יתכן שהיה באשכנז מי שהמציא את זה ונהג כן. אבל החת"ס שהיה אף הוא מבני אשכנז לא נהג כך.
אגב, תמיהה לי על מהר"ם שיק, מה הכרח שהרמב"ן שונה מרש"י. ניסים היו כל זמן שהותם במדבר, הגם שהיה גזירה. וכי פרשת המן אומרים בשירה.
במנהגי פרושים בא"י הנמצא באוצה"ח, מהגר"ש דבילצקי, בתוך ספר ט' באב שחל בשבת, בעמ' ע"ג בהערה, כותב שר' נחום גליק (הבעל קורא המיתלוגי של מנין ותיקין הלפרין (ואח"כ באיצקוביץ' עם הגראי"ל שטינמן), ושל 'חברון' סימטת האר"י ב"ב, יליד שערי חסד) סיפר לו מר' יהושע כהן שבבית כנסת מנחם ציון תחת החורבה היו מנגנים.. אלא שלדעתי א"ז מנהגי פרושים כלל (שכמדומה אין כמותו אצל הפרושים בירושלים), אלא אולי מנהגו של רבי יהוסף שוורץ בעל תבואות הארץ יליד אשכנז שהיה הרוח החיה במקום (כמשתמע בספרו תבואות הארץ מהדו' לונץ עמ' תע"ב, ובעוד מקומות).
מה שברור מדברי הגר"י מרבצך שאין לו מקור כתוב בדברי קדמונים (גם לא כל מנהג באשכנז הוא מנהג 'אשכנז',. מנהגי אשכנז בכמה מקומות 'חדשים' מכילים בין השאר אוסף מנהגים לא ידועים מעיר זו ומעיר אחרת.. לארבעה כתלים בני זמנינו).