וורטים יפים על פרשת ויקהל

מלמד להועיל

משתמש ותיק
אשמח אם יכתבו וורטים או ביאורים יפים בפרשת השבוע שאפשר לומר בשולחן שבת
תודה רבה מראש
 

דורדיא

משתמש ותיק
"וַיַּעַשׂ אֵת הַכִּיּוֹר נְחשֶׁת וְאֵת כַּנּוֹ נְחֹשֶׁת בְּמַרְאֹת הַצֹּבְאֹת אֲשֶׁר צָבְאוּ פֶּתַח אֹהֶל מוֹעֵד" (לח ח)
ויש רש"י עה"פ וז"ל:
בנות ישראל היו בידן מראות, שרואות בהן כשהן מתקשטות, ואף אותן לא עכבו מלהביא לנדבת המשכן, והיה מואס משה בהן, מפני שעשויים ליצר הרע, אמר לו הקב"ה קבל, כי אלו חביבין עלי מן הכל, שעל ידיהם העמידו הנשים צבאות רבות במצרים, כשהיו בעליהם יגעים בעבודת פרך, היו הולכות ומוליכות להם מאכל ומשתה ומאכילות אותם, ונוטלות המראות, וכל אחת רואה עצמה עם בעלה במראה, ומשדלתו בדברים, לומר אני נאה ממך, ומתוך כך מביאות לבעליהם לידי תאוה, ונזקקות להם, ומתעברות ויולדות שם, שנאמר תחת התפוח עוררתיך (שיר השירים ח, ה.), וזה שנאמר במראות הצובאות, ונעשה הכיור מהם, שהוא לשום שלום בין איש לאשתו, להשקות ממים שבתוכו למי שקנא לה בעלה ונסתרה,
ותדע לך שהן מראות ממש, שהרי נאמר ונחשת התנופה שבעים ככר וגו' ויעש בה וגו', וכיור וכנו לא הוזכרו שם, למדת, שלא היה נחשת של כיור מנחשת התנופה, כך דרש רבי תנחומא (פקודי ט.),
וכן תרגם אונקלוס במחזין נשיא, והוא תרגום של מראות, מירוא"ש בלע"ז (שפיעגעל), וכן מצינו בישעיה (ג, כג.), והגליונים, מתרגמינן ומחזיתא" עכ"ל.
 

רוצה לדעת

משתמש ותיק
ויקהל משה את כל עדת בני ישראל (ל"ה, א)
נראה לפרש הענין שהוצרך להקהיל את כל ישראל בצווי המשכן, נראה עפימש"כ הרמב"ן ריש פר' תרומה וז"ל: וסוד המשכן הוא, שיהיה הכבוד אשר שכן על הר סיני שוכן עליו בנסתר וכו' והמסתכל יפה בכתובים הנאמרים במתן תורה ומבין מה שכתבנו בהם יבין סוד המשכן ובית המקדש, עייש"ה בכ"ד.
והנה כידוע נחלקו רש"י והרמב"ן וש"ר שד' הרמב"ן שעיקר המשכן הוא להשראת השכינה, ולד' רש"י הוא לכפר על חטא העגל.
מעתה נראה שלד' הרמב"ן י"ל שכמו שבמתן תורה היה צורך ב"ויחן שם ישראל כנגד ההר" באופן של כאיש אחד בלב אחד, ה"נ בבנית המשכן בשביל שתשרה אותה שכינה שהיתה בהר סיני בעי להקהיל את כל ישראל.
ולדעת רש"י שענין המשכן הוא לכפר על חטא העגל, יל"פ שהיה צורך ב"הקהל" כנגד מה דכתי' בפר' העגל "ויקהל העם על אהרן" (לעיל ל"ב, א) שהאופן בו היה חטא העגל הוא ב"התקהלות לחטא" וכנגד זה היה כאן התקהלות למשכן והיינו "התקהלות לקדושה", ועי'.
שו"ר ברבינו בחיי שהביא כן מהמדרש וז"ל: ובמדרש (פסיקתא זוטרתא לד, א) ויקהל משה תבוא קהלת משה ותכפר על קהלת אהרן דכתיב (שמות לב, א) ויקהל העם על אהרן, עיי"ש. ובילקוט תהילים תש"ג.
וכ"כ האריז"ל בטעמי המצוות כאן: ולפי שעשו העגל הוצרך משה להקהילם ולאספן אליו לחזור לשורשם שיהיו נכללין בו על עון ויקהלו על אהרן ולהאיר בהם אור הקדושה להסיר מעליהם טומאת העגל וכו', וגם לפי שהם חטאו בעגל בהקהל שנאמר ויקהל העם אל אהרן הוצרך הקהל אחר לתקנם דכתיב ויקהל משה, עכ"ל.
ויל"פ עוד דהנה לאחר חטא העגל כתי' "הנה אנכי כורת ברית וכו'" מבו' שהיה ברית חדשה לאחר שהפרו הברית דסיני, וכ"ה בלשון הרמב"ן שהבאנו לעיל ריש הפרשה שכתב שהיה כאן בצווי המשכן "כריתת ברית חדשה" וכלשונו "וכרת עמו ברית חדשה שילך השם בקרבם", וכ"ה לשון הגר"א באדרת אליהו סו"פ כי תשא "וחזר ה' יתברך וכרת הברית שכרת בסוף פרשת משפטים, אחר שהופר הברית כאן, וחזר וכרת בראשי המצות שתולה הברית בהן, וכמו שאמרו שהן עדות על יחודו ושהוציאם ממצרים להיות להם לאלקים", עיי"ש.
והנה ענין "ברית" הוא בין ב' צדדים, ועי' ספורנו" ריש פר' וירא שכתב "וירא אליו ה' באלוני ממרא. כי שם נמול אברהם אז וכל ביתו נמולו אתו שם הופיע האל יתברך שכינתו לעמו בברית כמשפט לכל כורתי ברית כענין אתם נצבים וכו' לעברך בברית וכענין ויכרות לפני ה' ויעמוד כל העם בברית", עיי"ש. מבו' שדרך כריתת ברית ש"ב' הצדדים" נמצאים במקום כריתת הברית, מעתה מאחר והיה כאן כריתת ברית חדשה הוצרך להקהיל את כל ישראל.
 

פרלמן משה

משתמש ותיק
רוצה לדעת אמר:
ויקהל משה את כל עדת בני ישראל (ל"ה, א)
נראה לפרש הענין שהוצרך להקהיל את כל ישראל בצווי המשכן, נראה עפימש"כ הרמב"ן ריש פר' תרומה וז"ל: וסוד המשכן הוא, שיהיה הכבוד אשר שכן על הר סיני שוכן עליו בנסתר וכו' והמסתכל יפה בכתובים הנאמרים במתן תורה ומבין מה שכתבנו בהם יבין סוד המשכן ובית המקדש, עייש"ה בכ"ד.
והנה כידוע נחלקו רש"י והרמב"ן וש"ר שד' הרמב"ן שעיקר המשכן הוא להשראת השכינה, ולד' רש"י הוא לכפר על חטא העגל.
מעתה נראה שלד' הרמב"ן י"ל שכמו שבמתן תורה היה צורך ב"ויחן שם ישראל כנגד ההר" באופן של כאיש אחד בלב אחד, ה"נ בבנית המשכן בשביל שתשרה אותה שכינה שהיתה בהר סיני בעי להקהיל את כל ישראל.
ולדעת רש"י שענין המשכן הוא לכפר על חטא העגל, יל"פ שהיה צורך ב"הקהל" כנגד מה דכתי' בפר' העגל "ויקהל העם על אהרן" (לעיל ל"ב, א) שהאופן בו היה חטא העגל הוא ב"התקהלות לחטא" וכנגד זה היה כאן התקהלות למשכן והיינו "התקהלות לקדושה", ועי'.
שו"ר ברבינו בחיי שהביא כן מהמדרש וז"ל: ובמדרש (פסיקתא זוטרתא לד, א) ויקהל משה תבוא קהלת משה ותכפר על קהלת אהרן דכתיב (שמות לב, א) ויקהל העם על אהרן, עיי"ש. ובילקוט תהילים תש"ג.
וכ"כ האריז"ל בטעמי המצוות כאן: ולפי שעשו העגל הוצרך משה להקהילם ולאספן אליו לחזור לשורשם שיהיו נכללין בו על עון ויקהלו על אהרן ולהאיר בהם אור הקדושה להסיר מעליהם טומאת העגל וכו', וגם לפי שהם חטאו בעגל בהקהל שנאמר ויקהל העם אל אהרן הוצרך הקהל אחר לתקנם דכתיב ויקהל משה, עכ"ל.
ויל"פ עוד דהנה לאחר חטא העגל כתי' "הנה אנכי כורת ברית וכו'" מבו' שהיה ברית חדשה לאחר שהפרו הברית דסיני, וכ"ה בלשון הרמב"ן שהבאנו לעיל ריש הפרשה שכתב שהיה כאן בצווי המשכן "כריתת ברית חדשה" וכלשונו "וכרת עמו ברית חדשה שילך השם בקרבם", וכ"ה לשון הגר"א באדרת אליהו סו"פ כי תשא "וחזר ה' יתברך וכרת הברית שכרת בסוף פרשת משפטים, אחר שהופר הברית כאן, וחזר וכרת בראשי המצות שתולה הברית בהן, וכמו שאמרו שהן עדות על יחודו ושהוציאם ממצרים להיות להם לאלקים", עיי"ש.
והנה ענין "ברית" הוא בין ב' צדדים, ועי' ספורנו" ריש פר' וירא שכתב "וירא אליו ה' באלוני ממרא. כי שם נמול אברהם אז וכל ביתו נמולו אתו שם הופיע האל יתברך שכינתו לעמו בברית כמשפט לכל כורתי ברית כענין אתם נצבים וכו' לעברך בברית וכענין ויכרות לפני ה' ויעמוד כל העם בברית", עיי"ש. מבו' שדרך כריתת ברית ש"ב' הצדדים" נמצאים במקום כריתת הברית, מעתה מאחר והיה כאן כריתת ברית חדשה הוצרך להקהיל את כל ישראל.
הדברים מתוקים מדבש!
 

נתן10

משתמש רגיל
כתב החיד"א בספרו חומת אנך על הפסוק לא תבערו אש בכל מושבתיכם ביום השבת וז"ל יובן במ"ש פ' כל כתבי אין הדליקה מצויה אלא בבית שמחללין בה שבת וז"ש לא תהיו סיבה להבעיר אש בכל מושבותיכם אם תחללוהו. ובזהר דהרשעים בגיהנם ביום שבת נחים לבד ממחללי שבתות וז"ש לא תהיו סיבה בחילול שבת להבעיר אש במושבותיכם בקבר. הרב הגדול מהר"ר וידאל צרפתי ז"ל בפירושו כ"י. שוב ראיתי דגם רבינו אפרים ז"ל פירש כפירוש הראשון והבאתיו על שפ"ת הנחל בס"ד:
 

נתן10

משתמש רגיל
ועוד כתב שם על הפסוק ויביאו מטוה וז"ל הכל רמז לתורה מ"ט פנים טהור ששה סדרי משנה חמשה חומשי תורה רבינו אפרים ז"ל:
 

נתן10

משתמש רגיל
2 ווערטער נפלאים מהחתם סופר על הפסוק לא תבערו וגו'
1. לא תבערו אש בכל מושבותיכם ביום השבת, כי מהראוי שבכל השבוע תהיה אש האהבה ודביקות בה' בוער בלבו ע"י המצאת חוץ עסק התורה ועבודת ה' עד שבהגיע תור שבת קדש תהי' שלהבת עולה מאלי' רשפי' רשפי אש שלהבת יה ועל זאת המלאכה מלאכת הקדש ציוה פה שנעשה ששת ימים, באופן שיום הז' יהי' קדוש מאליו, ולא שנפנה כל השבוע איש לכרמו וזיתו, ונצטרך ביום השבת לתחלת ההבערה ללבת ניצוץ אש בגחלים עוממות וזה לא תבערו אש בכל מושבותיכם ביום השבת.

2. רמזו שלא יכעוס ויבער אש הכעס בשבת [עי' בשל"ה], נ"ל דמרע"ה חשש עתה פן יבואו להתקוטט זע"ז אתה גרמת מעשה עגל או גרמת כך וכמו שחשש יוסף אל תרגזו בדרך שיריבו על מכירתו ה"נ יריבו על עשיית העגל, ומיהו בימי החול הטרידם במלאכת המשכן ונדבתו אך בשבת ששובתים ממלאכה איכא למיחש שיתקוטטו ע"כ הזהיר לא תבערו אש המחלוקות ביום השבת.
 

דחיל חטאן

משתמש ותיק
ויקהל משה את כל עדת בני ישראל (לה, א) בילקו''ש איתא, אמר הקב''ה עשה לך קהילות גדולות ודרוש לפניהם ברבים הלכות שבת כדי שיהא שמי הגדול מתקלס וכו' אמר משה לישראל אם אתם עושים כסדר הזה הקב''ה מעלה עליכם כאילו המלכתם אותו בעולמו, וצ''ב מה הקשר בין לימוד התורה ברבים בשבת להמלכת הקב''ה.

ונראה, דהא דבשבת לומדים הלכות שבת אי''ז רק עניין ללמוד את ענייני היום וכמו שמשה תיקן לישראל שיהיו עוסקין בהל' חג בחג וכו' אלא דשבת שזה בעצם יום המנוחה את זה כלל ישראל נותן להקב''ה ע''י שעוסקים בתורתו ומקיימים הלכותיו, וזה בעצם המהות של 'מלך' שנותנים לו את כל מה שיש להם, דאף אם יש להאדם עצמו רצונות אחרים מ"מ כשהמלך רוצה אחרת הוא מבטל רצונו בפני רצון המלך, וע''כ עי''ז שלומדים הלכות שבת בשבת דהם גם לומדים ביום מנוחתם וגם מקיימים הלכותיו והם לומדים ע"מ לעשות את רצון המלך ע"כ בזה הם ממליכים אותו ית', ונראה דזה ההדגש ללמוד תורה ברבים בשבת והיינו כיון דברוב עם הדרת מלך והיינו ד'המלכה' היא צריכה להיות ברוב עם דייקא.

ויאמר משה אל בני ישראל ראו קרא ה' בשם בצלאל בן אורי בן חור (לה, ל) בברכות נה, א ילפינן מהא דאין מעמידין פרנס על הציבור אא''כ נמלכין בציבור, וילה''ק אמאי ביהושע לא מצינו דמשה נמלך בכלל ישראל לפני המינוי, ואולי אי''צ לכותבו לאחר שכתוב בבצלאל, ונראה דאם הפרנס הוא גדול הדור אי''צ לימלך בציבור.
 
חלק עליון תַחתִית