המכשול הכי נפוץ בריבית דאורייתא

יהודי של פעם

משתמש רגיל
כפי ששמעתי ממורי הוראה העוסקים בעניני ריבית
במקרה דלהלן קיים המכשול הכי נפוץ בהל' ריבית שנכשלים בו אברכים ובני תורה לרוב ל"ע,
ובעצמי נתקלתי בכמה שנכשלו בזה,

והוא שכאשר יהודי בשם אפרים לוקח הלואה מהבנק או מחברת אשראי עבור חבירו מנשה הזקוק להלואה,
אסור לו לגבות ממנו את הריבית ששילם עבורו לבנק אא"כ עושים ביניהם הית"ע נפרד בנוסף להית"ע שבין אפרים לבנק,
ולא דנים את הריבית ששילם לבנק כהוצאות של ההלואה שמותר לגבות מהלוה כיון שהוא תשלום של ריבית ורווחים ולא הוצאות,
ולמשל אם אפרים לוה מהבנק [בהיתר עיסקא כמובן] 20,000 ש"ח ונתן אותם למנשה
אע"פ שאפרים ישלם בסוף לבנק כ22,000 ש"ח לא יוכל לגבות ממנשה אלא 20,000 ש"ח שקיבל,
[וזה מפורש ברמ"א סימן קע ס"ב לגבי יהודי שלוה מגוי בריבית ונתן לישראל וכתב הט"ז שם ס"ק ג' שה"ה כשלוה בהית"ע והלוה לישראל]
ומדובר בריבית קצוצה דאו',

ומקרה זה נפוץ [dropshadow=blue]א [/dropshadow]כאשר הבנק לא מאשר ליהודי הלואה והוא מבקש מהחברותא בכולל או מקרוב משפחה שיקח עבורו וכמובן שישלם לו את כל מה שהוא ישלם לבנק,
[dropshadow=blue]ב[/dropshadow] אדם מבקש מבנו החתן או בתו הכלה שתקח הלואה מהבנק עבור ההתחייבויות שלו לחתונה והוא יחזור וישלם לה,
[dropshadow=blue]ג[/dropshadow] כשהבנק לא מאשר משכנתא לזוג הצעיר והאבא לוקח על שמו ונותן לבן וחוזר וגובה ממנו.
[dropshadow=blue]ד[/dropshadow] בשכירות דירה כשחשבון החשמל ומים רשום על שם בעל הדירה והשוכר מאחר בתשלום לחברה ויש ריבית פיגורים,
ויוצא שבעל הבית חייב לחברת חשמל והשוכר לוה מבעל הבית ומשלם עבורו את הריבית שהתחייב.
ובכל המקרים האלו יש שני הלואות האחד בין הלוה הראשון לבנק או חברת האשראי-מים-חשמל וזה נעשה בהית"ע [ואיני נכנס לדבר על עצם ההסתמכות על הית"ע]
והלואה נוספת בין היהודי לחבירו שנעשית בקציצה ללא היתר עיסקא.

ולפעמים רק אחרי שנים תופסים את הטעות וכבר מדובר בריבית של אלפי שקלים
יתבוננו בזה הלומדים ויפיצו את הנושא למען הסר מכשול מדרך עמי.
 

יהודי של פעם

משתמש רגיל
פותח הנושא
מאחר והרב @יצחק וכמה מהת"ח כאן מומחים לעניני ריבית
אולי יאירו עינינו בשאלה חמורה זו
האם אכן כך הם פני הדברים
והאם זה מוסכם?
 

יהודי

משתמש ותיק
תראו בספרי הזמן שיש אחרונים שהתירו בזה, אך ודאי שרוב האחרונים החמירו בזה מדינא ממש.
 

בנציון

משתמש ותיק
יש כאן נידון של איסור, ולא שייך ע"ז הממע"ה. כמו"כ אשמח אם ר' @יהודי יביא כאן מקור מי הם המתירים.
 

יהודי

משתמש ותיק
לזכרוני בשו"ת טוב טעם ודעת, אבל אבדוק בלנ"ד ואביא מדויק יותר.
 

יהודי של פעם

משתמש רגיל
פותח הנושא
בנציון אמר:
יש כאן נידון של איסור, ולא שייך ע"ז הממע"ה. כמו"כ אשמח אם ר' @יהודי יביא כאן מקור מי הם המתירים.

לא מדויק,
אמנם לכתחילה מדובר בספק איסור
אבל דין השבת ריבית הוא בפשטות מצוה ממונית למאי דקיי"ל דמהני מחילה
ועי' בש"ך האחרון בהל' ריבית שנח' האח' בספק השבת ריבית אם הממע"ה ונקט שאכן הממע"ה ככל ספק ממון.
 

יהודי של פעם

משתמש רגיל
פותח הנושא
שמעתי על מעשה שהיה בבריסקע'ר אחד שלא רצה לסמוך על הית"ע
[לא שצריך להיות בריסקער בשביל לא לסמוך על ההית"ע בבנקים אבל מעשה שהיה כך היה]
וביקש מיהודי אחר שלא אכפת לו שיקח בשבילו הלואה [ואין לפנ"ע כיון שיש לשני על מה לסמוך]
והבריסקע'ר החזיר לו הכל כולל הריביות ששילם לבנק,
וכך נפל מהפח אל הפחת
שלוה בריבית ללא הית"ע כלל.
 
A

Anonymous

Guest
אם מישהו יכול לפשט את הנושא בשפה תלמודית [ללא בנק ומשכנתאות...]
בתודה מראש.
 

יהודי של פעם

משתמש רגיל
פותח הנושא
מבואר בשו"ע יו"ד סימן קע' [ע"פ העולה מהגמ' והראשונים בב"מ ע:]
שאם יהודי לוה מגוי בריבית אסור ליהודי אחר להיות ערב קבלן על ההלואה כי נחשב שהערב לוה מהגוי ומלוה ליהודי בריבית,
[כי ערב קבלן נחשב כלוה ומלוה וי"א רק ערב שלוף דוף ולא נוגע לנושא כאן]
וכתב הרמ"א שאף אם עבר ונעשה ערב והערב היהודי שילם לגוי את ההלואה אסור לו לחזור ולגבות מהישראל אלא את הקרן ששילם ולא את הריבית
ומבואר שאפי' שמותר למלוה לגבות מהלוה את ההוצאות של ההלואה [כגון פשיטי דספרי שמוטל על הלוה כתובות יט:], מ"מ הריבית ששילם עבורו לא נידון כהוצאות ואסור לגבות ממנו, וזה מבואר שם גם בט"ז ס"ק ג',
ולכן מי שלוה בריבית [או מיהודי בהית"ע כמבואר שם בט"ז ועי' תפל"מ שם] וחוזר ומלוה ליהודי אחר על מנת שישלם לו את הריבית ששילם עבור ההלואה
הרי"ז הלואה בריבית קצוצה,
עד כאן בשפה תלמודית, מקוה שזה מספיק ברור.
ומכאן מה שנוגע למי שמחזיק חשבון בנק או משכנתא שיש לעשות הית"ע על ההלואה השניה כדי לגבות את מה שמשלם לבנק.
 

יהודי של פעם

משתמש רגיל
פותח הנושא
מענין לענין באותו ענין..
יהודי שלוה מהבנק כדי להלוות לחבירו
ובתחילה הלוה לחבר בלי היתר עיסקא
ואחר תקופה קצרה תפס את עצמו ורוצה לעשות הית"ע מכאן ולהבא
האם יכול לדרוש אחוזים גבוהים [בדמי התפשרות] על העיסקא כדי שיכסה את הריבית של התקופה הראשונה
ויקבל הכל בהיתר?
 
חלק עליון תַחתִית