאר לשונות אמותן רח"ל.
והרמב"ם בספר המצוות ל"ת ל' הביא, וכבר ידעת לשון הנביא על כל הלובשים מלבוש נכרי. ובטוב טעם ודעת מהדורא קמא סימן קפ"ח הלכות ע"ז הביא, שהראה אותו אחד מקרא מלא בצפניה [א' ח'] ביום זבח ה' ופקדתי וגו' מלבוש נכרי וגו', ושוב הוגד לו כי הגאון מווילנא הביא קרא זה בשם הרמב"ם, ושוב כתב כי אף שהמפרשים פירשו בדרכים אחרים מ"מ אין מקרא יוצא מידי פשוטו, ומפרש ביום זבח ה' שנענשין בעידן ריתחא על שעוברין בעשה דונקדשתי עיין שם. וצ"ב דהרי ברמב"ם מבואר זה במצות ל"ת של לא תלכו בחוקות הגויים, והרי זה לא תעשה, וכן בסמ"ג וכנ"ל, אך הוא לשיטתו שפוסק שם שזה ביהרג ואל יעבור, וא"כ [בכה"ג של סכנה וכפייה] איכא רק עשה דונקדשתי שמחוייב לקדש השם ביהרג ואל יעבור, וכן נראה להדיא בלשונו שמה.

וממש תסמר שערות ראש מחומר הענין, ואוי לאותה בושה שדנו בזה גאוני הזמן לענין יהרג ואל יעבור. ועיין באמרי אש יו"ד סימן נ"ה, לגבי הגזירה שלא לישא נשים עד ל' שנים אם לא ילבש במלבושיהם, שהחמיר בזה, וסיים בדבריו הקדושים וכבר כתב רא"ם דמקרא דלא תחללו נוקב ויורד עד התהום ועל לאו זה ידוו כל הדוים כי חילול שם השי"ת ישנו בכמה דרכים ואין להם שיעור עיין שם. ומכל שכן בשאט נפש לעזוב שפת יהודית ולדבר בלע"ז רח"ל, ואשר החת"ס כותב שאבותינו הקדושים במכוון שבשו לשונם ותקנו לשון יהודית לאומתינו הקדושה, ומי יודע כמה כוחות וכוונות השקיעו בלשון זה שתיקנו לדבר בה איש וביתו. ועל זה נאמר [ירמיה ב' י"ג] אותי עזבו וגו' לחצוב להם בארות בארות נשברים וגו'.

ובמדרש רבה [נשא י"ג כ' בלק כ' כ"ב ועוד מקומות] מהדברים שבזכותם נגאלו ממצרים, שלא שינו לשונם. ובתנא דבי אליהו רבה ריש פרק כ"ד, יוצאי מצרים מצוה אחת היתה בידן והיתה לפני הקדוש ברוך הוא נוח הרבה יותר מן מאה מצוות, ומהו המצוה האחת שהיתה בידן שעשו כולם אגודה אחת וכרתו ברית לגמול חסד זה עם זה, ולשמור ברית המילה, ושלא להניח לשון בית יעקב, ושלא ילכו וילמדו לשון מצרים מפני דרכי ע"א. וכן שמה סוף פרק כ"ג, ושלא יניחו לשון של יעקב אבינו וכו' עיין שם.
ונראה שיש בזה שני ענינים, האחת שלא יניחו לשון אביהן, והשנית שלא ילמדו לשון מצרים כדי שלא יבאו ח"ו לידי עבודה זרה. ובזקוקין דנורא שמה [פכ"ג אות כ"ט ול'] לשון בית יעקב אביהם זה לשון הקדש, וכאמור כי פי המדבר אליכם בלשון הקדש, ושלא ילמדו כלל לשון מצרים כדי שלא יתערבו בהן ויביאן לידי ע"ז עיין שם. והאמת שכן הוא במכילתא פרשת בא [מסכתא דפסחא] פרשה ה', על והיה לכם למשמרת, ומנין שלא שינו את לשונם שנאמר כי פי המדבר אליכם, ואומר ויאמרו אלקי העברים וגו' ואומר ויבא הפליט ויגד לאברם העברי, ועיין במרכבת המשנה שמה ודו"ק.

ג) ובשו"ע או"ח סי' פ"ה ס"ב דדברים של חול מותר לאמרם בביה"כ ובמרחץ וכו' בלשון הקדש, וכתב המג"א ס"ק ב' ומדת חסידות הוא להחמיר, והוא מספר חסידים תתקצ"ד. וכתב בהגהות חתם סופר שם, ונ"ל דה"ה במקום גילולים ועיין לעיל סימן נ"ה במגן אברהם ס"ק ט"ו (היינו שעבודה זרה מפסקת לענין תפלה), ונראה לי דמשום הכי הנהיגו אבותינו את בניהם מבלי לספר בלה"ק ונשכח מאתנו לגמרי בעוה"ר, משום שגלו לבבל שהיתה מלאה גילולים עכלה"ק.

ובאמת בחתם סופר [תורת משה] על התורה פרשת נשא [עה"פ כה תברכו] כתב, אילו היו ישראל מדברים בלה"ק על אדמתם א"כ כשגלו לא היו שוכחים את הלשון בזמן מועט כדכתיב חצים מדבר אשדודית וכו', אך נ"ל כבר ממאות שנים מששלטו מלכי אשור וארמיים על ישראל בחרו ההמוניים בלשונם ושכחו לשון הקודש כבר, ואז כשהיו הזקנים מורים ודרשו בלשונם ברבים לא נכנסו הדברים בלבותם וכו', והיינו דכתיב בישעיה [כ"ח י"א] כי בלעגי שפה ובלשון אחרת ידבר אל העם הזה וכו' עיין שם. ואולי לפי דבריו הקדושים כאן [בהגהות השו"ע] יש לומר, שההמוניים מחמת כובד השליטה ממלכי עובדי עבודה זרה עליהם, וגם שגילוליהם של המושלים הרשעים עמהם, שוב לא רצו להתרגל בלשון הקודש שלא ידברו כן נגד גילולים מאשור וארם, ושלא ידברו בלשון הקדש בדברים אשר לא כדת שנאנסו לדבר כן מחמת רשעתם, כמו במלכות יון הרשעה. ולזה פסקו כבר אז לדבר בלשון הקודש. ולזה שבשו לשון הכשדים וארמיים ועשו להם בלעגי שפה ובלשון אחרת, ובזה דברו אליהם הזקנים המורים אותם ודו"ק.

ואולי שלכך נאמר ברבשקה אל תדבר אלינו יהודית, בישעיה [ל"ו י"א] ובמלכים ב' [י"ח כ"ו], והיינו הלשון ששבשו להן אז ההמוניים מלשון הקודש או מלשון אשור וארם וכנ"ל ודו"ק בס"ד.

ד) והנה בספר חסידים שמה, אמרו לזקן במה הארכת ימים, אמר כי היו אורחים בביתי ולא היו מבינים בלשוני והיו מדברים עמי בלשון עברית, ואני לא דברתי מעולם בבית המרחץ ובבית הכסא ואפי' דברים של חול אף על פי שמותר, והואיל ועשיתי גדר ותוספת הוסיפו לי אף שנותי עכ"ל. והדברים צ"ב טובא, ובמפרש הגיה אורחים בבית המרחץ, אבל צ"ב מה בעי בזה.

והמקור [למ"ש בשו"ע הנ"ל דמותר בבית המרחץ, הוא] בשבת דף מ"א ע"א, ר' זירא הוה קא משתמיט מדרב יהודה דבעי למיסק לארעא דישראל וכו', אזל אשכחיה דקאי בי באני וקאמר ליה לשמעיה הביאו לי נתר הביאו לי מסרק וכו', אמר אילמלא באתי אלא לשמוע דבר זה דיי, ומקשה הש"ס בשלמא הביאו נתר הביאו מסרק קמ"ל דברים של חול מותר לאומרם בלשון קדש וכו' עיין שם. וקשיא לי טובא וכי רב יהודה לא קיים מילי דחסידותא.

ורש"י פירש שמה, מותר לאומרן בבית המרחץ ואפי' בלשון קודש עיין שם, ולמה הוצרך רש"י לפרש זה. ונראה שהוה אמינא שמכח קדושת לשון הקודש הוא שזה מיוחד רק לענין קדושה ולא לשמש בו דבר חול, ולכך נקרא לשון הקודש. וגם כיון שבזה הלשון נברא העולם על ידי השי"ת, כאשר הוא ברש"י על חומש [בראשית ב' כ"ג] מבראשית רבה פרק י"ח ס"ז. ויש להעיר מסנהדרין ל"ח ע"ב אמר ר' יהודה אמר רב אדם הראשון בלשון ארמי סיפר, ותירצתי לי שזה אחר החטא וירד ממעלתו לדבר גם כן דברים של חול, ע"כ בלשון ארמי סיפר. ושמחתי שמצאתי ביפה תואר שם שהקשה כן, ובנזר הקודש שם כתב ויתכן שזה גרם לו החטא כי נודע ליו"ח דלשון ארמי הוא מקליפת נוגה וכו' עיין שם, ועיין ביפה תואר שם ודו"ק.

ולזה הוצרך רש"י לפרש דקאי על המרחץ דאיירי ביה, שאפילו הכי מותר לאמרן אפילו בלשון הקודש, [ולאפוקי שלא נפרש בכוונת הש"ס להוכיח דדברים של חול בעלמא שלא בבית המרחץ מותר לאומרן בלשון הקדש].

ומ"מ נראה שזה [שכתב בספר חסידים היינו] רק לחומרא וחסידות, ולכך כשיש צורך גדול בדבר מותר. וזה הפירוש בספר חסידים, שאותו זקן סיפר שמעולם לא דיבר במרחץ עברית, רק פעם בכל ימי חייו היה לו מקרה שהיו לו אורחים בביתו ולא היו מבינים בלשונו שלא יכלו לדבר רק עברית. ובודאי שהיו אורחים חשובים מצויינים מאוד שלא דברו רק עברית, וכמו אשר נודע מקדושים שלא דברו רק לשון הקודש [וע"ע להלן בסימן הסמוך]. ובכמה דברים להלכה מתירים לצורך אורחים [ראה או"ח סי' של"ג ס"א, יו"ד סי' ס"ח סי"א, וסי' ס"ט ס"ו וסי"א], ולזה התיר לעצמו להשיב בבית המרחץ שבביתו בעברית. וזולת זה לא דבר מעולם בלשון הקודש בבית המרחץ ובבית הכסא מצד חסידות, ולזה האריך ימים, וז"פ.

ונראה שרב יהודה רצה ללמד הלכה שמצד הדין מותר לדבר במרחץ לשון הקודש, ולהכי אמר הביאו לי בלשון רבים אף שדיבר לשמעיה, להודיע לרבים שמצד הדין מותר לדבר לשון הקודש בבית המרחץ, וכיון שהוא עשה כן ללמד הלכה לרבים הוה צורך גדול ואין בו משום מדת חסידות. ונהניתי טובא שמצאתי במנחת פתים על או"ח שמה שהקשה כן משבת, ותירץ ואולי להראות לתלמידים עיין שם ודו"ק.

ואם כן לפענ"ד כיון שהחתם סופר כתב שזה שלא מדברים לשון הקודש משגלו לבבל מחמת שמלאה גילולים, ולכך ר' זירא בעי למיסק לארץ ישראל שאין בה כ"כ גלולים גם לאחר החורבן, ויספר בלשון הקודש.

ובזה פירשתי לי בירושלמי שבת פ"א סוף ה"ג [דף ט' ע"א], תני בשם ר"מ כל מי שהוא קבוע בארץ ישראל ואוכל חוליו בטהרה ומדבר בלשון הקודש וקורא את שמע בבוקר ובערב, מובטח לו שהוא מחיי עולם הבא, וכן הוא בירושלמי שקלים סוף פ"ג. ובקרבן העדה, בלה"ק שגורם טהרת הנפש עיין שם. אבל זה רק כשקבוע בארץ ישראל אבל לא בחו"ל ודו"ק.
ואם כן כששמע ר' זירא שרב יהודה אומר הביאו לי נתר הביאו לי מסרק, ולמה, כדי ללמד שדברים של חול מותר לאמרן בלשון הקודש, ושמע מינה דלשון הקודש יש בו קדושה יתירה כיון שנברא בו העולם וניתנה בו תורה, שלכן הוה אמינא שבשום אופן אסור לדבר בלשון הקודש עכ"פ במרחץ, ולכן שמח מאוד שיעלה לארץ ישראל ששמה אין מלאה גילולים ויוכל לדבר לשון הקודש. ולזה אמר אלמלא לא באתי אלא לשמוע דבר זה, והרי כמה דברים שמע, אלא דבר זה שדיבר בלשון הקודש וללמד קאתי כמו שמבואר בש"ס להדיא.

וביתר שאת, שבודאי מן השמים נתגלגל הדבר לר' זירא, ושמע מינה שמשמיא הסכימו לו שיעלה לארץ ישראל לקבוע שמה ולדבר בלשון הקודש ודו"ק בס"ד.

ה) עכ"פ ממדת חסידות שבמג"א מספר חסידים, שלא לדבר במרחץ ובית הכסא בלשון הקודש. ובסנהדרין י"ט ע"א התקין ר' יוסי בציפורי שיהיו נשים מספרות בבית הכסא, ואיפסק להלכתא ברמב"ם פכ"ב מאיסו"ב הי"ד וטושו"ע אהע"ז סי' כ"ב סי"ג, ולכך הוצרך להיות לשון מיוחדת לנשים לדבר שמה. ואנחנו רואין גם בשמות הנשים שרובן המה מכינויים בלע"ז.

ויש לומר גם כן להמבואר באו"ח סימן פ"ח ברמ"א, יש שכתבו שאין לאשה נדה בימי ראייתה ליכנס בבית הכנסת או להתפלל או להזכיר השם או ליגע בספר, ומסיים שהמנהג במדינות אלו כהך סברא [וע"ע להלן סימן קל"ט], ואפשר שמצד חסידות וקדושה יש ליזהר גם כן מלדבר בלשון הקודש בימי ראייתה, ולזה נצרכו לעוד לשון יהודית מלבד לשון הקודש.

ולפי מ"ש החתם סופר מבבל שמלאה גלולים, אולי לכך רוב האמוראים בש"ס שמותם מלשון ארמית וכדומה ולא מלשון עברית לשון הקודש, ויש להאריך בזה הרבה ואכ"מ.
וסמך לדברי החתם סופר מצאתי לפענ"ד, שבספרי עקב על ולמדתם אותם את בניכם, מכאן אמרו כשהתינוק מתחיל לדבר אביו מדבר עמו בלשון הקודש ומלמדו תורה וכו'. ובסוכה דף מ"ב ע"א, בקטן היודע לדבר אביו לומדו תורה וקריאת שמע וכו', והעיר בחסדי דוד [תוספתא חגיגה פ"א ה"ג, ובחיבורו ספרי דבי רב] למה השמיט התנא דש"ס מלמדו לשון הקודש, וכתב אולי דבאתריה דההוא תנא כל דיבורם היה בלשון הקודש הלכך הא לא אצטריך למימר עיין שם. ולהנ"ל התנא בארץ ישראל שאין בה גילולים והיו מדברים בלשון הקודש, מה שאין כן התנא דספרי היה בבבל ששמה הנהיגו אבותינו שלא לדבר בלשון הקודש, וקמ"ל דמ"מ מצוה גם כן שיוכל לדבר בלשון הקודש ללימוד תורה וכדומה ודו"ק.

ולכך נקט התנא דבי אליהו שני דברים, שלא להניח לשון בית יעקב היינו לשון הקודש כמ"ש בזקוקין דנורא, וזה להתפלל וללמוד תורה וכו'. וגם במה שההכרח יהיה לנשים זבות בימי ראייתן, ובבית הכסא ומרחץ, ונגד גילולים, לא ילמדו לשון מצרית אלא ישבשו להן הלשון ללשון יהודית, כמו שעשו אחר כך בבבל ואולי עוד בימי בית ראשון מששלטו בהם כשדים וארמיים וכנ"ל מהחתם סופר ודו"ק.

ו) והנה בעוה"ר רבה המכשלה בשמירת הלשון מלשון הרע ורכילות ושקר ומרמה וכו' וכו', ושחוק וקלות ראש, וזה עוד גרוע ממרחץ ובית הכסא. ובעוה"ר [שמזלזלים] אפי' לדבר בלשון הקודש דברים בטלים בבית הכנסת ובשעת קריה"ת, דעביד קלנא לשכינתא רח"ל [עיין זוה"ק ח"ב דף קל"א ע"ב], ואם זה עוד בלשה"ק הרי זה עוד ביתר שאת בגדר הגם לכבוש את המלכה עמי בבית.

ולפענ"ד כיון שלהנזר הקדש הנ"ל אדם הראשון יציר כפיו של הקדוש ברוך הוא גרם לו החטא אשר לשון ארמי סיפר, מה יענו איזובי קיר. ולכך רק קדושים וטהורים כהגר"א, אשר כל מחשבותיו ורעיוניו יומם ולילה כל ימי חייו דבוק בה' ותורתו, הותר לו לדבר בלשון הקודש, שכל דבריו היו בקדושה, ואף שיחת חולין של תלמידי חכמים צריכה לימוד [ע"ז י"ט ע"ב], וכהך דר' יהודה בבית המרחץ בשבת [הנ"ל]. אבל כיון שאין דין תלמיד חכם בזמן הזה הנהיגו אבותינו את בניהם שלא לדבר בלשון הקודש, ואם יזכה אחד או שנים בדור ובמשפחה לזכות לזה, לא יוצרך ללימוד של אביו.

ולכך באמת לא הוזכר בפוסקים הך דספרי שילמדו לשון הקודש אף בארץ ישראל, דאדרבה שבשו הלשון הערבית והספרדית, וכמעט בכל מקומות שישראל שמה שבשו לשונותם כידוע, ועשו מזה לשון יהודית כדי לקיים לא תלכו בחוקות הגוי. וזה בשביל לדבר לצרכים הגשמיים, ובכל מקום שהוא אף במלא גילולים ובבית הכסא ומרחץ וכדומה, ולנשים נדות וזבות בימי ראייתן וכדומה, וכמו במצרים כנ"ל, וזה תיקון גדול מאוד, ובעוה"ר קלקלתינו זה הוא תקנתינו.

ולכך בודאי שח"ו להניח שפת אבותינו מדור דור ולהשתמש בלשונם של עוברי עבירה, ואולי לכך קוראים "עברית" לשון נופל על לשון, ורוב המילין בדו מליבם רח"ל, ואם יש בו ביטויים של לשון הקודש זה עוד מגביר האיסור וכנ"ל. ואלה ברכב ואלה בסוסים ואנחנו בשם ה' אלקינו נזכיר ונלך בדרכי אבותינו הקדושים, ולא נסור מדבריהם ימין ושמאל, ואפילו יאמרו על ימין שהוא שמאל ושמאל שהוא ימין וכו' [ספרי ורש"י דברים י"ז י"א].

ובזה הזכות נזכה שימין ה' רוממה ימין ה' עושה חיל, ונזכה למלאה הארץ דעה את ה', ויקבץ אותנו מארבע כנפות הארץ, ויקויים כי אז אהפוך אל עמים שפה ברורה [צפניה ג' ט'], שפירשו האבן עזרא בשם רבינו משה והמצודות דהיינו לשון הקודש, ובמהר"י קרא שידברו מלות לשון הקודש שהוא לשון מובחר, וזה פלא. ונראה שהגויים גם אז לא ידברו בלשון הקודש שבו נברא העולם, רק ידברו בלשון שיש בו כמה מלים לשון הקודש וכמו שהנהיגו אבותינו לנו לאחר שגלו, ורק זרע אברהם יצחק ויעקב ידברו כולם ממש בלשון הקודש שבו ניתנה תורה ובו נברא העולם אכיה"ר.

באתי קצת בדברים מועטים לברר שורש הענין של חינוך אבותינו הקדושים, אשר כל עניניהם תורת אמת, והנסיון הוכיח שגדלו והצליחו לזרע ברך ה' להמשיך מורשת אבות מסיני. וח"ו לזוז מזה זיז כל שהוא לנו ולבנינו עד עולם. וכל ההולך בדרכי אבות, הבטיחו לנו חכז"ל שמתקוממים עליו בזכות אבות [מדרש הובא בישמח משה ריש פרשת עקב ועיין ב"ר ע"ו ג']. ונזכה שלא ימושו דברי התורה מפינו ומפי זרעינו, ולזכות לביאת משיח צדקינו בב"א. ולברכת כוח"ט בסש"צ לשנת גאולה וישועה אכיה"ר.


אור זרוע
משתמש ותיק
הודעות: 700
הצטרף: 09 יולי 2017, 16:43
נתן תודה: 215 פעמים
קיבל תודה: 280 פעמים
יצירת קשר:
סטטוס: לא מחובר

Re: חנוכיה

שליחה על ידי אור זרוע » 20 דצמבר 2018, 14:02

למכתב ארוך ומרתק מאת אדמו"ר הרש"ב מליובאוויטש זצ"ל נגד הדיבור בלשון הקודש כשפה שימושית יומיומית ראה כאן.


בנציון
משתמש ותיק
הודעות: 749
הצטרף: 15 מרץ 2018, 23:56
נתן תודה: 309 פעמים
קיבל תודה: 314 פעמים
יצירת קשר:
סטטוס: לא מחובר

Re: חנוכיה

שליחה על ידי בנציון » 20 דצמבר 2018, 21:06

כנגד הדעות שהובאו כאן מן הראוי להביא כאן גם את דעתם של החולקים, וכפי שידוע בשם החזו"א ששאלו אותו אם ראוי להמשיך להחזיק בשפת האידיש, וענה במשל על הגנרל הזקן שנלחם בחזית הישנה, דהיינו שאין בעיה בעצם בדיבור בעברית, אלא שבזמנו זה היה הדרך של החילוניים להשתלט על היישוב בארץ, והיום זה לא שייך.
ומן הראוי לציין גם את דבריו של ר' משה בלוי זצ"ל, שהיה יד ימינו של הגאון רבי יוסף חיים זוננפלד זצוק"ל, שמביא מהגרי"ח את אותה השקפה:
פעם אני ירדתי מבית הכנסת בבתי מחסה לביות ואנו משוחחים על שפת העברית, שאלה זו נתעוררה בקשר עם רצון חלק מהורי תלמוד תורה שארית ישראל בפתח תקוה להנהיג בתלמוד תורה את השפה העברית כשפת ההוראה, החלטנו לשאול את פי ר' חיים ז"ל אם אגודת ישראל [א.ה. שהיתה בירושלים בנשיאותו של הגריח"ז] שהשתתפה בתקציב בסכום ניכר לא תתנגד לכך, הוא אמר שאם ההורים רוצים אין להתנגד. ותוך כדי שיחה אמר לי "אתה יודע אולי שגינו שלא החלטנו אנחנו בבואנו לאר"י להנהיג את הדיבור בלשון הקדש, כי אז היינו מקדימים את החופשים, והיינו מוציאים על ידי כך מידיהם את הנשק הכי חזק", ובהמשך דבריו אמר לי בהתלהבות "לא אמות", לא על ידי אפס מעשה – "כי אחיה", כי אם על ידי חיים, על ידי קום ועשה "אספר מעש י-ה", מכיון שאין בו איסור מצד עצמו היינו צריכים אולי להקדים לקיימו בקום ועשה, ולא היינו מוכרחים להגיב עתה על זה בשלילה, מפני שהחופשים לקחו את זה לעצמם ועשו אותו לעיקר.
ושוב פעם בביתו, בשבעת ביקורי היומי אצלו נתגלגלה השיחה על בן יהודא, ומישהו הוסיף בהזכירו את שם בן-יהודא "ימח שמו", ואז אמר לי "אתה יודע? אין אני נוהג להגיד ככה, הקדוש ברוך הוא הוא בעל הרחמים, לנו אין מושג מגודל רחמיו וברור שהוא יכול לרחם גם על רשעים כאלה, האמין לי שעיני לא תהיה צרה אם יוודע לי שגם בן יהודא ירוחם מאת הקב"ה, ואפילו אם גם יבא לחיי עולם הבא, כשהם בעולם הזה אנחנו מחויבים להתנגד להם כפי שקבעה התורה, כי בעולם הזה הם מזיקים ומקלקלים את הסביבה, מה שאין כן כאשר הם עברו כבר לעולם העליון, וכלום אתה חושב שאין כל צד טוב בבן-יהודא? כלום אתה חושב שאין לו שום צד זכות בזה שהנהיג את הדיבור בלשון הקודש? אין הקב"ה מקפח שכר כל בריה, אפילו שכר שיחה נאה, ואין עבירה מכבה מצוה, וזכות אינה בטלה אפילו באלפי אלפים חובות".
[וחידוש גדול בדבריו שיש זכות לב"י על שהנהיג את הדבור בלשה"ק אע"פ שלא רק שמטרתו לא היתה לשם שמים, אלא שמטרתו היתה בזה להלחם נגד הדת ר"ל. ועכ"פ למדנו מדבריו שישנה מעלה לדבר בלשה"ק ובכלל זה עברית, ורק בזמנו שהיתה מלחמה על זה היה צריך להימנע מכך לצורך שעה].


אחד התלמידים
משתמש ותיק
הודעות: 1233
הצטרף: 01 ינואר 2016, 08:53
נתן תודה: 85 פעמים
קיבל תודה: 324 פעמים
יצירת קשר:
סטטוס: לא מחובר

Re: חנוכיה

שליחה על ידי אחד התלמידים » 20 דצמבר 2018, 22:09

רוצה לדעת כתב:הגה"צ ר' שריה דבילצקי זצוק"ל היה אומר בשבת קודש "שבת שלום" ולא גוט שבת
הקפיד לדבר בשב"ק רק בלשון הקודש.

...
בלשון קודש 'גוט שבת' הוי 'שבת טוב', לא 'שבת שלום'.


אחד התלמידים
משתמש ותיק
הודעות: 1233
הצטרף: 01 ינואר 2016, 08:53
נתן תודה: 85 פעמים
קיבל תודה: 324 פעמים
יצירת קשר:
סטטוס: לא מחובר

Re: חנוכיה

שליחה על ידי אחד התלמידים » 20 דצמבר 2018, 22:19

דרומאי כתב:
שעת השקט כתב:
במבי כתב:כידוע לי עברית זה לשון הקודש ודרכה של שפה שהיא מתפתחת כמו שיש הבדל בין לשון המקרא ללשון המשנה שהוסיפה גם ביטויים בארמית לשפה ללשון הבאים אח"כ
ואגב להבדיל אא"א גם בן יהודה המוזכר לעיל זכור לי שהיה מגיע להתיעץ עם ר' יוסף חיים זוננפלד בשאלות לשוניות, כך "שחלק ממקורותיו קדושים.
נתחלפו למר הרב זוננפלד והרב קוק
הוא היה מגיע לר' יוסף חיים זוננפלד ולא לרב קוק.
שמעתי מהגאון ר' מאיר סאלאווייציק ז"ל שהוא היה מגיע לר' יוסף חיים זוננפלד. באחד הפעמים הוא התלונן לריח"ז על 'השטותים' שעושים הקנאים [או משהו כזה], וריח"ז אמר לו: "איך אומרים 'שטותים' או שטויות'?"


דרומאי
משתמש ותיק
הודעות: 1344
הצטרף: 09 יולי 2018, 01:54
מיקום: ירושלים עיר הקודש והמקדש
נתן תודה: 369 פעמים
קיבל תודה: 226 פעמים
יצירת קשר:
סטטוס: לא מחובר

Re: חנוכיה

שליחה על ידי דרומאי » 20 דצמבר 2018, 22:35

אחד התלמידים כתב:
דרומאי כתב: ב''י היה מגיע לר' יוסף חיים זוננפלד ולא לרב קוק.
שמעתי מהגאון ר' מאיר סאלאווייציק ז"ל שהוא היה מגיע לר' יוסף חיים זוננפלד. באחד הפעמים הוא התלונן לריח"ז על 'השטותים' שעושים הקנאים [או משהו כזה], וריח"ז אמר לו: "איך אומרים 'שטותים' או שטויות'?"
אכן, מקורי גם משם.


אחד התלמידים
משתמש ותיק
הודעות: 1233
הצטרף: 01 ינואר 2016, 08:53
נתן תודה: 85 פעמים
קיבל תודה: 324 פעמים
יצירת קשר:
סטטוס: לא מחובר

Re: חנוכיה

שליחה על ידי אחד התלמידים » 20 דצמבר 2018, 22:58

נדיב לב כתב:ומעשה באחד מסמלי השלטון [ראש אופוזיציה..] שהדליק ביום הראשון שמונה נרות...
החצוף סבר כדעת בית שמאי...
זה היה ביום שני של חנוכה.


אליהו בורטמאן
הודעות: 26
הצטרף: 17 יולי 2018, 00:20
נתן תודה: 2 פעמים
קיבל תודה: 9 פעמים
יצירת קשר:
סטטוס: לא מחובר

Re: חנוכיה

שליחה על ידי אליהו בורטמאן » 21 דצמבר 2018, 00:30

[וחידוש גדול בדבריו שיש זכות לב"י על שהנהיג את הדבור בלשה"ק אע"פ שלא רק שמטרתו לא היתה לשם שמים, אלא שמטרתו היתה בזה להלחם נגד הדת ר"ל. ועכ"פ למדנו מדבריו שישנה מעלה לדבר בלשה"ק ובכלל זה עברית, ורק בזמנו שהיתה מלחמה על זה היה צריך להימנע מכך לצורך שעה].[/quote]

זה לא חידוש גדול, גמרא מפורשת לגבי עמרי שזכה למלכות על שבנה עיר בישראל, למרות שלא הייתה כוונתו לשמה כידוע שמלך רשע היה...


שעת השקט
הודעות: 60
הצטרף: 21 נובמבר 2018, 20:02
נתן תודה: 14 פעמים
קיבל תודה: 25 פעמים
יצירת קשר:
סטטוס: לא מחובר

Re: חנוכיה

שליחה על ידי שעת השקט » 23 דצמבר 2018, 20:56

דרומאי כתב:
אחד התלמידים כתב:
דרומאי כתב: ב''י היה מגיע לר' יוסף חיים זוננפלד ולא לרב קוק.
שמעתי מהגאון ר' מאיר סאלאווייציק ז"ל שהוא היה מגיע לר' יוסף חיים זוננפלד. באחד הפעמים הוא התלונן לריח"ז על 'השטותים' שעושים הקנאים [או משהו כזה], וריח"ז אמר לו: "איך אומרים 'שטותים' או שטויות'?"
אכן, מקורי גם משם.
מוזר, בספר ה"איש על החומה"(271) מביא מעשה זה בדיוק על ר' שמואל סלאנט...


אחד התלמידים
משתמש ותיק
הודעות: 1233
הצטרף: 01 ינואר 2016, 08:53
נתן תודה: 85 פעמים
קיבל תודה: 324 פעמים
יצירת קשר:
סטטוס: לא מחובר

Re: חנוכיה

שליחה על ידי אחד התלמידים » 23 דצמבר 2018, 21:21

שעת השקט כתב:
דרומאי כתב:
אחד התלמידים כתב: שמעתי מהגאון ר' מאיר סאלאווייציק ז"ל שהוא היה מגיע לר' יוסף חיים זוננפלד. באחד הפעמים הוא התלונן לריח"ז על 'השטותים' שעושים הקנאים [או משהו כזה], וריח"ז אמר לו: "איך אומרים 'שטותים' או שטויות'?"
אכן, מקורי גם משם.
מוזר, בספר ה"איש על החומה"(271) מביא מעשה זה בדיוק על ר' שמואל סלאנט...
מונח לי בראש שזה היה עם הריח"ז. אבל יתכן שטעיתי ובאמת עם הרש"ס.


פרלמן משה
משתמש ותיק
הודעות: 624
הצטרף: 26 יוני 2017, 14:29
נתן תודה: 190 פעמים
קיבל תודה: 105 פעמים
יצירת קשר:
סטטוס: לא מחובר

Re: חנוכיה

שליחה על ידי פרלמן משה » 24 דצמבר 2018, 00:39

משהו לא ברור, גם @אחד התלמידים וגם @דרומאי שניהם הסתמכו על אותו מקור, שהוא הגאון רבי מאיר סולובציק זצ"ל, ולפתע "עדות שבטלה מקצתה"?


דרומאי
משתמש ותיק
הודעות: 1344
הצטרף: 09 יולי 2018, 01:54
מיקום: ירושלים עיר הקודש והמקדש
נתן תודה: 369 פעמים
קיבל תודה: 226 פעמים
יצירת קשר:
סטטוס: לא מחובר

Re: חנוכיה

שליחה על ידי דרומאי » 24 דצמבר 2018, 00:53

פרלמן משה כתב:משהו לא ברור, גם @אחד התלמידים וגם @דרומאי שניהם הסתמכו על אותו מקור, שהוא הגאון רבי מאיר סולובציק זצ"ל, ולפתע "עדות שבטלה מקצתה"?
אני לא שמעתי זאת מר' מאיר, אלא מהרב שפילר ז''ל.


פרלמן משה
משתמש ותיק
הודעות: 624
הצטרף: 26 יוני 2017, 14:29
נתן תודה: 190 פעמים
קיבל תודה: 105 פעמים
יצירת קשר:
סטטוס: לא מחובר

Re: חנוכיה

שליחה על ידי פרלמן משה » 24 דצמבר 2018, 00:59

שהוא שמע מ?


דרומאי
משתמש ותיק
הודעות: 1344
הצטרף: 09 יולי 2018, 01:54
מיקום: ירושלים עיר הקודש והמקדש
נתן תודה: 369 פעמים
קיבל תודה: 226 פעמים
יצירת קשר:
סטטוס: לא מחובר

Re: חנוכיה

שליחה על ידי דרומאי » 24 דצמבר 2018, 01:02

פרלמן משה כתב:שהוא שמע מ?
לא יודע.


פרלמן משה
משתמש ותיק
הודעות: 624
הצטרף: 26 יוני 2017, 14:29
נתן תודה: 190 פעמים
קיבל תודה: 105 פעמים
יצירת קשר:
סטטוס: לא מחובר

Re: חנוכיה

שליחה על ידי פרלמן משה » 24 דצמבר 2018, 01:14

--


פותח הנושא
יוסף יוסף
משתמש ותיק
הודעות: 403
הצטרף: 23 יולי 2018, 02:05
נתן תודה: 78 פעמים
קיבל תודה: 137 פעמים
יצירת קשר:
סטטוס: לא מחובר

Re: חנוכיה

שליחה על ידי יוסף יוסף » 24 דצמבר 2018, 01:46

פרלמן משה כתב:א"כ מי זה הרב שפילר? ולמה כתב מע"כ כי הוא מגיע מאותו מקור של @ אחד התלמידים.

בהזדמנות זו, רציתי לברר שוב על כמה דברים בשם הגרי"ז שהועלו ע"י אחד משני הרבנים חברי בית היוצר דנן הנ"ל.

א' שהקפיד על בנו (שמינהו לשמור עליו שידקדק בק''ש בזקנותו) על שהעיר לו שלא דקדק בבשכמל''ו.
וכמדומה ששמעתי שהגרי''ז הסתפק אם בשכמל''ו יוצא למפרע דדרשינן מוהיו.

מה שייך בשכמל"ו למפרע? האם הוא סתם דין אמירה?

ב' סיפור שאינו מוסמך שכשהיה הגרי"ז בוורשא הקיפוהו כמה "חסידישע יונגעלייט", בטענות מדוע ובמה הם מתנגדים לחסידות, פנה אליהם הגרי"ז ואמר הסבירו לי אתם קודם מהי חסידות, ואז אסביר לכם במה אנו מתנגדים, ונשמטו אותם האברכים במבוכה...

בכ"ז האם יש מקור לסיפור זה?

ג' הגרי"ז הקפיד מאד על שתיית חלב ולא שתה אלא מה שהיה ידוע לו בודאות. עד כדי כך שהוא היה שולח בניו לעמוד על החליבה של חלב שהיה ידוע להיות אדם נאמן. [שמעתי זה מנכד של הגרי"ז. למעשה הוא אומר שהחלבן לא היה כ"כ נאמן והיה מרמה אותם. הוא אכן חלב הפרה לפניהם, אבל היה לו עוד בקבוק חלב רגיל מתחת לחולצה שלו עם הפה למטה. בשעה שהוא היה חולב הוא היה מוציא ראשו ופותח הבקבוק, והחלב היה מתערב בדלי עם החלב שהוא היה חולב. לקח קצת זמן עד שהם הרגישו בזה.]

למה לא הסכים לסמוך על חלבן יר"ש שהיו אז הרבה? (כמ' בספרי הרב שבדרון מובא שהיו מהם ממש גדולי תורה). ולפלא, שבדיוק החלבן שלקח ממנו הי'ה רמאי?
אולי תפתחו אשכול חדש בנושא הגרי"ז, בסדר?
זה לא כ"כ קשור כאן לשרשור


יוספזון
משתמש ותיק
הודעות: 915
הצטרף: 28 אוגוסט 2017, 22:09
נתן תודה: 75 פעמים
קיבל תודה: 193 פעמים
יצירת קשר:
סטטוס: לא מחובר

Re: חנוכיה

שליחה על ידי יוספזון » 24 דצמבר 2018, 14:20

בנציון כתב:כנגד הדעות שהובאו כאן מן הראוי להביא כאן גם את דעתם של החולקים, וכפי שידוע בשם החזו"א ששאלו אותו אם ראוי להמשיך להחזיק בשפת האידיש, וענה במשל על הגנרל הזקן שנלחם בחזית הישנה, דהיינו שאין בעיה בעצם בדיבור בעברית, אלא שבזמנו זה היה הדרך של החילוניים להשתלט על היישוב בארץ, והיום זה לא שייך.
ומן הראוי לציין גם את דבריו של ר' משה בלוי זצ"ל, שהיה יד ימינו של הגאון רבי יוסף חיים זוננפלד זצוק"ל, שמביא מהגרי"ח את אותה השקפה:
פעם אני ירדתי מבית הכנסת בבתי מחסה לביות ואנו משוחחים על שפת העברית, שאלה זו נתעוררה בקשר עם רצון חלק מהורי תלמוד תורה שארית ישראל בפתח תקוה להנהיג בתלמוד תורה את השפה העברית כשפת ההוראה, החלטנו לשאול את פי ר' חיים ז"ל אם אגודת ישראל [א.ה. שהיתה בירושלים בנשיאותו של הגריח"ז] שהשתתפה בתקציב בסכום ניכר לא תתנגד לכך, הוא אמר שאם ההורים רוצים אין להתנגד. ותוך כדי שיחה אמר לי "אתה יודע אולי שגינו שלא החלטנו אנחנו בבואנו לאר"י להנהיג את הדיבור בלשון הקדש, כי אז היינו מקדימים את החופשים, והיינו מוציאים על ידי כך מידיהם את הנשק הכי חזק", ובהמשך דבריו אמר לי בהתלהבות "לא אמות", לא על ידי אפס מעשה – "כי אחיה", כי אם על ידי חיים, על ידי קום ועשה "אספר מעש י-ה", מכיון שאין בו איסור מצד עצמו היינו צריכים אולי להקדים לקיימו בקום ועשה, ולא היינו מוכרחים להגיב עתה על זה בשלילה, מפני שהחופשים לקחו את זה לעצמם ועשו אותו לעיקר.
ושוב פעם בביתו, בשבעת ביקורי היומי אצלו נתגלגלה השיחה על בן יהודא, ומישהו הוסיף בהזכירו את שם בן-יהודא "ימח שמו", ואז אמר לי "אתה יודע? אין אני נוהג להגיד ככה, הקדוש ברוך הוא הוא בעל הרחמים, לנו אין מושג מגודל רחמיו וברור שהוא יכול לרחם גם על רשעים כאלה, האמין לי שעיני לא תהיה צרה אם יוודע לי שגם בן יהודא ירוחם מאת הקב"ה, ואפילו אם גם יבא לחיי עולם הבא, כשהם בעולם הזה אנחנו מחויבים להתנגד להם כפי שקבעה התורה, כי בעולם הזה הם מזיקים ומקלקלים את הסביבה, מה שאין כן כאשר הם עברו כבר לעולם העליון, וכלום אתה חושב שאין כל צד טוב בבן-יהודא? כלום אתה חושב שאין לו שום צד זכות בזה שהנהיג את הדיבור בלשון הקודש? אין הקב"ה מקפח שכר כל בריה, אפילו שכר שיחה נאה, ואין עבירה מכבה מצוה, וזכות אינה בטלה אפילו באלפי אלפים חובות".
[וחידוש גדול בדבריו שיש זכות לב"י על שהנהיג את הדבור בלשה"ק אע"פ שלא רק שמטרתו לא היתה לשם שמים, אלא שמטרתו היתה בזה להלחם נגד הדת ר"ל. ועכ"פ למדנו מדבריו שישנה מעלה לדבר בלשה"ק ובכלל זה עברית, ורק בזמנו שהיתה מלחמה על זה היה צריך להימנע מכך לצורך שעה].
כבר לימד ר"ע לרשב"י אם תרצה להחנק התלה באילן גדול... אולי ניתן בבקשה לקבל את המקור לכך שהבאת בשם החזו"א? ועוד להכניסו אחר כבוד ברשימת ה'חולקים'? שמעתי פעם ש'התיר' במצבים מסויימים, אבל מכאן, ועד להפוך אותו לחולק נראה לי רחוק מאוד מאוד.
ובענין המקור שהבאתי על הגריח"ז נראה מוזר מאוד, הוא הרי יסד את העדה החרדית להלחם נגד הרבנות הראשית, כי הם נתייסדו בגיבוי וע"י הציונים. אז אם רבנות שנוסד על ידי ציונים הוא נלחם בכל כוחו (ואף גזר תענית ביום יסוד הרבנות) אז קצת (הרבה) מוזר שיאמר כדבר הזה. וצע"ג


בנציון
משתמש ותיק
הודעות: 749
הצטרף: 15 מרץ 2018, 23:56
נתן תודה: 309 פעמים
קיבל תודה: 314 פעמים
יצירת קשר:
סטטוס: לא מחובר

Re: חנוכיה

שליחה על ידי בנציון » 24 דצמבר 2018, 14:52

יוספזון כתב: כבר לימד ר"ע לרשב"י אם תרצה להחנק התלה באילן גדול... אולי ניתן בבקשה לקבל את המקור לכך שהבאת בשם החזו"א? ועוד להכניסו אחר כבוד ברשימת ה'חולקים'? שמעתי פעם ש'התיר' במצבים מסויימים, אבל מכאן, ועד להפוך אותו לחולק נראה לי רחוק מאוד מאוד.
ובענין המקור שהבאתי על הגריח"ז נראה מוזר מאוד, הוא הרי יסד את העדה החרדית להלחם נגד הרבנות הראשית, כי הם נתייסדו בגיבוי וע"י הציונים. אז אם רבנות שנוסד על ידי ציונים הוא נלחם בכל כוחו (ואף גזר תענית ביום יסוד הרבנות) אז קצת (הרבה) מוזר שיאמר כדבר הזה. וצע"ג
הנה המקור:
מעשה איש חלק ג עמ' מב:
סיפר הגאון רבי אליעזר פלצינסקי שליט"א כשבתי הגדולה הגיעה לגיל הלימודים שאלתי למרן החזו"א זצ"ל אם אפשר לשולחה לבית יעקב יען ולומדים שם בשפת עברית והשיב לי במשל הידוע על אותו גנרל ישיש בצבא הדורש מן החיילים בעת מלחמה להיערך באותו קו חזית היסטורי שניהל בו קרבות לפני שנים רבות והצליח, למרות שכיום החזית נמצאת במקום אחר, כך גם כאן, לפנים שימש ענין השפה העברית כקו חזית במלחמה עם הרוחות הזרות, בזמנינו המערכה נטושה מסביב לעניינים אחרים, כשילמדו ביידיש עלולים ילדים רבים לעזוב וללכת ללמוד בבתי ספר מפוקפקים, ואדעתא דהכי לא גזרו, שאלתי מכל מקום הרי יש חרם על זה, והשיבני חרם אינו איסור לכשעצמו, אלא כשיש איסור מחזקים אותו על ידי החרם ואמנם כשיש סיבה לבטל את האיסור תו ליכא חרם.
במילים שהדגשתי בדברי החזו"א יש גם תשובה לשאלה שלך על דברי הגריח"ז. נראה לי שהסברתי את זה גם קודם, עי"ש ותמצא נחת.


נדיב לב
משתמש ותיק
הודעות: 1016
הצטרף: 27 אוגוסט 2018, 15:46
נתן תודה: 82 פעמים
קיבל תודה: 192 פעמים
יצירת קשר:
סטטוס: לא מחובר

Re: חנוכיה

שליחה על ידי נדיב לב » 25 דצמבר 2018, 21:21

אחד התלמידים כתב:
נדיב לב כתב:ומעשה באחד מסמלי השלטון [ראש אופוזיציה..] שהדליק ביום הראשון שמונה נרות...
החצוף סבר כדעת בית שמאי...
זה היה ביום שני של חנוכה.
אז הוא גם חצוף וגם שוטה..

שלח תגובה הנושא הקודםהנושא הבא

מי מחובר

משתמשים הגולשים בפורום זה: אין משתמשים רשומים | 2 אורחים