אגב דאיירינן בד' החזו"א לענין חליבה,] נתקשיתי שם בדבריו שהאריך שם ב' היתרים הא' אם הולך לאיבוד כד' הראשונים שהתירו, והב' ע"י עכו"ם, ולכאו' צ"ע דמשמע בדבריו שע"י עכו"ם לא הצריך שיהיה גם לאיבוד, ולכאו' מבו' בפוסקים וכן ד' המשנ"ב דכל היכא דאפשר לשנויי משנינן וא"כ מ"ט לא הצריך באופן שחולב ע"י עכו"ם שיהיה גם לאיבוד, אשמח לשמוע הסבר בענין זה.