מאמר נפלא מאוד "את פני אדון ה' דא רבי שמעון"


פותח הנושא
טעם ודעת
משתמש ותיק
Articles: 0
הודעות: 232
הצטרף: 03 אפריל 2019, 15:29
נתן תודה: 28 פעמים
קיבל תודה: 61 פעמים
יצירת קשר:
סטטוס: לא מחובר

מאמר נפלא מאוד "את פני אדון ה' דא רבי שמעון"

שליחה על ידי טעם ודעת » 13 מאי 2019, 20:16

בביאור דברי הזוה"ק את פני אדון ה' דא רבי שמעון והמסתעף כל ענין ל"ג בעומר.
ל''ג בעומר.PDF
אין לך את ההרשאות המתאימות על מנת לצפות בקבצים המצורפים להודעה זאת.


עניין
Articles: 0
הודעות: 183
הצטרף: 07 מאי 2019, 00:02
נתן תודה: 55 פעמים
קיבל תודה: 61 פעמים
יצירת קשר:
סטטוס: לא מחובר

Re: מאמר נפלא מאוד "את פני אדון ה' דא רבי שמעון"

שליחה על ידי עניין » 13 מאי 2019, 20:46

מי כתב את זה?


פותח הנושא
טעם ודעת
משתמש ותיק
Articles: 0
הודעות: 232
הצטרף: 03 אפריל 2019, 15:29
נתן תודה: 28 פעמים
קיבל תודה: 61 פעמים
יצירת קשר:
סטטוס: לא מחובר

Re: מאמר נפלא מאוד "את פני אדון ה' דא רבי שמעון"

שליחה על ידי טעם ודעת » 13 מאי 2019, 20:54

אנוכי הקטן.


פותח הנושא
טעם ודעת
משתמש ותיק
Articles: 0
הודעות: 232
הצטרף: 03 אפריל 2019, 15:29
נתן תודה: 28 פעמים
קיבל תודה: 61 פעמים
יצירת קשר:
סטטוס: לא מחובר

Re: מאמר נפלא מאוד "את פני אדון ה' דא רבי שמעון"

שליחה על ידי טעם ודעת » 13 מאי 2019, 20:59

זה ההקדמה:

לב כל יתמלא גיל,
בהגיע עת נועם ורצון בהארת אור המאיר,
לחזות במחזה שנה בשנה האדיר והכביר,
ישראל אשר בך אתפאר מצפין לצפון לייחל ולהעתיר בתפילות ובתחנונים,
ישראל על סגולתו על כל שבטיו וגווניו זקנים ונעורים צועדים ונוהרים,
אל תוך האור מופלא אור היוקד הם יוקדים,
בשש מעלות לטהרות זו למעלה מזו עולים ומעפילים 'לעלות ולראות' בקודש הקדושים,
לכבוד התנא האלוקי 'רבי שמעון' אור האורות באבוקות ולפידים אותו מקדמים,
לממש ולבקש את שטבע במטבע הלשון 'יכולני לפטור את כל העולם כולו מן הדין',
להתקרב ולהתבשם מאור זיו 'תורתו מגן לנו' הבוהק המזהיר ו'הזוהר' אשריכם ישראל - 'לפני מי אתם מטהרים',
יחד עם רבו 'רבי עקיבא' שעלה למרום עבור השכינה בעצם 'יום הכיפורים',
והעיד רבי שמעון 'שנו מדותי שמדותי תרומות מתרומות מדותיו של רבי עקיבא' כי ממנו כולם שואבים,
והעיד בו רבי עקיבא 'דייך שאני ובוראך מכירין כוחך' כמים פנים אל פנים,
ועתה באו 'כולם כאחד' בהילולא דבר יוחאי להיות ששים ושמחים,
ובכל עוז 'למעלה מדרך הטבע' מכרכרים ומפזזים,
'בר יוחאי' 'אמר רבי עקיבא' עד כלות הנפש להתענג על ה' בכיסופים.


פותח הנושא
טעם ודעת
משתמש ותיק
Articles: 0
הודעות: 232
הצטרף: 03 אפריל 2019, 15:29
נתן תודה: 28 פעמים
קיבל תודה: 61 פעמים
יצירת קשר:
סטטוס: לא מחובר

Re: מאמר נפלא מאוד "את פני אדון ה' דא רבי שמעון"

שליחה על ידי טעם ודעת » 14 מאי 2019, 22:16

בפנים נמי מתבאר ענין מופלא של רבינו ר' צדוק הכהן שלעולם היה צריך לקיים את ההילולא אצל רבו 'רבי עקיבא' אשר היה שורש תורשבע"פ ואלא כיון שלא נפטר על מיטתו אלא נהרג עק"ה מקיימים זאת אצל רבי שמעון: וזה לשון קדשו :


ספר פרי צדיק ל"ג בעומר וסיום הש"ס - אות א
יום זה נקרא הלולא דרשב"י מפני שבו ביום נסתלק. אף שמצינו שקבעו תענית ביום מיתת צדיקים כמו בז' אדר פטירת משה רבינו ע"ה, וכן ראש חודש אב דאף שהוא ראש חודש מותר להתענות בו מפני שהוא יום פטירת אהרן הכהן (כדאיתא במג"ת וטוש"ע או"ח סימן תק"פ) ולמה בפטירת ר' שמעון ב"ר יוחאי עשו יום טוב, אך מה שקבעו תענית ביום מיתת צדיקים דוקא בצדיקים שהיו משורש תורה שבכתב, ומה שמצינו תענית צדיקים במיתת הרוגי מלכות, הוא מפני שנהרגו ולא מתו על מטתן. ומשה רבינו ע"ה היה שורש תורה שבכתב. ורבי עקיבא היה שורש תורה שבעל פה (כדאיתא בכתבי האריז"ל) ואיתא במדרש (במדרש רבה פ' י"ד) ובעלי אסיפות אימתי הם נטיעים דברי תורה באדם בזמן שבעליהם נאספין מהם כל זמן שרבו קיים כו' וביום שנסתלק אז נקבעו הדברי תורה בלבב ישראל תלמודיו, ור' שמעון ב"ר יוחאי היה תלמיד רבי עקיבא ואמר (גיטין סז.) שנו מדותי שמדותי תרומות מתרומות מדותיו של רבי עקיבא. והיינו שורש למודי רבי עקיבא. והיה זה בל"ג בעומר בספירת הוד שבהוד. דהוד הוא מדת אהרן הכהן. דז' רועים נגד ז' מדות (כמו שחשב בזוהר חדש תולדות) והוא היה גם כן שורש תורה שבעל פה. דמשה רבינו עליו השלום היה שורש תורה שבכתב. ואהרן שורש תורה שבעל פה כמו שנאמר כי שפתי כהן וגו' ותורה יבקשו מפיהו. וכמו שנאמר והוא יהיה לך לפה. וספירת הוד שבהוד הוא שורש תורה שבעל פה כמו תרומות מתרומות מדותיו של רבי עקיבא, וביום הסתלקותו נקרא הילולא דר' שמעון ב"ר יוחאי דכל ישראל שבדורו קבלו ונקבע בלבם אז הדברי תורה שלו, כמו שדרשו במדרש בזמן שבעליהם נאספין מהם. ובי"ד באייר פסח שני מתחיל ספירת הוד, דאיתא בזוהר הקדוש (ח"ג קנ"ב ב) פסח ראשון מימינא פסח שני משמאלא וכו' ובימינא דתמן תורה שבכתב כו', ואחר כך בל"ג בעומר שהיא הוד שבהוד הוא שורש מדת אהרן שהוא אוהב את הבריות ומקרבן לתורה, וברבי עקיבא שהיה שורש תורה שבעל פה שהיה דורש כתרי אותיות (כדאיתא מנחות כט ע"ב) ואיתא במדרש (ת' חוקת ח') דברים שלא נגלו למשה נגלו לרבי עקיבא וחביריו, וכל יקר ראתה עינו זה רבי עקיבא וחביריו, והיינו כתר דדרשו בגמרא (מגילה טז ע"ב) יקר אלו תפילין שבראש שהם למעלה כמו כתר. ולא יכלו לקבוע יום הלולא ביום פטירת רבי עקיבא מפני שנהרג. ועל זה אמרו (מנחות שם) כך עלה במחשבה לפני דהיינו שהיה משורש מחשבה, והיה נקרא עקיבא בן יוסף שהיה כמו משיח בן יוסף דאיתא בגמרא (סוכה נב.) שיהרג, ומהס"ת היה נצרך להיות כן לטובת ישראל, וכן היה נצרך ברבי עקיבא, ולכן קבעו ההלולא ביום פטירת ר' שמעון ב"ר יוחאי שהיה בו תרומות מתרומות מדותיו של רבי עקיבא, ומהס"ת נולד ר' שמעון ב"ר יוחאי גם כן ביום זה כמו שהוכיחו בגמרא (קידושין לח.) ומנין שבז' באדר נולד משה כו' שהקדוש ברוך הוא יושב וממלא שנותיהן של צדיקים מיום ליום וכו' ולכן ביום זה ירדה נפש זה שהיה שורש תורה שבעל פה ולכן איתא בירושלמי (פ"א דסנהדרין) דאמר לו רבי עקיבא לר' שמעון ב"ר יוחאי דייך שאני ובוראך מכירין כחך, שלא היה שום אדם מכיר כחו רק הקדוש ברוך הוא ורבי עקיבא שהיה שורש תורה שבעל פה, ובכל שנה כשבא יום זה יכול כל אדם לזכות לפי כחו להשיג קביעת הדברי תורה שירד ביום זה בתורה שבעל פה ולכן קבעוהו למועד:


פותח הנושא
טעם ודעת
משתמש ותיק
Articles: 0
הודעות: 232
הצטרף: 03 אפריל 2019, 15:29
נתן תודה: 28 פעמים
קיבל תודה: 61 פעמים
יצירת קשר:
סטטוס: לא מחובר

Re: מאמר נפלא מאוד "את פני אדון ה' דא רבי שמעון"

שליחה על ידי טעם ודעת » 18 מאי 2019, 22:01

גם מתבאר בפנים דברי הזוה"ק עה"פ, את פני אדון ה' דא רבי שמעון, שהיו שנתקשו טובא בהבנתו, עיין בפנים אות ב'.


ביקורת תהיה
Articles: 0
הודעות: 34
הצטרף: 07 אפריל 2019, 03:09
נתן תודה: 11 פעמים
קיבל תודה: 4 פעמים
יצירת קשר:
סטטוס: לא מחובר

Re: מאמר נפלא מאוד "את פני אדון ה' דא רבי שמעון"

שליחה על ידי ביקורת תהיה » 19 מאי 2019, 03:51

לא עייינתי מספיק במה שכתוב בפנים רק ראיתי שאתה מעורר השאלה בשם 'הרבנים' במרכאות, במחילת כבודך זה לא מתאים לכתוב כך על מי שהחת"ס מכתירו כגדול האחרונים. וכדאי לתקן.
הנקודה שהמאמר אל פני האדון דא רשב"י הוא ע"ד את ה"א תירא לרבות ת"ח היא ברורה, וביותר נראה ברור כפי ששמעתי מחכמים שהטעם של מצוות הקבלת פני רבו הוא דומיא דראיה, ולכן אותם החכמים שהיו תמידי רבם רשב"י הלכו במועד להקביל פניו משום אל פני האדון דא רשב"י, וכל אחד אצל רבו המלמדו תורה שמחויב להקביל פנו ברגל יש לו לומר אל פני האדון דא רבי פלוני.
וכן היו תלמיד ר"י אומרים כלפי רבם ותלמידי ר"מ כלפי רבם, ... ואינו צריך לפנים. רשב"י היה מיוחד בין החכמם בכמה הפלגות שנאמרו עליו בש"ס ובזוה"ק, אבל גם על חכמים אחרים נאמר דברים מופלגים וכמו למשל שאמרו :  ירושלמי ביכורים פרק ג הלכה ג : וה' בהיכל קדשו הא ר' יצחק בר לעזר בכנישתא מדרתא דקיסרין.
אמנם לפי"ז מצד גדרי ההלכה הוא צריך להיות כדין חובת מקבל פני רבו ברגל, ואינו שייך לכל אחד מישראל אלא לתלמידי רשב"י אצל רבם, ובמועד.
ולגבי יום פטירת רשב"י וכל המקורות שבאו, הנה כולם הולכים בעקבות הטעות המפורסמה בפרע"ח דפוס דוברוונא שנכתב שם 'יום שמת הרשב"י' במקום 'יום שמחת הרשב"י', וכנוסח שנמצא בשער הכוונות המהימן ובכת"י מדוייקים. ואם הייתה מביא מקורות כאלו מצדיקים שלפני הטעות בפע"ח היה מקום לדון בדברים.
כמובן שהדברים שליקטת יפים ונאים ואיני בא להמעיט בחשיבותם רק לדיק בכמה נקודות ואיישר כחך וחילך, ואין בכוונתי להכנס בויכוח כי אין הפנאי מספיק. 
 


פותח הנושא
טעם ודעת
משתמש ותיק
Articles: 0
הודעות: 232
הצטרף: 03 אפריל 2019, 15:29
נתן תודה: 28 פעמים
קיבל תודה: 61 פעמים
יצירת קשר:
סטטוס: לא מחובר

Re: מאמר נפלא מאוד "את פני אדון ה' דא רבי שמעון"

שליחה על ידי טעם ודעת » 19 מאי 2019, 13:57

אחרי שתלמידי הבעש"ט זעי"א קבע בו מסמרות שזה יום ל"ג בעמור יומא דהיללוא דהרשב"י, אזי לא משנה ולא מעניין כל הנידון אם הכתב יד ודפוס ראשון וכו' וכו' וכו' כל מה שכתבו הם דברי אלוקים חיים ברוח קדשם ואין להרהר אחר זה בכלום.


ביקורת תהיה
Articles: 0
הודעות: 34
הצטרף: 07 אפריל 2019, 03:09
נתן תודה: 11 פעמים
קיבל תודה: 4 פעמים
יצירת קשר:
סטטוס: לא מחובר

Re: מאמר נפלא מאוד "את פני אדון ה' דא רבי שמעון"

שליחה על ידי ביקורת תהיה » 19 מאי 2019, 15:16

וכי לא התייחסו למה שהיה כתוב בספרים לפניהם? למה לומר כך?
הרי רבותינו הראשונים  כתבו על רבותיהם וחבריהם שנוסחא משובשת נזדמנה להם. ומה קרה ? 
אין לי שום ענין לכתוב זאת באדום. זאת שאלה עובדתית וחבל לערב בה את הרגש ולצבוע זאת בצבעי אזהרה.


יוספזון
משתמש ותיק
Articles: 0
הודעות: 987
הצטרף: 28 אוגוסט 2017, 22:09
נתן תודה: 84 פעמים
קיבל תודה: 230 פעמים
יצירת קשר:
סטטוס: לא מחובר

Re: מאמר נפלא מאוד "את פני אדון ה' דא רבי שמעון"

שליחה על ידי יוספזון » 19 מאי 2019, 15:24

ביקורת תהיה כתב:
19 מאי 2019, 15:16
וכי לא התייחסו למה שהיה כתוב בספרים לפניהם? למה לומר כך?
הרי רבותינו הראשונים  כתבו על רבותיהם וחבריהם שנוסחא משובשת נזדמנה להם. ומה קרה ? 
אין לי שום ענין לכתוב זאת באדום. זאת שאלה עובדתית וחבל לערב בה את הרגש ולצבוע זאת בצבעי אזהרה.

ידוע דעת החזו"א על כל הגירסאות שהובאו מהגניזות, ומשם תדרשנו.
ודרך אגב, אין נפק"מ בין יום 'שמחת' ליום 'שמת' זה אותו דבר. כידוע שיום שמת בו נקרא 'הילולא' - חתונה. כך שכלל לא משנה.


ביקורת תהיה
Articles: 0
הודעות: 34
הצטרף: 07 אפריל 2019, 03:09
נתן תודה: 11 פעמים
קיבל תודה: 4 פעמים
יצירת קשר:
סטטוס: לא מחובר

Re: מאמר נפלא מאוד "את פני אדון ה' דא רבי שמעון"

שליחה על ידי ביקורת תהיה » 19 מאי 2019, 15:37

במחילה זו אינה גירסא מהגניזה אלא נוסח מובהק שנמצא בכת"י של רח"ו עד היום. הנוסח זה הוא גם נוסח השער הכוונות שהוא הספר המוגה והמדוייק, ואדרבה הפע"ח הוא נוסחא פחות מתוקנת ביסודה. מה גם שבדפוסים הרגילים של הפע"ח גם כתוב שמחת, ורק דפוס אחד שהתפשט מאד השתבש בה.
ולגבי 'שמחת' ראה במאמרו של הרב @טעם ודעת טעם השמחה שמפני שביום זה נסמך וכמו שכתבו החיד"א והבא"ח ואינו צריך לפנים.
ולשון הילולא על יום הפטירה נולד מהטעות הזאת ואם ידוע לך מקור מוקדם יתר אשמח לעידכון.
אין בכוונתי להכנס לוויכוח בזה. והמעיין ביושר יאחז דרכו.
זה אינו מוריד גם מערכם של גדולי החסידות או מערכו של המנהג המקובל לעלות לציון של רשב"י ביום ל"ג בעומר.
אני לא חושב שאיזה אמונה מתעררת מכך, ולכן חבל להשקיע אנרגיה לפסול את הדברים.


יוספזון
משתמש ותיק
Articles: 0
הודעות: 987
הצטרף: 28 אוגוסט 2017, 22:09
נתן תודה: 84 פעמים
קיבל תודה: 230 פעמים
יצירת קשר:
סטטוס: לא מחובר

Re: מאמר נפלא מאוד "את פני אדון ה' דא רבי שמעון"

שליחה על ידי יוספזון » 19 מאי 2019, 15:46

ביקורת תהיה כתב:
19 מאי 2019, 15:37
במחילה זו אינה גירסא מהגניזה אלא נוסח מובהק שנמצא בכת"י של רח"ו עד היום. הנוסח זה הוא גם נוסח השער הכוונות שהוא הספר המוגה והמדוייק, ואדרבה הפע"ח הוא נוסחא פחות מתוקנת ביסודה. מה גם שבדפוסים הרגילים של הפע"ח גם כתוב שמחת, ורק דפוס אחד שהתפשט מאד השתבש בה.
ולגבי 'שמחת' ראה במאמרו של הרב @טעם ודעת טעם השמחה שמפני שביום זה נסמך וכמו שכתבו החיד"א והבא"ח ואינו צריך לפנים.
ולשון הילולא על יום הפטירה נולד מהטעות הזאת ואם ידוע לך מקור מוקדם יתר אשמח לעידכון.
אין בכוונתי להכנס לוויכוח בזה. והמעיין ביושר יאחז דרכו.
זה אינו מוריד גם מערכם של גדולי החסידות או מערכו של המנהג המקובל לעלות לציון של רשב"י ביום ל"ג בעומר.
אני לא חושב שאיה אמונה מתעררת מכך, ולכן חבל להשקיע אנרגיה לפסול את הדברים.

אני לא מבין מהיכן לקחת את התיאוריה שלך. כשדברים ברורים מבוארים בזוה"ק ח"ג דף רצו עמוד ב' וזלש"ק: בתר דנפק פורייא, הוה סליק באוירא. ואשא הוה להיט קמיה, שמעו קלא, עולו ואתו, ואתכנשו ל'הילולא' דרבי שמעון, (ישעיה נז) יבא שלום ינוחו על משכבותם.
הנה לפניך מקור ברור ביותר על יום הפטירה כיום ההילולא. לא הרח"ו, לא האר"י הק', וגם לא הרמ"ק והמקובלים הקודמים, הדברים מבוארים היטב בזוה"ק.
 


ביקורת תהיה
Articles: 0
הודעות: 34
הצטרף: 07 אפריל 2019, 03:09
נתן תודה: 11 פעמים
קיבל תודה: 4 פעמים
יצירת קשר:
סטטוס: לא מחובר

Re: מאמר נפלא מאוד "את פני אדון ה' דא רבי שמעון"

שליחה על ידי ביקורת תהיה » 19 מאי 2019, 15:53

כוונתי הייתה ששם הילולא דרשב"י על ל"ג בעומר במובן יום הפטירה הוא חדש, מאחר הטעות.
אמנם יום הפטירה עצמו ודאי נקרא כן כדאי' בא"ז, והסיבה התבארה כבר: כי רוכב ערבות שש ושמח בבא אליו נפש נקי וצדיק למרות שכאן החברים אבלים ופיהם לוכך העפר כמבואר שם בא"ז, הנה לפניו ית' יש שמחה כשקצף על עולמו וחמס ממנו נפשות ושמח בהם ככלה חדשה, ואז יש לפניו הילולא כלומר שמחת נישואין. והיינו שמחת חתן בכלה וסודו ידוע בדברי האר"י הקד'.
אבל לא כל יא"צ זה כך. להשקפתי.


כלפי ליא
משתמש ותיק
Articles: 0
הודעות: 1329
הצטרף: 22 ינואר 2017, 19:40
נתן תודה: 110 פעמים
קיבל תודה: 392 פעמים
יצירת קשר:
סטטוס: לא מחובר

Re: מאמר נפלא מאוד "את פני אדון ה' דא רבי שמעון"

שליחה על ידי כלפי ליא » 19 מאי 2019, 15:56

טעם ודעת כתב:
19 מאי 2019, 13:57
אחרי שתלמידי הבעש"ט זעי"א קבע בו מסמרות שזה יום ל"ג בעמור יומא דהיללוא דהרשב"י, אזי לא משנה ולא מעניין כל הנידון אם הכתב יד ודפוס ראשון וכו' וכו' וכו' כל מה שכתבו הם דברי אלוקים חיים ברוח קדשם ואין להרהר אחר זה בכלום.

לא קבעו.
אגב, היו מתלמידי בעש"ט זיע"א שקבעו מסמרות שספה"ק חמדת ימים מקורו בשבתאות רח"ל, וכיום ידוע בוודאות מוחלטת וברורה שהיה מגורי האריז"ל, והתברר כמעט בוודאות מוחלטת שחיבר אותה גדול דורו ר"י בית אל מהרי"י אלגאזי, ובכל מקרה הוא זה שהו"ל בדפו"ר בעילום שמו.
 


מחשבות
משתמש ותיק
Articles: 0
הודעות: 341
הצטרף: 19 מאי 2019, 15:44
נתן תודה: 45 פעמים
קיבל תודה: 84 פעמים
יצירת קשר:
סטטוס: לא מחובר

Re: מאמר נפלא מאוד "את פני אדון ה' דא רבי שמעון"

שליחה על ידי מחשבות » 19 מאי 2019, 16:02

מה נפק"מ אם השמחה היא כי הוא יום כניסתו של רש"בי למתיבתא דרקיעא, יום סמיכתו, יום שנכנס ללמוד אצל ר"ע או כל ההשערות שנאמרו בזה.
די לנו שהאר"י נהג לעלות למירון ולשמוח ביום זה.
ואגב, יש לדון הרבה בעלייה לציון מצד הצניעות במקום, ביטול תורה ועוד ועוד. אבל כדאי לשים לב שעל עצם העלייה למקום ועצם השמחה קשה לחלוק אחרי שהאר"י נהג כך (ואם כי יודע אני שהיו מהאחרונים שהתנגדו לעצם השמחה ואף שכתבו שבימי האר"י ודאי לא נהגו כך, אך אין אחרי עדות רבי חיים ויטאל ולא כלום.)


ביקורת תהיה
Articles: 0
הודעות: 34
הצטרף: 07 אפריל 2019, 03:09
נתן תודה: 11 פעמים
קיבל תודה: 4 פעמים
יצירת קשר:
סטטוס: לא מחובר

Re: מאמר נפלא מאוד "את פני אדון ה' דא רבי שמעון"

שליחה על ידי ביקורת תהיה » 19 מאי 2019, 16:22

צודק:
מחשבות כתב:
19 מאי 2019, 16:02
די לנו שהאר"י נהג לעלות למירון ולשמוח ביום זה.
ואכן כך כתבתי לעיל:
ביקורת תהיה כתב:
19 מאי 2019, 15:37
זה אינו מוריד גם מערכם של גדולי החסידות או מערכו של המנהג המקובל לעלות לציון של רשב"י ביום ל"ג בעומר.


מלמד להועיל
משתמש ותיק
Articles: 0
הודעות: 655
הצטרף: 10 יוני 2018, 10:41
נתן תודה: 307 פעמים
קיבל תודה: 202 פעמים
יצירת קשר:
סטטוס: לא מחובר

Re: מאמר נפלא מאוד "את פני אדון ה' דא רבי שמעון"

שליחה על ידי מלמד להועיל » 19 מאי 2019, 16:24

@מחשבות, עוררתני להזכיר כאן נקודה שחשבתי עליה, שידוע שיש הבדל בהנהגה בין מי שהוא מקובל ולומד תורת הסוד ע"מ לקיימה, לבין מי שלא הגיע עדיין לזה ולומד ומקיים המצוות הכל עפ"י הפשט
ודבר זה בא לידי ביטוי בהרבה דברים, שההולכים בתורת הסוד מענים נפשם בזמנים ידועים, ויצאים לקבלת שבת בשדה, ועוד ועוד, וקדוש ייאמר להם. אבל רוב הציבור שלא הגיע למדרגה זו, הולך אך ורק עפ"י הנגלה
והנה מצאנו דברים רבים בפוסקים שהביאו מתוך דברי האריז"ל, כמו למשל המנהג להניח עשרה פתיתים ועוד, אבל כל זה בדברים שהאריז"ל כתב שכן צריך לעשות, אבל בדברים שרק ידועים לנו שהאריז"ל נהג, כמו למשל עדות זו של רבי חיים ויטאל, שהיה עולה למירון, מנין לנו שזה הנהגה כללית, הרי בודאי שהאריז"ל היה מתקן שם תיקונים גדולים ונפלאים, ואיך נבנה על מעשה זה שהיה עמו שכך היא ההנהגה לכלל העם

ועוד, שהרי ידוע שהאריז"ל לא היה עולה רק למירון, אלא היתה דרכו לסובב הרבה בשדות ובקברי צדיקים, והיה עורך תיקונים גדולים, וזו לא שמענו שנהגו בזה כלל העם. והרי הדברים מזכירים מה שכתב הנוב"י על ענין אמירת לשם יחוד, שבודאי לא היתה כוונתו על עצם הענין, דהוא היה נהוג עפ"י המקובלים מדורות עברו, אלא על מה שנוהג כן ההמון שאינו יודע מה שמוציא מפיו

והנה אין בדברי שום דעה אישית לכאן או לכאן, וגם אני נסעתי פעם למירון בל"ג בעומר. רק אני מעלה כאן שאלה לדיון.


יוספזון
משתמש ותיק
Articles: 0
הודעות: 987
הצטרף: 28 אוגוסט 2017, 22:09
נתן תודה: 84 פעמים
קיבל תודה: 230 פעמים
יצירת קשר:
סטטוס: לא מחובר

Re: מאמר נפלא מאוד "את פני אדון ה' דא רבי שמעון"

שליחה על ידי יוספזון » 19 מאי 2019, 17:00

כלפי ליא כתב:
19 מאי 2019, 15:56
טעם ודעת כתב:
19 מאי 2019, 13:57
אחרי שתלמידי הבעש"ט זעי"א קבע בו מסמרות שזה יום ל"ג בעמור יומא דהיללוא דהרשב"י, אזי לא משנה ולא מעניין כל הנידון אם הכתב יד ודפוס ראשון וכו' וכו' וכו' כל מה שכתבו הם דברי אלוקים חיים ברוח קדשם ואין להרהר אחר זה בכלום.

לא קבעו.
אגב, היו מתלמידי בעש"ט זיע"א שקבעו מסמרות שספה"ק חמדת ימים מקורו בשבתאות רח"ל, וכיום ידוע בוודאות מוחלטת וברורה שהיה מגורי האריז"ל, והתברר כמעט בוודאות מוחלטת שחיבר אותה גדול דורו ר"י בית אל מהרי"י אלגאזי, ובכל מקרה הוא זה שהו"ל בדפו"ר בעילום שמו.

ודבריהם חיים וקיימים ונאמנים לעד... ואני מוחה על נימת הזלזול. 
היו מתלמידי הבעש"ט זי"ע שכן השתמשו בספר זה, אבל לדעת האוסרים לא נשתנה כלום!
 


יוספזון
משתמש ותיק
Articles: 0
הודעות: 987
הצטרף: 28 אוגוסט 2017, 22:09
נתן תודה: 84 פעמים
קיבל תודה: 230 פעמים
יצירת קשר:
סטטוס: לא מחובר

Re: מאמר נפלא מאוד "את פני אדון ה' דא רבי שמעון"

שליחה על ידי יוספזון » 19 מאי 2019, 17:02

מחשבות כתב:
19 מאי 2019, 16:02
מה נפק"מ אם השמחה היא כי הוא יום כניסתו של רש"בי למתיבתא דרקיעא, יום סמיכתו, יום שנכנס ללמוד אצל ר"ע או כל ההשערות שנאמרו בזה.
די לנו שהאר"י נהג לעלות למירון ולשמוח ביום זה.
ואגב, יש לדון הרבה בעלייה לציון מצד הצניעות במקום, ביטול תורה ועוד ועוד. אבל כדאי לשים לב שעל עצם העלייה למקום ועצם השמחה קשה לחלוק אחרי שהאר"י נהג כך (ואם כי יודע אני שהיו מהאחרונים שהתנגדו לעצם השמחה ואף שכתבו שבימי האר"י ודאי לא נהגו כך, אך אין אחרי עדות רבי חיים ויטאל ולא כלום.)
כבר דנו כאן בעבר באשכול אחר בנושא זו.
ואם לדון משום צניעות, כהיום, עם דרכי המהדרין, זה יותר מהודר מרחובות בני ברק ומאה שערים. 
ואם לדון משום ביטול תורה, כאשר היכלי התורה במקום מלאים עד אפס מקום. תדון קודם משום ביטול תורה של ימי 'בין הזמנים' עליה כ' השל"ה 'ישתקע ולא יאמר'. כאשר במקרה הגרוע ביותר מדובר מכמה שעות בודדות, לעומת שבועות שלמות של ביטול תורה בבין הזמנים.
 


יוספזון
משתמש ותיק
Articles: 0
הודעות: 987
הצטרף: 28 אוגוסט 2017, 22:09
נתן תודה: 84 פעמים
קיבל תודה: 230 פעמים
יצירת קשר:
סטטוס: לא מחובר

Re: מאמר נפלא מאוד "את פני אדון ה' דא רבי שמעון"

שליחה על ידי יוספזון » 19 מאי 2019, 17:08

יוספזון כתב:
19 מאי 2019, 17:00
כלפי ליא כתב:
19 מאי 2019, 15:56
טעם ודעת כתב:
19 מאי 2019, 13:57
אחרי שתלמידי הבעש"ט זעי"א קבע בו מסמרות שזה יום ל"ג בעמור יומא דהיללוא דהרשב"י, אזי לא משנה ולא מעניין כל הנידון אם הכתב יד ודפוס ראשון וכו' וכו' וכו' כל מה שכתבו הם דברי אלוקים חיים ברוח קדשם ואין להרהר אחר זה בכלום.

לא קבעו.
אגב, היו מתלמידי בעש"ט זיע"א שקבעו מסמרות שספה"ק חמדת ימים מקורו בשבתאות רח"ל, וכיום ידוע בוודאות מוחלטת וברורה שהיה מגורי האריז"ל, והתברר כמעט בוודאות מוחלטת שחיבר אותה גדול דורו ר"י בית אל מהרי"י אלגאזי, ובכל מקרה הוא זה שהו"ל בדפו"ר בעילום שמו.
ודבריהם חיים וקיימים ונאמנים לעד... ואני מוחה על נימת הזלזול. 
היו מתלמידי הבעש"ט זי"ע שכן השתמשו בספר זה, אבל לדעת האוסרים לא נשתנה כלום!

דרך אגב, הראשון שיצא נגד הספר הוא לא אחר ממרנא היעב"ץ זי"ע כך שקשירת הדברים להדיא לתלמידי הבעש"ט הק' יש בו מחוסר ידיעה.
 


מחשבות
משתמש ותיק
Articles: 0
הודעות: 341
הצטרף: 19 מאי 2019, 15:44
נתן תודה: 45 פעמים
קיבל תודה: 84 פעמים
יצירת קשר:
סטטוס: לא מחובר

Re: מאמר נפלא מאוד "את פני אדון ה' דא רבי שמעון"

שליחה על ידי מחשבות » 19 מאי 2019, 17:22

כלפי ליא כתב:
19 מאי 2019, 15:56
טעם ודעת כתב:
19 מאי 2019, 13:57
אחרי שתלמידי הבעש"ט זעי"א קבע בו מסמרות שזה יום ל"ג בעמור יומא דהיללוא דהרשב"י, אזי לא משנה ולא מעניין כל הנידון אם הכתב יד ודפוס ראשון וכו' וכו' וכו' כל מה שכתבו הם דברי אלוקים חיים ברוח קדשם ואין להרהר אחר זה בכלום.

לא קבעו.
אגב, היו מתלמידי בעש"ט זיע"א שקבעו מסמרות שספה"ק חמדת ימים מקורו בשבתאות רח"ל, וכיום ידוע בוודאות מוחלטת וברורה שהיה מגורי האריז"ל, והתברר כמעט בוודאות מוחלטת שחיבר אותה גדול דורו ר"י בית אל מהרי"י אלגאזי, ובכל מקרה הוא זה שהו"ל בדפו"ר בעילום שמו.

אינני יודע על סמך מה החליט @כלפי ליא שכיום ברור שהספר לא שבתאי
עד כמה שעיינתי בנושא הוויכוח כלל לא הוכרע
 


יוספזון
משתמש ותיק
Articles: 0
הודעות: 987
הצטרף: 28 אוגוסט 2017, 22:09
נתן תודה: 84 פעמים
קיבל תודה: 230 פעמים
יצירת קשר:
סטטוס: לא מחובר

Re: מאמר נפלא מאוד "את פני אדון ה' דא רבי שמעון"

שליחה על ידי יוספזון » 19 מאי 2019, 17:25

כלפי ליא כתב:
19 מאי 2019, 15:56
טעם ודעת כתב:
19 מאי 2019, 13:57
אחרי שתלמידי הבעש"ט זעי"א קבע בו מסמרות שזה יום ל"ג בעמור יומא דהיללוא דהרשב"י, אזי לא משנה ולא מעניין כל הנידון אם הכתב יד ודפוס ראשון וכו' וכו' וכו' כל מה שכתבו הם דברי אלוקים חיים ברוח קדשם ואין להרהר אחר זה בכלום.

לא קבעו.
אגב, היו מתלמידי בעש"ט זיע"א שקבעו מסמרות שספה"ק חמדת ימים מקורו בשבתאות רח"ל, וכיום ידוע בוודאות מוחלטת וברורה שהיה מגורי האריז"ל, והתברר כמעט בוודאות מוחלטת שחיבר אותה גדול דורו ר"י בית אל מהרי"י אלגאזי, ובכל מקרה הוא זה שהו"ל בדפו"ר בעילום שמו.

דרך אגב. מעשה לסתור. לכאו' אחד המקורות הראשונים שיום ל"ג בעומר זה יום שנפטר בו רשב"י הוא דוקא בתוך ספר חמדת ימים: 
וז"ל בחלק מועד [פרק ב ליל לג] "מצאתי כתוב בספר הקדמונים שיום ל"ג בעומר הוא יומא דאתפטר רשב"י ע"ה מן עלמא, ונוהגים לקבוע בליל זה לימוד ברזין דחכמתא דיליה ובאדרא זוטא, וששים ושמחים בהילולא דיליה, אשרי אנוש יעשה זאת".
 


יוספזון
משתמש ותיק
Articles: 0
הודעות: 987
הצטרף: 28 אוגוסט 2017, 22:09
נתן תודה: 84 פעמים
קיבל תודה: 230 פעמים
יצירת קשר:
סטטוס: לא מחובר

Re: מאמר נפלא מאוד "את פני אדון ה' דא רבי שמעון"

שליחה על ידי יוספזון » 19 מאי 2019, 17:31

יוספזון כתב:
19 מאי 2019, 17:25
כלפי ליא כתב:
19 מאי 2019, 15:56
טעם ודעת כתב:
19 מאי 2019, 13:57
אחרי שתלמידי הבעש"ט זעי"א קבע בו מסמרות שזה יום ל"ג בעמור יומא דהיללוא דהרשב"י, אזי לא משנה ולא מעניין כל הנידון אם הכתב יד ודפוס ראשון וכו' וכו' וכו' כל מה שכתבו הם דברי אלוקים חיים ברוח קדשם ואין להרהר אחר זה בכלום.

לא קבעו.
אגב, היו מתלמידי בעש"ט זיע"א שקבעו מסמרות שספה"ק חמדת ימים מקורו בשבתאות רח"ל, וכיום ידוע בוודאות מוחלטת וברורה שהיה מגורי האריז"ל, והתברר כמעט בוודאות מוחלטת שחיבר אותה גדול דורו ר"י בית אל מהרי"י אלגאזי, ובכל מקרה הוא זה שהו"ל בדפו"ר בעילום שמו.
דרך אגב. מעשה לסתור. לכאו' אחד המקורות הראשונים שיום ל"ג בעומר זה יום שנפטר בו רשב"י הוא דוקא בתוך ספר חמדת ימים: 
וז"ל בחלק מועד [פרק ב ליל לג] "מצאתי כתוב בספר הקדמונים שיום ל"ג בעומר הוא יומא דאתפטר רשב"י ע"ה מן עלמא, ונוהגים לקבוע בליל זה לימוד ברזין דחכמתא דיליה ובאדרא זוטא, וששים ושמחים בהילולא דיליה, אשרי אנוש יעשה זאת".

ועוד זאת, קביעת יום ל"ג בעומר כיום שנפטר בו רשב"י, לא קשור דוקא לחסידים. לדוגמא, ביערות דבש לרבינו יונתן אייבשיץ דרוש י"א וזלשו"ק: "יום ל"ג בעומר הוא יום הילולא דרשב"י כי מת אז, והיה למעלה הילולא "הנערה באה אל המלך", וראוי לכל איש הירא וחרד לשום טל לבו יום ההוא לשוב בתשובה, כי זכות רשב"י מסייעת להבא לטהר, ולא לבלות זמן בעוונתינו הרבים בהבלי עולם, אשר הוא לצדיק לצער"
החיד"א בברכי יוסף סי' תצ"ג :  "גם כתבו דפטירת רשב"י היה יום ל"ג בעומר והוא יומא דהלולא דיליה"  (יתכן שיש איזשהו משמעות של חזרה מדבריו בשאר ספריו, ולא אכנס כרגע לדיון, וצ"ע)
ה'חיי אדם' מתלמידי הגר"א כ' (כלל קלא סע' יא "אמר לי הרב רבי שמעון מורה צדק דקהלתנו וכו' ל"ג בעומר הוא יום הלולא דרשב"י, ולכבודו נוהגין קצת שמחה"
כך שזה לא ממש קשור לתלמידי הבעש"ט הק', והם לא חידשו בזה כלום, אלא חזקו את הישנות, כמו כל דרך החסידות שהכל מקורו טהור בדברי הראשונים כמלאכים 
 


ביקורת תהיה
Articles: 0
הודעות: 34
הצטרף: 07 אפריל 2019, 03:09
נתן תודה: 11 פעמים
קיבל תודה: 4 פעמים
יצירת קשר:
סטטוס: לא מחובר

Re: מאמר נפלא מאוד "את פני אדון ה' דא רבי שמעון"

שליחה על ידי ביקורת תהיה » 19 מאי 2019, 18:06

ככל הדברים והאמת בענין הזה יעויין במש"כ ר' משה אייזיק בלוי, 'ל"ג בעומר כיום שמחה והלולת התנא האלוקי רבי שמעון בר יוחאי זיע"א', ישורון ט"ו, עמודים תתנ"ו – תתע"ב.
כולל ההפניות לדברי החמ"י שהוא מקור מענין בעניין, אבל אינו משנה התמונה המבוררת כפי שמציג שם.
כשיש ספר נפוץ המייחס בטעות (דמוכח עיי"ש) להאר"י הק' שרשב"י נפטר ביום ל"ג בעומר אין לצפות מבעלי רוח הקודש לחקור הדבר ברוח קדשם, וזה לא משנה אם הם חסידים מתנגדים או קדמונים.


יוספזון
משתמש ותיק
Articles: 0
הודעות: 987
הצטרף: 28 אוגוסט 2017, 22:09
נתן תודה: 84 פעמים
קיבל תודה: 230 פעמים
יצירת קשר:
סטטוס: לא מחובר

Re: מאמר נפלא מאוד "את פני אדון ה' דא רבי שמעון"

שליחה על ידי יוספזון » 19 מאי 2019, 18:10

ביקורת תהיה כתב:
19 מאי 2019, 18:06
ככל הדברים והאמת בענין הזה יעויין במש"כ ר' משה אייזיק בלוי, 'ל"ג בעומר כיום שמחה והלולת התנא האלוקי רבי שמעון בר יוחאי זיע"א', ישורון ט"ו, עמודים תתנ"ו – תתע"ב.
כולל ההפניות לדברי החמ"י שהוא מקור מענין בעניין, אבל אינו משנה התמונה המבוררת כפי שמציג שם.
כשיש ספר נפוץ המייחס בטעות (דמוכח עיי"ש) להאר"י הק' שרשב"י נפטר ביום ל"ג בעומר אין לצפות מבעלי רוח הקודש לחקור הדבר ברוח קדשם, וזה לא משנה אם הם חסידים מתנגדים או קדמונים.
יש לציין, כי גם אם יום זה אינה יום הילולת הרשב"י עין בספר משנת חסידים, שמבואר שם שיש לעלות לקברו ביום זה מטעם אחר.
 


יוספזון
משתמש ותיק
Articles: 0
הודעות: 987
הצטרף: 28 אוגוסט 2017, 22:09
נתן תודה: 84 פעמים
קיבל תודה: 230 פעמים
יצירת קשר:
סטטוס: לא מחובר

Re: מאמר נפלא מאוד "את פני אדון ה' דא רבי שמעון"

שליחה על ידי יוספזון » 19 מאי 2019, 18:12

יוספזון כתב:
19 מאי 2019, 18:10
ביקורת תהיה כתב:
19 מאי 2019, 18:06
ככל הדברים והאמת בענין הזה יעויין במש"כ ר' משה אייזיק בלוי, 'ל"ג בעומר כיום שמחה והלולת התנא האלוקי רבי שמעון בר יוחאי זיע"א', ישורון ט"ו, עמודים תתנ"ו – תתע"ב.
כולל ההפניות לדברי החמ"י שהוא מקור מענין בעניין, אבל אינו משנה התמונה המבוררת כפי שמציג שם.
כשיש ספר נפוץ המייחס בטעות (דמוכח עיי"ש) להאר"י הק' שרשב"י נפטר ביום ל"ג בעומר אין לצפות מבעלי רוח הקודש לחקור הדבר ברוח קדשם, וזה לא משנה אם הם חסידים מתנגדים או קדמונים.
יש לציין, כי גם אם יום זה אינה יום הילולת הרשב"י עין בספר משנת חסידים, שמבואר שם שיש לעלות לקברו ביום זה מטעם אחר.


וכן הוא בעטרת זקנים על השו"ע סי' תצ"ג. ללא קשר להילולא.


כלפי ליא
משתמש ותיק
Articles: 0
הודעות: 1329
הצטרף: 22 ינואר 2017, 19:40
נתן תודה: 110 פעמים
קיבל תודה: 392 פעמים
יצירת קשר:
סטטוס: לא מחובר

Re: מאמר נפלא מאוד "את פני אדון ה' דא רבי שמעון"

שליחה על ידי כלפי ליא » 19 מאי 2019, 20:04

יוספזון כתב:
19 מאי 2019, 17:08
יוספזון כתב:
19 מאי 2019, 17:00
כלפי ליא כתב:
19 מאי 2019, 15:56


לא קבעו.
אגב, היו מתלמידי בעש"ט זיע"א שקבעו מסמרות שספה"ק חמדת ימים מקורו בשבתאות רח"ל, וכיום ידוע בוודאות מוחלטת וברורה שהיה מגורי האריז"ל, והתברר כמעט בוודאות מוחלטת שחיבר אותה גדול דורו ר"י בית אל מהרי"י אלגאזי, ובכל מקרה הוא זה שהו"ל בדפו"ר בעילום שמו.
ודבריהם חיים וקיימים ונאמנים לעד... ואני מוחה על נימת הזלזול. 
היו מתלמידי הבעש"ט זי"ע שכן השתמשו בספר זה, אבל לדעת האוסרים לא נשתנה כלום!
דרך אגב, הראשון שיצא נגד הספר הוא לא אחר ממרנא היעב"ץ זי"ע כך שקשירת הדברים להדיא לתלמידי הבעש"ט הק' יש בו מחוסר ידיעה.

מרנא היעב"ץ זי"ע יצא נגד רשימת ספרים שהתקבלו בכל תפוצות ישראל והכתירם כספרי מינות ושבתאות.
לעומת זאת על הספר חמדת ימים, שהוא הוא המקור הראשון והבלעדי ליום ל"ג בעומר כיום הילולת הרשב"י, שממנו נשאבו הדברים לחלק מספרי החסידות, יצאו עוררין חריפים דווקא אצל גדולי חסידות רבים שהחרימו את הספר בטיעון שמחברו היה שבתאי מובהק, למרות הידוע והברור והמוחלט כיום שמי שהביאו לדפוס, וכנראה גם מי שחיברו היה לא אחר מאשר הראשל"צ מהרי"י אלגאזי.
 


פותח הנושא
טעם ודעת
משתמש ותיק
Articles: 0
הודעות: 232
הצטרף: 03 אפריל 2019, 15:29
נתן תודה: 28 פעמים
קיבל תודה: 61 פעמים
יצירת קשר:
סטטוס: לא מחובר

Re: מאמר נפלא מאוד "את פני אדון ה' דא רבי שמעון"

שליחה על ידי טעם ודעת » 19 מאי 2019, 20:56

בבקשה לא לסטות מעיקר הנושא:

במחילה מכבוד כולם, כל התחקיר של בלוי שוה פחות מכליפת השום, יש לנו רועי רבותינו הק' שכתבו בפירוש שחור על גבי לבן.

הבעל התניא בסידור הרב זיע"א שכותב בפירוש [על יום ל"ג בעמור] איננו צריך הסכמתו של בלוי
בעל הבני יששכר זיע"א גם אינו צריך את הסכמתו של בלוי
רבינו מנחם מענדל מרימנוב זיע"א גם אינו צריך את הסכמתו של בלוי
בעל האמרי נעם זיע"א גם אינו צריך את הסכמתו של בלוי
בעל הפרי צדיק זיע"א גם אינו צריך את הסכמתו של בלוי

 


כלפי ליא
משתמש ותיק
Articles: 0
הודעות: 1329
הצטרף: 22 ינואר 2017, 19:40
נתן תודה: 110 פעמים
קיבל תודה: 392 פעמים
יצירת קשר:
סטטוס: לא מחובר

Re: מאמר נפלא מאוד "את פני אדון ה' דא רבי שמעון"

שליחה על ידי כלפי ליא » 19 מאי 2019, 21:00

כולם נמשכו אחרי החמדת ימים.
וזה ברור, ואין צריך בזה הסכמת מאן דהו.


ביקורת תהיה
Articles: 0
הודעות: 34
הצטרף: 07 אפריל 2019, 03:09
נתן תודה: 11 פעמים
קיבל תודה: 4 פעמים
יצירת קשר:
סטטוס: לא מחובר

Re: מאמר נפלא מאוד "את פני אדון ה' דא רבי שמעון"

שליחה על ידי ביקורת תהיה » 19 מאי 2019, 21:16

זה לא ענין של הסכמה או אי הסכמה.
היה לפניהם ספר של כתבי האר"י ז"ל (לצורך הענין פרע"ח דפוס דוברוונא) ושם היה כתוב והטעם שמת הרשב"י וכו', ואם לא היו מסתמכים ע"כ היה זה מילתא דתמיהה,
איני מבין את גישתך ?
לשם מה עסקו רועי החסידות בספרי הרה"ק האר"י ז"ל ? האם לא בשביל לשאוב מהם תורה וחיות אלוקית וידיעת השי"ת וכו' ? והנה מה שעשו ולמדו והגו, וכך ראו שם ומצאו בספר, והבינו שהעבודה של ל"ג בעומר קשורה עם יום פטירת הרשב"י, ומזה שאבו אור וחיות גדול מאד לפי הבנתם. כפי שהרחיבו בספריהם.
אבל מעת שנודע לנו שיש שם טעות דמוכח. מה לנו ולמה שאמרו אם ידענו על מה הם הסתמכו.
האם כוונתך לומר שהם ידעו הכל לבדם ולא הוצרכו לספר, ואף אם יש בו שגיאות לא הושפעו מהספר א"כ לשם מה הגו בספרים?
תרחיב בבקשה בתמונה שאותה אתה מבין את הדברים.
או תכחיש את דברי הרב החיד"א [לא בלוי החיד"א] או תסביר מנין לך שלא כמו שההנחה הפשוטה שאם היה ספר לפני חכמים שעסקו והגו בו אזי סביר להניח שציטטו אותוועליו הסתמכו ולא קיבלו הדברים ממרומים.
או תסביר משהו אחר אבל אין כאן ענין לבקשת הסכמות. חלילה לי עלות בהר ונגוע בקצהו, קדושי ה' מצוקי ארץ אינם זקוקים להסכמה מאף אחד, אבל מבחן דבריהם תלוי במציאות.
אם הויכוח גולש לחסידים ומתנגדים אני מראש לא בעסק. לא נראה לי שזה קשור, יש לי חברים חסידים שמכימים בכל פה לגישה שהצגתי כאן.  

נעול הנושא הקודםהנושא הבא
  • נושאים דומים
    תגובות
    צפיות
    הודעה אחרונה

חזור אל “ספירת העומר, ל"ג בעומר, חג השבועות”

מי מחובר

משתמשים הגולשים בפורום זה: אין משתמשים רשומים | 0 אורחים