מצות מכונה

מבני ברק

משתמש ותיק
שמעתי שהחז"א התנגד למצות מכונה מ 9 סיבות האם ידוע למישהו מה הם?
 

בר בי רב

משתמש ותיק
אולי תעיין בחזון איש (חאו"ח סי' ו'). כי ראיתי מאן דהו מפנה לשם.
 

שאר לעמו

משתמש ותיק
בשעתו היה רב (שהיתה פרנסתו מצויה) שרצה להקים מפעל לאפיית מצות מכונה, וביקש את סבי זצ"ל שיראה לסייע לו איך להקימו כהלכתו.
סבי זצ"ל שוחח אודות הענין עם החזו"א, ולא היה ניחא ליה בזה, והענין ירד מהפרק. לא שמעתי הטעם.
 

עפר ואפר

משתמש ותיק
מבני ברק אמר:
שמעתי שהחז"א התנגד למצות מכונה מ 9 סיבות האם ידוע למישהו מה הם?

תשע סיבות לא שמעתי בלתי היום.
יש כמה שמועות, אסכם כעת.
בהוראות החזו"א לאפיית מצה (בקב"א) כתוב "הכל יהיה ביד בלי מכונה כלל".

יבדל"א הגרח"ק מספר (אורחות רבינו ועוד) שהסטייפלער קנה מצות מכונה, ושאל את החזו"א על הילדים, והוא אמר גם לא לילדים, אלא חייבים למכור לנכרי. העולם אומרים שלא היה מדובר במצות מהודרות, ובטח לא לחבורה, אלא כגון מצות אביב בכה"ג. ואילו בקונטרס של הרב אייזנברג שיוצא נגד מצות מכונה, טוען "וכי תעלה על דעתך שהסטייפלער קנה מצות פשוטות אפי' לילדים".

בדינים והנהגות הנוסח הוא שעיקר הקפידא הוא על מצות מצווה.

אני סבור כך: חומרות שהיו חשובות לחזון איש, נכנסו לציבור הליטאי, הרבה יותר ממה שנכנס בציבור הליטאי החומרא לאכול רק מצות יד כל הפסח. אז כנראה שזה לא כ"כ היה חשוב לו.
 

עפר ואפר

משתמש ותיק
שאר לעמו אמר:
בשעתו היה חרשתן גדול בת"א (ירא ושלם) שרצה להקים מפעל לאפיית מצות מכונה, וביקש את סבי זצ"ל שיראה לסייע לו איך להקימו כהלכתו.
סבי זצ"ל שוחח אודות הענין עם החזו"א, ולא היה ניחא ליה בזה, והענין ירד מהפרק. לא שמעתי הטעם.

בכל כה"ג צריך לדעת באיזה המכונה מדובר, וכד'.
אי אפש בשו אופן להסיק מזה שהחזו"א היה מתנגד גם למצות בית שמש, לדוגמא.
 
שם היה כנראה מאפיה לא מוצלחת...

אני שמעתי מהגאון רבי מאיר גרינמן שיש מכתב שלא הודפס שהחזו"א מציין 3 סיבות ומסיים במילים "ובמיצוי הדין אולי יש להקל".

וכמו בהרבה גופי תורה והרבה גדולי תורה
זו לא בושה לומר שהוא פשוט לא מיצה... ולא הכריע כלום בזה.
 

זכרונות

משתמש ותיק
שמעתי מפי קדשו של הגה"ק מורינו רבי חיים קנייבסקי שליט"א " דער חזו"א האט מיר געזאגט אז די אלע טענות וואס איז גיווען אוף די מאשין מצות, איז דא אויף די היינטגע מאשין מצות"
בתרגום חופשי החזו"א אמר לי שכל הטענות שהיו על מצות המכונה, קיימות גם במצות מכונה של זמנינו"
 

בר בי רב

משתמש ותיק
תרגום: החזון איש אמר לי שכל הטענות שהיו על המצות מכונה קיימות גם על המצות מכונה של היום.
[עריכה שו"ר שבעל השמועה כבר תרגם בעצמו].
 

בר בי רב

משתמש ותיק
מכל מקום יש לעיין בהקשר למה נאמרו הדברים על ידי הגרח"ק, דהרי זה פשיטא שלא שייך לומר אלו הדברים בקשר למאפיות שנזכרו לעיל שעוד לא היו בזמן החזו"א, דאם כן מה שייך להביא מקור מהחזו"א על דברים שלא היו בזמנו עדיין.
 

ברל

משתמש ותיק
השאלה האמתית האם כשהמצות אינם למצות מצווה. האם היה דרך שכם לחזו"א הה כשרות? ואם כן לא רלוונטי ךהגיד שגם בזמנינו יש את אותם בעיות
 
בר בי רב אמר:
לכאורה זה נידון דומה לציציות שנעשים על ידי המכונה.
יפה במיוחד לאור מה שאחשוף כעת:
הבאתי שהגר"מ גרינמן אמר לי שבמכתב הנסתר ההוא יש 3 סיבות
ואני רושם אותם מהזכרון בלי אחריות:
1. שכתוב בגמ' לא ללוש יותר משיעור חלה.
2.שיש פירורים שלא מנקים טוב (בזמנו)
3. לשמה.
> וזה בדיוק מאיר את המילים שבסיום המכתב של החזו"א "ובמיצוי הדין אולי יש להקל" - כי אכן בציצית הוא מיקל בענין הלשמה!
 

משיב כהלכה

משתמש ותיק
כאשר פתחו בירושלים מאפייה חדשה של מצות יד, ביקר בו הגר"פ אפשטיין ראב"ד העדה החרדית, ונהנה לראות את החומרות שהנהיגו שם. לאחר מכן הפטיר כלפיהם: "זה כבר 'כמעט' דומה בחשיבותו למצות מכונה".

"ומ"ש בשם הגאון הגדול סבא דמשפטים מוהר"ש משאש [שליט"א] הרה"ר וראב"ד ירושלים תובב"א דמעדיף מצות מכונה, כבר קדמוהו מרבנן קדישי לקדושים אשר בארץ המה, וסברו דשל מכונה עדיף" (שו"ת שמע שלמה להראשון לציון הגר"ש עמאר שליט"א, אורח חיים סימן י"ב).

ואלה דברי מרן הגר"ש משאש זצ"ל, שמחר יום ההילולה שלו:

"אם עדיף מצות מכונה או מצות יד. הנה ידוע שבענין זה יש דעות חלוקות, יש מעדיפין מצות יד, כיון שע"י זה הכל נעשה בכוונה לשמה, מתחילת העבודה עד סופה. וגם אנחנו בימי חרפי, כל ימינו אכלנו מצות יד כל ימי הפסח. כל משפחה הולכת קרוב לתנור, ועושה מצות שלה, בזהירות וקפדנות ושמירה מעולה. ובפרט במצת מצווה ערב פסח, עושין אותה בשמירה יותר מעולה.

ושוב נגה עלינו אור גדול, לעשות מצות של כל ימי הפסח ע"י מכונה גדולה שעושה מאות מצות בשניים או שלושה דקות, והכל ע"י השגחת הבד"ץ. אמנם למצת מצווה, היינו עושים חלק ביד וחלק במכונה, שאחר שעושין העיסה ביד, מעלין אותה על מקום גבוה, ועורכין אותה במהירות ע"י מקלות שעולין ויורדין בתוכה והפוך בה והפוך בה. ושוב מעבירין אותה ביד, במכונה, עד שתהא דקה מן הדקה. ושוב עושין לה ציורים ונקבים ע"י כלי מיוחד, והכל ביד ע"י אדם. והיינו עושים זה אחר חצות בקיבוץ חכמים ושירים והלל, והייתי מחלק זה לחכמים ונכבדים. וקיבלתי הרבה ברכות. אבל מיום צאתי ממרוקו, אין אפשרות למצוא מציאות כזו, אזי חזרנו לאכול מצות הנעשים במכונה ע"י מצת מצווה, ע"י השגחת הרבנות הראשית בצרפת או בלונדון, וגם בא"י.

ובאמת יש נחת רוח גדולה בזה, הן מצד הכשרות המלאה, שאתה מכניס שק של מאה קילו קמח, ואחר 6-7 דקות יוצאים כבר המצות אפויים, וגם בהעמדת המכונה כל י"ח דקות לנקות הכל כראוי, וגם בתוך העבודה יש השגחה יתירה על הפתיתים, עם מכונת רוח שאינה מניחה שום דבר, קטן וגדול.

ונראה לי וודאי שזה עדיף הרבה ממצות יד, הן מצד ספיקות הנופלות, ואי אפשר בלאו הכי. הן מצד אכילתן, שהן נכססים תיכף בפה, וגם ערבים לאכול, ויוכל האדם לאכול גם יותר מהשיעור ובזמן מועט. ולגבי לשמה, לשם מצת מצוה, אנו אומרים זה בתחילת העבודה כשנותנים הקמח לתוך המכונה ומפעילים המכונה, ואזי כל ההמשך בא מכח ההתחלה.

ויש בזה נחת רוח גדולה לקיים מצוות ה' כראוי ובשמחה, לא כן בשל יד הם קשים, ובפרט לזקנים עם שיניים חדשים, דקשה מאוד מאוד לעשות המצוה כראוי. וגם עתה שולחים לנו מכל המקומות, מצות יד, עשויים ע"י אדמורי"ם שליט"א, ומנסים לאכול מהן וא"א בשום אופן. ולכן לפי דעתי וע"פ הנסיון, טוב לבחור במצות מכונה יותר משל יד, מכל הבחינות. זולת למי שיש לו שיניים חזקות וטוחנות, ומשער בעצמו שיוכל לאכול כשיעור בלי מפריע, אזי יכול לאכול מהם.

אמנם גם להם אני מייעץ שיאכלו ממצות מכונה, יאכלו ענווים וישמחו. רק צריך להיזהר לראות מי חותם על תעודת הכשרות" (שו"ת שמש ומגן ח"ב או"ח סי'' ע"ג).

מרן הגרש"ז אויערבאך זי"ע כמעט כל שנותיו (עכ"פ מאז שנישא) נהג לאכול מצות מכונה אף בליל הסדר למצת מצווה, וכסברא שעדיף לסמוך על סברות להקל בעניין ה'לשמה' שבכל מקרה אינו מעכב בדיעבד, מאשר להקל בחששות של חמץ גמור שהיו לדעתו מצויים באפיית מצות יד (העיקרון הוא שמכונה תמיד "יודעת" לרדד וכו' יותר טוב מבן אדם). בשנותיו האחרונות שכנעו אותו שה'חבורות' של יד השתפרו מאד, והוא החל לאכול של יד למצת מצווה, אך המשיך לאכול מכונה בכל שאר ימי החג.
 
חלק עליון תַחתִית