איך נוהגים היום לגבי חליבה בשבת במשק חרדי

בן ישיבה

משתמש ותיק
השאלה היא איך חולבים באופן שאין חילול שבת, ובד בבד יוכלו להשתמש עם החלב, ולא יהא בזה איסור דש,
התעוררתי לכך מאחר שהייתי בשבת במושב יסודות וראיתי שחולבים בשבת, שאלתי לאחד אמר לי שיש בזה היתר,
והשאלה אם זה גם לפי החזון איש
 

אחד התלמידים

משתמש ותיק
ביסודות יש היום מערכת אטומטי והבהמות חולבות עצמן בלי שום התערבות בני אדם. היה פעם כתבה על זה ביתד נאמן, וראיתי זה בעצמי. מרגילין הפרות ללכת מעצמן למכונות חליבה והכל נעשה ע"י מערכת רובטי ממוחשבת.
מסתמא אפשר לקבל יותר פרטים מאחראי על משק החלב: ר' אלעזר בר זאב, 0507355114
 

כבוד שמים

משתמש ותיק
ביחס לשאלה אם זה גם לפי החזו"א.
הרי החזו"א עצמו היקל בהסכמת הגרח"ע להשתמש במכונת חליבה, ומכונת החליבה בקיבוץ ח"ח נבנתה לפי הנחיותיו המפורטות.
 

בן ישיבה

משתמש ותיק
פותח הנושא
האם יש למישהו מידע לגבי שאר מחלבות,
לדוגמא בבית חלקיה קוממיות, האם יש איזה הנחיה מסודרת על זה
 

אחד התלמידים

משתמש ותיק
בקוממיות מסתמא אין שום רפתות. שלא כמו יסודות שיש רפת גדולה משותף לכל המושב בקוממיות היו כמה רפתות קטנות פרטיות, והיום עקב דרישות החוק לא משתלם להחזיק רפת קטנה. לפני איזה שנים היית בקוממיות ושמעתי שנשאר רק רפת אחת ולא מסתבר שתחזיק מעמד. לא ידוע לי המצב בבית חלקיה, אבל מסתמא זה דומה לקוממיות.
 

בן ישיבה

משתמש ותיק
פותח הנושא
אחד התלמידים אמר:
בקוממיות מסתמא אין שום רפתות. שלא כמו יסודות שיש רפת גדולה משותף לכל המושב בקוממיות היו כמה רפתות קטנות פרטיות, והיום עקב דרישות החוק לא משתלם להחזיק רפת קטנה. לפני איזה שנים היית בקוממיות ושמעתי שנשאר רק רפת אחת ולא מסתבר שתחזיק מעמד. לא ידוע לי המצב בבית חלקיה, אבל מסתמא זה דומה לקוממיות.
בבית חלקיה יש 2 רפתות
בקוממיות אם אני לא טועה יש רפת
 
אגב דאיירינן בד' החזו"א לענין חליבה,] נתקשיתי שם בדבריו שהאריך שם ב' היתרים הא' אם הולך לאיבוד כד' הראשונים שהתירו, והב' ע"י עכו"ם, ולכאו' צ"ע דמשמע בדבריו שע"י עכו"ם לא הצריך שיהיה גם לאיבוד, ולכאו' מבו' בפוסקים וכן ד' המשנ"ב דכל היכא דאפשר לשנויי משנינן וא"כ מ"ט לא הצריך באופן שחולב ע"י עכו"ם שיהיה גם לאיבוד, אשמח לשמוע הסבר בענין זה.
 

בן עזאי

משתמש ותיק
אגב דאיירינן בד' החזו"א לענין חליבה,] נתקשיתי שם בדבריו שהאריך שם ב' היתרים הא' אם הולך לאיבוד כד' הראשונים שהתירו, והב' ע"י עכו"ם, ולכאו' צ"ע דמשמע בדבריו שע"י עכו"ם לא הצריך שיהיה גם לאיבוד, ולכאו' מבו' בפוסקים וכן ד' המשנ"ב דכל היכא דאפשר לשנויי משנינן וא"כ מ"ט לא הצריך באופן שחולב ע"י עכו"ם שיהיה גם לאיבוד, אשמח לשמוע הסבר בענין זה.
שולחן ערוך אורח חיים הלכות שבת סימן שה סעיף כ
מותר לומר לאינו יהודי לחלוב בהמתו בשבת משום לא'] צער בעלי חיים שהחלב מצערה, והחלב אסור לב'] בו ביום. וי"א שצריך לקנותו מן האינו יהודי * בדבר מועט, שלא יהא נראה [ח] לג'] ח'} כחולב לצורך ישראל.
 
שולחן ערוך אורח חיים הלכות שבת סימן שה סעיף כ
מותר לומר לאינו יהודי לחלוב בהמתו בשבת משום לא'] צער בעלי חיים שהחלב מצערה, והחלב אסור לב'] בו ביום. וי"א שצריך לקנותו מן האינו יהודי * בדבר מועט, שלא יהא נראה [ח] לג'] ח'} כחולב לצורך ישראל.
אמת שכן פסק השו"ע אבל כונתי לשאול לפי מה שמבו' בשעה"צ סי' שכ"ה ס"ג בשם החיי אדם שאף במקום צעב"ח צריך לעשות שיהיה שלא ע"י מלאכה גמורה ולא סגי בשבות א' ומבו' שם שמחויב להפסיד דמים בשביל זה, ובאמת השו"ע גופי' לא ברירא אם ס"ל לההיתר של איבוד (שזה נתבאר בראשונים הרמב"ןו והרשב"א כמו שהביא החזו"א שם) ולא היה לפניו אבל החזו"א גופי' שפסק כן א"כ ע"י עכו"ם צריך ג"כ לעשות שיהיה לאיבוד ונראה מדבריו שסגי ע"י עכו"ם לחוד שזהו שבות א' ולא הצריך להוסיף עוד שבותים וזה צ"ע.
 
חלק עליון תַחתִית