השאת ילדים בדורינו

[בן של רב]

דווקא אני כן שמעתי גם מהסוג הזה... ואפילו ממופלגי תורה גדולים מאוד.
נראה לי שההבדל ביני לבינך הוא שלי יש חברים שמחתנים, ואתה כנראה מסתכל מהצד.

גם כשבחרתם ללמוד זה בא עם הסכמה לעמל ומאמץ + חיי דחק.

כל מי שיכול לפצח סוגיא יכול גם לעבוד ולהרויח המון. אתם עצובים?

אם לא אז מה ההבדל בין "הוא ללמוד - ובנו ללמוד" (קידושין פ"ק)?

[בן של רב]

לפני שמתרגזים: אינני בעד שום ניצול!

דיברתי רק על המבט האמוני השפוי של המשפחות המסולאות בפז
שבאמת חשוב להם החזקת תורה כל עוד היא הגיונית לפי דרגתם באמונה.

[מבקש אמת]

כמו כן הכרתי אברך צעיר שהיה שקוע בחובות וטרוד כל הזמן לגלגל הלוואות, וכמעט לא יכל ללמוד. אחרי שיחה קצרה עמו הבנתי שניהולו הפיננסי מתנהל לפי הגישה של "מן מהשמים" שקרא ושמע מהתועמלנים למיניהם, אלא שכנראה המן ירד בטעות אצל ה מ ל ו ו י ם שלו, במקום אצלו. אחרי כמה שיחות של ליבון הנושא של ניהול כלכלי על פי דרך התורה (שחלקו מתבסס על הרעיון של "אין סומכים על הנס") הוא שינה את כל הגישה, וב"ה היום חי בנחת ובשלוה בלי לגלגל אפילו חוב אחד.)

אדרבה, נשמח מאד אם תעלה את התובנות שלך ביחס להתנהלות כלכלית נבונה כפי שיכולה להיות נהוגה אצל אברכים בני תורה, במקום מכובד זה
הלוואי על כולנו שנחיה "בנחת ובשלוה" מבחינה כלכלית. הייתי שואל בפרטי, אלא שדומני שטובת הכלל שתפרסם את זה בצורה ציבורית.

אינני חושב את עצמי למומחה בכלכלה, ויש ספרים והרצאות מפי מומחים בנושא זה, והמעיין בהם יראה נחת.

אך גם אם כן הייתי מומחה, היתה לי בעיה קשה בהעלאת תובנות, וזו בעיה שגם מקשה על התנהלותם של חלק מהיועצים הכלכליים. הבעיה היא כדלהלן: אפשר לדון על תובנות ורעיונות שונים בנושאי כלכלה רק אם נקודת הפתיחה מוסכמת וברורה. נקודת הפתיחה היא שצורת ההתנהלות הכלכלית (ולא רק הכלכלית) אמורה להתנהל לפי כללי הטבע אותם טבע הקב"ה בבריאה. כללי טבע אלו כוללים חוקי שוק שונים שעל פיהם מתנהלת הכלכלה בעולם. הרוצה לנהל את ממונו לפי מהלך זה, עליו ללמוד את כללי המציאות ברמה בסיסית, ולהתנהל בהתאם (כמה כללים בסיסיים כאלו מוזכרים בחז"ל).

הקושי מתעורר כשבאים אנשים שאינם מאמינים כלל בהתנהלות לפי כללי טבע, וסבורים שעל יהודי - או לפחות בן תורה - לנהל את פרנסתו לפי אידיאלים רוחניים, והמציאות אמורה להסתדר עם זה (ומביאים גם על זה כמה מקורות מחז"ל). אנשים אלו יוצאים מנקודת פתיחה שונה לחלוטין, וממילא סותמת כל אפשרות להתחיל לדון בנושא. מי שנקודת הפתיחה אינה נהירה לו, עליו לברר את הענין קודם מבחינה תורנית, לעיין וללבן את דברי רבותינו בענין, ואחרי שמגיע למסקנה ידע לאיזה כיוון עליו לפנות.

אמחיש את הענין בנושא אחר: יהודי הסובל מבעיות בריאות שונות מגיע לרופא ושואל אותו היאך הוא יכול לשפר את בריאותו. הרופא מברר את התנהלותו היום יומית, וכשיש לו את כל הפרטים הוא מתחיל לעבור על רשימת הערות: א' - הינך אלרגי לדגים, ועליך להפסיק לאכלם. קופץ היהודי: אבל "האוכל דג ביום דג ניצל מדג" - איני מוכן לוותר על הסיכוי להנצל מדינה של גיהנם! אני מאמין שבכח המצוה של אכילת הדג לרפא את מחלותי. הרופא ממשיך: ב' - עליך להמנע מאכילה אחרי השעה 7 בערב. קופץ היהודי: אבל רק אז אני חוזר מהכולל, ואינני מוכן לוותר אפילו על דקת לימוד בשביל הגוף שהיום כאן ומחר בקבר! תורה מועילה לגוף הרבה יותר "החש בכל גופו יעסוק בתורה". ג' - עליך לשחות כל יום בבריכה חצי שעה. קופץ היהודי: אבל הדרך לבריכה עוברת במקום שיש בו בעיה של שמירת עיניים! כשיהודי שומר עיניו הרי זו סגולה לרפואה גדולה בהרבה מהתעמלות. ובכלל, כל הכיוון הזה של השקעה בגוף נראית לי השקפה יוונית. מצוה אחת שווה יותר מכל רפואות העולם הזה!
אומר לו הרופא: אז בשביל מה בכלל הגעת אלי?


נ.ב. איני סותר את העובדה כי ישנם אנשים שאכן התנהלותם אינה שייכת כלל לחוקי הטבע, כרבי חנינא בן דוסא וחבריו, אך כל אדם צריך לברר עם עצמו האם וכמה הוא שייך למהלך שכזה.

[איש מזרע אהרן]

מספר, בהחלט, על מה שהיו רוצים שיקרה.
זה לא סיפור - מעשה שהיה - מהחיים.
הנייר (או המסך) סובל הכל...

אני רוצה לספר לכם שיש כזה דבר!
כותב השורות זכה בשנה האחרונה לחתן ת"ח, שבא מקהילה (ליטאית!) שבה אין דרישות ממוניות כלל!
הזוג הצעיר שמח בחלקו, גר בשכירות ללא הגבלת זמן, וה' יהיה בעזרו.

יתן ה', ואזכה לכאלה שידוכים בשאר יוצאי חלצי, הן באיכות והן במחיר.

[שמעיה]

בלי לשלול דעות חשובות וזויות שונות כאן.

מאוד מענין שאצל המשפחות של המוסרים נפש על התורה ואשר חיים יום יום בדחקות ובשמחה [ודוחים בשאט נפש את ההצעות השונות לכל מה שיביא רווחה על חשבון משהו בשטייגען] - מעולם לא שמעתי את התלונות הנפוצות על הקושי לשלם עבור חתן טוב.

כנראה יש להם אהבת תורה נפלאה כזו שכל מחיר אשר יהא -
זה עדיין מציאה ענקית לקנות תורה נצחית במאמץ זמני.

לעולם ימכור אדם כל מה שיש לו וישא בת ת"ח... וישיא בתו לת"ח (פסחים?) .

מה שלא מספרים וסופרים, אלו התקפות הלב התוקפות חלק גדול מציבור משיאי הילדים, את הבושות מלביני השער וחורשי הקמטים בגיוסי כספים - אם בכבודו ועצמו, אם על ידי צאצאים. את הטרדות האיומות המאיימות על ההזדקנות השלווה והמכובדת. כל אלו נמחקים מכתבי התעמולה ומופיעים בעלוני קופות הצדקה. והציבור אינו קולט, שקופות הצדקה מייצגות את הרוב, ועיתוני התעמולה את המיעוט שבמיעוט.

זכורני שפגשתי יהודי שחיתן הרבה בנות, ושאלתיו איך עשה זאת, והסביר לי שהכל ניסים. ביקשתיו להסביר לי איך בדיוק קרו הניסים, ואמר לי שאינו יודע. אחרי זמן התברר לי שמתוקף תפקידו הוא מקושר עם הרבה גבירים בחו"ל, והם שמימנו לו את ההוצאות, עד שאחרי כמה בנות כנראה כבר כלו מקורות המימון ונאלץ לחתן את בנותיו בלי פרוטה לפורטה, והרי הן נאנקות בדוחק ובמצוקה. את החלק הזה "שכח" לספר לי...

[שמעיה]

בלי לשלול דעות חשובות וזויות שונות כאן.

מאוד מענין שאצל המשפחות של המוסרים נפש על התורה ואשר חיים יום יום בדחקות ובשמחה [ודוחים בשאט נפש את ההצעות השונות לכל מה שיביא רווחה על חשבון משהו בשטייגען] - מעולם לא שמעתי את התלונות הנפוצות על הקושי לשלם עבור חתן טוב.

כנראה יש להם אהבת תורה נפלאה כזו שכל מחיר אשר יהא -
זה עדיין מציאה ענקית לקנות תורה נצחית במאמץ זמני.

לעולם ימכור אדם כל מה שיש לו וישא בת ת"ח... וישיא בתו לת"ח (פסחים?) .

כבוד הרב @בן של רב
בלי לשלול דעות חשובות וזווית שונה שהעלית
יכול להיות שלאותם משפחות כנראה אין ברירה אלא לשלם..
וכיוון שהם משפחות שאוהבות תורה הם מבינות שכדאי לשמוח במה שד' נתן וד' לקח..
ולא כדאי להתלונן על משפטיו של ד' אלא להצדיק את הדין....

בלי לשלול את הטעויות שלך...
שכחת שהם יכולים לקחת חתן פשוט כמו שנהגו בגלות.
והגם שהם בחרו בדרך גבורה הירואית שבאינטרנט לא יכולים להבין אותה - הם לא בחרו להרגיש שמישהו כפה עליהם ת"ח.

בעצם אני הוא זה שטעיתי.
הם לא שילמו רק על בניית בית להכנסת ת"ח ולהמשך לימודו.
הם שילמו על חתן שלא דורס כארי כעם הארץ. (גמ' שם)

[מה היינו אומרים אם זה היה עבור השקעה שתניב מליארדים בעוד כמה שנים? אני לא אומר ח"ו שהתורה חשובה כמו כסף וכמו כל מה שמשקיעים החר-דתיים אנשי הדת והחיים שבטניהם אלוהיהם, ברור שהבטן והנופשים מעל התורה ובהם יש להשקיע בשמחה ודבקות.
"הס מלהזכיר שם ה' שלא לימדו אביו"... ]

תוספות כותבים שיש כמה סוגי עם הארץ. וברור לי שאין בחור חרדי שלמד בישיבה - גם אם בינונית - מוגדר כדורס כארי.
ויש מקום גדול לומר, שלעתים דווקא העילויים והמצויינים - הם אלו הדורסים כאריות.

[מלמד להועיל]

@@מבקש אמת, אוקיי. נצא מנקודת הנחה שצריך להתנהל על פי כללי הטבע. הרי לפי נקודת הנחה זו יש מקום לסגירת כל הכוללים והישיבות, לא?

[בן של רב]

כבוד הרב @בן של רב
בלי לשלול דעות חשובות וזווית שונה שהעלית
יכול להיות שלאותם משפחות כנראה אין ברירה אלא לשלם..
וכיוון שהם משפחות שאוהבות תורה הם מבינות שכדאי לשמוח במה שד' נתן וד' לקח..
ולא כדאי להתלונן על משפטיו של ד' אלא להצדיק את הדין....

בלי לשלול את הטעויות שלך...
שכחת שהם יכולים לקחת חתן פשוט כמו שנהגו בגלות.
והגם שהם בחרו בדרך גבורה הירואית שבאינטרנט לא יכולים להבין אותה - הם לא בחרו להרגיש שמישהו כפה עליהם ת"ח.

בעצם אני הוא זה שטעיתי.
הם לא שילמו רק על בניית בית להכנסת ת"ח ולהמשך לימודו.
הם שילמו על חתן שלא דורס כארי כעם הארץ. (גמ' שם)

[מה היינו אומרים אם זה היה עבור השקעה שתניב מליארדים בעוד כמה שנים? אני לא אומר ח"ו שהתורה חשובה כמו כסף וכמו כל מה שמשקיעים החר-דתיים אנשי הדת והחיים שבטניהם אלוהיהם, ברור שהבטן והנופשים מעל התורה ובהם יש להשקיע בשמחה ודבקות.
"הס מלהזכיר שם ה' שלא לימדו אביו"... ]

תוספות כותבים שיש כמה סוגי עם הארץ. וברור לי שאין בחור חרדי שלמד בישיבה - גם אם בינונית - מוגדר כדורס כארי.
ויש מקום גדול לומר, שלעתים דווקא העילויים והמצויינים - הם אלו הדורסים כאריות.

רק לאחרונה הייתי מעורב בפירוק בית כזה.
אבל כל שפוי מבין שהיצור הזה לא הדרדר מהתורה אלא להיפך.
נכון שיש לו ולדומיו תירוצים שהם מקיימים שו"ע ר"מ כפשוטו, אבל זה הפוך - קודם לא מקבלים עול תורה מלשון הוראה ולא לומדים מתוך רצון לקיים ורק אח"כ מחפשים ראיות בתורה.
היצור הזה [ועוד כמותו שהכרתי בעבר] אם לא היו לומדים בכלל - היו הרבה יותר אלימים ואגוצנטרים.
כי ראיתי לאורך השנים שהמצפון שלהם כן התפתח [יחסית] .

[בן של רב]

כמו כן הכרתי אברך צעיר שהיה שקוע בחובות וטרוד כל הזמן לגלגל הלוואות, וכמעט לא יכל ללמוד. אחרי שיחה קצרה עמו הבנתי שניהולו הפיננסי מתנהל לפי הגישה של "מן מהשמים" שקרא ושמע מהתועמלנים למיניהם, אלא שכנראה המן ירד בטעות אצל ה מ ל ו ו י ם שלו, במקום אצלו. אחרי כמה שיחות של ליבון הנושא של ניהול כלכלי על פי דרך התורה (שחלקו מתבסס על הרעיון של "אין סומכים על הנס") הוא שינה את כל הגישה, וב"ה היום חי בנחת ובשלוה בלי לגלגל אפילו חוב אחד.)

אדרבה, נשמח מאד אם תעלה את התובנות שלך ביחס להתנהלות כלכלית נבונה כפי שיכולה להיות נהוגה אצל אברכים בני תורה, במקום מכובד זה
הלוואי על כולנו שנחיה "בנחת ובשלוה" מבחינה כלכלית. הייתי שואל בפרטי, אלא שדומני שטובת הכלל שתפרסם את זה בצורה ציבורית.

אינני חושב את עצמי למומחה בכלכלה, ויש ספרים והרצאות מפי מומחים בנושא זה, והמעיין בהם יראה נחת.

אך גם אם כן הייתי מומחה, היתה לי בעיה קשה בהעלאת תובנות, וזו בעיה שגם מקשה על התנהלותם של חלק מהיועצים הכלכליים. הבעיה היא כדלהלן: אפשר לדון על תובנות ורעיונות שונים בנושאי כלכלה רק אם נקודת הפתיחה מוסכמת וברורה. נקודת הפתיחה היא שצורת ההתנהלות הכלכלית (ולא רק הכלכלית) אמורה להתנהל לפי כללי הטבע אותם טבע הקב"ה בבריאה. כללי טבע אלו כוללים חוקי שוק שונים שעל פיהם מתנהלת הכלכלה בעולם. הרוצה לנהל את ממונו לפי מהלך זה, עליו ללמוד את כללי המציאות ברמה בסיסית, ולהתנהל בהתאם (כמה כללים בסיסיים כאלו מוזכרים בחז"ל).

הקושי מתעורר כשבאים אנשים שאינם מאמינים כלל בהתנהלות לפי כללי טבע, וסבורים שעל יהודי - או לפחות בן תורה - לנהל את פרנסתו לפי אידיאלים רוחניים, והמציאות אמורה להסתדר עם זה (ומביאים גם על זה כמה מקורות מחז"ל). אנשים אלו יוצאים מנקודת פתיחה שונה לחלוטין, וממילא סותמת כל אפשרות להתחיל לדון בנושא. מי שנקודת הפתיחה אינה נהירה לו, עליו לברר את הענין קודם מבחינה תורנית, לעיין וללבן את דברי רבותינו בענין, ואחרי שמגיע למסקנה ידע לאיזה כיוון עליו לפנות.

אמחיש את הענין בנושא אחר: יהודי הסובל מבעיות בריאות שונות מגיע לרופא ושואל אותו היאך הוא יכול לשפר את בריאותו. הרופא מברר את התנהלותו היום יומית, וכשיש לו את כל הפרטים הוא מתחיל לעבור על רשימת הערות: א' - הינך אלרגי לדגים, ועליך להפסיק לאכלם. קופץ היהודי: אבל "האוכל דג ביום דג ניצל מדג" - איני מוכן לוותר על הסיכוי להנצל מדינה של גיהנם! אני מאמין שבכח המצוה של אכילת הדג לרפא את מחלותי. הרופא ממשיך: ב' - עליך להמנע מאכילה אחרי השעה 7 בערב. קופץ היהודי: אבל רק אז אני חוזר מהכולל, ואינני מוכן לוותר אפילו על דקת לימוד בשביל הגוף שהיום כאן ומחר בקבר! תורה מועילה לגוף הרבה יותר "החש בכל גופו יעסוק בתורה". ג' - עליך לשחות כל יום בבריכה חצי שעה. קופץ היהודי: אבל הדרך לבריכה עוברת במקום שיש בו בעיה של שמירת עיניים! כשיהודי שומר עיניו הרי זו סגולה לרפואה גדולה בהרבה מהתעמלות. ובכלל, כל הכיוון הזה של השקעה בגוף נראית לי השקפה יוונית. מצוה אחת שווה יותר מכל רפואות העולם הזה!
אומר לו הרופא: אז בשביל מה בכלל הגעת אלי?


נ.ב. איני סותר את העובדה כי ישנם אנשים שאכן התנהלותם אינה שייכת כלל לחוקי הטבע, כרבי חנינא בן דוסא וחבריו, אך כל אדם צריך לברר עם עצמו האם וכמה הוא שייך למהלך שכזה.

חוקי הטבע הם חוקי השי"ת.
ולכן האיש שתיארת הוא כופר בכל חוק שחקק ה' [רק שאין לחוק זה מראה דתי...]
ואמנם להגדיר את עדיפות החוקים המטאפיזיים כעדיפים וגוברים על החוקים הפיזיים - זה תלוי באופן יחסי בדרגת האדם בכלל וגם כמה הוא תלה בטחונו בה'
וכפי שציינת בסוף בחצי פה.

[שמעיה]

בלי לשלול את הטעויות שלך...
שכחת שהם יכולים לקחת חתן פשוט כמו שנהגו בגלות.
והגם שהם בחרו בדרך גבורה הירואית שבאינטרנט לא יכולים להבין אותה - הם לא בחרו להרגיש שמישהו כפה עליהם ת"ח.

בעצם אני הוא זה שטעיתי.
הם לא שילמו רק על בניית בית להכנסת ת"ח ולהמשך לימודו.
הם שילמו על חתן שלא דורס כארי כעם הארץ. (גמ' שם)

[מה היינו אומרים אם זה היה עבור השקעה שתניב מליארדים בעוד כמה שנים? אני לא אומר ח"ו שהתורה חשובה כמו כסף וכמו כל מה שמשקיעים החר-דתיים אנשי הדת והחיים שבטניהם אלוהיהם, ברור שהבטן והנופשים מעל התורה ובהם יש להשקיע בשמחה ודבקות.
"הס מלהזכיר שם ה' שלא לימדו אביו"... ]

תוספות כותבים שיש כמה סוגי עם הארץ. וברור לי שאין בחור חרדי שלמד בישיבה - גם אם בינונית - מוגדר כדורס כארי.
ויש מקום גדול לומר, שלעתים דווקא העילויים והמצויינים - הם אלו הדורסים כאריות.

רק לאחרונה הייתי מעורב בפירוק בית כזה.
אבל כל שפוי מבין שהיצור הזה לא הדרדר מהתורה אלא להיפך.
נכון שיש לו ולדומיו תירוצים שהם מקיימים שו"ע ר"מ כפשוטו, אבל זה הפוך - קודם לא מקבלים עול תורה מלשון הוראה ולא לומדים מתוך רצון לקיים ורק אח"כ מחפשים ראיות בתורה.
היצור הזה [ועוד כמותו שהכרתי בעבר] אם לא היו לומדים בכלל - היו הרבה יותר אלימים ואגוצנטרים.
כי ראיתי לאורך השנים שהמצפון שלהם כן התפתח [יחסית] .

נכון. ומה בכך?
הערתי שאין 'דורס כארי' סיבה לשעבד את עצמך במאות אלפי שקלים. כי בחור בינוני מבחינה זו שווה לעילוי.

[מבקש אמת]

@@מבקש אמת, אוקיי. נצא מנקודת הנחה שצריך להתנהל על פי כללי הטבע. הרי לפי נקודת הנחה זו יש מקום לסגירת כל הכוללים והישיבות, לא?

לא, וזאת משום שהם גם מתקיימים לפי כללי הטבע. לכל מוסד יש מנהל שבודק את החשבונות, מפעיל מערך שלם של תורמים, גובה שכר לימוד, חוסך בהוצאות כשצריך, מקבל תקציבים מהמדינה, וכן הלאה. אם לא היתה התנהלות לפי כללי הטבע למה כולם חוששים מהאפשרות שלפיד ינהל את הממשלה, ולמה משבר כלכלי בארה"ב משפיע על המצב הכלכלי של המוסדות - הלא בין כך הם אינם חיים על תקציבים או גבירים אלא מעל הטבע! למה עושים קמפיינים נוגעים ללב של "הצילו את רשת הכוללים מקריסה" וראשי ישיבות וכוללים מכתתים רגליהם מעבר לים לאסוף תרומות? למה הרבה נשות אברכים עובדות במשרה מלאה למרות שלפעמים זה בא על חשבון הילדים בבית, ועל חשבון הלימוד של הבעל שצריך לטפל בילדים ובעניני הבית?

התשובה פשוטה: גם עולם התורה מתנהל לפי כללי הטבע, ולפי חוקי השוק הכלכלי. יש סייעתא דשמיא מיוחדת, אבל זה מתנהל בתוך כללי הטבע, ולכן מי שלא מתנהל לפי כללים אלו ימצא את עצמו בבעיה. כמובן שישנם יחידים יוצאים מן הכלל, הנוהגים כרבי חנינא בן דוסא ורשב"י, אבל רבים עשו כרשב"י ולא עלתה בידן - רוב רובו של העולם אינו מתנהל כך, גם מי שמדמה לעצמו שהוא במהלך של רשב"י.

[מבקש אמת]

היצור הזה [ועוד כמותו שהכרתי בעבר] אם לא היו לומדים בכלל - היו הרבה יותר אלימים ואגוצנטרים.
כי ראיתי לאורך השנים שהמצפון שלהם כן התפתח [יחסית] .

לא בטוח, יש מושג של "לא זכה נעשית לו סם המוות", כלומר שאילולי התורה היה יותר טוב והתורה גורמת לו להיות יותר גרוע, כמו סם מוות שהורג את האדם.

[בן של רב]

היצור הזה [ועוד כמותו שהכרתי בעבר] אם לא היו לומדים בכלל - היו הרבה יותר אלימים ואגוצנטרים.
כי ראיתי לאורך השנים שהמצפון שלהם כן התפתח [יחסית] .

לא בטוח, יש מושג של "לא זכה נעשית לו סם המוות", כלומר שאילולי התורה היה יותר טוב והתורה גורמת לו להיות יותר גרוע, כמו סם מוות שהורג את האדם.

כן כתב הגר"א על יערוף כמטר לקחי שכמו שהגשם מצמיח מה שזורעים כך לקחי מצמיח מה שהאדם רוצה להצמיח, כך קורה שע"י התורה אנשים משתמשים בידע שלהם כדי לפתח מידות רעות או להוביל מגמות מסוכנות.

[ברסלבר (ליטאי לשעבר)]

אחד הנושאים שמקוממים אותי בנושא הכאוב של השאת ילדים, זה ההגדרה הכה מוטעית לחתן תלמיד חכם רצוי.

אנשים אומרים שהם מוסרים נפש בשביל תורה, אבל זה לא ככה.

אפשר להשיג חתן צדיק ועובד השם ולומד תורה, גם בישיבות הקטנות בנות ה60 בחורים.
גם במשפחות של בעלי תשובה. גם יתומים.
המחיר לחתן כזה הוא אפסי, יחסית לחתן מישיבה מוכרת וכ"ש יוקרתית.

אלא מה, רוצים "חתן מחברון"...

חברון, שיאנית "דורשי הדירות", לא מתאפיינת בכך שיש בחורים יותר יראי שמים, או שעמלים יותר בתורה יחסית לישיבות אחרות.
שלא לדבר על כך שקדושה יתרה ושמירת עינים מעולם לא עמדו בראש סדר הערכים שם... (יש לי כמה חברים שלמדו שם, ומה שאני כותב זה על פי דבריהם)

היא ודומותיה, מתאפיינות בבחורים במקרה הטוב בעלי בטחון עצמי, נראות טובה, הקפדה על לבוש חיצוני והתנהגות בוגרת ובעלי כשרון. במקרה הפחות טוב אתה פשוט משלם על הזכות לקבל בחור יותר מודרני, לבוש לפי צו האופנה, שחצן ומתנשא וחוצפן, לא שמע על המושג שמירת עיניים ולא מאד חזק בענייני בין אדם לחבירו, שהסיכוי שהוא ישאר אברך כוילל הוא נמוך יותר מאשר הבחורים ה"פשוטים". (לשפיצים האלה יש הרבה פעמים ראש לעסקים).

אני לא מזלזל בדברים כמו נראות, כשרון ובטחון עצמי, הם יכולים להיות חשובים לכלה.

אבל זה לא "תורה". ואין שום הגיון בלמסור את הנפש על זה, ושדוקא לבחור כזה מגיע דירה.

תלמיד חכם, הוא מי שבפועל עמל בתורה. לאו דווקא כשרוני, ויש אלפים כאלה בישיבות ה"פשוטות". יש להם יותר יראת שמים והרבה יותר ענוה ומידות טובות, מאשר גסי הרוח מהישיבות היוקרתיות. זו המציאות. (על פי רוב ובלי להכליל)

גם בני ונכדי בעלי תשובה, או יתומים, ואפילו בעלי תשובה בעצמם (למשל מרוסיה) - נמנים על מיטב בחורי הישיבות!

(אגב גם מי שאינו עמל כל היום בתורה, אינו בגדר עם הארץ, אם הוא יודע הלכות, קובע עתים לתורה והוא ירא שמים. אין חשש של כאילו כופתה בפני ארי..)

לדעת אין כאן מסירות נפש לתורה, אלא לכבוד. חתן מ"חברון".... (או מוולפסון, או מיר ברכפלד. אין מטרתי להתנגח בישיבה מסויימת)

[מאן דהו]

קצת תמוה אם סיפור זה התרחש וכי זיווגו של אדם נגזר על פי מצב העובר ושב
מנין החלטת שהתחתנו עם גרושים בגלל הכסף ולא שכך נגזר משמים

אחד קופץ לכביש ונהרג, זה בגלל שקפץ או בגלל שכך נגזר משמים?
כלומר, ברור שיש כאן גם ענין של דרכי ההשתדלות בדרכי הטבע, לא?

איני מבין למה כשיש איזו בעיה רפואית עושים כל השתדלות שבעולם ונוסעים לחו"ל ונכנסים לחובות וכו' בשביל איזה סיכוי של רפואה בדרך הטבע, ולא אומרים "בין כך יקרה מה שנגזר משמים" ומקיימים את חובת ההשתדלות בביקור אצל הרופא המקומי, אך בעניני ממון אומרים שאין צורך אלא בהשתדלות מועטה. מה ההבדל?

שאלה טובה אבל יש הבדל בין רפואה שאינה מדרך הטבע ומשום כך יש מקום לומר שהטרחה למצוא את התרופה היא חלק מהייעוד של הבורא שנתן אותה. ובין נשואין שהיא סדרו של עולם

[מאן דהו]

אחד הנושאים שמקוממים אותי בנושא הכאוב של השאת ילדים, זה ההגדרה הכה מוטעית לחתן תלמיד חכם רצוי.

אנשים אומרים שהם מוסרים נפש בשביל תורה, אבל זה לא ככה.

אפשר להשיג חתן צדיק ועובד השם ולומד תורה, גם בישיבות הקטנות בנות ה60 בחורים.
גם במשפחות של בעלי תשובה. גם יתומים.
המחיר לחתן כזה הוא אפסי, יחסית לחתן מישיבה מוכרת וכ"ש יוקרתית.

אלא מה, רוצים "חתן מחברון"...

חברון, שיאנית "דורשי הדירות", לא מתאפיינת בכך שיש בחורים יותר יראי שמים, או שעמלים יותר בתורה יחסית לישיבות אחרות.
שלא לדבר על כך שקדושה יתרה ושמירת עינים מעולם לא עמדו בראש סדר הערכים שם... (יש לי כמה חברים שלמדו שם, ומה שאני כותב זה על פי דבריהם)

היא ודומותיה, מתאפיינות בבחורים במקרה הטוב בעלי בטחון עצמי, נראות טובה, הקפדה על לבוש חיצוני והתנהגות בוגרת ובעלי כשרון. במקרה הפחות טוב אתה פשוט משלם על הזכות לקבל בחור יותר מודרני, לבוש לפי צו האופנה, שחצן ומתנשא וחוצפן, לא שמע על המושג שמירת עיניים ולא מאד חזק בענייני בין אדם לחבירו, שהסיכוי שהוא ישאר אברך כוילל הוא נמוך יותר מאשר הבחורים ה"פשוטים". (לשפיצים האלה יש הרבה פעמים ראש לעסקים).

אני לא מזלזל בדברים כמו נראות, כשרון ובטחון עצמי, הם יכולים להיות חשובים לכלה.

אבל זה לא "תורה". ואין שום הגיון בלמסור את הנפש על זה, ושדוקא לבחור כזה מגיע דירה.

תלמיד חכם, הוא מי שבפועל עמל בתורה. לאו דווקא כשרוני, ויש אלפים כאלה בישיבות ה"פשוטות". יש להם יותר יראת שמים והרבה יותר ענוה ומידות טובות, מאשר גסי הרוח מהישיבות היוקרתיות. זו המציאות. (על פי רוב ובלי להכליל)

גם בני ונכדי בעלי תשובה, או יתומים, ואפילו בעלי תשובה בעצמם (למשל מרוסיה) - נמנים על מיטב בחורי הישיבות!

(אגב גם מי שאינו עמל כל היום בתורה, אינו בגדר עם הארץ, אם הוא יודע הלכות, קובע עתים לתורה והוא ירא שמים. אין חשש של כאילו כופתה בפני ארי..)

לדעת אין כאן מסירות נפש לתורה, אלא לכבוד. חתן מ"חברון".... (או מוולפסון, או מיר ברכפלד. אין מטרתי להתנגח בישיבה מסויימת)

נכון ולא נכון
הזכרת דווקא מחברון וולפסון מיר ברכפלד ושכחת גם את עטרת...
אבל יש אלפי בחורי משי מכמה וכמה ישיבות -כולל הישיבות שציינת - בעלי מידות, מוכשרים, ויראת שמים [לא שמים את כל חפצם בשמירת הענים כמו שהיתה רוצה אבל שומרים בשקט ולפי גדרי ההלכה מבלי להקצין ולעסוק בזה כל היום] שעליהם אנשים מניחים את ממונם

[ברסלבר (ליטאי לשעבר)]

אחד הנושאים שמקוממים אותי בנושא הכאוב של השאת ילדים, זה ההגדרה הכה מוטעית לחתן תלמיד חכם רצוי.

אנשים אומרים שהם מוסרים נפש בשביל תורה, אבל זה לא ככה.

אפשר להשיג חתן צדיק ועובד השם ולומד תורה, גם בישיבות הקטנות בנות ה60 בחורים.
גם במשפחות של בעלי תשובה. גם יתומים.
המחיר לחתן כזה הוא אפסי, יחסית לחתן מישיבה מוכרת וכ"ש יוקרתית.

אלא מה, רוצים "חתן מחברון"...

חברון, שיאנית "דורשי הדירות", לא מתאפיינת בכך שיש בחורים יותר יראי שמים, או שעמלים יותר בתורה יחסית לישיבות אחרות.
שלא לדבר על כך שקדושה יתרה ושמירת עינים מעולם לא עמדו בראש סדר הערכים שם... (יש לי כמה חברים שלמדו שם, ומה שאני כותב זה על פי דבריהם)

היא ודומותיה, מתאפיינות בבחורים במקרה הטוב בעלי בטחון עצמי, נראות טובה, הקפדה על לבוש חיצוני והתנהגות בוגרת ובעלי כשרון. במקרה הפחות טוב אתה פשוט משלם על הזכות לקבל בחור יותר מודרני, לבוש לפי צו האופנה, שחצן ומתנשא וחוצפן, לא שמע על המושג שמירת עיניים ולא מאד חזק בענייני בין אדם לחבירו, שהסיכוי שהוא ישאר אברך כוילל הוא נמוך יותר מאשר הבחורים ה"פשוטים". (לשפיצים האלה יש הרבה פעמים ראש לעסקים).

אני לא מזלזל בדברים כמו נראות, כשרון ובטחון עצמי, הם יכולים להיות חשובים לכלה.

אבל זה לא "תורה". ואין שום הגיון בלמסור את הנפש על זה, ושדוקא לבחור כזה מגיע דירה.

תלמיד חכם, הוא מי שבפועל עמל בתורה. לאו דווקא כשרוני, ויש אלפים כאלה בישיבות ה"פשוטות". יש להם יותר יראת שמים והרבה יותר ענוה ומידות טובות, מאשר גסי הרוח מהישיבות היוקרתיות. זו המציאות. (על פי רוב ובלי להכליל)

גם בני ונכדי בעלי תשובה, או יתומים, ואפילו בעלי תשובה בעצמם (למשל מרוסיה) - נמנים על מיטב בחורי הישיבות!

(אגב גם מי שאינו עמל כל היום בתורה, אינו בגדר עם הארץ, אם הוא יודע הלכות, קובע עתים לתורה והוא ירא שמים. אין חשש של כאילו כופתה בפני ארי..)

לדעת אין כאן מסירות נפש לתורה, אלא לכבוד. חתן מ"חברון".... (או מוולפסון, או מיר ברכפלד. אין מטרתי להתנגח בישיבה מסויימת)

נכון ולא נכון
הזכרת דווקא מחברון וולפסון מיר ברכפלד ושכחת גם את עטרת...
אבל יש אלפי בחורי משי מכמה וכמה ישיבות -כולל הישיבות שציינת - בעלי מידות, מוכשרים, ויראת שמים [לא שמים את כל חפצם בשמירת הענים כמו שהיתה רוצה אבל שומרים בשקט ולפי גדרי ההלכה מבלי להקצין ולעסוק בזה כל היום] שעליהם אנשים מניחים את ממונם

לא באתי להשמיץ ישיבות, רק להבהיר נקודה.
משלמים הון תועפות - על דבר לא אמיתי. כשהדבר האמיתי הוא בהשג יד

[מאן דהו]

אולי יראי השם ממגזרים אחרים תשיג בקלות
אבל סף הדרישות של גם למדן גם יראי השם וגם בעל המידות פחות תמצא. ומה נעשה שבמגזר' למדן ותלמיד חכם תופס מקום לא פחות מיראי ה' ושומר עינים ואזנים..

[ברסלבר (ליטאי לשעבר)]

אולי יראי השם ממגזרים אחרים תשיג בקלות
אבל סף הדרישות של גם למדן גם יראי השם וגם בעל המידות פחות תמצא. ומה נעשה שבמגזר' למדן ותלמיד חכם תופס מקום לא פחות מיראי ה' ושומר עינים ואזנים..

לא התייחסתי כלל למגזרים אחרים.
דיברתי על ליטאים בלבד.

אפשר להשיג בחור עמל בתורה ובעל מידות טובות במחיר הרבה יותר זול.
ואלה שנותנים דירה לא מקבלים בעל מידות טובות. ישיבה יוקרתת היא לא ערובה למידות, להיפך, שמה כל השחצנים. וכשרון הוא לא דבר בעל ערך רוחני, העיקר המעשה. לומד או לא לומד.

על שחצן נפוח מישיבה יוקרתית נותנים דירה, ועל עמל בתורה ועניו מישיבה פשוטה אפשר להסתפק בסכום בר השגה.

[איש מזרע אהרן]

אני רוצה לספר לכם שיש כזה דבר!
כותב השורות זכה בשנה האחרונה לחתן ת"ח, שבא מקהילה (ליטאית!) שבה אין דרישות ממוניות כלל!
הזוג הצעיר שמח בחלקו, גר בשכירות ללא הגבלת זמן, וה' יהיה בעזרו.

יתן ה', ואזכה לכאלה שידוכים בשאר יוצאי חלצי, הן באיכות והן במחיר.

כתב לי אחד הכותבים:

 אין זה אלא כטפה מן הים מהסיפור ההזוי, שמי שלא נותן כסף לדירה הצליח לחתן את כל ילדיו, ואילו מי שהיה לו כסף לא הצליח בכך.

רציתי להבהיר שיש בחורים כאלה, ולדעתי רבים הם!
שתי בנות זכיתי להכניס תחת החופה בי"ב החודשים האחרונים, כשמראש לא חפשתי להם 'שפיצים' ולא מנעתי שדכנים מלהציע לי בחורים 'מתחזקים', בנים להורים גרושים וכדו', אם הקרן טובה, והמחיר של כאלה הוא בהתאם.
לא חושב שיש בפועל כל כך הרבה שיושבות עד שילבינו, אם ההורים שלהם לא מתעקשים על דברים לא אמתיים.
 

[מבקש אמת]

אחד הנושאים שמקוממים אותי בנושא הכאוב של השאת ילדים, זה ההגדרה הכה מוטעית לחתן תלמיד חכם רצוי.

אנשים אומרים שהם מוסרים נפש בשביל תורה, אבל זה לא ככה.

אפשר להשיג חתן צדיק ועובד השם ולומד תורה, גם בישיבות הקטנות בנות ה60 בחורים.
גם במשפחות של בעלי תשובה. גם יתומים.
המחיר לחתן כזה הוא אפסי, יחסית לחתן מישיבה מוכרת וכ"ש יוקרתית.

אלא מה, רוצים "חתן מחברון"...

חברון, שיאנית "דורשי הדירות", לא מתאפיינת בכך שיש בחורים יותר יראי שמים, או שעמלים יותר בתורה יחסית לישיבות אחרות.
שלא לדבר על כך שקדושה יתרה ושמירת עינים מעולם לא עמדו בראש סדר הערכים שם... (יש לי כמה חברים שלמדו שם, ומה שאני כותב זה על פי דבריהם)

היא ודומותיה, מתאפיינות בבחורים במקרה הטוב בעלי בטחון עצמי, נראות טובה, הקפדה על לבוש חיצוני והתנהגות בוגרת ובעלי כשרון. במקרה הפחות טוב אתה פשוט משלם על הזכות לקבל בחור יותר מודרני, לבוש לפי צו האופנה, שחצן ומתנשא וחוצפן, לא שמע על המושג שמירת עיניים ולא מאד חזק בענייני בין אדם לחבירו, שהסיכוי שהוא ישאר אברך כוילל הוא נמוך יותר מאשר הבחורים ה"פשוטים". (לשפיצים האלה יש הרבה פעמים ראש לעסקים).

אני לא מזלזל בדברים כמו נראות, כשרון ובטחון עצמי, הם יכולים להיות חשובים לכלה.

אבל זה לא "תורה". ואין שום הגיון בלמסור את הנפש על זה, ושדוקא לבחור כזה מגיע דירה.

תלמיד חכם, הוא מי שבפועל עמל בתורה. לאו דווקא כשרוני, ויש אלפים כאלה בישיבות ה"פשוטות". יש להם יותר יראת שמים והרבה יותר ענוה ומידות טובות, מאשר גסי הרוח מהישיבות היוקרתיות. זו המציאות. (על פי רוב ובלי להכליל)

גם בני ונכדי בעלי תשובה, או יתומים, ואפילו בעלי תשובה בעצמם (למשל מרוסיה) - נמנים על מיטב בחורי הישיבות!

(אגב גם מי שאינו עמל כל היום בתורה, אינו בגדר עם הארץ, אם הוא יודע הלכות, קובע עתים לתורה והוא ירא שמים. אין חשש של כאילו כופתה בפני ארי..)

לדעת אין כאן מסירות נפש לתורה, אלא לכבוד. חתן מ"חברון".... (או מוולפסון, או מיר ברכפלד. אין מטרתי להתנגח בישיבה מסויימת)

דבריך צודקים במאת האחוזים, ויותר מכך.

אך באופן נקודתי על חברון, אני חושב שפוניבז' ותפרח לא פחות דורשים, אלא שמטבע הדברים בחברון יש יותר סיכוי לקבל סכום גבוה מאחר ונעשים שם יותר שידוכים עם בנות למשפחות אמידות. האמת היא שמבחינה מוסרית זה הרבה יותר טוב, משום שאין שום בעיה מוסרית לדרוש הרבה כסף מאדם שיש לו את זה, משא"כ בישיבות דלעיל נוהגים לסחוט סכומי כסף גדולים מאברכים דחוקים שנכנסים עי"ז לחובות, וביודעי ומכירי קאמינא.
כמו כן, למרות התנשאות מסויימת השוררת שם, עדיין המצב בבין אדם לחבירו ובהתנהגות הכללית יותר טוב שם מאשר במקומות אחרים, וד"ל.

אך עצם הדברים נכונים מאד, שהתשלום הגבוה הוא עבור המותג והכשרון, ולא עבור ערכים אמיתיים כתורה, יר"ש ומידות טובות.

[איש מזרע אהרן]

תפרח לא פחות דורשים

דורשים יותר...