"...כי הא דרבי אלעזר כי הוו משדרי ליה מתנות מבי נשיאה לא הוה שקיל כי הוה מזמני ליה לא הוה אזיל אמר להו לא ניחא לכו דאחיה דכתיב שונא מתנות יחיה..."
מסתמא אם כשנודע לאדם שזיכוהו אמר 'לא ניחא לי', קיים את הפס' 'שונא מתנות יחיה' לכתחילה.
כמדומה ששמעתי פעם הסבר שכיון שהקב"ה נתן המצוות שלא יהא 'נהמא דכיסופא', ממילא כשאדם מקבל מתנה הרי שלא ממלא את היעוד והמטרה לשמה נברא ולכן כששונא מתנות - יחיה.