ד' אמות של אדם קונה לו

פיניפיני

משתמש ותיק
מעשה בכולל שאברך הביא 'תיקון' [היינו מזונות ו'לחיים'] לרגל הולדת בתו לכוללו וכשנשאר רק בורקס אחד בצלחת הגיע אברך קרוב אל הצלחת ואז הגיע מאחוריו אברך קצת יותר אגרסיבי וחטף את הבורקס עוד לפני שהאברך הראשון הספיק להגיע אליו, השאלה היא האם האברך הראשון יכול לטעון שקנהו בד' אמותיו כיון שהגיע ראשון או לא
[הסיפור לא היה.... ולחידודא מילתא ולעיונא הוא]
 

יחיאל סבר

משתמש ותיק
פיניפיני אמר:
מעשה בכולל שאברך הביא 'תיקון' [היינו מזונות ו'לחיים'] לרגל הולדת בתו לכוללו וכשנשאר רק בורקס אחד בצלחת הגיע אברך קרוב אל הצלחת ואז הגיע מאחוריו אברך קצת יותר אגרסיבי וחטף את הבורקס עוד לפני שהאברך הראשון הספיק להגיע אליו, השאלה היא האם האברך הראשון יכול לטעון שקנהו בד' אמותיו כיון שהגיע ראשון או לא
[הסיפור לא היה.... ולחידודא מילתא ולעיונא הוא]
לכאו' גם בלעדי תשובתו של "מעל הסטנדרט"
י"ל שבמקום שנתנו לכולם אפשרות קניה לא מועיל קנין ד' אמות 
וכמו שבמציאה לא מועיל...
 

מעל הסטנדרט

משתמש ותיק
דער עמעס אמר:
בלא"ה הראשון הרי לא חשב לקנות בקנין ד' אמות.
חצרו של אדם קונה לו שלא מדעתו כמבואר בחו"מ סי' ר, ומנין לך שד' אמות לא קונות שלא מדעת.
 
 

דער עמעס

משתמש רגיל
מעל הסטנדרט אמר:
דער עמעס אמר:
בלא"ה הראשון הרי לא חשב לקנות בקנין ד' אמות.
חצרו של אדם קונה לו שלא מדעתו כמבואר בחו"מ סי' ר, ומנין לך שד' אמות לא קונות שלא מדעת.
 
בבא מציעא י
ואי אמרת ארבע אמות של אדם קונות לו בכל מקום נקנו ליה ארבע אמות דידיה הכא במאי עסקינן דלא אמר אקני ואי תקון רבנן כי לא אמר מאי הוי כיון דנפל גלי דעתיה דבנפילה ניחא ליה דנקני בארבע אמות לא ניחא ליה דנקני

 

מעל הסטנדרט

משתמש ותיק
ידעתי שכונתן לסוגיא, אכן אתה צודק בזה, אבל לא לפירוש חלק מהראשונים שם [כמדומה הר"ן] שביאר דהתם אינו קונה בד' אמות לא משום שלא כיון לקנות בהם, אלא דמאחר שכיון לקנות בקנין אחר מימלא חשוב כאו' אי אפשי בתקנת חכמים של קנין ד' אמות, ולפי"ז בלא כיון לקנות בקנין אחר קונה בד' אמות שלא מדעתו.
 

רז בן ציון

משתמש רגיל
לכאו' גם פה כיון לקנות בהגבהה.
ואת"ל שלא כיון לקנות כלל, אלא להנות באכילה, פשיטא שלא יקנה בד"א.
 

מעל הסטנדרט

משתמש ותיק
רז בן ציון אמר:
לכאו' גם פה כיון לקנות בהגבהה.
ואת"ל שלא כיון לקנות כלל, אלא להנות באכילה, פשיטא שלא יקנה בד"א.

דוקא כשכיון לקנות בדבר אחר, מגרע את קנין ד' אמות, יש לזה מקור החפש לך אותו.
 

שמח בחור

משתמש ותיק
מעל הסטנדרט אמר:
דוקא כשכיון לקנות בדבר אחר, מגרע את קנין ד' אמות, יש לזה מקור החפש לך אותו.
יש שיטה כזו, רק שהשולחן ערוך פוסק שזה לא יגרע מה שמתכווין לקנין אחר
 

ששמואל

משתמש ותיק
לענ"ד לכאורה לא קנה מטעמא אחרינא.
אדם שמביא לחיים לבית הכנסת הוא לא מתכוון להקנות אותם למתפללים אלא לתת להם לאכול , והראיה שאם אחד יבוא ויעשה קניין הגבהה על הכל וייקח הביתה לא מהני משום דלאו אדעתא דהכי הסכים בעל השמחה להביא את ה"מזונות" לכולל (רק שבד"כ אם מישהו לוקח בורקס לאשתו יש על זה מחילה).
יש נדון מפורסם האם בחור שהזיק לחבירו יכול לשלם לו מהאוכל של הישיבה (ישיב לרבות סובין) או להביא לו מנה בחתונה (החתונות בעבר התקיימו באולם שמחות והאולם דאג להביא מנות אוכל משובחות למשתתפי החתונה.....) ואותו נדון יש האם אפשר לקיים משלוח מנות באוכל של הישיבה והתשובה היא כנ"ל, כשאחד מביא אוכל באירוע או בישיבה הוא לא מקנה אותו לסועדים אלא נותן להם זכות אכילה.
ואם כן לא שייך לדון כאן מצד הלכות קניינים.
מה שיש לדון לפי"ז האם אברך שלקח למקום בורקס ובא מישהו ולקח את זה אי מותר לכתחילה, אי חשיב רשע (דלא גרע מעני המהפך לדעת רש"י) או הוי גזלן גמור.
 

מעל הסטנדרט

משתמש ותיק
שמח בחור אמר:
מעל הסטנדרט אמר:
דוקא כשכיון לקנות בדבר אחר, מגרע את קנין ד' אמות, יש לזה מקור החפש לך אותו.
יש שיטה כזו, רק שהשולחן ערוך פוסק שזה לא יגרע מה שמתכווין לקנין אחר

"ישמחו בחורים וגילו צדיקים". כונתך כנראה לשו"ע סי' רסד[חו"מ] אכן שם איירי לענין קנין חצר, אולם גבי קנין ד' אמות זו גמ' מפורשת שאם כיון לקנין אחר, ודאי שאינו קונה, וביאר הר"ן משום דשאני קנין ד' אמות דהוי דרבנן, והילכך כיון שחשב לקנין אחר, הוי כאומר אי אפשי בתקנת חכמים.
 
 

מעל הסטנדרט

משתמש ותיק
ששמואל אמר:
לענ"ד לכאורה לא קנה מטעמא אחרינא.
אדם שמביא לחיים לבית הכנסת הוא לא מתכוון להקנות אותם למתפללים אלא לתת להם לאכול , והראיה שאם אחד יבוא ויעשה קניין הגבהה על הכל וייקח הביתה לא מהני משום דלאו אדעתא דהכי הסכים בעל השמחה להביא את ה"מזונות" לכולל (רק שבד"כ אם מישהו לוקח בורקס לאשתו יש על זה מחילה).
יש נדון מפורסם האם בחור שהזיק לחבירו יכול לשלם לו מהאוכל של הישיבה (ישיב לרבות סובין) או להביא לו מנה בחתונה (החתונות בעבר התקיימו באולם שמחות והאולם דאג להביא מנות אוכל משובחות למשתתפי החתונה.....) ואותו נדון יש האם אפשר לקיים משלוח מנות באוכל של הישיבה והתשובה היא כנ"ל, כשאחד מביא אוכל באירוע או בישיבה הוא לא מקנה אותו לסועדים אלא נותן להם זכות אכילה.
ואם כן לא שייך לדון כאן מצד הלכות קניינים.
מה שיש לדון לפי"ז האם אברך שלקח למקום בורקס ובא מישהו ולקח את זה אי מותר לכתחילה, אי חשיב רשע (דלא גרע מעני המהפך לדעת רש"י) או הוי גזלן גמור.
צודק הנידון שהעלתה גבי משלוח מנות "אוכל של ישיבה" הוי נידון בפוסקים ולמעשה כולם כתבו שתלוי במח' רמ"א וט"ז באבהע"ז סי' כה שנחלקו אם אורח אפשר לו לקדש באוכל שמקבל.
ולענין עני המהפך, לא נפסק כרש"י כמדומה בסי' רלח, [פלוס מינוס זה שם]
 
 

שייגניסט

משתמש ותיק
מעל הסטנדרט אמר:
דער עמעס אמר:
בלא"ה הראשון הרי לא חשב לקנות בקנין ד' אמות.
חצרו של אדם קונה לו שלא מדעתו כמבואר בחו"מ סי' ר, ומנין לך שד' אמות לא קונות שלא מדעת.

מפורש דלא אמרינן חצרו של אדם קונה לו אלא בחצר המשתמרת ונפסק ברמב''ם טוש''ע שם וכולל זה מקום שימוש לרבים ואינו חצר המשתמרת
 

שמח בחור

משתמש ותיק
מעל הסטנדרט אמר:
שמח בחור אמר:
מעל הסטנדרט אמר:
דוקא כשכיון לקנות בדבר אחר, מגרע את קנין ד' אמות, יש לזה מקור החפש לך אותו.
יש שיטה כזו, רק שהשולחן ערוך פוסק שזה לא יגרע מה שמתכווין לקנין אחר

"ישמחו בחורים וגילו צדיקים". כונתך כנראה לשו"ע סי' רסד[חו"מ] אכן שם איירי לענין קנין חצר, אולם גבי קנין ד' אמות זו גמ' מפורשת שאם כיון לקנין אחר, ודאי שאינו קונה, וביאר הר"ן משום דשאני קנין ד' אמות דהוי דרבנן, והילכך כיון שחשב לקנין אחר, הוי כאומר אי אפשי בתקנת חכמים.
גבי ד' אמות יש בשולחן ערוך חושן משפט סימן רס"ח סעיף א'.
 
כל מציאה שאמרנו שהיא של מוצאה, אינו זוכה בה עד שתגיע לידו או לרשותו. אבל אם ראה את המציאה, אפילו נפל עליה, ובא אחר והחזיק בה, זה שהחזיק בה זכה בה. הגה: ודווקא בר"ה, אבל במקום שארבע אמות קונות, קנה, ולא גרע משום דנפל עליה (טור וב"י בשם הרי"ף והרא"ש וכן נ"ל דעת הרמב"ם ור"ן בשם הרא"ה). ודלא כיש חולקין (ר"ן בשם הרשב"א ונ"י פ"ק דמציעא והמ"מ בפי"ז לדעת הרמב"ם). 

 
 

שמח בחור

משתמש ותיק
שייגניסט אמר:
מעל הסטנדרט אמר:
דער עמעס אמר:
בלא"ה הראשון הרי לא חשב לקנות בקנין ד' אמות.
חצרו של אדם קונה לו שלא מדעתו כמבואר בחו"מ סי' ר, ומנין לך שד' אמות לא קונות שלא מדעת.

מפורש דלא אמרינן חצרו של אדם קונה לו אלא בחצר המשתמרת ונפסק ברמב''ם טוש''ע שם וכולל זה מקום שימוש לרבים ואינו חצר המשתמרת
אם לא שמת לב, דובר כאן על קניין ד' אמות.
 
 

שייגניסט

משתמש ותיק
שמח בחור אמר:
שייגניסט אמר:
מעל הסטנדרט אמר:
חצרו של אדם קונה לו שלא מדעתו כמבואר בחו"מ סי' ר, ומנין לך שד' אמות לא קונות שלא מדעת.

מפורש דלא אמרינן חצרו של אדם קונה לו אלא בחצר המשתמרת ונפסק ברמב''ם טוש''ע שם וכולל זה מקום שימוש לרבים ואינו חצר המשתמרת
אם לא שמת לב, דובר כאן על קניין ד' אמות.

אם לא שמת לב עניתי ל''מעל הסטנדרט'' שהשיב מצד חצרו שלצאדם קונה לו ודו''ק.!
 

שמח בחור

משתמש ותיק
שייגניסט אמר:
שמח בחור אמר:
שייגניסט אמר:
מפורש דלא אמרינן חצרו של אדם קונה לו אלא בחצר המשתמרת ונפסק ברמב''ם טוש''ע שם וכולל זה מקום שימוש לרבים ואינו חצר המשתמרת
אם לא שמת לב, דובר כאן על קניין ד' אמות.

אם לא שמת לב עניתי ל''מעל הסטנדרט'' שהשיב מצד חצרו שלצאדם קונה לו ודו''ק.!
לא מדויק. הוא דיבר לגבי דעת בקניין, שבזה אין כל כך מקור, לדמות או לחלק בין ד' אמות לחצר. אתה דיברת לגבי משתמרת וטענת שד' אמות אינם קונים אם אינם משתמרים לו. ואם נאמר שיש דין משתמרת בד' אמות אם כן בטל דין ד' אמות.
 
 

איש ווילנא

משתמש ותיק
הכולל הוא רשות השותפים
ואין קונה בו בד' אמות
ורק בסמטה שהוא רשות לכל המשתמש
זוכה בו בד' אמות [ולמעלה משהו הזכיר שברשות הרבים אין קונה בד"א ולא הבנתי מה שייך לכאן]

[זאת מלבד שיש לומר שאין דעת הנותן שיזכו בו בד' אמות
כי רוצה שישתמשו בזה כדרך בני אדם]
 

שייגניסט

משתמש ותיק
שמח בחור אמר:
שייגניסט אמר:
שמח בחור אמר:
אם לא שמת לב, דובר כאן על קניין ד' אמות.

אם לא שמת לב עניתי ל''מעל הסטנדרט'' שהשיב מצד חצרו שלצאדם קונה לו ודו''ק.!
לא מדויק. הוא דיבר לגבי דעת בקניין, שבזה אין כל כך מקור, לדמות או לחלק בין ד' אמות לחצר. אתה דיברת לגבי משתמרת וטענת שד' אמות אינם קונים אם אינם משתמרים לו. ואם נאמר שיש דין משתמרת בד' אמות אם כן בטל דין ד' אמות.

היא גופא זו תשובתי שחלוק דין חצרו של אדם לדין ארבע אמות לשיטתיה שרוצה לדמות שקונות לו דשאני חצרו שיש דין דדוקא בחצר המשתמרת וגם שם הסברא כי אם אינה משתמרת אין דעת בקנין ואם תימצי לומר דדמי אם כן ראיה ופירכא לדעתיה דנמצא שלא קונה ודו''ק.
 

מעל הסטנדרט

משתמש ותיק
איש ווילנא אמר:
הכולל הוא רשות השותפים
ואין קונה בו בד' אמות
ורק בסמטה שהוא רשות לכל המשתמש
זוכה בו בד' אמות [ולמעלה משהו הזכיר שברשות הרבים אין קונה בד"א ולא הבנתי מה שייך לכאן]

[זאת מלבד שיש לומר שאין דעת הנותן שיזכו בו בד' אמות
כי רוצה שישתמשו בזה כדרך בני אדם]

אם כולל הוא רשות השותפים אזי יקנה מדין חצר השותפין, ברם כולל אינו חצר של האברכים זה פשוט.
 

איש ווילנא

משתמש ותיק
מעל הסטנדרט אמר:
איש ווילנא אמר:
הכולל הוא רשות השותפים
ואין קונה בו בד' אמות
ורק בסמטה שהוא רשות לכל המשתמש
זוכה בו בד' אמות [ולמעלה משהו הזכיר שברשות הרבים אין קונה בד"א ולא הבנתי מה שייך לכאן]

[זאת מלבד שיש לומר שאין דעת הנותן שיזכו בו בד' אמות
כי רוצה שישתמשו בזה כדרך בני אדם]

אם כולל הוא רשות השותפים אזי יקנה מדין חצר השותפין, ברם כולל אינו חצר של האברכים זה פשוט.

אם כולל הוא רשות השותפין אין עדיפות לאחד על חברו ושנייהם זכו בשווה או שכל בני הכולל יזכו. [אלא שאינו כן שלא הרשה אותם לזכות בדרך זו]
ולעצם הענין בתי כנסת וכל כיוצא בזה מבואר במגילה ריש בני העיר שיש הבדל בין בתי כנסת של כפרים וכרכים ושל כפרים שייך לבני הכפרים ושל כרכים זה מחלוקת בראשונים ואין כאן מקום להכנס לזה
והפשיטות שאתה אומר בעיני איננה נכונה כלל.
 

מעל הסטנדרט

משתמש ותיק
איש ווילנא אמר:
מעל הסטנדרט אמר:
איש ווילנא אמר:
הכולל הוא רשות השותפים
ואין קונה בו בד' אמות
ורק בסמטה שהוא רשות לכל המשתמש
זוכה בו בד' אמות [ולמעלה משהו הזכיר שברשות הרבים אין קונה בד"א ולא הבנתי מה שייך לכאן]

[זאת מלבד שיש לומר שאין דעת הנותן שיזכו בו בד' אמות
כי רוצה שישתמשו בזה כדרך בני אדם]

אם כולל הוא רשות השותפים אזי יקנה מדין חצר השותפין, ברם כולל אינו חצר של האברכים זה פשוט.

אם כולל הוא רשות השותפין אין עדיפות לאחד על חברו ושנייהם זכו בשווה
ולעצם הענין בתי כנסת וכל כיוצא בזה מבואר במגילה ריש בני העיר שיש הבדל בין בתי כנסת של כפרים וכרכים ושל כפרים שייך לבני הכפרים ושל כרכים זה מחלוקת בראשונים ואין כאן מקום להכנס לזה
והפשיטות שאתה אומר איננה נכונה כלל.
נכון אתה צודק ברמ"א בחו"מ סי' רב כתב כי בית הכנסת הוא רשות השותפין של המתפללין, ברם בשו"ת תשובות והנהגות ח"א סי' תתיט  כתב כי בתי כנסיות של ימנו שרשומים על שם אדם או עמותה א"כ הבעלות היא למי שרשום על שמו.
ולענין חצר השותפין האם קונה דוקא לשניהם, או אף לאחד מהם באנו למח' קצות ונתיבות סי' רס, ע"ש.
 
 

איש ווילנא

משתמש ותיק
מעל הסטנדרט אמר:
נכון אתה צודק ברמ"א בחו"מ סי' רב כתב כי בית הכנסת הוא רשות השותפין של המתפללין, ברם בשו"ת תשובות והנהגות ח"א סי' תתיט  כתב כי בתי כנסיות של ימנו שרשומים על שם אדם או עמותה א"כ הבעלות היא למי שרשום על שמו.
ולענין חצר השותפין האם קונה דוקא לשניהם, או אף לאחד מהם באנו למח' קצות ונתיבות סי' רס, ע"ש.

נהנתי מהשליפה המידית
איך שלא יהיה. גם אם בית הכנסת רשות על שם אדם מסוים ושייך לאדם מסוים בכל מקרה קנין ד' אמות לא שייך כאן וכל הדיון כאן לא רלוונטי

ולענין חצר השותפין מה נחלקו הקצוה"ח והנתה"מ
הרי בדבר שנמסר לשנייהם וודאי שזוכים שנייהם ומה זה שייך לכאן
 

מעל הסטנדרט

משתמש ותיק
איש ווילנא אמר:
מעל הסטנדרט אמר:
נכון אתה צודק ברמ"א בחו"מ סי' רב כתב כי בית הכנסת הוא רשות השותפין של המתפללין, ברם בשו"ת תשובות והנהגות ח"א סי' תתיט  כתב כי בתי כנסיות של ימנו שרשומים על שם אדם או עמותה א"כ הבעלות היא למי שרשום על שמו.
ולענין חצר השותפין האם קונה דוקא לשניהם, או אף לאחד מהם באנו למח' קצות ונתיבות סי' רס, ע"ש.

נהנתי מהשליפה המידית
איך שלא יהיה. גם אם בית הכנסת רשות על שם אדם מסוים ושייך לאדם מסוים בכל מקרה קנין ד' אמות לא שייך כאן וכל הדיון כאן לא רלוונטי

ולענין חצר השותפין מה נחלקו הקצוה"ח והנתה"מ
הרי בדבר שנמסר לשנייהם וודאי שזוכים שנייהם ומה זה שייך לכאן

זה ודאי שלמעשה קנין ד' אמות לא שייך כן, כי בית הכנסת אינו סימטא שניתן בה ד' אמות, וכתבתי כן בהערה הראשונה שלי באשכול.
ולענין מח' הקצות ונתיבות, אם נחלקו אם אדם מקנה לאחד ע"י חצרו שיש לו בה שותפות אם אחר, האם יש בזה קנין חצר או לא, ואנוכי מבין כי מי ששם רוגלך לחלוקה אין פירוש הענין שמקנה כל רוגלך לכולם, אלא כל רוגלך מקנה לראשון שתופס.
אם כבודו חושב אחרת, מכבד.
 
חלק עליון תַחתִית