נופש קסום בפראג

אריך

משתמש ותיק
פרסומות על נופשים בחו"ל ניבטות לעברנו מכל פינה, ובמכירות סיניות מוקדשים עמודי כרומו נוצצים לזכייה בנופש בחו"ל. שאלתי פשוטה, מה ההלכה בזה? מותר לצאת מא"י לחו"ל בעבור זה? [איני מדבר מצד הפן הערכי מוסרי צניעותי, אלא רק מצד יציאה לחו"ל].
 

מבקש ה'

משתמש רגיל
כנראה שלמקילים יש להם על מי לסמוך, כי יראים ושלמים נוסעים לחו"ל ואי אפשר לומר שהם עוברים בשאט נפש על הלכה, ופוק חזי שישנם גם אדמורי"ם שנוסעים לשווייץ וכד'.
 

אריך

משתמש ותיק
פותח הנושא
יתכן שיש טעמים ששייכים אצל אנשי ציבור כמו אדמו"רים שלא שייכים אצל כל אדם (כגון, שבארץ אין להם מנוחת הנפש מחמת עול הציבור).

להזכיר: כאן זה 'בית מדרש' ולא 'קול קורא' או 'מאמר מערכת'. כך שכששואלים שאלה, לא באים להתקיף מישהו אלא לדון כדרכה של תורה.
 

מבקש ה'

משתמש רגיל
הועתק מ http://www.zomet.org.il/?CategoryID=261&ArticleID=278#_Toc175461375
ד. יציאה לטיול
1. מתי טיול נחשב לצורך?
מפוסקי דורנו עסק בנושא היציאה לחו"ל הרב י"י וייס בשו"ת מנחת-יצחק ח"ג (כו,ז), שבהיותו בחו"ל כתב: "ועל כן ישאל בזה את גדולי ההוראה בארץ הקודש, אשר מהם תצא הוראה זו, שהמה בודאי בררו הלכה זו, שענין זה הוא דבר השכיח שם בכל יום כנודע." מחכמי ארצנו התייחס לכך הר"ש וואזנר שליט"א בשו"ת שבט-הלוי ח"ה סי' קעג). השואל שאלו על טיול לאילת ולשארם א-שייח, והאם לאיסור היציאה מהארץ יש שיעור זמן - האם גם העובר את הגבול לשעה קלה עובר באיסור זה?

תשובת הר"ש וואזנר היא: "מדברי הרמב"ם פ"ה ממלכים ה"ט יראה ברור, דעיקר האיסור הוא דוקא בדירת חו"ל... אבל בדעתו לחזור - אסור לצאת ללא צורך כלל, אבל בצורך כל דהו לא גזרו. ובטיול, על פי סברא, לא נקרא צורך. ומכל מקום, אם הולכים לזמן מועט מאד, לראות פלאי הטבע של יוצר בראשית ברוך הוא, יש מקום להקל. כמובן, צריך להפך הכל לדבר מצוה". אבחנתו של הר"ש וואזנר בין יציאה להשתקעות בחו"ל, לבין יציאה זמנית המותרת אף לצורך כל דהו, מתאימה לדעת הראב"ד והרא"ש, שכמותם נפסק בשו"ע. אמנם טיול לדעת הר"ש וואזנר אינו נחשב אף לצורך כל דהו, אך הוא עצמו כתב שניתן להפוך את הטיול לדבר של צורך, ע"י שייחדו אותו להתבוננות ב"השמים מספרים כבוד א-ל ומעשה ידיו מגיד הרקיע". יש להמליץ על כך את הפסוק "בכל דרכיך דעהו, והוא יישר אורחותיו", שאותו פירש הרמב"ם (הל' דעות ג,ב): "צריך האדם שיכוון לבו וכל מעשיו כולם לידע את השם ברוך הוא בלבד".

נמצא שטיול שכל כולו לצרכי הנאה ובילוי אין להתירו. אבל די בצורך כל דהו הכרוך בטיול - לימוד, הרווחה בסחורה, בבריאות הגוף או הנפש ולצורך התבוננות בפלאי הבריאה - כדי להתירו.
 

אריך

משתמש ותיק
פותח הנושא
נראה שהמקרה הרגיל הוא שהאדם יודע בעצמו שיוצא לבילוי והנאה ולא בשביל להתבונן בפלאי הבריאה (אפילו על אחרים הוא לא יכול לשקר שזה אחרת, כ"ש לעצמו), אלא שכדי להתיר לעצמו את היציאה, קובע לעצמו גם להתבונן בפלאי הבריאה (ובאמת יעשה את זה, כי הוא יר"ש). השאלה אם גם בכה"ג התיר השבט הלוי.
 

מבקש ה'

משתמש רגיל
הרי אחד הדברים שגורמים לגוף לנפוש זה ההתבוננות בנופים שהוא אינו מכיר, במפלי מים, בפלאי בראשית שהוא לא רגיל אליהם, לכן יהודי המאמין שהכל מעתו יתברך, הרי שמיד בהתבננו בדברים אלו, עולים מעצמם המילים 'מה רבו מעשיך ה''. נקודה למחשבה.
 

יאיר

משתמש ותיק
המ"ב אוסר בכה"ג.

מ"ב תקלא ס"ק יד: "והוא שלא יצא וכו' - פי' דמארץ ישראל לארץ ישראל או מחו"ל לחו"ל אף ביצא לטייל שאינו דבר מצוה אפ"ה מותר לו לגלח כשלא היה פנאי לגלח מבעוד יום כיון שיציאתו ברשות היתה שלא עשה איסור בזה אבל מא"י לחו"ל אינו מותר אלא ביצא להרויח או לראות פני חבירו דהוא חשיב דבר מצוה שמותר לצאת מא"י בשביל זה משא"כ לטייל בעלמא דבכה"ג אסור לצאת מא"י לחו"ל לא התירו לו לגלח".
 

מבקש ה'

משתמש רגיל
אולי לצורך נופש, אינו 'טיול בעלמא' ו'טיול בעלמא' אולי הכונה לבילויים בכונה לעשות 'כיף' וזה שזה בחו"ל זה רק בשביל הרגשה מדומיינת שטיול בחו"ל 'הרבה יותר שווה' (הרי שייט ומסלולי הליכה יש גם בארץ), אך נופש במטרה להחליף אוירה ונופים, אולןי אינם בגדר טיול בעלמא, וכפי שכבר כתבתי שהאדם המאמין מגיע ממילא לראיית פלאי הבריאה ולהודות לה'.
וכאן המקום להודות לרבי אריך הי"ו בהעלותו נושא מענין לפורום 'להעיר ישנים משנתם ונערים ממשתה נגינתם', תודה רבה!
 

מבקש ה'

משתמש רגיל
תיקנתי ל'רבי אריך', ועתה ראה ה' בניך המופלאים שאינם חפצים להתעטר בעטרה לא להם, אשריכם ישראל!!!
 

תמים

משתמש רגיל
שמעתי שמרן הבית ישראל ענה פעם לאחד ששאלו אם מותר לו לצאת לחו"ל וענה לו כתוב בתורה "ולא תקיא אתכם הארץ" אל תחשוב בלבבך שאתה עוזב את הארץ דע לך "שהארץ מקיאה אותך" (במאמר המוסגר זה פשר תופעת "היורדים" בארץ ישראל)
אמנם לדינא פסק הגאון האדיר ר' גדליה נדל זצ"ל שהארץ היא לא בית כלא ומותר לצאת לטיול על דעת לחזור אמנם ודאי דלאו משנת חסידים היא וכל הרואה בחז"ל ובראשונים את מעלת וחביבות הארץ בודאי ובוודאי שלמשגע יחשב בעזבו את ארצנו הקדושה לטיול וכדומה
 

כבוד שמים

משתמש ותיק
הגר"י ברטלר מספר שיוספה ברזם שאלה את החזו"א אם היא יכולה ליסוע לאילת והחזו"א השיב בחיוב, ואז לקח הגרי"ב אטלס והראה לחזו"א היכן אילת, והחזו"א הגיב "דא, ניין".
 

אריך

משתמש ותיק
פותח הנושא
א"א להאמין לסיפור זה. זה כמו לספר ששאלו את החזו"א אם אפשר ליסוע ליהופיץ, והשיב בחיוב. אח"כ הראו לו שיהופיץ היא ליד הונלולו.
על סמך מה הוא ענה בהתחלה?
 

מזמור שיר

משתמש חדש
יש בעניין להעיר שעפ"י רוב בפרסומות מציינים את נושאי האטרקציות ולא את עניין ראיית הנופים....
מה שאוכל להוסיף ששמעתי שיש רבים הטוענים שבחו"ל זה ניקוי ראש.
לבי אילת ידידי בוגר קול תורה שאל בבחרותו את הגרי"י נויבירט זצ"ל והתיר לו לטיול הלו"ש משמיה דהגרש"ז זצ"ל.
מה שיש לדון בנוסע לצורך כגון חתונה ביקור קרובים השתטחות על ציונים. האם יכול להתעכב זמן נוסף בכדי לטייל או שברגע שסיים ענייניו אזדא לה מצוותו?
 

israel

משתמש רשום
נעשה קצת סדר, א' מעיקרי מקורות לאיסור הוא מהגמ' מו"ק יג לענין מי שחזר במועד ממדינת הים דשרי לגלח אם יצא ברשות, אבל אם יצא שלא ברשות אסור לגלח. והנה לשון רשי מה נקרא ברשות ומה לא:

רש"י: מפני שיצא שלא ברשות - כלומר: הואיל ולא יצא ברשות אחרים, אלא ברצון עצמו - לאו אנוס הוא.
לשוט - אם יצא שלא לצורך, ולא יצא אלא כדי לשוט בעולם ולראותו, וחזר במועד.
דברי הכל אסור - לגלח במועד.
למזונות - שיצא לחזר אחר מזונות, שאין לו מזונות וחזר במועד אחריהן - דברי הכל מותר לגלח במועד, לפי שיצא באונס.
להרויחא - שיש לו נכסים הרבה, ויוצא כדי להרויח יותר.

ובטור ושו"ע פסקו כרבנן דלהרווחא מותר והיינו שיש לו נכסים הרבה ורוצה להרוויח עוד, אך לטייל היינו לשוט בעולם ולראותו וכלשון רשי, זה אסור, אך הענין האמצעי והוא ענין נופש והבראה בזה לא דיברו אלא רק פוסקי זמנינו, והגר"מ שטרנבוך בתובות והנהגות סימן שצג התיר נופש והבראה מטעם דלא יהיה ממונו עדיף מגופו, דאם לצורכי ממונו התירו על אף שיש לו ממון ורוצה להרויח יותר, כך גם לצרכי גופו שיש לו אפשרות לנפוש בארץ אלא שבחוץ לארץ יהיה לו יותר טוב, מותר, אך רק עד שלושים יום דזה חשיב עראי, וכ"ש היכא דאינו יכול לנפשו בארץ מחמת טרדות וכדומה, דשרי.


אבל אבל אבל - מעבר לכל הנושא של עצם היציאה על דעת לחזור היכא שיש לו צורך, ישנו ענין נוסף שמי שעדין לא נסע מספר פעמים לחול אינו שם ליבו עליו.
הנושא הוא, כמה רוחניות יכול האדם להפסיד בהיותו בחול, עצם המעבר בשדות התעופה שבדרך כלל מלאים פריצות, ובפרט שרובא דעלמא נסיעתם לטיולים, ופוק חזי איך מתפרק חילוני או גוי כשהוא יוצא לטיול וד"ל… ומלבד זאת הרי אלו היוצאים לנופש "נצרך" (שעפ"י דין יש מקום גדול להקל) הרי רובם אינם מחפשים דווקא קהילות של חרדים לשהות שם, וכן הרבה מהם מחפשים מלונות ללא אוכל כי המלונות הכשרים יקרים מאוד!!!! וכאשר נמצאים במלונות אחרים המשמשים אף את הגויים, (שהרי הם המלונות הזולים הנכנסים לתחרות המחיר בכל אתרי התיירות) לפעמים יש שם פריצות נוראה, ולפעמים ישנם מספר בריכות… וכן מיקום המלון נמצא לפעמים באזורים לא טובים כלל וכלל רוחנית, מה גם שמוותרים כסדר על תפלות במנין במקומות אלו, ועוד אוסיף, כי במקום שנמצא האדם בלי שום סביבה יהודית, והכל גויים מסביבו, כל הרוחניות שלו נשמרת רק לפי מה שהוא באמת!!!! ועוד נוספים לו על זה נסיונות לפי רוח ואופי המקום שהוא נמצא בו, ומי בטוח שיעמוד בהם, והרי בארץ ישראל לא ימצא מאן דהוא מהחרדים על דבר ה' שילך למלון במרכז תל אביב, ומסיבןת מובנות… ולמה בחול יהיה הדבר מותר, ודברים אלו לא יכול להבין אותם אלא מי שהיה כבר פעמים רבות בחול, ושלא נדבר על הקרירות הרוחנית המבצבצת בכל פינה, זה כלל ברזל שברוב חו"ל "לא רואים רוחניות, רק גשמיות" מלבד האזורים החרדים, וכמעט שאין אדם שנסע לחול ולא ירד מעט (או הרבה) ברוחניותו, וזהו הנושא העיקרי שצריך לשים דגש עליו, אלא שהיצה"ר מפנה את כל הנושא לענין איסור יציאה מהארץ, כי הוא יודע שעם זה יסתדרו בקלות, שהרי זה צורך וכו, אבל ענין הפריצות והקרירות הרוחנית לא יהיה לו מענה הולם, אז הוא מחליק את זה… ואם יבוא מישהו כאן לחלוק על דעתי זאת, כנראה שהוא לא היה מספיק בחול… כי אנכי הקטן שיצאתי פעמים רבות (מסיבות נצרכות) וגם אחרים שרגילים בנסיעות, כולם פה אחד אמרו את אותם דברים על הסכנות הרוחניות שבכל נסיעה, וכיום גם בנסיעה הנצרכת אני בודק שתי וערב על המקום, ועל המלון (אם יש בריכה או לא וכדו) ומזג אויר ועוד ועוד בדיקות רבות כדי שכולי האי אצליח לא להיות באיזורים לא רצויים, ועצתי היא שמי שלא "מוכרח ביותר" לצאת, שלא יתחיל ולא ימשיך, כי רבים חללים הפילה וקיררה היציאה הזו.

רק שני דוגמאות אציין כאן, א. ישנם מקומות עם מלון כשר שהאירגון נותן כרטיס עם שלל אטרקציות הכלולות במחיר הנופש (מצוי באיזו האלפים) ופעמים רבות האטרקציות כוללות ראפטינג, ואבובים ושאר עניני מים, וכמובן שהכל בעירבוביא עם גויים וכדומה, מה גם באיזור האלפים האגמים קרים מאוד מאוד, ואטרקציות כמו אבובים וכודמה מחייבים ללבוש בגד גומי על כל הגוף, ובאזני שמעתי על משפחות שעשו את זה גם הבנים וגם הבנות… מתוך מחשבה שאם אנחנו כבר כאן… וכולם עושים את זה… וכו וכו.
ב. בהרבה מלונות גויים ישנם מחשבים לשימוש האורחים עם אינטרנט פתוח לחלוטין, כך שכמה שמנסים להתרחק מאינטרנט שאינו חסום בהיותנו בארץ, כשמגיעים לשם (והרי זה נופש.… ויש זמן פנוי…) יכולים רבים ליפול בזה, וכמה נזק רוחני יכול להיגרם, כידוע.

מקוה שהדברים יכנסו לליבות רבים וטובים החפצים לקיים רצון השי"ת.
 
חלק עליון תַחתִית