חוזר ומגיד
משתמש ותיק
ראיתי שכתב הגרנ''ק (ירפאהו ד') בחוט שני הלכות נדה שאשה שאמרה לבעלה נטמאתי ונתנה אמתלא לדבריה באופן שהאמתלא לא מועילה אינה מברכת על הטבילה.
ולכאו' אף שכלפי עצמה יודעת שטהורה הרי חז''ל אסרוה לבעלה ולמה שלא תברך?
ומ''ש מטובלת על דם שראתה בימי טוהר שרוב הפוסקים ס''ל לברך אף דמדינא דגמ' הדם טהור?
ולכאו' אף שכלפי עצמה יודעת שטהורה הרי חז''ל אסרוה לבעלה ולמה שלא תברך?
ומ''ש מטובלת על דם שראתה בימי טוהר שרוב הפוסקים ס''ל לברך אף דמדינא דגמ' הדם טהור?