נעשה קצת סדר, א' מעיקרי מקורות לאיסור הוא מהגמ' מו"ק יג לענין מי שחזר במועד ממדינת הים דשרי לגלח אם יצא ברשות, אבל אם יצא שלא ברשות אסור לגלח. והנה לשון רשי מה נקרא ברשות ומה לא:
רש"י: מפני שיצא שלא ברשות - כלומר: הואיל ולא יצא ברשות אחרים, אלא ברצון עצמו - לאו אנוס הוא.
לשוט - אם יצא שלא לצורך, ולא יצא אלא כדי לשוט בעולם ולראותו, וחזר במועד.
דברי הכל אסור - לגלח במועד.
למזונות - שיצא לחזר אחר מזונות, שאין לו מזונות וחזר במועד אחריהן - דברי הכל מותר לגלח במועד, לפי שיצא באונס.
להרויחא - שיש לו נכסים הרבה, ויוצא כדי להרויח יותר.
ובטור ושו"ע פסקו כרבנן דלהרווחא מותר והיינו שיש לו נכסים הרבה ורוצה להרוויח עוד, אך לטייל היינו לשוט בעולם ולראותו וכלשון רשי, זה אסור, אך הענין האמצעי והוא ענין נופש והבראה בזה לא דיברו אלא רק פוסקי זמנינו, והגר"מ שטרנבוך בתובות והנהגות סימן שצג התיר נופש והבראה מטעם דלא יהיה ממונו עדיף מגופו, דאם לצורכי ממונו התירו על אף שיש לו ממון ורוצה להרויח יותר, כך גם לצרכי גופו שיש לו אפשרות לנפוש בארץ אלא שבחוץ לארץ יהיה לו יותר טוב, מותר, אך רק עד שלושים יום דזה חשיב עראי, וכ"ש היכא דאינו יכול לנפשו בארץ מחמת טרדות וכדומה, דשרי.
אבל אבל אבל - מעבר לכל הנושא של עצם היציאה על דעת לחזור היכא שיש לו צורך, ישנו ענין נוסף שמי שעדין לא נסע מספר פעמים לחול אינו שם ליבו עליו.
הנושא הוא, כמה רוחניות יכול האדם להפסיד בהיותו בחול, עצם המעבר בשדות התעופה שבדרך כלל מלאים פריצות, ובפרט שרובא דעלמא נסיעתם לטיולים, ופוק חזי איך מתפרק חילוני או גוי כשהוא יוצא לטיול וד"ל… ומלבד זאת הרי אלו היוצאים לנופש "נצרך" (שעפ"י דין יש מקום גדול להקל) הרי רובם אינם מחפשים דווקא קהילות של חרדים לשהות שם, וכן הרבה מהם מחפשים מלונות ללא אוכל כי המלונות הכשרים יקרים מאוד!!!! וכאשר נמצאים במלונות אחרים המשמשים אף את הגויים, (שהרי הם המלונות הזולים הנכנסים לתחרות המחיר בכל אתרי התיירות) לפעמים יש שם פריצות נוראה, ולפעמים ישנם מספר בריכות… וכן מיקום המלון נמצא לפעמים באזורים לא טובים כלל וכלל רוחנית, מה גם שמוותרים כסדר על תפלות במנין במקומות אלו, ועוד אוסיף, כי במקום שנמצא האדם בלי שום סביבה יהודית, והכל גויים מסביבו, כל הרוחניות שלו נשמרת רק לפי מה שהוא באמת!!!! ועוד נוספים לו על זה נסיונות לפי רוח ואופי המקום שהוא נמצא בו, ומי בטוח שיעמוד בהם, והרי בארץ ישראל לא ימצא מאן דהוא מהחרדים על דבר ה' שילך למלון במרכז תל אביב, ומסיבןת מובנות… ולמה בחול יהיה הדבר מותר, ודברים אלו לא יכול להבין אותם אלא מי שהיה כבר פעמים רבות בחול, ושלא נדבר על הקרירות הרוחנית המבצבצת בכל פינה, זה כלל ברזל שברוב חו"ל "לא רואים רוחניות, רק גשמיות" מלבד האזורים החרדים, וכמעט שאין אדם שנסע לחול ולא ירד מעט (או הרבה) ברוחניותו, וזהו הנושא העיקרי שצריך לשים דגש עליו, אלא שהיצה"ר מפנה את כל הנושא לענין איסור יציאה מהארץ, כי הוא יודע שעם זה יסתדרו בקלות, שהרי זה צורך וכו, אבל ענין הפריצות והקרירות הרוחנית לא יהיה לו מענה הולם, אז הוא מחליק את זה… ואם יבוא מישהו כאן לחלוק על דעתי זאת, כנראה שהוא לא היה מספיק בחול… כי אנכי הקטן שיצאתי פעמים רבות (מסיבות נצרכות) וגם אחרים שרגילים בנסיעות, כולם פה אחד אמרו את אותם דברים על הסכנות הרוחניות שבכל נסיעה, וכיום גם בנסיעה הנצרכת אני בודק שתי וערב על המקום, ועל המלון (אם יש בריכה או לא וכדו) ומזג אויר ועוד ועוד בדיקות רבות כדי שכולי האי אצליח לא להיות באיזורים לא רצויים, ועצתי היא שמי שלא "מוכרח ביותר" לצאת, שלא יתחיל ולא ימשיך, כי רבים חללים הפילה וקיררה היציאה הזו.
רק שני דוגמאות אציין כאן, א. ישנם מקומות עם מלון כשר שהאירגון נותן כרטיס עם שלל אטרקציות הכלולות במחיר הנופש (מצוי באיזו האלפים) ופעמים רבות האטרקציות כוללות ראפטינג, ואבובים ושאר עניני מים, וכמובן שהכל בעירבוביא עם גויים וכדומה, מה גם באיזור האלפים האגמים קרים מאוד מאוד, ואטרקציות כמו אבובים וכודמה מחייבים ללבוש בגד גומי על כל הגוף, ובאזני שמעתי על משפחות שעשו את זה גם הבנים וגם הבנות… מתוך מחשבה שאם אנחנו כבר כאן… וכולם עושים את זה… וכו וכו.
ב. בהרבה מלונות גויים ישנם מחשבים לשימוש האורחים עם אינטרנט פתוח לחלוטין, כך שכמה שמנסים להתרחק מאינטרנט שאינו חסום בהיותנו בארץ, כשמגיעים לשם (והרי זה נופש.… ויש זמן פנוי…) יכולים רבים ליפול בזה, וכמה נזק רוחני יכול להיגרם, כידוע.
מקוה שהדברים יכנסו לליבות רבים וטובים החפצים לקיים רצון השי"ת.