הפלת המחיצות בפורים

אריך

משתמש ותיק
המצוות בפורים באות להפיל מחיצות, לשבור את החומות האימתניות. ויש 4 סוגי חומות.

1) מגילה באה לקלף את המחיצה בין הקב"ה והאדם. כי אכן אתה ק-ל מסתתר. הוא מתלבש בתוך הטבע והמגילה מראה איך הוא מוביל את כל המהלכים.

2) ישנן מחיצות בתוך החברה האנושית. ראשית ישנה זרות בין כל אדם לחבירו. זרות ואכזריות. המצוה שבאה לשנות את המצב הזה היא "משלוח מנות איש לרעהו".

3) גם אם אדם מתחבר עם בני גילו ומעמדו, עדיין יש לו זרות כלפי מעמדות אחרים בתוך החברה. המצוה המיועדת לכך היא "מתנות לאביונים", לא צדקה, אלא מתנה. זו לא נתינה "מלמעלה למטה", אלא כמו ידידים. לכן צריך לתת לשני אביונים, כדי לסמל שהנתינה אינה לאדם הפרטי, אלא למעמד החברתי הסוציואוקנומי.

4) ולבסוף ישנה המחיצה העיקרית והקשה ביותר: החומה החוצצת בין האדם לעצמו, זר לעצמו. לא יודע מעלת נשמתו. לזה באה מצות לבסומי בפוריא, נכנס יין יצא סוד! ומה מוצא היהודי בתוכו בשכרותו? אהבת הבריות, אהבת ה', צמאה נפשי לאלוקים.
 

בני ברקי

משתמש רגיל
אריך אמר:
המצוות בפורים באות להפיל מחיצות, לשבור את החומות האימתניות. ויש 4 סוגי חומות.
1) מגילה באה לקלף את המחיצה בין הקב"ה והאדם. כי אכן אתה ק-ל מסתתר. הוא מתלבש בתוך הטבע והמגילה מראה איך הוא מוביל את כל המהלכים.
2) ישנן מחיצות בתוך החברה האנושית. ראשית ישנה זרות בין כל אדם לחבירו. זרות ואכזריות. המצוה שבאה לשנות את המצב הזה היא "משלוח מנות איש לרעהו". = דהיינו, קירוב הלבבות, אשר ע"י משתה ושמחה באים לכך כדאמרו חז"ל גדולה לגימה שמקרבת את הלבבות.
3) גם אם אדם מתחבר עם בני גילו ומעמדו, עדיין יש לו זרות כלפי מעמדות אחרים בתוך החברה. המצוה המיועדת לכך היא "מתנות לאביונים", לא צדקה, אלא מתנה. זו לא נתינה "מלמעלה למטה", אלא כמו ידידים. לכן צריך לתת לשני אביונים, כדי לסמל שהנתינה אינה לאדם הפרטי, אלא למעמד החברתי הסוציואוקנומי. = ובזה נבין היטב דברי הרמב"ם שהמצוה החשובה ביותר בפורים היא מתנות לאביונים...
4) ולבסוף ישנה המחיצה העיקרית והקשה ביותר: החומה החוצצת בין האדם לעצמו, זר לעצמו. לא יודע מעלת נשמתו. לזה באה מצות לבסומי בפוריא, נכנס יין יצא סוד! ומה מוצא היהודי בתוכו בשכרותו? אהבת הבריות, אהבת ה', צמאה נפשי לאלוקים.
[highlight=yellow]פלאי פלאות!!![/highlight]
 

סבא

משתמש ותיק
נוסח יותר מעודכן של הדברים, אפשר לראות בדבר העורך של "רוממות" לשבוע זה.
חן חן על הדברים.
 

גדר

משתמש ותיק
אם כן למה דווקא בפורים יש הענין של מוקפין חומה יום אחד לפרזים ויום אחד למוקפין?
 

הפקדתי שומרים

משתמש ותיק
אם כן למה דווקא בפורים יש הענין של מוקפין חומה יום אחד לפרזים ויום אחד למוקפין?
אם נצמד לרוח הרעיון האמור, התשובה - לתת אפשרות הן לאנשי הערים והן לאנשי הכרך, להשתתף אחד עם חבירו, שכן אילו נקבע יום אחד היה נמנע לזה הבא מהעיר להפגש עם חבירו מהכרך..ויש עוד לדון.
 
A

Anonymous

Guest
לגבי הזמנים של מוקפין ופרזים, י"ל שאחרי שנפלו המחיצות, מבררים מהי אחדות אמיתית, על אף השוני הקיים.
וכמו ששמעתי בשם הגר"ש אלתר שליט"א על זמנים המובדלים למוקפין ופרזים, די"ל כי פורים ענינו אחדות, וכמו שאמרה אסתר 'לך כנוס' - שעי"ז בא הנס, ואין רבותא להיות באחדות כשדעתם ומנהגם משותף, רק כשנהרא נהרא ופשטיה ובכל זאת מאוחדים זו אחדות אמיתית. המן אמר עם אחד מפוזר ומפורד, דהיינו שעל אף שהם עם אחד מ"מ הם מפוזרים - דהיינו שכל אחד יש לו מנהגים שונים וכדומה, אבל בפורים מבררים שאפילו שאנחנו מפוזר ומפורד מ"מ עם אחד אנחנו, כולנו בנים לאבינו שבשמים.
 

הפקדתי שומרים

משתמש ותיק
תלמיד ותיק אמר:
לגבי הזמנים של מוקפין ופרזים, י"ל שאחרי שנפלו המחיצות, מבררים מהי אחדות אמיתית, על אף השוני הקיים.
וכמו ששמעתי בשם הגר"ש אלתר שליט"א על זמנים המובדלים למוקפין ופרזים, די"ל כי פורים ענינו אחדות, וכמו שאמרה אסתר 'לך כנוס' - שעי"ז בא הנס, ואין רבותא להיות באחדות כשדעתם ומנהגם משותף, רק כשנהרא נהרא ופשטיה ובכל זאת מאוחדים זו אחדות אמיתית. המן אמר עם אחד מפוזר ומפורד, דהיינו שעל אף שהם עם אחד מ"מ הם מפוזרים - דהיינו שכל אחד יש לו מנהגים שונים וכדומה, אבל בפורים מבררים שאפילו שאנחנו מפוזר ומפורד מ"מ עם אחד אנחנו, כולנו בנים לאבינו שבשמים.
הרעיון שהעלה בעל האשכול, הולך מכיון אחר, של אחדות ואחדות ושוב פעם אחדות, והשאלה שהציע אחד מחברי האשכול אם כך מה נתקן פורים לאנשי הערים והכרכים בנפרד, שאלה מצוינת ומתבקשת. "ובעל הותק" שמנסה לעשות סדר בזה מעלה רעיון טוב, אבל מכיון שונה לגמרי לא זו בלבד שאין בו בכדי להניח את הדעת כי אם גם סותר במשהו.. לרעיון הנ"ל, שכן אם נתפוס לדוגמא מש"כ "שאחרי שנפלו המחיצות" על זה עצמה באה השאלה, אחר שרעיון הפורים מהותו באה לשם שויון ואחדות בעם ישראל והפלת המחיצות אם כך שוב מה נצרך לתקן שני זמנים לשני מקומות ולא לכלול את הכל בזמן אחד, ושוב השאלה חוזרת.
ודרך אגב.. על דרך כלל כל החוסר אחדות נובע תוצאה מ'הבירור' של מהי אחדות אמיתית ודוק.
 
A

Anonymous

Guest
הפקדתי שומרים אמר:
תלמיד ותיק אמר:
לגבי הזמנים של מוקפין ופרזים, י"ל שאחרי שנפלו המחיצות, מבררים מהי אחדות אמיתית, על אף השוני הקיים.
וכמו ששמעתי בשם הגר"ש אלתר שליט"א על זמנים המובדלים למוקפין ופרזים, די"ל כי פורים ענינו אחדות, וכמו שאמרה אסתר 'לך כנוס' - שעי"ז בא הנס, ואין רבותא להיות באחדות כשדעתם ומנהגם משותף, רק כשנהרא נהרא ופשטיה ובכל זאת מאוחדים זו אחדות אמיתית. המן אמר עם אחד מפוזר ומפורד, דהיינו שעל אף שהם עם אחד מ"מ הם מפוזרים - דהיינו שכל אחד יש לו מנהגים שונים וכדומה, אבל בפורים מבררים שאפילו שאנחנו מפוזר ומפורד מ"מ עם אחד אנחנו, כולנו בנים לאבינו שבשמים.
הרעיון שהעלה בעל האשכול, הולך מכיון אחר, של אחדות ואחדות ושוב פעם אחדות, והשאלה שהציע אחד מחברי האשכול אם כך מה נתקן פורים לאנשי הערים והכרכים בנפרד, שאלה מצוינת ומתבקשת. "ובעל הותק" שמנסה לעשות סדר בזה מעלה רעיון טוב, אבל מכיון שונה לגמרי לא זו בלבד שאין בו בכדי להניח את הדעת כי אם גם סותר במשהו.. לרעיון הנ"ל, שכן אם נתפוס לדוגמא מש"כ "שאחרי שנפלו המחיצות" על זה עצמה באה השאלה, אחר שרעיון הפורים מהותו באה לשם שויון ואחדות בעם ישראל והפלת המחיצות אם כך שוב מה נצרך לתקן שני זמנים לשני מקומות ולא לכלול את הכל בזמן אחד, ושוב השאלה חוזרת.
ודרך אגב.. על דרך כלל כל החוסר אחדות נובע תוצאה מ'הבירור' של מהי אחדות אמיתית ודוק.


הבנתי הרעיון שהעלה בעל האשכול, אחדות ורק אחדות.
אני רציתי להדגיש שאחרי הכל, גם אחרי האחדות, כל אחד נשאר אדם פרטי משלו, כי הרי אחדות אינו ענין של דמיונות, אז נשאלת השאלה האם למעשה ניתן לממש את האחדות של ימים כרעיון בעל האשכול, בעולם המעשה, על זה בא החילוק של ב' הימים, להורות שאין זה סתירה כלל לאחדות אמיתית.
 

הפקדתי שומרים

משתמש ותיק
על זה בא החילוק של ב' הימים, להורות שאין זה סתירה כלל לאחדות אמיתית
איך זה בדיוק מסתדר עם הציטוט של בעל האשכול? המובא להלן.
2) ישנן מחיצות בתוך החברה האנושית. ראשית ישנה זרות בין כל אדם לחבירו. זרות ואכזריות. המצוה שבאה לשנות את המצב הזה היא "משלוח מנות איש לרעהו".
 
A

Anonymous

Guest
הפקדתי שומרים אמר:
על זה בא החילוק של ב' הימים, להורות שאין זה סתירה כלל לאחדות אמיתית
איך זה בדיוק מסתדר עם הציטוט של בעל האשכול? המובא להלן.
2) ישנן מחיצות בתוך החברה האנושית. ראשית ישנה זרות בין כל אדם לחבירו. זרות ואכזריות. המצוה שבאה לשנות את המצב הזה היא "משלוח מנות איש לרעהו".


כי אחרי שמשנים את המצב של זרות ואכזריות, אחרי הכל יש 'שוני' בין איש לאיש, וצריכים להדגיש שאין זה סותר לאחדות אמיתית.
 

משיב דבר

משתמש ותיק
המצוות בפורים באות להפיל מחיצות, לשבור את החומות האימתניות. ויש 4 סוגי חומות.

1) מגילה באה לקלף את המחיצה בין הקב"ה והאדם. כי אכן אתה ק-ל מסתתר. הוא מתלבש בתוך הטבע והמגילה מראה איך הוא מוביל את כל המהלכים.

2) ישנן מחיצות בתוך החברה האנושית. ראשית ישנה זרות בין כל אדם לחבירו. זרות ואכזריות. המצוה שבאה לשנות את המצב הזה היא "משלוח מנות איש לרעהו"
3) גם אם אדם מתחבר עם בני גילו ומעמדו, עדיין יש לו זרות כלפי מעמדות אחרים בתוך החברה. המצוה המיועדת לכך היא "מתנות לאביונים", לא צדקה, אלא מתנה. זו לא נתינה "מלמעלה למטה", אלא כמו ידידים. לכן צריך לתת לשני אביונים, כדי לסמל שהנתינה אינה לאדם הפרטי, אלא למעמד החברתי הסוציואוקנומי.

4) ולבסוף ישנה המחיצה העיקרית והקשה ביותר: החומה החוצצת בין האדם לעצמו, זר לעצמו. לא יודע מעלת נשמתו. לזה באה מצות לבסומי בפוריא, נכנס יין יצא סוד! ומה מוצא היהודי בתוכו בשכרותו? אהבת הבריות, אהבת ה', צמאה נפשי לאלוקים.
ווארט נפלא!!!
 
חלק עליון תַחתִית