לשנה הבאה בירושלים הבנוי'.

[כבוד שמים]

מהו המקור להוספת "הבנוי'"?.

[אחד התלמידים]

אומרים שזה הוספה של הציונים.

[כבוד שמים]

מי אומר?

[יהודי]

ראה בהגדה של בריסק שכ"כ שם בשם הגרי"ז.

[יהודי]

פרט לכך שבמנגינה המקובלת זה מסתדר יותר טוב, ואולי רק אולי אותו ציוני שהמציא את זה עשה את זה עבור המנגינה.

[כבוד שמים]

מחיפוש מקופיא באוצר החכמה נראה שנוסח הבנוי' נפוץ בהגדות ובמחזורים יותר משאר נוסחאות הציונים.
נראה שהגרי"ז לא התכווין שהציונים המציאו את הנוסח, אלא שעלינו להשתמש בנוסח בלי 'הבנוי'" כדי להתרחק מהציונים.

[יהודי]

מחילה, אין שום התקרבות לציונים בנוסח "לשנה הבאה בי-ם הבנוי'ה" יותר מאשר סתם בי-ם, וכי הפריע לגרי"ז שקוראים לי-ם שלא בתוך החומות בשם י-ם? וכי זה התחיל בזמן הציונים? אם לא, מעניין מה הפריע לו, והאמת צריך לדעת אם באמת הפריע לו. גם צריך לברר שאם באמת הוא נוסח קדום וגם הגרי"ז הורה לשמטו האם הפריע גם לאביו הגר"ח, והאם רק בארץ הקודש.

[כבוד שמים]

ההתקרבות היא בכך, שהנוסח "לשנה הבאה בירושלים" לא מתאים למי שנמצא כבר בירושלים.
אלא שאנחנו מפרשים זאת על ירושלים האמיתית הרוחנית. שכלפי' אנחנו עדיין לא בירושלים.
ואכן נודה לך מאוד אם תצליח לברר כל מה שציינת שצריך לברר.

[יהודי]

לדבריך אדרבה, ודאי שצריך להזכיר "הבנוי'ה".

[אחד התלמידים]

מחיפוש מקופיא באוצר החכמה נראה שנוסח הבנוי' נפוץ בהגדות ובמחזורים יותר משאר נוסחאות הציונים.

האם מצאתם נוסח הבנוי' בספר ישן ממש.

[אריך]

אני מרגיש שזה מסוג הדברים שהיו יפים לשעתם, וכעת אין שום טעם להתעלם מהעובדה שאנו בירושלים, וכל מה שחסר הוא שהיא תהיה בנויה, וכל הפלפולים אך למותר.

[מנין]

האם היום ירושלים איננה בנויה?

[אריך]

תמהני עליך מנין, איך תסתדר כשתעמוד במנין הקרוב למנחה, ותאמר בצקון לחשך: ובנה אותה בקרוב בימיני בנין עולם. ובת קול תפוצץ כנגדך בתמיהה: "האם היום ירושלים איננה בנויה"?

[כבוד שמים]

בתפילה מבקשים שזה יהי' בנין עולם, שזה עדיין לא בנוי.

[אריך]

אני לא מבין כך. אלא הבקשה לבנות דבר שאינו בנוי, ומוסיפים גם שזה יהיה בנין מוחלט. ולשיטתך מה תסביר בברהמ"ז: ובנה ירושלים (או: ותבנה) עיה"ק במהרה בימינו.

[מנין]

אלא הבקשה לבנות דבר שאינו בנוי.

לא הבנתי כונתו.
ובהזדמנות זו תסביר גם את תפילת "נחם" - "ואת העיר .. והחֳרבה והבזויה והשוממה. האבלה מבלי בניה, והחריבה ממעונותיה, ... והשוממה מאין יושב"...

הוספה: כעת ראיתי שהרב אריך הסביר בדיוק תפילה זו באשכול מקביל, וברוך שכינתו לתמיהתו.

[יהודי]

הרב מנין, מה כוונת כבודו בשאלות אלו? וכי כבודו חושב שי-ם בנויה היום? וכי קשה להבין את הוספת "נחם"? וכי קשה להבין את השבר הגדול של העדר הבית בימינו אנו? אני תקווה שכבודו מהתל בציבור.

[מנין]

ר' יהודי אתה מתכוין להגיד שבמילה "ירושלים" רומזים לבית המקדש? יש מי שמפרש כך?

[יהודי]

מה הצד האחר? לגאולה? למסעדת קוריץ? לישיבת מיר?

[אבא לאחד]

מחיפוש מקופיא באוצר החכמה נראה שנוסח הבנוי' נפוץ בהגדות ובמחזורים יותר משאר נוסחאות הציונים.
נראה שהגרי"ז לא התכווין שהציונים המציאו את הנוסח, אלא שעלינו להשתמש בנוסח בלי 'הבנוי'" כדי להתרחק מהציונים.

לא הבנתי. מחיפוש מקופיא שלי בהיברו בוקס ובפרויקט השו"ת לא מצאתי ולו הגדה ישנה אחת עם הנוסח "הבנויה" ובכל אופן ברור שכן הוא ברוב ההגדות הישנות,שאותם הגרי"ז הכיר. למה לעוות את דברי הגרי"ז ולהוציאם מפשוטם?.

[כבוד שמים]

מחיפוש מקופיא באוצר החכמה נראה שנוסח הבנוי' נפוץ בהגדות ובמחזורים יותר משאר נוסחאות הציונים.
נראה שהגרי"ז לא התכווין שהציונים המציאו את הנוסח, אלא שעלינו להשתמש בנוסח בלי 'הבנוי'" כדי להתרחק מהציונים.

לא הבנתי. מחיפוש מקופיא שלי בהיברו בוקס ובפרויקט השו"ת לא מצאתי ולו הגדה ישנה אחת עם הנוסח "הבנויה" ובכל אופן ברור שכן הוא ברוב ההגדות הישנות,שאותם הגרי"ז הכיר. למה לעוות את דברי הגרי"ז ולהוציאם מפשוטם?.

לא הבנתי, מספיק שיש הגדה אחת או מחזור אחד עתיק באוצר החכמה, שבהם הנוסח הבנוי', ואין שום טעם לפשוטם של דברי הגרי"ז.

[אבא לאחד]

יש או לא? אני לא מצאתי.
אך מ"מ עדין דברי הגרי"ז כפשוטם כי הנוסח המקובל היה בלי הבנויה והשתנה מחמת הציונות שהיתה בליבם של המדפיסים גם אם היה להם זקן ופיאות ארוכים. (ושיש גם היום בליבם של הרבה חרדים לדבר ה' במינון כזה או אחר. כמבואר בכמה אשכולות כאן.)

[מנין]

מה הצד האחר?

לעיר ירושלים

[כבוד שמים]

בספר מבוא התלמוד לר"ש בן חפני גאון שסיים ספרו "סיימתי ספר זה בתאריך.... בירושלים, לשנה הבאה בירושלים הבנויה! כמו"כ בהרבה הגדות שנדפסו בירושלים במאה שנים האחרונות עוד לפני הקמת המדינה כבר מופיע נוסח זה, וכן בהגדות חסידות רוז'ין וצאנז מסופר שכשהיו האדמורי"ם זצ"ל בא"י בפסח אמרו את הנוסח הזה. גם בספר מעשה איש (ח"ה עמ' קי"ח) מעיד שכך שרו אצל החזון איש!.....

[יהודי]

בהקדמה למעשה איש ח"א כתב שלא הכל מוסמך.

[כבוד שמים]

לא זכור לי שההקדמה למעשה איש מדבר על ר"ש בן חפני גאון...

[אחד התלמידים]

בספר מבוא התלמוד לר"ש בן חפני גאון שסיים ספרו "סיימתי ספר זה בתאריך.... בירושלים, לשנה הבאה בירושלים הבנויה! כמו"כ בהרבה הגדות שנדפסו בירושלים במאה שנים האחרונות עוד לפני הקמת המדינה כבר מופיע נוסח זה, וכן בהגדות חסידות רוז'ין וצאנז מסופר שכשהיו האדמורי"ם זצ"ל בא"י בפסח אמרו את הנוסח הזה. גם בספר מעשה איש (ח"ה עמ' קי"ח) מעיד שכך שרו אצל החזון איש!.....

ציונות לא התחיל עם קום המדינה. אין להביא ראיות ממה שנדפס במאה שנים האחרונות, וגם קצת לפני זה.
לא הבנתי המבוא מרשב"ח גאון. ירושלם הבנויה הוי מלשון הפסוק בתהילים (קכ"ב ג') ואין פסול להשתמש בו. השאלה היא איך זה הגיע לההגדה.

[כבוד שמים]

המשמעות של דברי רשב"ח גאון ושל האדמורי"ם היא שהמנהג באר"י מזמן הגאונים הי' לומר כשנמצאים בא"י "לשנה הבאה בירושלים הבנוי'".
והנוסח של ההגדה הוא נוסח רש"ח גאון ולא נוסח התהלים.
ודומני שלפני הישוב העברי הרחב בא"י הציונים לא שינו נוסחאות, ז"א פחות ממאה שנה.

[אחד התלמידים]

איך מש"כ רשב"ח במבוא התלמוד נפהך להיות נוסח הגדה שלו?

[אבא לאחד]

יש כאן שאלה היסטורית אם המנהג היה לשנות את הברכה המסורתית כשנמצאים בירושלים או בארץ ישראל. בשונה מהתפילות הקבועות. והרב כבוד שמים רוצה להוכיח מגאון שהזכיר בתוך חרוזיו (כנראה. אני לא מצאתי אם אפשר להעלות תודה רבה) שזה היה המנהג. לענ"ד להוכיח דבר זה צריך לבדוק את רוב ההגדות שנדפסו או ספרי הלכה וכדו' בירושלים. ומדברי הגאון אין שום ראיה על המנהג המקובל. ומש"כ שהציונים לא שינו נוסחאות כבר כתבתי שלא מדובר פה על אדם מסוים אלא על מה שבלבם של האנשים היה ציונות והוקשה להם הדברים ולכן שינו. ועל מנהג החזו"א יש להקשות אמאי בחמש שנותיו האחרונות לא שינה הרי לא ישב שום יהודי בירושלים. (רוב עדויות מעשה איש הם מהשנים האלה) איני יודע כלפי מי מאדמורי רוז'ין צאנז הדברים אמורים ומי כתב את הדברים.