רבי משה פיינשטין זי"ע מנשק נכדיו בביהמ"ד

[משיב כהלכה]

מי כותב הדברים?

הרב יהודה ליב נחמנסון שליט"א, מח"ס שו"ת השלוחים ועוד.

[משיב כהלכה]

הדיוק עדין קלוש לדעתי יען והרמ"א דיבר על הרגילות השייכת בזמנו אצל אנשי ארצו וקהילתו שם הנוהג הנפסד לנשק מבוגרים לא היה קיים. ועל כן אין בזה דיוק ולא מידי.

ראשית, אני מוחה על המילים "נוהג נפסד", שכן נהגו גדולי עולם שקוטנם עבה ממתניך.

ושנית, אין סיבה לשנות מהמקור בגלל "הרגילות". ובוודאי הרמ"א הבין שידייקו מדבריו שנשיקת קטנים אסורה וגדולים מותרת.

שלישית, זיל בתר טעמא שהובא במקור הדברים, "להודיע שאין אהבה כאהבת הקדוש ברוך הוא". ממילא אין שום קשר לנשיקה שהיא לא נשיקה של אהבה.

[משיב כהלכה]

למה נפסד? אטו אהרן לא נשק למשה, ויוסף לאחיו, ועוד רבות?

דפח"ח.

[נדיב לב]

הדיוק עדין קלוש לדעתי יען והרמ"א דיבר על הרגילות השייכת בזמנו אצל אנשי ארצו וקהילתו שם הנוהג הנפסד לנשק מבוגרים לא היה קיים. ועל כן אין בזה דיוק ולא מידי.

למה נפסד? אטו אהרן לא נשק למשה, ויוסף לאחיו, ועוד רבות?

שים לב שאין קשר בין נשיקת משה ובין הדיוק לרמ"א. הרמ"א מיירי במקום שלא מנשקים מבוגרים ולכן כתב קטנים.

[נדיב לב]

הדיוק עדין קלוש לדעתי יען והרמ"א דיבר על הרגילות השייכת בזמנו אצל אנשי ארצו וקהילתו שם הנוהג הנפסד לנשק מבוגרים לא היה קיים. ועל כן אין בזה דיוק ולא מידי.

ראשית, אני מוחה על המילים "נוהג נפסד", שכן נהגו גדולי עולם שקוטנם עבה ממתניך.

ושנית, אין סיבה לשנות מהמקור בגלל "הרגילות". ובוודאי הרמ"א הבין שידייקו מדבריו שנשיקת קטנים אסורה וגדולים מותרת.

שלישית, זיל בתר טעמא שהובא במקור הדברים, "להודיע שאין אהבה כאהבת הקדוש ברוך הוא". ממילא אין שום קשר לנשיקה שהיא לא נשיקה של אהבה.

תמחה עד מחר איש יקר.. אבל סברא מספקת לא העלית חוץ מציטטות של מנהגים ושותי"ם שחלקם לא מוכרים כעלומי שם.
תשתדל לדון בגוף הדברים לסכם את הטיעונים בקצרה. ולהמנע מלהפציץ שותי"ם החוזרים על עצמם.

[משיב כהלכה]

אינני יודע מה כבודו רוצה, כל הסברות והטיעונים פרושים לפניך כשמלה.

[דרומאי]

למה נפסד? אטו אהרן לא נשק למשה, ויוסף לאחיו, ועוד רבות?

שים לב שאין קשר בין נשיקת משה ובין הדיוק לרמ"א. הרמ"א מיירי במקום שלא מנשקים מבוגרים ולכן כתב קטנים.

הערתי רק על הביטוי 'נוהג נפסד' אודות מנהג שנהגו בו אבות העולם, וגדולי החכמים ותלמידיהם לא נמנעו מלנשק א' את חברו דרך אהבה וידידות.

[נדיב לב]

הערתי רק על הביטוי 'נוהג נפסד' אודות מנהג שנהגו בו אבות העולם, וגדולי החכמים ותלמידיהם לא נמנעו מלנשק א' את חברו דרך אהבה וידידות.

הנוהג נפסד התייחס לבית הכנסת
נשיקת אהרון למשה הביאו ספורנו שחידש לחלק בהאי גוונא

[מקדש שביעי כל שביעי]

רבי משה מביא ראיה מפרשתנו שאהרון נישק למשה בהר האלוקים אף שהיה לו קדושת עזרה הגרב"ד פוברסקי דחה די"ל שמא נישק משום חפץ קדוש וכסת שמנשק בבית כנסת

אם הגרבד אמר זאת תמוה מאוד, אדם נהיה חפץ קדוש? (אסור לו לדרוך על הרצפה?)

[דרומאי]

רבי משה מביא ראיה מפרשתנו שאהרון נישק למשה בהר האלוקים אף שהיה לו קדושת עזרה הגרב"ד פוברסקי דחה די"ל שמא נישק משום חפץ קדוש וכסת שמנשק בבית כנסת

אם הגרבד אמר זאת תמוה מאוד, אדם נהיה חפץ קדוש? (אסור לו לדרוך על הרצפה?)

אדם לא נהיה חפץ קדוש. אולם אצל האבות הקדושים וכן אצל משה ואהרן לא היתה שום אהבה מלבד אהבת השם, ולכן לא נשקו נשיקת אהבת אדם, אלא נשיקת אהבת השם, כמו שאנו נושקים חפץ של מצוה. וזה ודאי מותר בבית הכנסת.
 

[מקדש שביעי כל שביעי]

אולם אצל האבות הקדושים וכן אצל משה ואהרן לא היתה שום אהבה מלבד אהבת השם

. לִי מַטְעַמִּים כַּאֲשֶׁר אָהַבְתִּי וְהָבִיאָה לִּי וְאֹכֵלָה גו' וַתַּעַשׂ אִמּוֹ מַטְעַמִּים כַּאֲשֶׁר אָהֵב אָבִיו"

קַח נָא אֶת בִּנְךָ אֶת יְחִידְךָ אֲשֶׁר אָהַבְתָּ

וַיְבִאֶהָ יִצְחָק הָאֹהֱלָה שָׂרָה אִמּוֹ וַיִּקַּח אֶת רִבְקָה וַתְּהִי לוֹ לְאִשָּׁה וַיֶּאֱהָבֶהָ

וַיֶּאֱהַב יִצְחָק אֶת עֵשָׂו כִּי צַיִד בְּפִיו וְרִבְקָה אֹהֶבֶת אֶת יַעֲקֹב

וַיֶּאֱהַב יַעֲקֹב אֶת רָחֵל גו' וַיִּהְיוּ בְעֵינָיו כְּיָמִים אֲחָדִים בְּאַהֲבָתוֹ אֹתָהּ

וַיָּבֹא גַּם אֶל רָחֵל וַיֶּאֱהַב גַּם אֶת רָחֵל

וְיִשְׂרָאֵל אָהַב אֶת יוֹסֵף מִכָּל בָּנָיו

יש עוד הרבה. נראה לי מספיק

[דרומאי]

אולם אצל האבות הקדושים וכן אצל משה ואהרן לא היתה שום אהבה מלבד אהבת השם

. לִי מַטְעַמִּים כַּאֲשֶׁר אָהַבְתִּי וְהָבִיאָה לִּי וְאֹכֵלָה גו' וַתַּעַשׂ אִמּוֹ מַטְעַמִּים כַּאֲשֶׁר אָהֵב אָבִיו"

קַח נָא אֶת בִּנְךָ אֶת יְחִידְךָ אֲשֶׁר אָהַבְתָּ

וַיְבִאֶהָ יִצְחָק הָאֹהֱלָה שָׂרָה אִמּוֹ וַיִּקַּח אֶת רִבְקָה וַתְּהִי לוֹ לְאִשָּׁה וַיֶּאֱהָבֶהָ

וַיֶּאֱהַב יִצְחָק אֶת עֵשָׂו כִּי צַיִד בְּפִיו וְרִבְקָה אֹהֶבֶת אֶת יַעֲקֹב

וַיֶּאֱהַב יַעֲקֹב אֶת רָחֵל גו' וַיִּהְיוּ בְעֵינָיו כְּיָמִים אֲחָדִים בְּאַהֲבָתוֹ אֹתָהּ

וַיָּבֹא גַּם אֶל רָחֵל וַיֶּאֱהַב גַּם אֶת רָחֵל

וְיִשְׂרָאֵל אָהַב אֶת יוֹסֵף מִכָּל בָּנָיו

יש עוד הרבה. נראה לי מספיק

חלילה וחס!
אהבת אברהם ליצחק
ואהבת יצחק לרבקה
ואהבת יצחק לעשו ורבקה ליעקב
אהבת יעקב לרחל
ואהבת יעקב ליוסף

הכל היה כולו אהבת השם! לא היה להם שום אהבה בעולם חוץ מאהבת השם!
וכידוע תגובת הרב מבריסק לווארט של ר' ירוחם על יעקב ויוסף.

[תולעת ספרים]

מעשה שהיה באירוסין שלי שהיו בבית כנסת ברחוב ירושלים בב"ב הגיע הגרש"י בורנשטיין זצ"ל ונתן לי נשיקה.

היה נותן גם בחדר השיעורים שלו, שהיה עזרת הנשים של היכל הישיבה.

[כמעיין המתגבר]

אני בספרי כתבתי כך.

אם מותר לנשק אדם בביהכנ''ס- כתב הרמ''א בסעיף א, שאסור לאדם לנשק בניו הקטנים בביהכנ''ס כדי לקבוע בלבו שאין אהבה כאהבת המקום, ע''כ, וטעם זה לא שייך אלא בנשיקה שהיא מאהבה אמיתית כגון בניו הקטנים, אבל כשמנשק לחבירו לחבירות בעלמא לית ביה חששא, וכ''ש שמנשק יד רבו דשרי דהיינו אהבת המקום.

[חזק וברוך]

אולם אצל האבות הקדושים וכן אצל משה ואהרן לא היתה שום אהבה מלבד אהבת השם

. לִי מַטְעַמִּים כַּאֲשֶׁר אָהַבְתִּי וְהָבִיאָה לִּי וְאֹכֵלָה גו' וַתַּעַשׂ אִמּוֹ מַטְעַמִּים כַּאֲשֶׁר אָהֵב אָבִיו"

קַח נָא אֶת בִּנְךָ אֶת יְחִידְךָ אֲשֶׁר אָהַבְתָּ

וַיְבִאֶהָ יִצְחָק הָאֹהֱלָה שָׂרָה אִמּוֹ וַיִּקַּח אֶת רִבְקָה וַתְּהִי לוֹ לְאִשָּׁה וַיֶּאֱהָבֶהָ

וַיֶּאֱהַב יִצְחָק אֶת עֵשָׂו כִּי צַיִד בְּפִיו וְרִבְקָה אֹהֶבֶת אֶת יַעֲקֹב

וַיֶּאֱהַב יַעֲקֹב אֶת רָחֵל גו' וַיִּהְיוּ בְעֵינָיו כְּיָמִים אֲחָדִים בְּאַהֲבָתוֹ אֹתָהּ

וַיָּבֹא גַּם אֶל רָחֵל וַיֶּאֱהַב גַּם אֶת רָחֵל

וְיִשְׂרָאֵל אָהַב אֶת יוֹסֵף מִכָּל בָּנָיו

יש עוד הרבה. נראה לי מספיק

חלילה וחס!
אהבת אברהם ליצחק
ואהבת יצחק לרבקה
ואהבת יצחק לעשו ורבקה ליעקב
אהבת יעקב לרחל
ואהבת יעקב ליוסף

הכל היה כולו אהבת השם! לא היה להם שום אהבה בעולם חוץ מאהבת השם!
וכידוע תגובת הרב מבריסק לווארט של ר' ירוחם על יעקב ויוסף.

אם כדבריך, אין לאברהם אבינו ע"ה שום מעלה בעקידת יצחק. הוא בלא"ה לא אהב את יצחק, ולא היה לו שום בעיה לשחטו.

[דרומאי]

חלילה וחס!
אהבת אברהם ליצחק
ואהבת יצחק לרבקה
ואהבת יצחק לעשו ורבקה ליעקב
אהבת יעקב לרחל
ואהבת יעקב ליוסף

הכל היה כולו אהבת השם! לא היה להם שום אהבה בעולם חוץ מאהבת השם!
וכידוע תגובת הרב מבריסק לווארט של ר' ירוחם על יעקב ויוסף.

אם כדבריך, אין לאברהם אבינו ע"ה שום מעלה בעקידת יצחק. הוא בלא"ה לא אהב את יצחק, ולא היה לו שום בעיה לשחטו.

ודאי שאהב אותו, אך מצד אהבת השם.
והניסיון היה כמו שכתב רש"י, אמש אמרת לי כי ביצחק יקרא לך זרע וכו'.
 

[חזק וברוך]

ודאי שאהב אותו, אך מצד אהבת השם.

לא הבנתי את המשפט...

[דרומאי]

ודאי שאהב אותו, אך מצד אהבת השם.

לא הבנתי את המשפט...

היות וכל עולמו של אברהם היה עבודת השם, ודאי לא היתה אהבה שאהב את בנו דבר נפרד מעבודת השם, אלא אהב אותו מצד אהבת השם.
 

[חזק וברוך]

ודאי שאהב אותו, אך מצד אהבת השם.

לא הבנתי את המשפט...

היות וכל עולמו של אברהם היה עבודת השם, ודאי לא היתה אהבה שאהב את בנו דבר נפרד מעבודת השם, אלא אהב אותו מצד אהבת השם.

מדוע אהבת השם היא סיבה לאהוב את הבן? - הבן הוא חלק מהשם? השם ציוה לאהוב את הבן? או מצד שעל ידו הוא יכול לעבוד את השם?
רק האפשרות השלישית נשמעת לי אפשרית. נשמע לי מוזר שאברהם התייחס ליצחק כמו איזה אתרוג יפה. אולי.
אבל בכל מקרה חוזרת הקושיא הראשונה, מה הקושי לשחוט את הבן, אם כל מה שעניין אותו ביצחק הוא עבודת השם, הלא הוא יכול לעבוד את השם יותר טוב על ידי שחיטתו? ואם מצד הקושיא שהקב"ה אמר כי ביצחק יקרא לך זרע - זה לא ניסיון, בסך הכל יש כאן איזה סתירה למדנית שצריך ליישב, אבל אין בזה קושי רגשי.

[דרומאי]

לא הבנתי את המשפט...

היות וכל עולמו של אברהם היה עבודת השם, ודאי לא היתה אהבה שאהב את בנו דבר נפרד מעבודת השם, אלא אהב אותו מצד אהבת השם.

מדוע אהבת השם היא סיבה לאהוב את הבן? - הבן הוא חלק מהשם? השם ציוה לאהוב את הבן? או מצד שעל ידו הוא יכול לעבוד את השם?
רק האפשרות השלישית נשמעת לי אפשרית. נשמע לי מוזר שאברהם התייחס ליצחק כמו איזה אתרוג יפה. אולי.
אבל בכל מקרה חוזרת הקושיא הראשונה, מה הקושי לשחוט את הבן, אם כל מה שעניין אותו ביצחק הוא עבודת השם, הלא הוא יכול לעבוד את השם יותר טוב על ידי שחיטתו? ואם מצד הקושיא שהקב"ה אמר כי ביצחק יקרא לך זרע - זה לא ניסיון, בסך הכל יש כאן איזה סתירה למדנית שצריך ליישב, אבל אין בזה קושי רגשי.

כמו שראינו בצדיקים שאוהבים את התורה, או את ארץ ישראל, אהבה ממשית- כן אהב אברהם את יצחק. מצד שהוא הממשיך שלו בעבודת השם, ובהקמת כלל ישראל.
זה שאנחנו לא מכירים את זה- לא אומר שזה לא קיים.