היחס לזולת בפורום.

[ה' רועי]

שלום לכל הת"ח שבפורום.

הפורום שבו אנו נמצאים נפתח בס"ד ע"י המנהל שליט"א, נפתח אך ורק למטרה טובה והיא להרבות את ספסלי בית המדרש גם באינטרנט.
(עד כאן הנוסח שכולנו מכירים...)

אבל לאחרונה לצערי אני נתקל הרבה פעמים בתגובות בהן יש הערות ציניות ומזלזלות כלפי האנשים בפורום.
רציתי להבהיר שלפני שאתם שולחים תגובה תוודאו שהיא נקייה מעוקצנות כי אמנם אינכם רואים את בני האדם העומדים מאחורי התגובות אך הם קיימים.
אנא מכם, שמרו על הפורום נקי מהדברים האלה.
אנו יודעים שבית המקדש השני נחרב בגלל שנאת חינם, בואו נעשה הפוך, נאהב אהבת חינם. נאהב אחד את השני בלי סיבה, גם אם אנחנו לא מכירים אותו, גם אם הניסוח של ההודעות שלו הוא לא 'בשמיים', גם אם זה מישהו שהולך לפי רב אחר.

בואו נשמור על אווירה טובה.

[אריך]

אם כבר הזכרת את המושג אהבת חינם, כאן המקום להסתייג ממנו. כי אין אהבת חינם, האהבה נובעת ממקום אמיתי. אהבה בין אחים לא נקראת אהבת חינם, וכך גם אהבה בין יהודים. מאותה סיבה שהשנאה היא בחינם, האהבה היא לא כך.

[אריך]

הערה נוספת שיש לדון בה בכובד ראש: ידוע המעשה על ר' ישראל שחיבר את שלושת תלמידיו הגדולים ר' איצל'ה האלטר מקלם ור' נפתלי אמסטרדם ללמוד בחבורה על דרך 'מידות' וכבוד מופלג זה לזה. וכשעקב אחרי לימודם, ביטל את התכנית, כי זה יצא יותר מדי מתוק. (מקוה ושאני מדייק). וכן אנו מוצאים בש"ס שהאמוראים מדברים זה עם זה בעקיצות. וכאן יש גבול בין עוקצנות מתוך רוח טובה בלא מידות רעות, אלא מתוך חריפות הדעת, ובין שמחה לאיד ואהבת השפלת הזולת.
אם יתפתח דיון בענין זה, יהיה לתועלת רבה.

[יאיר]

אם כבר הזכרת את המושג אהבת חינם, כאן המקום להסתייג ממנו. כי אין אהבת חינם, האהבה נובעת ממקום אמיתי. אהבה בין אחים לא נקראת אהבת חינם, וכך גם אהבה בין יהודים. מאותה סיבה שהשנאה היא בחינם, האהבה היא לא כך.

לבך אמר לך? כך ידוע משם הראי"ה קוק שטבע מושג זה. בפשוטו 'אהבת חנם' שייך במי שגמלו רעה והוא תחת אשר ישטננו - אוהבו כמקדם ויותר, ואף שאסור ליטור שנאה, מ"מ מנא לך שמחויב לאהוב את שונאיו. ועוד יש לפלפל ע"פ היסוד של 'כמים הפנים לפנים' המבואר בתוס' בב"מ לענין שנאת הרשעים ודין מצוה בשונא בטעינה.

[מלך הבשן]

אם כבר הזכרת את המושג אהבת חינם, כאן המקום להסתייג ממנו. כי אין אהבת חינם, האהבה נובעת ממקום אמיתי. אהבה בין אחים לא נקראת אהבת חינם, וכך גם אהבה בין יהודים. מאותה סיבה שהשנאה היא בחינם, האהבה היא לא כך.

לבך אמר לך? כך ידוע משם הראי"ה קוק שטבע מושג זה. בפשוטו 'אהבת חנם' שייך במי שגמלו רעה והוא תחת אשר ישטננו - אוהבו כמקדם ויותר, ואף שאסור ליטור שנאה, מ"מ מנא לך שמחויב לאהוב את שונאיו. ועוד יש לפלפל ע"פ היסוד של 'כמים הפנים לפנים' המבואר בתוס' בב"מ לענין שנאת הרשעים ודין מצוה בשונא בטעינה.

לא מצאנו בשום מקום עד 1948 את המושג "אהבת חינם"!!!!
ויעוי' מה שפירש"י על שנאת חינם ששונא בלי סיבה של ראה בו דבר עבירה, ולא שייך זה גבי אהבה!

[לחזות בנועם]

בענין הלבנת הפנים עלה לי רעיון מסויים בעבר וכדאי שאשתף אותו באשכול חשוב זה
וזהו תוכנו:
"שֹׁפֵךְ דַּם הָאָדָם בָּאָדָם דָּמוֹ יִשָּׁפֵךְ..." (נח ט',ו')
הגמ' בסנהדרין (נז:) שואלת איזהו אדם שהוא באדם ? והגמרא מביאה בזה מח' בין ר' ישמעאל לחכמים בביאור הפס' עיי"ש ואני חשבתי לפרש ע"פ מה שידוע שהגוף שלנו הוא בעצם לבוש לנשמה וכמו שאמר איוב "עור ובשר תלבישני" וא"כ מה שאמר הכתוב שופך דם שבתוך האדם כוונתו על הנפש הפנימית וכגון שהעליב את חברו שמבחינה חיצונית לא הזיק מאומה אך באמת הוא הזיק הרבה יותר הוא הרג את האדם שבתוך האדם ובאורחות צדיקים (בשער הבושה) כתב ויזהר מאוד שלא לבייש שום אדם כי אמרו חכמים המלבין פני חברו ברבים אין לו חלק לעוה"ב (ב"מ נט.) ועוד הוסיף שם אבק רציחה היא הלבנת פנים כי אזל סומקא ואתי חיורא [פירוש האדום שבבשר הולך ובא במקומו צבע לבן - חיוור] ודומה לרציחה וכן אמרו חכמים (שם נח:) צער ההלבנה מר ממוות ע"כ אמרו (שם נט.) נח לו לאדם שיפיל עצמו לכבשן האש ואל ילבין פני חברו ברבים וע"פ כל הנ"ל פירושנו עולה יפה מאוד שכן שופך דם האדם באדם כלומר מי ששופך את דמו של האדם הפנימי שנמצא בתוך האדם החיצוני וכגון שמלבין את פניו שזהו אבק רציחה כנ"ל וכן זהו שפיכות דמים שכן הדם נשפך מבשרו ונעשה חיוור וענשו ל"ע דמו ישפך שאין לו חלק לעוה"ב וה' יצילנו מהעוון הרע והמר הזה אכי"ר.

[כבוד שמים]

הערה נוספת שיש לדון בה בכובד ראש: ידוע המעשה על ר' ישראל שחיבר את שלושת תלמידיו הגדולים ר' איצל'ה האלטר מקלם ור' נפתלי אמסטרדם ללמוד בחבורה על דרך 'מידות' וכבוד מופלג זה לזה. וכשעקב אחרי לימודם, ביטל את התכנית, כי זה יצא יותר מדי מתוק. (מקוה ושאני מדייק). וכן אנו מוצאים בש"ס שהאמוראים מדברים זה עם זה בעקיצות. וכאן יש גבול בין עוקצנות מתוך רוח טובה בלא מידות רעות, אלא מתוך חריפות הדעת, ובין שמחה לאיד ואהבת השפלת הזולת.
אם יתפתח דיון בענין זה, יהיה לתועלת רבה.

ניתן לתרגם אולי את דבריך, שהלימוד צריך להיות בחריפות, ("מורעל" בלשון הגרי"ס), אבל החריפות צריכה להיות ה'כלי' שמגיש את הלימוד, ולא עסק של התנצחות.
עוד נקודה שיש בחריפות פנים אל פנים הרבה הבעות ומערכת משא ומתן המקהים את העוקץ ומביאים ל'והב בסופה' משא"כ בהתכתבות צריך יותר תשומת לב לזה.
נקודה נוספת הקיימת בהתכתבות בשם שאינו מוכר כל כך, שהעוקצנות היא מכה רעהו בסתר, ואין לאדם מגבלות נימוס טבעי שיעצרו אותו בזמן.
אקוה שתתגשם תקוותך בענין התועלת.

[יונה בן יעקב]

מה באמת גדרי ההלכה של מכה רעהו בסתר, עד כמה שנוגע להתכתבות בפורום?

[אריך]

השאלה היא: האם יש ענין להגיע למצב שמי שכותב שטויות בפורום יקבל על הראש?

[אריך]

מה באמת גדרי ההלכה של מכה רעהו בסתר, עד כמה שנוגע להתכתבות בפורום?

נראה לי שהרב כבוד שמים נקט "מכה רעהו בסתר" אגב שטפיה, כי ברור ששם מדובר שמספר בגנותו, בהזכרת שמו. ה'סתר' האמור שם אינו הסתרת שם המתגנה.
מה שכן מהווה בעיה הלכתית בכתיבה פוגעת הוא אונאת דברים. וגם זה צריך ללבן את הגדרים, כי לא כל מצב שהשני מצטער בגללי, אני נכשל באונאה.

[לחזות בנועם]

אני חושב שהרבה פעמים אדם כותב משהו ומכיוון שהצד השני רואה זאת על הכתב, ולא בפנים מול פנים, יכול אותו אחד לחשוב שעקצו אותו, ובאמת, המטרה לא היתה כזו, וזה החיסרון בהתכתבות, ולכן טוב שאסרו גדולי הדור את הsms כי הוא יכול לגרום להרבה בעיות בשלום בית, האשה, נראה לה שהבעל עקץ, ואז מחזירה גם היא הודעה עוקצת ואין לדבר סוף.
ולכן כדאי לקרוא כמה פעמים את ההודעה כדי להבין מתוך מה היא נבעה, ואם לא מבינים גם אחרי פעמים, ונראה שהחבר עקץ, ישאלהו בפרטי או היותר קשה אבל ההכי טוב 'ונפשי כעפר לכל תהיה' וזוכה הוא שתולה ארץ על בלימה.
שנזכה לעבוד את ה' באמת ולהגיע למעלות אלו, וגם אם התווכחנו נקיים את הכלל 'את והב בסופה'.

[שלום]

אני חושב שהרבה פעמים אדם כותב משהו ומכיוון שהצד השני רואה זאת על הכתב, ולא בפנים מול פנים, יכול אותו אחד לחשוב שעקצו אותו, ובאמת, המטרה לא היתה כזו, וזה החיסרון בהתכתבות, ולכן טוב שאסרו גדולי הדור את הsms כי הוא יכול לגרום להרבה בעיות בשלום בית, האשה, נראה לה שהבעל עקץ, ואז מחזירה גם היא הודעה עוקצת ואין לדבר סוף.
ולכן כדאי לקרוא כמה פעמים את ההודעה כדי להבין מתוך מה היא נבעה, ואם לא מבינים גם אחרי פעמים, ונראה שהחבר עקץ, ישאלהו בפרטי או היותר קשה אבל ההכי טוב 'ונפשי כעפר לכל תהיה' וזוכה הוא שתולה ארץ על בלימה.
שנזכה לעבוד את ה' באמת ולהגיע למעלות אלו, וגם אם התווכחנו נקיים את הכלל 'את והב בסופה'.

סליחה שאני קצת מסיט את הענין מתוכנו ומהעיקרי
אבל הסיבה שגדולי ישראל אסרו את ההסמס אינה משום שלום בית אלא דברים מסוכנים וחמורים בהרבה

[מרן קודש קודשים]

אם כבר הזכרת את המושג אהבת חינם, כאן המקום להסתייג ממנו. כי אין אהבת חינם, האהבה נובעת ממקום אמיתי. אהבה בין אחים לא נקראת אהבת חינם, וכך גם אהבה בין יהודים. מאותה סיבה שהשנאה היא בחינם, האהבה היא לא כך.

לבך אמר לך? כך ידוע משם הראי"ה קוק שטבע מושג זה. בפשוטו 'אהבת חנם' שייך במי שגמלו רעה והוא תחת אשר ישטננו - אוהבו כמקדם ויותר, ואף שאסור ליטור שנאה, מ"מ מנא לך שמחויב לאהוב את שונאיו. ועוד יש לפלפל ע"פ היסוד של 'כמים הפנים לפנים' המבואר בתוס' בב"מ לענין שנאת הרשעים ודין מצוה בשונא בטעינה.

לא מצאנו בשום מקום עד 1948 את המושג "אהבת חינם"!!!!
ויעוי' מה שפירש"י על שנאת חינם ששונא בלי סיבה של ראה בו דבר עבירה, ולא שייך זה גבי אהבה!

מצאנו גם מצאנו את המושג לפני כן והראי"ה השתמש בו אך הוא אינו המקור למשפט המפורסם שאומרים בשמו אלא של הרבי מדרוהוביץ' שהיה בקשרים קרובים עימו: http://www.orhaorot.022.co.il/BRPortal/ ... rc=1342283

[מוטי]

מצאנו גם מצאנו את המושג לפני כן והראי"ה השתמש בו אך הוא אינו המקור למשפט המפורסם שאומרים בשמו אלא של הרבי מדרוהוביץ' שהיה בקשרים קרובים עימו: http://www.orhaorot.022.co.il/BRPortal/ ... rc=1342283

אז המשפט הוא לא מ1948 אלא מ1924

[אלימלך]

חשוב ג"כ שמי שסבור שנכתבה נגדו הודעה עוקצנית שיפנה לכותב ההודעה או שידווח עליה.

[יהודי]

יש כאן בעיה עקרונית, לא לענין שהמנהל יהיה כאן הגננת, דברים מסוג זה צריך הציבור להבין לבד ולהתנהג באופן בוגר ואחראי.

[ראובן]

יש כאן בעיה עקרונית, לא לענין שהמנהל יהיה כאן הגננת, דברים מסוג זה צריך הציבור להבין לבד ולהתנהג באופן בוגר ואחראי.

ומה נעשה שיש כאלה שלא מבינים לבד? איך נגרש אותם. או שאין ברירה אלא לסבול את כולם. ומ"מ הבעייה אינה רק בהודעות עוקצניות אלא בחשדות בכשרים והודעות שאינם קשורות לנושא השאלה.

[דוד ריזל (הפרסומאי)]

הזכירו כאן את דרך הלימוד שעליה נאמר אפילו אב ובנו רב ותלמידו נעשים כאויבים בשער, והב בסופה. ולכאורה זה היתר להילחם על האמת שבתורה. הוזכר כאן חילוק בין כתיבה לדיבור.
יתכן עוד לומר, שבדורנו אצל אנשים פשוטים דרך זו לא כ"כ שייכת.
ידועים מעשיות מחסידי קוצק איך שהם היו שנונים ויסרו איש את רעהו בתוכחות נוקבות.
הבאתי בפורום פעם מאמר בהקשר זה,
הרב מקוצק זי"ע אמר:
"שלח לך אנשים", תשלח ממך את האנושיות, זו המחשבה שעוצרת אותך בעבודת ה' - "זה לא אנושי, זה לא נימוסי".
הוסיף ע"כ האדמו"ר מסלונים שליט"א:
את זה אמר הרבי מקוצק לאנשיו בדור ההוא. שהיו - חצי איש חצי מלאך, איש כזה כשישליך את האנושיות יהיה כולו מלאך.
אך בדורנו - שהאנשים הם חצי איש חצי בהמה. אוי ואבוי אם ישליך את האנושיות והנימוס, הוא יישאר מסכן רק בהמה ...

[איש]

יש כאן בעיה עקרונית, לא לענין שהמנהל יהיה כאן הגננת, דברים מסוג זה צריך הציבור להבין לבד ולהתנהג באופן בוגר ואחראי.

הבעיה שיש כאלה שלא מבינים בשכלם הקט.
או יש כאלה שמצטטים בלי להסביר מה הם בדיוק רוצים? ובאים לאחמ"כ בטענות חבל.

[מנהל א']

לבקשתם של עשרות מחו"ר הפורום, ובאישור המנהל הראשי, בתקופה הקרובה נשתדל לסנן יותר את ההודעות הנכתבות בפורום, למען ולרווחת כלל המשתמשים.
כל הודעה שהיא מהווה הודעה טרחנית, דהיינו, שאין בה בכדי להוסיף על הנושא הנידון, והיא מהווה רק חזרה על דברים שכבר נאמרו [כמובן, לא סיכום קצר של טענות, אלא חזרה וכפילות בצורה מוגזמת], וכדומה, תמחק.
כמו כן הודעה שיש בה דברי קינטור [אתה לא יודע לקרוא?!] וכ"ש דברי פגיעה ועלבון, תערך או תמחק לאלתר. אפשר להתווכח בצורה מכובדת [כפי שממילא נוהגים רוב מוחלט של המשתמשים] ולהביע גם דעה נחרצת, ללא ירידה לפסים אישיים.
בהיות וכמדומה שנוהג זה יועיל מאד למשתמשי הפורום, נבקש את עזרת החו"ר, הן בפן הטכני, לדווח על כל הודעה שסותרת את הנ"ל, והן ברמה המהותית, שלא להגרר לתגובות אמוציונליות אלא לדווח עליהם עד שייערכו או יימחקו.
הנ"ל אמור כמובן גם לגבי הודעות שאין רוח חכמים נוחה מהם.

כמו כן לכל הערה/בקשה/השגה ניתן לפנות למנהלים, שיענו בשמחה ובחפץ לב.

בברכת התורה וכוח"ט

[איש גלילי]

בענין אהבת חנם - היה שגור על לשונו של הרה"ק מוהר"י מויז'ניץ (בעל אהבת ישראל) זצללה"ה: אני מעדיף להכשל באהבת חנם מאשר להכשל בשנאת חנם.

[נדיב לב]

יש הטוענים שבדרך כלל אוהבי ישראל 'המובהקים' הם אותם אלה שונאי המקום. כמובן לא צדיקים אמיתיים.

[יהודה1]

יש הטוענים שבדרך כלל אוהבי ישראל 'המובהקים' הם אותם אלה שונאי המקום. כמובן לא צדיקים אמיתיים.

אתה מתכוין ש"אוהבי ישראל" שהם שונאי המקום לא מדובר בכאלה שבכל ענייניהם הם צדיקים אמיתיים? חשוב להדגיש את זה. נראה לי שהמשפט הוא בשם הבריסקער רב שאמר שמי שמדבר על אהבת ישראל ואהבת ארץ ישראל הם בדרך כלל שונאי ה' ושונאי תלמידי חכמים.