עלוני קדושת ציון.

במה לדיון בנושאים אקטואליים העולים על שולחן מלכים, במבט תורני
כללי הפורום
פורום אקטואליה נועד לתת מענה לנושאים העולים בפורום מעת לעת, ואינם נושאים תורניים מובהקים
מעתה אין לפתוח אשכולות בנושאי חינוך, גיור, ושאר נושאים מעין אלו, אלא כאן
הפורום פועל כרגע במתכונת הרצה, וכדאיות קיומו נבחנת. נא לשמור על רמתו הגבוהה של הפורום.

אסור בתכלית האיסור לפתוח אשכולות או לכתוב הודעות שיש בהם כדי לבוא לזלזול בגדולי תורה או בציבורים שונים
אשכולות שכאלו יימחקו, והפותח או המגיב יורחק מהפורום

פותח הנושא
בן של רב
משתמש ותיק
הודעות: 1504
הצטרף: 06 דצמבר 2018, 01:56
נתן תודה: 674 פעמים
קיבל תודה: 337 פעמים
יצירת קשר:
סטטוס: לא מחובר

עלוני קדושת ציון.

שליחה על ידי בן של רב » 30 אפריל 2019, 03:56

יש שלש גישות כלפי גליונות קדושת ציון המייצגים באופן חלקי את שיטת קהילת הגרי"ש זילברמן בעיר העתיקה,
(כתבתי שזה - באופן חלקי, לאפוקי הרעיונות אישיים של כותב כזה או אחר,
וכן התנסחויות חריגות ומקוממות שמצויות אצל צעירים מתלהבים...)

הגישה האחת היא: לאסוף את הגליונות ולזרוק לפח מתוך אמונה שאנחנו בעצם סוברים בדיוק כמו סאטמר שאנו בחושך בגלות והם הקליפה הכי קשה וכו' רק שאנו נוהגים באופן פרגמטי ומחכים לרגע שנצא לחו"ל כמותם.
(אך ההסטוריה שלנו כאן מכחישתו - מכל כיוון שרק נסתכל...).

הגישה השניה היא: לקרוא ולהסכים לכל מה שכתוב חוץ ממה שמוגזם.
כי סו"ס מעולם לא נתנו לנושאים אלו במה ולא דנו בזה כלום בעולם הישיבות.

הגישה הרצויה: לפתוח נושאים באמת מהסוגיה ועד העדויות מרבותינו - כי היום כבר אין חשש שנהיה חילוניים בגלל מחשבות של צפייה מעשית לישועה.
ואפילו לא ע"י אמונה באתחלתא דגאולה, וכפי ש'זילברמן' לא נהיו חילוניים...

נ. ב. שמעתי עדות נאמנה כבי תרי שהגרב"מ אזרחי נתבקש ע"י 'צדיקיםלאך' לצאת נגד העלון, ואמר בתגובה: "עד שיש סוף סוף עלון אחד שמדבר ברמה תורנית ראויה - ובדיוק נגדו אני אצא"?
כמו"כ מקובל שהרב שך גיבה את מהלכיהם באופן חלקי
ובקשר למגורים ברובע ידוע ליודעים שרבי שמואל אויערבאך היה מאוד בגישה דומה של קדושת ציון ופעל בזה הרבה.

כמובן אין בזה הכשר לאף מילה שם!
ואדרבה זו מטרת האשכול לחדד את הדעות בכל נושא שהם מעלים כדרכה של תורה.

ולסיום בקשה קטנה:
כמו שהם מביאים הרבה מקורות כך נעשה אנו כאן, ולא להתבסס רק על סברות כרס או משאלות לב.


הכהן
משתמש ותיק
הודעות: 854
הצטרף: 28 דצמבר 2015, 03:16
נתן תודה: 247 פעמים
קיבל תודה: 262 פעמים
יצירת קשר:
סטטוס: לא מחובר

Re: עלוני קדושת ציון וקהילת זילברמן ברובע.

שליחה על ידי הכהן » 30 אפריל 2019, 08:18

בן של רב כתב:
30 אפריל 2019, 03:56
המייצגים באופן כללי את שיטת קהילת הגרי"ש זילברמן בעיר העתיקה
יצויין שרבני הקהילה הושיבו בית-דין ואסרו בכל תוקף עלות בהר ונגוע בקצהו!


פותח הנושא
בן של רב
משתמש ותיק
הודעות: 1504
הצטרף: 06 דצמבר 2018, 01:56
נתן תודה: 674 פעמים
קיבל תודה: 337 פעמים
יצירת קשר:
סטטוס: לא מחובר

Re: עלוני קדושת ציון וקהילת זילברמן ברובע.

שליחה על ידי בן של רב » 30 אפריל 2019, 10:04

השאלה העקרונית הראשונה:
מהי עמדתנו האמיתית לגבי יישוב ארץ ישראל בכלל
ויישוב ירושלים/הכל מעלין לירושלים (העתיקה) בפרט.

יש את הרמב"ן הידוע שכל המצוות בחו"ל הם גארנישט מיט נישט וכל כולו רק הציבי לך ציונים לשמר אצלנו 'זכר למצוות כהלל' ...
וכן הוא כותב שם שיש מצות עשה דאו' של כיבוש הן ליחיד והן לרבים.
וכולנו בעצם מקיימים אותה בכל רגע שאנו כאן.

זכורני שה'ויואל משה' עושה מאמץ לפלפל שאין הלכה כהרמב"ן ואדרבה זה האיסור הכי גדול שיש.

זו דוגמא אחת לכך שאין בענינים אלו מקום לנייטרליות אדישה כנהוג.
כי גם כעת בזה"ז זו או מצוה וחיוב גמור - - או עברה על שלש שבועות.

אולי אם ירצו אפרט כמה נפק"מ למעשה הנוגעות לכל אחד גם בלי להחליף השקפה ומפלגה...


חלק א׳ ממעל
משתמש ותיק
הודעות: 1491
הצטרף: 14 פברואר 2019, 17:02
מיקום: בני ברק
נתן תודה: 146 פעמים
קיבל תודה: 183 פעמים
יצירת קשר:
סטטוס: לא מחובר

Re: עלוני קדושת ציון וקהילת זילברמן ברובע.

שליחה על ידי חלק א׳ ממעל » 30 אפריל 2019, 10:17

בן של רב כתב:
30 אפריל 2019, 10:04
השאלה העקרונית הראשונה:
מהי עמדתנו האמיתית לגבי יישוב ארץ ישראל בכלל
ויישוב ירושלים/הכל מעלין לירושלים (העתיקה) בפרט.

יש את הרמב"ן הידוע שכל המצוות בחו"ל הם גארנישט מיט נישט וכל כולו רק הציבי לך ציונים לשמר אצלנו 'זכר למצוות כהלל' ...
וכן הוא כותב שם שיש מצות עשה דאו' של כיבוש הן ליחיד והן לרבים.
וכולנו בעצם מקיימים אותה בכל רגע שאנו כאן.

זכורני שה'ויואל משה' עושה מאמץ לפלפל שאין הלכה כהרמב"ן ואדרבה זה האיסור הכי גדול שיש.

זו דוגמא אחת לכך שאין בענינים אלו מקום לנייטרליות אדישה כנהוג.
כי גם כעת בזה"ז זו או מצוה וחיוב גמור - - או עברה על שלש שבועות.
וצ"ע.
כבר כ׳ החזו"א שהוכרעה
ההלכה


פותח הנושא
בן של רב
משתמש ותיק
הודעות: 1504
הצטרף: 06 דצמבר 2018, 01:56
נתן תודה: 674 פעמים
קיבל תודה: 337 פעמים
יצירת קשר:
סטטוס: לא מחובר

Re: עלוני קדושת ציון וקהילת זילברמן ברובע.

שליחה על ידי בן של רב » 30 אפריל 2019, 10:30

סליחה על הבורות.
מה הוא כותב?


חלק א׳ ממעל
משתמש ותיק
הודעות: 1491
הצטרף: 14 פברואר 2019, 17:02
מיקום: בני ברק
נתן תודה: 146 פעמים
קיבל תודה: 183 פעמים
יצירת קשר:
סטטוס: לא מחובר

Re: עלוני קדושת ציון וקהילת זילברמן ברובע.

שליחה על ידי חלק א׳ ממעל » 30 אפריל 2019, 11:01

שהוכרעה ההלכה כרמב"ן


בנציון
משתמש ותיק
הודעות: 779
הצטרף: 15 מרץ 2018, 23:56
נתן תודה: 318 פעמים
קיבל תודה: 336 פעמים
יצירת קשר:
סטטוס: לא מחובר

Re: עלוני קדושת ציון

שליחה על ידי בנציון » 30 אפריל 2019, 11:30

החזו"א גם כותב שדעת הרמב"ם כהרמב"ן וכן נקטו עוד הרבה אחרונים.


חלק א׳ ממעל
משתמש ותיק
הודעות: 1491
הצטרף: 14 פברואר 2019, 17:02
מיקום: בני ברק
נתן תודה: 146 פעמים
קיבל תודה: 183 פעמים
יצירת קשר:
סטטוס: לא מחובר

Re: עלוני קדושת ציון וקהילת זילברמן ברובע.

שליחה על ידי חלק א׳ ממעל » 30 אפריל 2019, 11:39

נכון אבל כיןן שלא זכרתי את לשונו נסתפקתי בזה


זקן ויושב בישיבה
סטטוס: לא מחובר

Re: עלוני קדושת ציון וקהילת זילברמן ברובע.

שליחה על ידי זקן ויושב בישיבה » 30 אפריל 2019, 11:53

בן של רב כתב:
30 אפריל 2019, 03:56
יש שלש גישות כלפי גליונות קדושת ציון המייצגים באופן כללי את שיטת קהילת הגרי"ש זילברמן בעיר העתיקה,
(כתבתי שזה - באופן כללי, לאפוקי אי אלו רעיונות אישיים של כותב כזה או אחר,
וכן התנסחויות חריגות שמצויות אצל צעירים מתלהבים...)

הגישה האחת היא: לאסוף את הגליונות ולזרוק לפח מתוך אמונה שאנחנו בעצם סוברים בדיוק כמו סאטמר שאנו בחושך בגלות והם הקליפה הכי קשה וכו' רק שאנו נוהגים באופן פרגמטי ומחכים לרגע שנצא לחו"ל.
(אך ההסטוריה שלנו כאן מכחישתו - מכל כיוון שרק נסתכל...).

הגישה השניה היא: לקרוא ולהסכים לכל מה שכתוב חוץ ממה שמוגזם.
כי סו"ס מעולם לא נתנו לנושאים אלו במה ולא דנו בזה כלום בעולם הישיבות.

הגישה הרצויה: לפתוח נושאים באמת מהסוגיה ועד העדויות מרבותינו - כי היום כבר אין חשש שנהיה חילוניים בגלל מחשבות של צפייה מעשית לישועה.
ואפילו לא ע"י אמונה באתחלתא דגאולה, וכפי ש'זילברמן' לא נהיו חילוניים...

נ. ב. שמעתי עדות נאמנה כבי תרי שהגרב"מ אזרחי נתבקש ע"י 'צדיקיםלאך' לצאת נגד העלון, ואמר בתגובה: "עד שיש סוף סוף עלון אחד שמדבר ברמה תורנית ראויה - ובדיוק נגדו אני אצא"?
כמו"כ מקובל שהרב שך גיבה את מהלכיהם באופן חלקי
ובקשר למגורים ברובע ידוע ליודעים שרבי שמואל אויערבאך היה מאוד בגישה דומה של קדושת ציון ופעל בזה הרבה.

כמובן אין בזה הכשר לאף מילה שם!
ואדרבה זו מטרת האשכול לחדד את הדעות בכל נושא שהם מעלים כדרכה של תורה.

ולסיום בקשה קטנה:
כמו שהם מביאים הרבה מקורות כך נעשה אנו כאן, ולא להתבסס רק על סברות כרס או משאלות לב.
שוב אתה מתחיל עם הסיפורים ששמעת והעדויות הדרמטיות? ומקובל כך או כך... מה שמקובל לך מקובל לאחרים בדיוק הפוך.
אתה אולי בא לשכנע בזה, אבל עזוב, זה לא משכנע, זה לא אמין, ולא שאתה לא אמין, אבל סיפורים ושמועות מרב כזה או אחר הם בדרך כלל לא מדוייקים ולא אמינים. הם בדרך מתחלפים אלף פעמים, אם לדון אז בתוכן הדברים.
ואם בהרב שך או בהגר"ש עסקינן, אז אנא ממך, כל אחד מבין מה הם היו מגיבים על קמפיינים שכאלה..

עוד הערה: סיכמת את הגישות [כשהם כוללים כבר אי אלו פרשנויות...כמו סאטמער וכדו' שדרך אגב זהו משפט שהרב שך היה חוזר על זה כפי שהעיד הרב נתן זאב גרוסמן כשהרב שך הדריכו, כי בהשקפה אין חילוק בינינו, ואכ"מ] אבל דילגת על הגישה הכי פשוטה ומצויה שאומרת, כל הענינים הקשורים לגאולה ואינם קשורים במישרין לחיי היום יום שלנו כיהודים חרדים לדבר ה', היות ואין לנו מסורת בזה, אנחנו ממשיכים מבחינה זאת להיות יהודים גלותיים כמו אבותינו ואבות אבותינו, אכן זיכתה אותנו ההשגחה לדור בארץ ישראל ובסמיכות למקומות המקודשים, ולא, אנחנו לא מחכים כל רגע לחזור לחו"ל... ממש לא, אבל כל ענין הגאולה יעשה אך ורק משמים.
לפי גישה זו לא זורקים את העלונים לפח הסמוך, אלא פשוט עוברים הלאה...
בכלל, מאיפה באה ההנחה הבסיסית הזו, שאם העלון לא מוצא חן בעיניך אז זורקים אותו לפח? למה לזרוק לפח?


פותח הנושא
בן של רב
משתמש ותיק
הודעות: 1504
הצטרף: 06 דצמבר 2018, 01:56
נתן תודה: 674 פעמים
קיבל תודה: 337 פעמים
יצירת קשר:
סטטוס: לא מחובר

Re: עלוני קדושת ציון.

שליחה על ידי בן של רב » 30 אפריל 2019, 14:38

מחקתי את הכותרת על קהילת זילברמן כי שלחו לי הודעה ובקשה שהם אינם אוהבים שמחברים את העלון אליהם.
הגם שבודאי אין זה אומר כלום לגבי דעתם ועמדתם - כמה אחוזי אמת יש בו וכמה טעויות בעבר או בעתיד.
מסרו לי שהם כן מזדהים עם הקו של העלון נחלת ה'
(לא מכיר. מה ההבדלים)

הסיבה שמלכתחילה קישרתי את הקהילה לכל הסיפור היא מחמת שלאחרונה נודע לי שהגרי"ש זילברמן היה נערץ מאוד על גדולי ישראל שהכירוהו ולכן יש טעם לדון בסוגיא.
ומאוד מסקרן אותי לברר את המהלך שלו בענין כי יש הרבה פשוטי המקראות והרבה סוגיות שנראה שלא נגענו בהם בגישה הרגילה של ההתעלמות כנ"ל.


חלק א׳ ממעל
משתמש ותיק
הודעות: 1491
הצטרף: 14 פברואר 2019, 17:02
מיקום: בני ברק
נתן תודה: 146 פעמים
קיבל תודה: 183 פעמים
יצירת קשר:
סטטוס: לא מחובר

Re: עלוני קדושת ציון.

שליחה על ידי חלק א׳ ממעל » 30 אפריל 2019, 15:03

😂😅😆😃😄😊😀


כרם
משתמש ותיק
הודעות: 369
הצטרף: 13 ספטמבר 2017, 15:52
נתן תודה: 31 פעמים
קיבל תודה: 116 פעמים
יצירת קשר:
סטטוס: לא מחובר

Re: עלוני קדושת ציון.

שליחה על ידי כרם » 30 אפריל 2019, 15:06

כבר היה לעולמים, ומסתמא יש שם מידע נוסף

viewtopic.php?f=24&t=2236


המימד הנוסף של הענין
משתמש ותיק
הודעות: 320
הצטרף: 21 פברואר 2019, 15:34
נתן תודה: 147 פעמים
קיבל תודה: 62 פעמים
יצירת קשר:
סטטוס: לא מחובר

Re: עלוני קדושת ציון.

שליחה על ידי המימד הנוסף של הענין » 30 אפריל 2019, 15:21

הפורום מיועד לתלמידי חכמים קדושים וטהורים.

עצם המחשבה שאנו אמורים לדון כאן בכובד ראש האם אנשים שעובדים באינטרנט ושותים את כל הסחי של הפוליטיקה הבינו נכון עומק של גופי תורה והלכה כדי לכתוב 'הצרפה השקופה' לצעירים נשים ועמי הארצות - מעוררת צמרמורת ובחילה לכל מי שהספיק ללמוד אלפי דפי גמרא.
ונא לא לחזור וללעוס את הגועל המקביס הלזה למרות אי אלו צרכים נפשיים יהיו אשר יהיו.

לעצם הנידון אני מתחבט בכוונת החזו"א.
כי אם הולכים עם הרמב"ן עד הסוף - א"כ זה כולל פעולות מעשיות
(וזה לכאורה המהלך של הגר"ש אויערבך שטרח הרבה לגאול קרקעות בעיר העתיקה ע"י שגייס כספים לעמותת... שכחתי את שמה)
וכדקיי"ל שיישוב ירושלים המקודשת הוא מעל כל מקום בארץ ישראל ונפסק בשו"ע שאשה יכולה לכפות את בעלה לזה.

אבל זה בעצם מחיקה של ג' שבועות כי הרמב"ן לא מחלק בין כיבוש יחיד לכיבוש רבים.
ומה פשר הפשרה החלקית שאנו נוהגים בה לא לחשוש לגמרי ולא לקיים לגמרי.


חלק א׳ ממעל
משתמש ותיק
הודעות: 1491
הצטרף: 14 פברואר 2019, 17:02
מיקום: בני ברק
נתן תודה: 146 פעמים
קיבל תודה: 183 פעמים
יצירת קשר:
סטטוס: לא מחובר

Re: עלוני קדושת ציון.

שליחה על ידי חלק א׳ ממעל » 30 אפריל 2019, 15:29

פעולות מעשיות הם רק עד שליש ממונו ובזה אין אנחנו יכולים לרכוש אפי׳ מ"מ 1


בנציון
משתמש ותיק
הודעות: 779
הצטרף: 15 מרץ 2018, 23:56
נתן תודה: 318 פעמים
קיבל תודה: 336 פעמים
יצירת קשר:
סטטוס: לא מחובר

Re: עלוני קדושת ציון.

שליחה על ידי בנציון » 30 אפריל 2019, 15:31

איסור שלש שבועות כבר התבטל כמה פעמים, ראשית ר' חיים וויטל כותב האריז"ל שמה שנאמר עד שתחפץ הכוונה עד אלף שנה מחוברן הבית ומכאן ואילך כבר אין את השבועות. האור שמח כותב שגם לאלו שחששו לשלש שבועות, לאחר ועידת סן רמו התבטלו ג"ש, וגם אלו שחששו אחר כך, בימינו ודאי אינו שייך שאיננו תחת אומות אחרים, והשבועה היא לא למרוד באומות לצאת תחת רשותם, ואין כלל שבועה לא לכבוש את הארץ. [כל זה כתבתי לפי השיטות שג' שבועות הוא איסור, מבלי להיכנס לדברי האבני נזר שג"ש אינם איסורים אלא גזירה שהדבר לא יצליח, וכתב כן המהר"ל וכך מבואר בפוסקים שלא הביאו איסור זה].


שאר לעמו
משתמש ותיק
הודעות: 2284
הצטרף: 05 נובמבר 2017, 08:55
נתן תודה: 350 פעמים
קיבל תודה: 651 פעמים
יצירת קשר:
סטטוס: לא מחובר

Re: עלוני קדושת ציון.

שליחה על ידי שאר לעמו » 30 אפריל 2019, 18:10

חלק א׳ ממעל כתב:
30 אפריל 2019, 15:03
😂😅😆😃😄😊😀
תגובות זולות מסוג זה מקומם לא יכירם בין בני תורה.
וכבר הערתי פעם למנהל האשכול שראוי היה לבטל כליל את האייקונים הללו מפורום תורני.
לעצם הענין, אני רואה באשכול זה עדיין רדידות רצינית בכל הנוגע לנושא. לא רק חוסר הבאת מקורות (שדוקא טיפטיפה הביא הניק 'זקן'), אלא אי הכרת העלונים ביסודיות.
אלא שבחילתי מהעלונים הללו, מונעת ממני להשתתף בדיון ברצינות.
רק אזכיר שהוא כולל הבנת ענין ג' שבועות - למעשה כפי שהנחה אותנו מדברנא דאומתיה מרן הרב שך, ולמי שלא זכה לשומעו בחייו, שידרוש מעל גבי ספרים וסופרים הקיימים עמנו,
וכן את הבנת הענין של המיקוד בעניני 'הגאולה' שלא נמצאים בדברי רבותינו.
וכן את הידיעה שספר 'קול התור' הינו חיבור 'ציוני' שלא רק שאינו שואב את השראתו מהגר"א - אלא נערך ואף חובר ע"י ציוני!
ולדעת שגאולת קרקעות בירושלים ושמירת דריסת רגל יהודי בירושלים היתה גם דעת הגרי"ח זוננלפד ואיננה סתירה להנהגת ג' שבועות.
בקיצור נושא ארוך ומורכב שהרבה דעת ותבונה צריך בו.
ויחד עם זאת כן אהיה מהמוקיעים את עלון (קדושת) [חילול] ציון'


האחד בא לגור
משתמש ותיק
הודעות: 1527
הצטרף: 18 אוקטובר 2018, 14:09
נתן תודה: 89 פעמים
קיבל תודה: 219 פעמים
יצירת קשר:
סטטוס: לא מחובר

Re: עלוני קדושת ציון.

שליחה על ידי האחד בא לגור » 30 אפריל 2019, 18:30

שאר לעמו כתב:
30 אפריל 2019, 18:10
לעצם הענין, אני רואה באשכול זה עדיין רדידות רצינית בכל הנוגע לנושא. לא רק חוסר הבאת מקורות (שדוקא טיפטיפה הביא הניק 'זקן'), אלא אי הכרת העלונים ביסודיות.
אלא שבחילתי מהעלונים הללו, מונעת ממני להשתתף בדיון ברצינות.
רק אזכיר שהוא כולל הבנת ענין ג' שבועות - למעשה כפי שהנחה אותנו מדברנא דאומתיה מרן הרב שך, ולמי שלא זכה לשומעו בחייו, שידרוש מעל גבי ספרים וסופרים הקיימים עמנו,
וכן את הבנת הענין של המיקוד בעניני 'הגאולה' שלא נמצאים בדברי רבותינו.
וכן את הידיעה שספר 'קול התור' הינו חיבור 'ציוני' שלא רק שאינו שואב את השראתו מהגר"א - אלא נערך ואף חובר ע"י ציוני!
ולדעת שגאולת קרקעות בירושלים ושמירת דריסת רגל יהודי בירושלים היתה גם דעת הגרי"ח זוננלפד ואיננה סתירה להנהגת ג' שבועות.
בקיצור נושא ארוך ומורכב שהרבה דעת ותבונה צריך בו.
ויחד עם זאת כן אהיה מהמוקיעים את עלון (קדושת) [חילול] ציון'
כל מילה - בתרי .
כדרכו של הרב שאר לעמו בכתיבה משובחת ותמציתית .
והרוצה ללמוד מעט יעיין באשכול שהועתק קישורו לעיל (חבל על דאבדין ...).

נקודה למחשבה : לא פלא שענין זה (והדומים לו ),תופס בעיקר {לא אמרתי רק } בסגנון בחורים ואברכים צעירים שמבטם על דור הקודם כלא עמקנים ולא מבינים .
ובזהירות אומר: אל יתפלאו נא אם הדור הבא- בניהם אשר יקומו מאחריהם - יאמרו להם אף אתם אבותינו לא השכלתם דייכם ויש מקום ל.. ול...


המימד הנוסף של הענין
משתמש ותיק
הודעות: 320
הצטרף: 21 פברואר 2019, 15:34
נתן תודה: 147 פעמים
קיבל תודה: 62 פעמים
יצירת קשר:
סטטוס: לא מחובר

Re: עלוני קדושת ציון.

שליחה על ידי המימד הנוסף של הענין » 30 אפריל 2019, 18:50

לענ"ד הגרי"ח זוננפלד אכן היה ציוני גמור.
כלומר הוא נאבק על קדושת ירושלים - שזה קודם כל קדושת בני ירושלים, אלא שסבר שעדיף שלטון ערבי מאשר ערב רב הבאים לחלן + פיקוח נפש תמידי.

זאת לא הדרך הפשרנית/אדישה/מנומנמת המצויה מאוד בינינו - שזה פשוט לא מענין...
עד כדי שמי שידון כמו שדן כאן @חלק אלוק ממעל - האם לקנות בית ברובע זה יותר מחומש - יאמרו שצריך בדיקה אחריו...

ובודאי הרמב"ן של כיבוש איננו כשר להזכירו ח"ו כי המצטט אותו פוסל את היין...

ומאידך לסבור את הג' שבועות בנוסח ר' יואליש - זה ג"כ לא בא בחשבון בתפיסה הליטאית.
כי אנו עוברים עליהם יום יום בעצם ההתבססות שלנו כאן שלא מפסיקה להרגיז את האומות.
[ונא לא לטשטש ולא להתנשא ולתלות את הכל בצעירים וזקנים...]

והמדייק בלשון הרמב"ן בהשמטות למנין המצוות יראה נכוחה שיישוב ארץ ישראל של היחיד כמו גם של הרבים - זה מצוה אחת ובנשימה אחת עם כיבוש.
וצ"ע.



מענין לענין:
לדבר בלה"ק - לדעת ויואל משה זה לא מצוה ואולי גם איסור וחילול השפה הקדושה שמדברים בה בעניני חולין, ומהמ"ב בסימן שז משמע שזו מצוה וכן אנו נוהגים.
והנה גם בזה בהאיש על החומה כתוב שהגרי"ח זוננפלד התאונן על שלא הקדמנו לדבר בלה"ק ולכן סיבבו משמים שהרשעים יתפסו את זה.
(לא ביקשת להשיאה למהול...)


האחד בא לגור
משתמש ותיק
הודעות: 1527
הצטרף: 18 אוקטובר 2018, 14:09
נתן תודה: 89 פעמים
קיבל תודה: 219 פעמים
יצירת קשר:
סטטוס: לא מחובר

Re: עלוני קדושת ציון.

שליחה על ידי האחד בא לגור » 30 אפריל 2019, 19:05

המימד הנוסף של הענין כתב:
30 אפריל 2019, 18:50
[ונא לא לטשטש ולא להתנשא ולתלות את הכל בצעירים וזקנים...]
לא היה כאן התנשאות ותליה (אולי רק למי שנשטף כ .. במלחמה )
אלא ציון עובדה.
וכל הפוסל..


שאר לעמו
משתמש ותיק
הודעות: 2284
הצטרף: 05 נובמבר 2017, 08:55
נתן תודה: 350 פעמים
קיבל תודה: 651 פעמים
יצירת קשר:
סטטוס: לא מחובר

Re: עלוני קדושת ציון.

שליחה על ידי שאר לעמו » 30 אפריל 2019, 19:16

המימד הנוסף של הענין כתב:
30 אפריל 2019, 18:50
לענ"ד הגרי"ח זוננפלד אכן היה ציוני גמור.
כלומר הוא נאבק על קדושת ירושלים - שזה קודם כל קדושת בני ירושלים, אלא שסבר שעדיף שלטון ערבי מאשר ערב רב הבאים לחלן + פיקוח נפש תמידי.

זאת לא הדרך הפשרנית/אדישה/מנומנמת המצויה מאוד בינינו - שזה פשוט לא מענין...
עד כדי שמי שידון כמו שדן כאן @חלק אלוק ממעל - האם לקנות בית ברובע זה יותר מחומש - יאמרו שצריך בדיקה אחריו...

ובודאי הרמב"ן של כיבוש איננו כשר להזכירו ח"ו כי המצטט אותו פוסל את היין...

ומאידך לסבור את הג' שבועות בנוסח ר' יואליש - זה ג"כ לא בא בחשבון בתפיסה הליטאית.
כי אנו עוברים עליהם יום יום בעצם ההתבססות שלנו כאן שלא מפסיקה להרגיז את האומות.

והמדייק בלשון הרמב"ן בהשמטות למנין המצוות יראה נכוחה שיישוב ארץ ישראל של היחיד כמו גם של הרבים - זה מצוה אחת ובנשימה אחת עם כיבוש.
וצ"ע.

מענין לענין:
לדבר בלה"ק - לדעת ויואל משה זה לא מצוה ואולי גם איסור וחילול השפה הקדושה שמדברים בה בעניני חולין, ומהמ"ב בסימן שז משמע שזו מצוה וכן אנו נוהגים.
והנה גם בזה בהאיש על החומה כתוב שהגרי"ח זוננפלד התאונן על שלא הקדמנו לדבר בלה"ק ולכן סיבבו משמים שהרשעים יתפסו את זה.
(לא ביקשת להשיאה למהול...)
היות ונגעת פה בכמה נקודות ערכיות, אוסיף ואומר:
אכן. הגרי"ח התבטא פעם, כפי המסופר בהאיש על החומה, שלא יחשבו שידחקו רגל יהודית מירושלים. זה היה אחרי פרעות תרפ"ט כמדומה והוא הלך בכוונה דרך השוק הערבי.

הגריש"א התבטא על הסכם חברון שנתן לערבים שליטה על העיר, שאת החילונים (בעיקר היתה כוונתו לשמאל - אך שהימין חתם על זה) לא מעניין ארץ ישראל ומוכנים למסור אותה לנכרים. וזו לא סתירה לכך שמרבותינו למדנו שפיקוח נפש דוחה הכל, ולכן על פי דעת התורה השלום חשוב מאשר 'אף שעל'..

וממילא מובן שהגר"ש אוירבך חיזק את ידי עמותת עטרת כהנים (בתקופה דאז).
אלא שהנושא הוא כמה פוקוס יש למקד בכל דבר, ואם זה עיקר התורה או לא. ולזה צריך שרבותינו יורו הדרך. כי איש שנתקע על דבר אחד, וזו כל תורתו, הרי הוא בבחינת 'נכה'..

הקונה בית בא"י והדר בה מקיים את ישוב הארץ - גם היום. כפי שכתב החזו"א במכתב. אבל ישוב הארץ אינו מתיר להתגרות באומות במקומות שאין יד ישראל שם. וראו בספר וזרח השמש, תשמ"ט, של יסוד דגל התורה, מה שזעק מרן הגרא"מ שך נגד אנשי א"י השלמה בגין שעוברים על ג' שבועות (משאו ברחובה של עיר במוצ"ש ברחוב בן יעקב בבני ברק).
אמנם אמת, שדעתו של הסאמטער רב זצ"ל לא היתה מקובלת על גדולי דורו כהחזו"א. והסטייפלער אמר שאין בו דבר שא"א להשיב עליו.

עברית היא לשון הקודש. והמלחמה היתה כהוראת שעה נגד ההשכלה והציונות. ועליה אמר החזו"א שטקטיקת מלחמה זו שייכת לשדה קרב אחר, ושלא על זה נקדש את המלחמה, והוא צדק. לא נהיה שום נזק מזה, והמלחמה נגד הציונות נמשכת כל העת..


מבקש אמת
משתמש ותיק
הודעות: 1918
הצטרף: 21 אוקטובר 2018, 22:14
נתן תודה: 192 פעמים
קיבל תודה: 668 פעמים
יצירת קשר:
סטטוס: לא מחובר

Re: עלוני קדושת ציון.

שליחה על ידי מבקש אמת » 30 אפריל 2019, 19:27

המימד הנוסף של הענין כתב:
30 אפריל 2019, 15:21
הפורום מיועד לתלמידי חכמים קדושים וטהורים.

עצם המחשבה שאנו אמורים לדון כאן בכובד ראש האם אנשים שעובדים באינטרנט ושותים את כל הסחי של הפוליטיקה הבינו נכון עומק של גופי תורה והלכה כדי לכתוב 'הצרפה השקופה' לצעירים נשים ועמי הארצות - מעוררת צמרמורת ובחילה לכל מי שהספיק ללמוד אלפי דפי גמרא.
ונא לא לחזור וללעוס את הגועל המקביס הלזה למרות אי אלו צרכים נפשיים יהיו אשר יהיו.

לעצם הנידון אני מתחבט בכוונת החזו"א.
כי אם הולכים עם הרמב"ן עד הסוף - א"כ זה כולל פעולות מעשיות
(וזה לכאורה המהלך של הגר"ש אויערבך שטרח הרבה לגאול קרקעות בעיר העתיקה ע"י שגייס כספים לעמותת... שכחתי את שמה)
וכדקיי"ל שיישוב ירושלים המקודשת הוא מעל כל מקום בארץ ישראל ונפסק בשו"ע שאשה יכולה לכפות את בעלה לזה.

אבל זה בעצם מחיקה של ג' שבועות כי הרמב"ן לא מחלק בין כיבוש יחיד לכיבוש רבים.
ומה פשר הפשרה החלקית שאנו נוהגים בה לא לחשוש לגמרי ולא לקיים לגמרי.
אני הקטן חולק על זה, ולענ"ד המעיין היטב בדברי הרמב"ן יראה שרק מצוות הישיבה בא"י נוהגת גם ליחיד וגם בזמן הגלות, ואילו מצוות הכיבוש נוהגת רק ע"י מלך ישראל ורק בזמן הבית. שהרי אחרי שהאריך בענין הכיבוש, כתב בזה הלשון:

"ואומר אני, כי המצווה שחכמים מפליגים בה והוא דירת ארץ ישראל... הכול הוא ממצות עשה הזה שנצטווינו לרשת הארץ ולשבת בה. אם כן היא מצות עשה לדורות, מתחייב כל יחיד ממנו ואפילו בזמן גלות".

לכאורה לא מובן למה בגלל שהוא בא לחדש ("ואומר אני") שדירת א"י היא גם חלק מהמצוה של ירושת הארץ לכן ("אם כן") היא מצוות עשה לדורות. מה הקשר בין דבר אחד לשני?
התשובה לענ"ד פשוטה, שאילו היינו אומרים שמצוות "וירשתם אותה וישבתם בה" אמורה רק על כיבוש, א"כ אין זה נוהג אלא למלכות ישראל (כמו שהביא הרמב"ן קודם לגבי דוד המלך) ולא ליחידים בזמן הגלות, אבל מאחר והרמב"ן מחדש שדירת א"י גם נכללת במצוה זו, א"כ אין סיבה לומר שזה רק בזמן הבית ושפיר מתחייב כל יחיד ממנו ואפילו בזמן גלות.

אם כנים הדברים, נמצא שהגם בודאי יש מצוה לגור בא"י, מ"מ כל ענין הכיבוש אינו נוגע. (אולי בגאולת קרקעות יש ענין כי סוף סוף מיישב א"י ע"י יהודים, אבל אין זה מטעם כיבוש אלא מטעם דירה, ויל"ע בזה).


מבקש אמת
משתמש ותיק
הודעות: 1918
הצטרף: 21 אוקטובר 2018, 22:14
נתן תודה: 192 פעמים
קיבל תודה: 668 פעמים
יצירת קשר:
סטטוס: לא מחובר

Re: עלוני קדושת ציון.

שליחה על ידי מבקש אמת » 30 אפריל 2019, 19:31

שאר לעמו כתב:
30 אפריל 2019, 19:16
הקונה בית בא"י והדר בה מקיים את ישוב הארץ - גם היום. כפי שכתב החזו"א במכתב.
יש לציין שלדעת המגילת אסתר הרמב"ם חולק על זה.


מבקש אמת
משתמש ותיק
הודעות: 1918
הצטרף: 21 אוקטובר 2018, 22:14
נתן תודה: 192 פעמים
קיבל תודה: 668 פעמים
יצירת קשר:
סטטוס: לא מחובר

Re: עלוני קדושת ציון.

שליחה על ידי מבקש אמת » 30 אפריל 2019, 19:40

לגוף הענין הנדון, הבעיה בדיון בנושא היא שרוב האנשים שעושים ענין מיישוב הארץ וגאולת קרקעות וכו' מונעים מרגש של לאומיות יהודית. אצל אנשי המזרחי זה לאומיות חלקית דתית וחלקית חילונית (האחוזים של כל חלק תלויים ברמת הדתיות שלהם), ואילו אצל אנשי זילברמן זה לאומית דתית לגמרי שמבוססת על רעיונות מהרמח"ל או הגר"א וגם ממדרשים שונים (אלא שלענ"ד יש לפקפק על נכונות התרגום של רעיונות אלו לשפת המעשה), אבל סוף סוף יש כאן רגש לאומי. מאידך אצל המתנגדים יש רגש חזק שקשור להתנגדות לציונות ולמעלליה, ולמדינת ישראל החילונית באופן כללי. בשביל לדון בנושא בצורה ענינית צריך לזרוק את כל הרגשות הללו הצידה, וזה כנראה מאד קשה לרוב הציבור שמתעניין בנושא (ומי שבאמת אובייקטיבי בדרך כלל לא מתעניין כ"כ בנושא).


זקן ויושב בישיבה
סטטוס: לא מחובר

Re: עלוני קדושת ציון.

שליחה על ידי זקן ויושב בישיבה » 30 אפריל 2019, 20:15

מבקש אמת כתב:
30 אפריל 2019, 19:40
לגוף הענין הנדון, הבעיה בדיון בנושא היא שרוב האנשים שעושים ענין מיישוב הארץ וגאולת קרקעות וכו' מונעים מרגש של לאומיות יהודית. אצל אנשי המזרחי זה לאומיות חלקית דתית וחלקית חילונית (האחוזים של כל חלק תלויים ברמת הדתיות שלהם), ואילו אצל אנשי זילברמן זה לאומית דתית לגמרי שמבוססת על רעיונות מהרמח"ל או הגר"א וגם ממדרשים שונים (אלא שלענ"ד יש לפקפק על נכונות התרגום של רעיונות אלו לשפת המעשה), אבל סוף סוף יש כאן רגש לאומי. מאידך אצל המתנגדים יש רגש חזק שקשור להתנגדות לציונות ולמעלליה, ולמדינת ישראל החילונית באופן כללי. בשביל לדון בנושא בצורה ענינית צריך לזרוק את כל הרגשות הללו הצידה, וזה כנראה מאד קשה לרוב הציבור שמתעניין בנושא (ומי שבאמת אובייקטיבי בדרך כלל לא מתעניין כ"כ בנושא).
לא חושב שזה רק לאומיות.
יש בזה סוג של של פריקת עול הדורות הקודמים.
ואעתיק כאן קטע מכתב קודשו של בעל הדרכי שמואל זיע"א
ודוק בקטע ד"ה וכמה:
מכתב מרן הגר''ש אויערבאך.png
אין לך את ההרשאות המתאימות על מנת לצפות בקבצים המצורפים להודעה זאת.


מבקש אמת
משתמש ותיק
הודעות: 1918
הצטרף: 21 אוקטובר 2018, 22:14
נתן תודה: 192 פעמים
קיבל תודה: 668 פעמים
יצירת קשר:
סטטוס: לא מחובר

Re: עלוני קדושת ציון.

שליחה על ידי מבקש אמת » 30 אפריל 2019, 20:21

זקן ויושב בישיבה כתב:
30 אפריל 2019, 20:15
מבקש אמת כתב:
30 אפריל 2019, 19:40
לגוף הענין הנדון, הבעיה בדיון בנושא היא שרוב האנשים שעושים ענין מיישוב הארץ וגאולת קרקעות וכו' מונעים מרגש של לאומיות יהודית. אצל אנשי המזרחי זה לאומיות חלקית דתית וחלקית חילונית (האחוזים של כל חלק תלויים ברמת הדתיות שלהם), ואילו אצל אנשי זילברמן זה לאומית דתית לגמרי שמבוססת על רעיונות מהרמח"ל או הגר"א וגם ממדרשים שונים (אלא שלענ"ד יש לפקפק על נכונות התרגום של רעיונות אלו לשפת המעשה), אבל סוף סוף יש כאן רגש לאומי. מאידך אצל המתנגדים יש רגש חזק שקשור להתנגדות לציונות ולמעלליה, ולמדינת ישראל החילונית באופן כללי. בשביל לדון בנושא בצורה ענינית צריך לזרוק את כל הרגשות הללו הצידה, וזה כנראה מאד קשה לרוב הציבור שמתעניין בנושא (ומי שבאמת אובייקטיבי בדרך כלל לא מתעניין כ"כ בנושא).
לא חושב שזה רק לאומיות.
יש בזה סוג של של פריקת עול הדורות הקודמים.
ואעתיק כאן קטע מכתב קודשו של בעל הדרכי שמואל זיע"א
ודוק בקטע ד"ה וכמה:
מכתב מרן הגר''ש אויערבאך.png
איך זה שייך לפריקת עול של הדורות הקודמים? בגלל שהם היו "יהודים גלותיים"?


זקן ויושב בישיבה
סטטוס: לא מחובר

Re: עלוני קדושת ציון.

שליחה על ידי זקן ויושב בישיבה » 30 אפריל 2019, 20:23

מבקש אמת כתב:
30 אפריל 2019, 20:21
זקן ויושב בישיבה כתב:
30 אפריל 2019, 20:15
מבקש אמת כתב:
30 אפריל 2019, 19:40
לגוף הענין הנדון, הבעיה בדיון בנושא היא שרוב האנשים שעושים ענין מיישוב הארץ וגאולת קרקעות וכו' מונעים מרגש של לאומיות יהודית. אצל אנשי המזרחי זה לאומיות חלקית דתית וחלקית חילונית (האחוזים של כל חלק תלויים ברמת הדתיות שלהם), ואילו אצל אנשי זילברמן זה לאומית דתית לגמרי שמבוססת על רעיונות מהרמח"ל או הגר"א וגם ממדרשים שונים (אלא שלענ"ד יש לפקפק על נכונות התרגום של רעיונות אלו לשפת המעשה), אבל סוף סוף יש כאן רגש לאומי. מאידך אצל המתנגדים יש רגש חזק שקשור להתנגדות לציונות ולמעלליה, ולמדינת ישראל החילונית באופן כללי. בשביל לדון בנושא בצורה ענינית צריך לזרוק את כל הרגשות הללו הצידה, וזה כנראה מאד קשה לרוב הציבור שמתעניין בנושא (ומי שבאמת אובייקטיבי בדרך כלל לא מתעניין כ"כ בנושא).
לא חושב שזה רק לאומיות.
יש בזה סוג של של פריקת עול הדורות הקודמים.
ואעתיק כאן קטע מכתב קודשו של בעל הדרכי שמואל זיע"א
ודוק בקטע ד"ה וכמה:
מכתב מרן הגר''ש אויערבאך.png
איך זה שייך לפריקת עול של הדורות הקודמים? בגלל שהם היו "יהודים גלותיים"?
הייתי מגדיר יותר כמשעממים ח"ו.
וזה מה שהגר"ש מדגיש במכתב לאחוז ולהשתרש בעיקרי התורה והיהדות


בנציון
משתמש ותיק
הודעות: 779
הצטרף: 15 מרץ 2018, 23:56
נתן תודה: 318 פעמים
קיבל תודה: 336 פעמים
יצירת קשר:
סטטוס: לא מחובר

Re: עלוני קדושת ציון.

שליחה על ידי בנציון » 30 אפריל 2019, 20:34

מבקש אמת כתב:
30 אפריל 2019, 19:27
אני הקטן חולק על זה, ולענ"ד המעיין היטב בדברי הרמב"ן יראה שרק מצוות הישיבה בא"י נוהגת גם ליחיד וגם בזמן הגלות, ואילו מצוות הכיבוש נוהגת רק ע"י מלך ישראל ורק בזמן הבית. שהרי אחרי שהאריך בענין הכיבוש, כתב בזה הלשון:

"ואומר אני, כי המצווה שחכמים מפליגים בה והוא דירת ארץ ישראל... הכול הוא ממצות עשה הזה שנצטווינו לרשת הארץ ולשבת בה. אם כן היא מצות עשה לדורות, מתחייב כל יחיד ממנו ואפילו בזמן גלות".

לכאורה לא מובן למה בגלל שהוא בא לחדש ("ואומר אני") שדירת א"י היא גם חלק מהמצוה של ירושת הארץ לכן ("אם כן") היא מצוות עשה לדורות. מה הקשר בין דבר אחד לשני?
התשובה לענ"ד פשוטה, שאילו היינו אומרים שמצוות "וירשתם אותה וישבתם בה" אמורה רק על כיבוש, א"כ אין זה נוהג אלא למלכות ישראל (כמו שהביא הרמב"ן קודם לגבי דוד המלך) ולא ליחידים בזמן הגלות, אבל מאחר והרמב"ן מחדש שדירת א"י גם נכללת במצוה זו, א"כ אין סיבה לומר שזה רק בזמן הבית ושפיר מתחייב כל יחיד ממנו ואפילו בזמן גלות.

אם כנים הדברים, נמצא שהגם בודאי יש מצוה לגור בא"י, מ"מ כל ענין הכיבוש אינו נוגע. (אולי בגאולת קרקעות יש ענין כי סוף סוף מיישב א"י ע"י יהודים, אבל אין זה מטעם כיבוש אלא מטעם דירה, ויל"ע בזה).
סליחה שאני מגיב שוב לאחר שכבר הגבתי באשכול אחר שדבר זה הוא נגד הפשטות ברמב"ן שבכל האריכות שלו מדבר על כיבוש ויישוב בחדא מחתא, ולא כותב שום חילוק ביניהם, וקשה להעמיס בדבריו שמתכוין לרמז בצורה עקיפה שהוא מחלק בין כיבוש וישוב [וגם מסברא לא מובן מדוע לחלק ביניהם]. אמנם על עצם הדיוק שלך לכאו' כוונתו פשוטה שלאחר שראינו בגמ' שהפליגו במצוה זו גם לאחר החורבן אם כן מוכח שמצוה זו, על כל חלקיה, נוהגת לדורות.


בנציון
משתמש ותיק
הודעות: 779
הצטרף: 15 מרץ 2018, 23:56
נתן תודה: 318 פעמים
קיבל תודה: 336 פעמים
יצירת קשר:
סטטוס: לא מחובר

Re: עלוני קדושת ציון.

שליחה על ידי בנציון » 30 אפריל 2019, 20:38

המימד הנוסף של הענין כתב:
30 אפריל 2019, 18:50
לענ"ד הגרי"ח זוננפלד אכן היה ציוני גמור.
כלומר הוא נאבק על קדושת ירושלים - שזה קודם כל קדושת בני ירושלים, אלא שסבר שעדיף שלטון ערבי מאשר ערב רב הבאים לחלן + פיקוח נפש תמידי.
מנין לך שהוא סבר שעדיף שלטון ערבי? אני דווקא התרשמתי לא כן מדבריו.


שאר לעמו
משתמש ותיק
הודעות: 2284
הצטרף: 05 נובמבר 2017, 08:55
נתן תודה: 350 פעמים
קיבל תודה: 651 פעמים
יצירת קשר:
סטטוס: לא מחובר

Re: עלוני קדושת ציון.

שליחה על ידי שאר לעמו » 30 אפריל 2019, 20:41

שלטון בינלאומי על ירושלים


האחד בא לגור
משתמש ותיק
הודעות: 1527
הצטרף: 18 אוקטובר 2018, 14:09
נתן תודה: 89 פעמים
קיבל תודה: 219 פעמים
יצירת קשר:
סטטוס: לא מחובר

Re: עלוני קדושת ציון.

שליחה על ידי האחד בא לגור » 30 אפריל 2019, 20:45

מבקש אמת כתב:
30 אפריל 2019, 19:27

אני הקטן חולק על זה, ולענ"ד המעיין היטב בדברי הרמב"ן יראה שרק מצוות הישיבה בא"י נוהגת גם ליחיד וגם בזמן הגלות, ואילו מצוות הכיבוש נוהגת רק ע"י מלך ישראל ורק בזמן הבית. שהרי אחרי שהאריך בענין הכיבוש, כתב בזה הלשון:

"ואומר אני, כי המצווה שחכמים מפליגים בה והוא דירת ארץ ישראל... הכול הוא ממצות עשה הזה שנצטווינו לרשת הארץ ולשבת בה. אם כן היא מצות עשה לדורות, מתחייב כל יחיד ממנו ואפילו בזמן גלות".

לכאורה לא מובן למה בגלל שהוא בא לחדש ("ואומר אני") שדירת א"י היא גם חלק מהמצוה של ירושת הארץ לכן ("אם כן") היא מצוות עשה לדורות. מה הקשר בין דבר אחד לשני?
התשובה לענ"ד פשוטה, שאילו היינו אומרים שמצוות "וירשתם אותה וישבתם בה" אמורה רק על כיבוש, א"כ אין זה נוהג אלא למלכות ישראל (כמו שהביא הרמב"ן קודם לגבי דוד המלך) ולא ליחידים בזמן הגלות, אבל מאחר והרמב"ן מחדש שדירת א"י גם נכללת במצוה זו, א"כ אין סיבה לומר שזה רק בזמן הבית ושפיר מתחייב כל יחיד ממנו ואפילו בזמן גלות.

אם כנים הדברים, נמצא שהגם בודאי יש מצוה לגור בא"י, מ"מ כל ענין הכיבוש אינו נוגע. (אולי בגאולת קרקעות יש ענין כי סוף סוף מיישב א"י ע"י יהודים, אבל אין זה מטעם כיבוש אלא מטעם דירה, ויל"ע בזה).
הדיוק שלך הוא נכון, אבל אין מכאן ראיה שדעת הרמב"ן שצריך מלכות באופן עקרוני בשביל עצם הכיבוש .

הרמב"ן סך הכל התכוין שמכיון שמבחינה פרקטית בזמן הגלות אין שייך עובדתית לצאת למלחמה, (שהרי זה היה המצב עד זמנו ועד בכלל ) א"כ האפשרות כיום לקיים את זה היא רק ע"י ישוב, אבל לא יצויר שיהיה אפשרות כזאת הרי שגם בלי מלכות יהיה את החיוב לכבוש ,(כל זה כמובן בלי להיכנס כלל לענין האם היום זה נקרא שיש אפשרות).

שלח תגובה הנושא הקודםהנושא הבא
  • נושאים דומים
    תגובות
    צפיות
    הודעה אחרונה

מי מחובר

משתמשים הגולשים בפורום זה: אין משתמשים רשומים | 0 אורחים