פורים בשכונת רמות-דעת הרבנים

אבא לאחד

משתמש רגיל
כידוע נושא זה נידון ע"י גדולי הדור הקודם. ומסקנת הדברים דעת הגריש"א והגרשז"א זצוק"ל לקרוא בטו'. דעת השבט הלוי ומנחת יצחק והיביע אומר זצוק"ל בספרם לקרוא ביד'. ולכאו כן נוטה דעת הקהלות יעקב. כמו"כ נתפרסמה בזה דעת הרבה מגדולי הרבנים כמו להבדבחל"ח הגר"ש דבילצקי הגר"ז שוב ביד' .הגר"י קוליץ והרב משאש בטו' ועוד רבים. (יש לציין שדעת רבותינ האומרים לקרוא בטו הגם שודאי היא מחודשת יותר א. שלא נתבאר טעמם בפוסקים כלל ב. שאומרים שאין כאן ספק לא נתבארה ע"י בתשובה ולא מצאתי בזה אלא דברי להבדבחל"ח הגר"ש אויערבך שליט"א בהסכמה לספר קרית אריאל וחלק בשם אביו הגרש"ז.)
רציתי לברר בזה
א. כידוע הגר"י יוסף אומר שהיום אף לדעת אביו יש לקרוא ביד' האם יש מתלמידי השבט הלוי והמנח"י שאומרים כן בדעת רבם.

ב. האם למישהו ידועה דעת הגר" קרליץ שליט"א בזה.

ג. כנ"ל בדעת הגר"ח גריינמן זצוק"ל.

ד. כנ"ל בדעת האור לציון.

ה. ראיתי אחד מהדנים בנושא שמציין לספר של הגר"מ רוזנר שליט"א בזה כנר' בשם על חומותייך ירושלים. יש למישהו מידע איפה אפשר להשיג אותו.

ו. בספר שבות יצחק כתב שבשנת תשנ"ז שינה הגריש"א את דעתו דהוי ודאי מחמת שבנו חצרות בין רמת שלמה לרמות. אך בשנת תשס"ח הם חרבו אך מאז רמות וירושלים מוקפות בעומד מרובה האם למישהו ידוע מה היא הגדר הלז.
 

זקן ממרא

משתמש רגיל
[mod=מנהל ראשי א']אין להביא קישורים חסומים בפורום
יש להעתיק את תוכן הקישור[/mod]
 

אחד התלמידים

משתמש ותיק
אבא לאחד אמר:
ו. בספר שבות יצחק כתב שבשנת תשנ"ז שינה הגריש"א את דעתו דהוי ודאי מחמת שבנו חצרות בין רמת שלמה לרמות. אך בשנת תשס"ח הם חרבו אך מאז רמות וירושלים מוקפות בעומד מרובה האם למישהו ידוע מה היא הגדר הלז.
איפה היו חצרות בין רמת שלמה לרמות. לא נראה שיש מקום מתאים לזה, אא"כ הם בנו לאורך הכבישים, וגם זה אינו כ"כ מסתבר או מתאים.
 

יונה בן יעקב

משתמש ותיק
שייך בנושא הזה "אתרא דמר"?
כונתי, שאחרי פסק הגריש"א והגרשז"א שהם היו מרא דאתרא [בוודאי בירושלים..] יש עדיפות בפסק שלהם על פני רבנים מחוץ לעיר?
 

מנין

משתמש ותיק
יונה בן יעקב אמר:
שייך בנושא הזה "אתרא דמר"?
כונתי, שאחרי פסק הגריש"א והגרשז"א שהם היו מרא דאתרא [בוודאי בירושלים..] יש עדיפות בפסק שלהם על פני רבנים מחוץ לעיר?
"מרא דאתרא" זה רב שגר במקום מסויים? וכי פסקי הגריש"א התקבלו בירושלים יותר מאשר ברכסים? פשוט ש"מרא דאתרא" זה רב המקום שקיבלוהו בני המקום עליהם כרב ויש לו סמכות לאותה עיר. ולא עצם זה שהוא גר בעיר הופך אותו ל"מרא דאתרא".
 

יונה בן יעקב

משתמש ותיק
לא הדגשתי את נושא המגורים בדוקא כמו שהבנת, כונתי היתה לזה שבירושלים קבלו עליהם את פסקי הגרשז"א יותר מאשר פסקי החזו"א, ולדוגמא בהל' שבת, ומחמת כן נפניתי לשאול האם יש לכך השלכות גם לגבי הנושא הזה,
לגבי תמיהתך בענין "שלשת הפוסקים החשובים" אין כזה דין של שלשה ועיקר הכונה היא כנ"ל, הפוסקים שרוב הציבור נשען על פסקיהם, ובוודאי בירושלים.
 

אריך

משתמש ותיק
יונה בן יעקב אמר:
שייך בנושא הזה "אתרא דמר"?
כונתי, שאחרי פסק הגריש"א והגרשז"א שהם היו מרא דאתרא [בוודאי בירושלים..] יש עדיפות בפסק שלהם על פני רבנים מחוץ לעיר?

הרב יצחק קויפמן בספר יבקש תורה כותב בתחילת הדיון:

ודאי שאין בכוחי להכריע בין גדולי הפוסקים, אך מצאתי להבהיר דמאחר שרוב רובן מעולם התורה הפרושים שואלים ושאלו את ספיקותיהם בהלכה לג' עמודי ההוראה בירושלים והמה מרנן הגרש"ז אוירבך זצ"ל והגרי"י פישר זצ"ל ויבלחטו"א הגרי"ש אלישיב שליט"א, הרי שיש לראשית לנסות להבין לאשורה סוגיא אשר שלושתם תמימים בפסקה. דבמאי גרע חלק זה בהלכה מכל שאר ד' חלקי שו"ע אשר על פיהם אנו חיים, ובשאלות הגדולות ביותר הרי שכל החולקים עליהם, ג"כ אליהם עיניהם נשואות ואי הכי ודאי דראוי לנא להתאמץ להבין את דבריהם.
 

יונה בן יעקב

משתמש ותיק
לא כ"כ משנה, גם אם זה היה רק הגרשז"א והגריש"א היתה הטענה עומדת במקומה. זו שאלה עקרונית שפתאום יש הרבה דעות והשאלה מה המשקל ההלכתי של הפוסקים המקובלים.
 

אריך

משתמש ותיק
אחד התלמידים אמר:
נדמה לי ששלושת הרעים נבחרו באופן מגמתי.

מ"מ בנוגע לציבור הליטאי בירושלים, אין ספק שהגרשז"א והגריש"א הם הכתובות המרכזיות לשאלות הלכתיות.
 

אחד התלמידים

משתמש ותיק
לא ברור שהגרשז"א היה מקובל על ציבור הליטאי יותר מעל ציבורים אחרים, ולא ברור כמה אנשים קיבלו פסקיו. הוא היה מקובל על כמעט כולם כפוסק גדול שיש להתחשב בפסקיו, אבל לא ברור כמה אנשים קיבלו פסקיו תמיד בלי להרהר אחריו או להתחשב בפסקים של רבנים אחרים.
הגריש"א היה לו יותר אנשים שקיבלו פסקיו באופן מוחלט, בפרט בסוף ימיו, אבל עדיין אינו ברור כמה קיבלו פסיקו באופן מוחלט. גם לא כ"כ ברור מה היה דעתו לגבי פורים. בתחילה הוא פסק לקיים פורים בי"ד. אח"כ שינה הפסק מחמת מידע המובא לפניו, אבל הרבה אנשים טענו בשעתו שהובא לפניו מידע שגוי. היו אנשים שניסו להגיע אליו ולדבר על זה, אבל אנשי החצר החליטו שלא ליתן לשאלה זו לבוא לפניו עוד. צ"ע כמה פסק כזה שווה.
 

יהודי

משתמש ותיק
אחד התלמידים אמר:
לא ברור שהגרשל"א היה מקובל על ציבור הליטאי יותר מעל ציבורים אחרים, ולא ברור כמה אנשים קיבלו פסקיו. הוא היה מקובל על כמעט כולם כפוסק גדול שיש להתחשב בפסקיו, אבל לא ברור כמה אנשים קיבלו פסקיו תמיד בלי להרהר אחריו או להתחשב בפסקים של רבנים אחרים.
הגריש"א היה לו יותר אנשים שקיבלו פסקיו באופן מוחלט, בפרט בסוף ימיו, אבל עדיין אינו ברור כמה קיבלו פסיקו באופן מוחלט. גם לא כ"כ ברור מה היה דעתו לגבי פורים. בתחילה הוא פסק לקיים פורים בי"ד. אח"כ שינה הפסק מחמת מידע המובא לפניו, אבל הרבה אנשים טענו בשעתו שהובא לפניו מידע שגוי. היו אנשים שניסו להגיע אליו ולדבר על זה, אבל אנשי החצר החליטו שלא ליתן לשאלה זו לבוא לפניו עוד. צ"ע כמה פסק כזה שווה.

תלמידיו המובהקים טוענים ברורים שדעתו היתה לקרוא ב-טו, וכך הוא מנהג הציבור ברמות [למעט חסידי הגר"ע יוסף זצ"ל שעד לפני שנתיים קראו ב -יד],
"הרבה אנשים טענו" נשמע משכנע - אבל הוא דמגוגיה זולה, היה יהודי א' ת"ח גדול מרבני שכונת רמות שטען כן, והיו עוד כאלה ממש לא ברי סמכא שמאוד הפריע להם שלא התייחסו [בצדק] לדעתם.
כל הסיפור על אנשי החצר מככב תמיד כשרוצים לא להתייחס לדברי הגרי"ש, כנראה שרוב הציבור הרמותי לא האמין לכגון זה.
 

אחד התלמידים

משתמש ותיק
אני כתבתי ע"פ ידיעה עם שמות האנשים המעורבים, אבל איני מפרט משום שלא קיבלתי רשותם.
יש מנינים הקוראים בי"ד ברמות, וכפי מה ששמעתי הולכים ומתרבים הקוראים בי"ד משנה לשנה. מי שכותב שרק חסידי הגרע"י קורא בי"ד אינו יודע מה הוא סך. יש מנין לי"ד באהל יוסף ובאבוב ובעוד מקומות. וזה חוץ מכמה ת"ח הקוראים בבי"ד בביתם מאימת המציק. [ידיד שלי קיבל איומים שאם הוא יקרא בי"ד לא יצליח לחתן הבנים שלו.]
 

יהודי

משתמש ותיק
אני גם מכיר את האנשים המעורבים בזה היטב,
המניינים הקוראים זה רק אוהל יוסף קומה ג' ובאבוב ועוד מניינים פרטיים, לא יודע מה הכוונה "עוד מקומות".
למעשה אין כאן מה להתווכח יותר, השאלה כאן הינה האם הגרי"ש הורה בטעות או לא.
 

יונה בן יעקב

משתמש ותיק
למעשה אלו שמורים לעשות בי"ד -לדעתם אין שום ענין לעשות בט"ו, או מספק, או ענין קלוש? או שגם בזה יש פלוגתא?
האירו את עיני.
 

מנין

משתמש ותיק
למעשה בעיירות המסופקות קוראים בי"ד בברכה ובט"ו בלא ברכה.
 

אבא לאחד

משתמש רגיל
פותח הנושא
אחד התלמידים אמר:
איפה היו חצרות בין רמת שלמה לרמות. לא נראה שיש מקום מתאים לזה,[highlight=yellow]אא"כ הם בנו לאורך הכבישים,[/highlight] וגם זה אינו כ"כ מסתבר או מתאים.
עיי' בס' מחנה ישראל להרב ישראל דזימיטרובסקי.
 

אריך

משתמש ותיק
צריך לקחת עוד נקודה בחשבון. פוסק שאומר לקרוא בט"ו, פירוש הדבר שברור אצלו לגמרי הדבר, כי אם היה ספק, דינו בי"ד. אבל פוסק שאומר לקרוא בי"ד, לא חייב להיות שהכריע כך, אלא שאין ברור ואין מוכרע ורואה שיש צדדים לכאן ולכאן ולכן מניח את הדבר להיות כעיירות המסופקות שקורין בי"ד. וזו נקודה חשובה ב'מאזן הכוחות'.

שאלה נוספת חשובה והיא גם נוגעת לענינים נוספים: מה המשקל ל"מנהג העולם". עובדה היא שה"עולם" נוהג ט"ו. [highlight=yellow]ואל תתווכחו איתי בנקודה זו, בתוך עמי אנכי יושבת, ובתי הכנסת האשכנזיים כולם נוהגים בפומבי לקרוא בט"ו בברכה בשם ומלכות.[/highlight] וכאן הבן שואל: האם נאמר כאן כל הלכה שהיא רופפת בידך פוק חזי מאי עמא דבר? או שכיון שהדבר נתון לויכוח בין הפוסקים הרי לא שייך כלל זה.
בתשובה של ר' שריה דבליצקי הוא מתייחס לתופעה זו ואומר שכמובן כך הנטייה הטבעית של אנשים, שרוצים לראות את עצמם כ"ירושלמים". אבל אולי אומרים "אם אינם נביאים, בני נביאים"?
 

יהודי

משתמש ותיק
ג"א מסכים, מסתבר שבשאלה האם הציבור טיפש ו"עבדו על הגרי"ש" או לא, הנטיה ההגיונית ברורה.
 

אחד התלמידים

משתמש ותיק
אבא לאחד אמר:
אחד התלמידים אמר:
איפה היו חצרות בין רמת שלמה לרמות. לא נראה שיש מקום מתאים לזה,אא"כ הם בנו לאורך הכבישים, וגם זה אינו כ"כ מסתבר או מתאים.
עיי' בס' מחנה ישראל להרב ישראל דזימיטרובסקי.
לא מצאתי ענין זה שם. מצאתי רק מצד חיבור ע"י עירוב או במה שמובלע.
 

קבצים מצורפים

  • מח''י רמ''ש.JPG
    מח''י רמ''ש.JPG
    156.1 KB · צפיות: 146

אבא לאחד

משתמש רגיל
פותח הנושא
ראיתי את זה בספר משנת תש"ס ואינו תח"י מה שהבאת הוא מתשס"ט
 

אבא לאחד

משתמש רגיל
פותח הנושא
אריך אמר:
[highlight=yellow]ואל תתווכחו איתי בנקודה זו, בתוך עמי אנכי יושבת, ובתי הכנסת האשכנזים כולם נוהגים בפומבי לקרוא בט"ו בברכה בשם ומלכות.[/highlight]
רציתי לברר האם זה רק אחר הוראת הגרי"ש מתשנ"ז.
 

יונה בן יעקב

משתמש ותיק
מענין לענין באותו ענין, שמעתי שהרב וובר קורא בי"ד בלא ברכה גם בשכונת נווה יעקב,
האם זה נכון? ואם כן, למה באמת יש צד של ספק הרי זה מחובר ע"י השכונות הערביות עד לעיר העתיקה, ואולי שכונות ערביות לא מחברות? מהכ"ת, לא ברור לי.
[אין בכוונתי לקטוע את הנדון על רמות.]
 

דוד

משתמש חדש
משהו מעניין, שראיתי עכשיו בחדשות קול חי:

הגר"י יוסף הניח קרוואנים ש"מחברים" את רמות לירושלים
על רקע הפולמוס ההלכתי אודות תאריך קריאת המגילה בפורים בשכונת רמות, נוקט הראשל"צ בצעד יוצא דופן - מכולות וקראוונים הוצבו בהוראתו בשטחים שבין השכונה לעיר, בצעד שמחזק את הפסיקה לקריאה בפורים דמוקפין
 

מנין

משתמש ותיק
זה ראוי ועומד למגורים? זה ישאר שם באופן קבוע? המרחק מהבית האחרון ברמות לקופסה הירוקה הוא פחות משבעים אמה וקצת?
 

דוד

משתמש חדש
פסק הלכה מלא של הגר"י יוסף בקובץ משנת יוסף
 

קבצים מצורפים

  • 19אדר א-ב תשע''ו.pdf
    1.5 MB · צפיות: 12

עפר ואפר

משתמש ותיק
אריך אמר:
צריך לקחת עוד נקודה בחשבון. פוסק שאומר לקרוא בט"ו, פירוש הדבר שברור אצלו לגמרי הדבר, כי אם היה ספק, דינו בי"ד. אבל פוסק שאומר לקרוא בי"ד, לא חייב להיות שהכריע כך, אלא שאין ברור ואין מוכרע ורואה שיש צדדים לכאן ולכאן ולכן מניח את הדבר להיות כעיירות המסופקות שקורין בי"ד. וזו נקודה חשובה ב'מאזן הכוחות'.

שאלה נוספת חשובה והיא גם נוגעת לענינים נוספים: מה המשקל ל"מנהג העולם". עובדה היא שה"עולם" נוהג ט"ו. [highlight=yellow]ואל תתווכחו איתי בנקודה זו, בתוך עמי אנכי יושבת, ובתי הכנסת האשכנזיים כולם נוהגים בפומבי לקרוא בט"ו בברכה בשם ומלכות.[/highlight] וכאן הבן שואל: האם נאמר כאן כל הלכה שהיא רופפת בידך פוק חזי מאי עמא דבר? או שכיון שהדבר נתון לויכוח בין הפוסקים הרי לא שייך כלל זה.
בתשובה של ר' שריה דבליצקי הוא מתייחס לתופעה זו ואומר שכמובן כך הנטייה הטבעית של אנשים, שרוצים לראות את עצמם כ"ירושלמים". אבל אולי אומרים "אם אינם נביאים, בני נביאים"?
אפשר לדון כאן לא רק מצד מנהג אלא מצד משהו אחר
אני חושב שזה לא (רק) שאנשים 'רוצים לראות את עצמם ירושלמיים', אלא שכך הם מרגישים - תושבי ירושלים
ויש לזה משמעות
אינני זוכר המקור ההלכתי, אבל פעם ראיתי מי שטוען שרמות וכו' אינם נשענות כיום על ירושלים ב'שחיטה וב"ד' וכו'
והנה היום לשחיטה ולבית דין אין כ"כ השתייכות מקומית וצריך לדון לפי פרמטרים אחרים
ואם התחושה הבסיסית של התושבים שהם שייכים לירושלים, אי אפשר לזלזל בזה
כמובן שצריך להגדיר זאת, אולי מכיוון שבעיר נמצאים חלק ממוסדות הלימוד שלהם, או מקומות עבודה, או שעורכים שם קניות וכו'
 

כבוד שמים

משתמש ותיק
נקודה א' ניתן להדגיש, שזהו גופא שנוי במח' אם הגרי"ש והגרש"ז הם מרי דאתרא רמות, כיון שרמות היא עיר נפרדת מירושלים, א"כ אינם מרי דאתרא. וצריך לדון שע"ז גופא אם יש להם שם מרי דאתרא, גם יש להם כח של מרי דאתרא.
 

כבוד שמים

משתמש ותיק
נקודה א' ניתן להדגיש, שזהו גופא שנוי במח' אם הגרי"ש והגרש"ז הם מרי דאתרא רמות, כיון שרמות היא עיר נפרדת מירושלים, א"כ אינם מרי דאתרא. וצריך לדון שע"ז גופא אם יש להם שם מרי דאתרא, גם יש להם כח של מרי דאתרא.
 

קבצים מצורפים

  • ירושלים העיר שחוברה.pdf
    2.3 MB · צפיות: 17
  • קונטרס הבורגנין-אוחנה.pdf
    203.1 KB · צפיות: 11

יהודי

משתמש ותיק
וכי מרא דאתרא תלוי בשבעים אמה ושיריים?
ומסתמא שאם שייך היום קבלת רב, אין היום יותר קבלה מאשר קיבלו את תרי מרנן זיע"א הנז'.
 
חלק עליון תַחתִית