"ישראל" - "ישורון" - מה ההבדל?

פעמים שכלל ישראל נקרא בשם "ישורון", מה ההבדל בניהם?
שמעתי בזה פעם ביאור ע"ד הסוד, ואיני זוכר ביאור הדברים. ובעיקר ע"ד הפשט.
 

דרופתקי דאורייתא

משתמש ותיק
פותח הנושא
מפורום אוצה"ח
דרומי אמר:
יש שלושה שמות - יעקב, ישראל וישורון.

יעקב הוא הפחות ביותר, שכן הוא מלשון עקב. ישראל הוא נעלה יותר, מלשון שררה והתגברות, אבל עדיין מודגש בשם זה שיש בעיות שצריך להתגבר עליהם. ואילו השם ישורון הוא הנעלה ביותר, שכן הוא מלשון שיר, וכל כולו ענין חיובי.

ה'צמח צדק' מבאר את לשון הכתוב 'ועתה ישראל' - שרק עכשיו ("ועתה") נקראים בשם 'ישראל', ואילו לעתיד לבוא לא ייקראו עוד 'ישראל' אלא 'ישורון'.

זה בינתיים מהרשום בזכרוני.
 

במבי

משתמש ותיק
הרא"ש עה"פ "ויהי בישורון מלך" מסביר,
מתי בישורון שורה המלך?
מתי ש"יחד שבטי ישראל" !
מתי שיש אחדות בעם ישראל אז שורה בהם הקב"ה.

וא"כ א"ל שישורון זה מצב שעם ישראל נמצא במעלתו הרוחנית הגבוהה, בתוספת אחדות ואהבת חינם.

"ויהי בישורון מלך בהתאסף ראשי עם יחד שבטי ישראל"
 

דרופתקי דאורייתא

משתמש ותיק
פותח הנושא
אני מצרף כאן ממה שהגיבו בפורום אוצה"ח, אולי עי"ז נזכה שתרווח שמעתתא. פשוט הענין הזה מאד חשוב לי.

שייף נפיק אמר:
אכן לכאורה ישורון נמצא תמיד במעלתם של ישראל.
''ויהי בישורון מלך''. ''וישורון בחרתי בו''
''ומשמחתך ששמחת בו קראת את שמו ישראל וישורון'' (בנוסח תפילת 'לעולם יהא אדם')
''ישורון עמך ישיר חסדך בטוב לקח'' (יום כפור קטן) ועוד רבים.
ועיין בעץ יוסף (על תפילת לעולם יהא אדם) מה שכתב שהוא לשון יושר ובגימ' ישר ונאה. ובעיון תפילה שם ''ישר שבישרים''.
ואולי כל ענינו של תואר זה הוא על מעלתם של ישראל, ואינו רק שם עצם אלא שם תואר. ועיין.

ר_חיים_הקטן אמר:
דרופתקי דאורייתא אמר:
תוכן אמר:
ישר-אל ו-ישר-ון הם אותו שם, רק שהסיומת משתנה מ-אל ל-ון. שתי הסיומות מציינות תוספת כוח.

בכתיב חסר דווקא (ולא בדקתי איך זה כתוב בתורה).
יש מקור לדבריך?
סיום של "ון" מורה על תוספת כח?

אנחנו רואים ששמות המלאכים רובם ככולם מסיימים או ב-אל או ב-ון.

לייטנר אמר:
און = כח

אך לא עולה בדעתי דוגמא לכך בשם.
 

במבי

משתמש ותיק
דרופתקי דאורייתא אמר:
בכתיב חסר דווקא (ולא בדקתי איך זה כתוב בתורה).
יש מקור לדבריך?
סיום של "ון" מורה על תוספת כח?

אנחנו רואים ששמות המלאכים רובם ככולם מסיימים או ב-אל או ב-ון.

לייטנר אמר:
און = כח

אך לא עולה בדעתי דוגמא לכך בשם.


לכאורה בדיוק הפוך, תוספת "ון" מקטינה את המילה לדוג'
אישון העין - יש שפירשוהו מלשון אישון לילה מכיון שהוא שחור
והמצודת דוד כמדומני מפרש מלשון "איש קטן" (שאתה מביט בעין אדם אתה רואה עצמך בקטן) מכיוון שתוספת "ון" מקטינה.

וכן מסביר המהרש"א בסוטה ח: ששואלת הגמ' מהיכן נלמד מידה כנגד מידה גם בחצי סאה. ומתרצת מהפסוק "כי כל סאון סואן..." ומסביר המהרש"א ש"סאון" בא להקטין, כלומר ללמד חצי סאה.

וכן המהרש"א בחגיגה יד. ד"ה כורסיה כותב
ש"שבתון" בא להקטין !!! (פרשת שבוע האחרונה - שבת שבתון)

וא"כ צריך עיון עניין "ישורון" !
 

במבי

משתמש ותיק
אגב ראיתי זאת כעת גם על הפסוק "ויקרא לו נחשתן" וכותב הרד"ק במקום שתוספת "ון" להקטין הענין כמ"ד האמינון וי"ו נו"ן אישון שבתון (מלכים ב' יח-ד)

ושוב חוזרת הקושיא וכי "ישורון" מקטין העניין?

ואולי בא לומר שאף בדברים קטנים הם מתנהגים בישרות.
כמו שאומרים "אמור ואמרת" להזהיר גדולים על הקטנים, ומסבירים שאנשים גדולים ניכרים בדברים קטנים !

ונפלא !
 
חלק עליון תַחתִית