ללומדי נביא מלכים - ציונים והארות (מתחדש)

כללי הפורום
  • פותח נושא חדש? שים לב! למען שמירת הסדר הטוב, יש לפתוח את הנושא בפורום של החומש/הפרשה, ולציין בכותרת הנושא את שם הפרשה או את שם הספר והפרק עליו נסוב הדיון. במידה ומדובר בנושא כללי יש לפתחו כאן.
  • אשמח לעזרה בקטלוג נושאים ישנים לפי חומש/פרשה. הקִטלוג יתבצע בצורה פשוטה: דווחו על ההודעה הראשונה בנושא > בחרו ב"האשכול שייך לקטגוריה אחרת, נא ציין בשדה המידע את הקטגוריה הנכונה" > הזינו בשדה המידע את שם החומש/הפרשה, ואני כבר אדאג להעביר את הנושא לחומש/פרשה המבוקש/ת.
  • יש אפשרות כללית בפורום "לקפל" מדורים לקטגוריה אחת (ע"י לחיצה על המינוס בצד השמאלי בראש כל קטגוריה), בכדי לאפשר גלילה מהירה במידת הצורך. הקיפול/הפתיחה יישארו כך גם בכניסות הבאות לפורום עד ללחיצה הבאה.

פותח הנושא
לימוד נביאים
הודעות: 122
הצטרף: 19 ספטמבר 2019, 01:03
נתן תודה: 20 פעמים
קיבל תודה: 9 פעמים
יצירת קשר:
סטטוס: לא מחובר

Re: ללומדי נביא מלכים - ציונים והארות (מתחדש)

שליחה על ידי לימוד נביאים » 24 מאי 2020, 04:00

שם. והבאת אותו חדר בחדר. לכאורה הוא משום הסכנה. אך נראה שיש בזה גם ענין נוסף, שאם היו הדברים נאמרים לפני כולם, לא היתה שום הכנה לבשורה המיוחדת, אך כאשר כולם ידעו שיהוא שומע בשורה מיוחדת חדר בחדר וכל השרים מצפים לשמעה, הדבר יוצר את הכנת הלבבות למהפך.
 
ט ג. ואמרת כה אמר ה' משחתיך למלך אל ישראל. הוא דרך כלל, ולאחר מכן במעשה עצמו נאמר הדבר בפירוט.
 
שם. ופתחת הדלת ונסת ולא תחכה. גם ציווי זה הוא מחמת הסכנה. אך נראה שגם בו יש תועלת בכך שכשיהוא חוזר הוא יכול להניח את הרעיון של המלוכה מתוך ביטול וזלזול ובכך לאפשר לשאר השרים להביע את דעתם על כך. (ומעין הנקרא בלשון ימינו בלון ניסוי שמאפשר להחדיר רעיון חדש על ידי זריקתו לחלל האויר באופן בלתי מחייב).
 
ט ד. וילך הנער הנער הנביא רמות גלעד. רצה הכתוב להדגיש את צעירותו של הנער (וכמבואר בתרגום וברש"י). וזה מועיל לכך שיוכל הנער להזדרז ולהסתלק. ולפי מה שכתבנו למעלה, הדבר מועיל בכך שאפשר לזלזל בדבריו כמו שעשה יהוא בתחילה ובכך להביא את הידיעה והרעיון החדשים בפני שרי החיל בלי להסתכן.
 
ט ה. ויאמר יהוא אל מי מכולנו. מה ששאלו דווקא יהוא, אפשר דמזליה חזי, ואפשר שהיה יהוא החשוב מבין שרי החיל וגם זו היתה מסיבת בחירתו.
 
ט ו. משחתיך למלך אל עם הוי-ה אל ישראל. בכל מקומות אחרים שמוזכרת משיחת מלך היא משוייכת אל ישראל ואילו כאן נער הנביא מדגיש שהמשיחה היא אל 'עם הוי-ה אל ישראל'. כאומר שעיקר משיחת יהוא היא בשביל להחזיר את עם ישראל מעבודת הבעלים לעבודת הוי-ה.
 
ט ז. והכיתה את בית אחאב אדוניך ונקמתי את דמי עבדי הנביאים וכו' מיד איזבל. גם בשעה זו של מימוש נבואת הריגת בית אחאב, מכל מקום מי שמואשמת בחטאים היא איזבל ולא אחאב עצמו.
 
ט יא. ויהוא יצא אל עבדי אדוניו. לעיל כינה הכתוב את שאר האנשים בשם 'אחים' או 'שרי החיל', וכעת הדגיש הכתוב שיהוא יצא אל 'עבדי אדוניו'. כאומר שיהוא חשש כאשר הגיע אליהם, בידעו שהם עבדי אדוניו ועלולים להרגו על עצם השמעת הרעיון הנלוז של מרד. רק כאשר הכריחו אותו לומר זאת, ואחרי שזלזל בנער הנביא בכך שאמר 'אתם ידעתם את האיש ואת שיחו' כאומר אין משמעות לדבריו, יכל לספר להם את הדברים בגלל שהכריחוהו ומבלי חשש שיהרגוהו. ומתוך כך יכלו הם לקבל את הרעיון ולהמליכו על ישראל.
 
ט יג. וימהרו ויקחו איש בגדו כו' ויאמרו מלך יהוא. המהירות שבה החליטו את הדבר מורה שמלכתחילה לא היו נאמנים לחלוטין לבית אחאב.      
יתכן גם שברגע שהיו מהם שהביעו איזו תמיכה ביהוא, שוב לא היתה ברירה ביד איש מהם לחזור בו, מחשש שמא ימיתהו יהורם, וממילא הוכרחו גם האחרים לתמוך בדבר שמא יהרגום תומכי יהוא.
 
ט יז. ויאמר יהורם קח רכב ושלח לקראתם ויאמר השלום. נראה שלא היה חשש בליבו ממרד, כי אם כן לא היה רוכב בעצמו לקראת יהוא אלא עורך כנגדו מערכה. אלא היה סבור שמא יש בידיו בשורות רעות אודות המלחמה ברמות גלעד.
 
ט כ. והמנהג כמנהג יהוא בן נמשי כי בשגעון ינהג. דבר זה יכול לבאר סיבה נוספת מדוע נבחר יהוא להנהיג את המרד, וזאת מפני שהיה אכן מתנהג בשגעון, מה שאין כן אדם מיושב בדרך כלל לא ינהיג מרד בתוך כמה שעות.
 
ט כד. ויהוא מלא ידו בקשת. נקט הכתוב לשון עבר במקום לשון הוה. ולכאורה הסיבה לכך היא שתוך כדי דבריו אל יהורם כבר בא להורות בקשת בכדי שלא יספיק לברוח, אלא שעדיין הספיק יהורם להסתובב ולזעוק אל אחזיה מלך יהודה, ולכן קטע הכתוב את יהוא, ולאחר מכן כאשר השלימו הרי זה כבר בלשון עבר שעד שסיים יהורם להסתובב ולצעוק כבר היה החץ תקוע בליבו.
 
שם. ויצא החצי מליבו. מבואר שהחץ יצא מליבו, ולכאורה זה אומר שהחץ נכנס בגבו ויצא מחזהו. וכמו שאומר הכתוב שיהורם הספיק להסתובב.
 
ט כה. ויאמר אל בדקר שלישו שא השליכהו. לא ידעתי אם בדקר הוא שלישו של יהוא או של יהורם. ויתכן מאוד שליהוא עדיין לא היה שליש
 
ט כו. אם לא את דמי נבות ואת דמי בניו ראיתי אמש. לעיל במעשה עצמו לא נזכרה הריגת בניו של נבות. ולכאורה הטעם שהזכירה הכתוב כאן הוא בכדי להדגיש את המידה כנגד מידה בהריגת בני אחאב על הריגת בניו של נבות.
 

ערכים:

שלח תגובה הנושא הקודםהנושא הבא
  • נושאים דומים
    תגובות
    צפיות
    הודעה אחרונה

חזור אל “תנ"ך ופרשת שבוע”

מי מחובר

משתמשים הגולשים בפורום זה: אין משתמשים רשומים | 2 אורחים