שמות השבטים - 2 סיבות

כללי הפורום
  • פותח נושא חדש? שים לב! למען שמירת הסדר הטוב, יש לפתוח את הנושא בפורום של החומש/הפרשה, ולציין בכותרת הנושא את שם הפרשה או את שם הספר והפרק עליו נסוב הדיון. במידה ומדובר בנושא כללי יש לפתחו כאן.
  • אשמח לעזרה בקטלוג נושאים ישנים לפי חומש/פרשה. הקִטלוג יתבצע בצורה פשוטה: דווחו על ההודעה הראשונה בנושא > בחרו ב"האשכול שייך לקטגוריה אחרת, נא ציין בשדה המידע את הקטגוריה הנכונה" > הזינו בשדה המידע את שם החומש/הפרשה, ואני כבר אדאג להעביר את הנושא לחומש/פרשה המבוקש/ת.
  • יש אפשרות כללית בפורום "לקפל" מדורים לקטגוריה אחת (ע"י לחיצה על המינוס בצד השמאלי בראש כל קטגוריה), בכדי לאפשר גלילה מהירה במידת הצורך. הקיפול/הפתיחה יישארו כך גם בכניסות הבאות לפורום עד ללחיצה הבאה.

פותח הנושא
יואל נהרי
הודעות: 889
הצטרף: 19 אוקטובר 2019, 22:43
נתן תודה: 287 פעמים
קיבל תודה: 376 פעמים
יצירת קשר:
סטטוס: לא מחובר

שמות השבטים - 2 סיבות

שליחה על ידי יואל נהרי » 04 דצמבר 2019, 14:34

בכמה מהשבטים מצאנו שיש שני טעמים לקריאת שמם.
 
יששכר
לאה אמרה בתחילה 'כי שכר שכרתיך', ובעת קריאת השם אמרה 'נתן אלקים שכרי'.
 
וכבר כתבו המפרשים, שמשום צניעות קראה את שמו ע"ש הסיבה השניה, אמנם לכן יש ב' ש'ינין בשם יששכר, לרמז על ב' הטעמים, אבל בקריאה קוראים רק ש' אחת מהטעם הנ"ל.
[אגב, יש קוראים בפעם הראשונה בתורה עם 2 ש'ינין, וכנראה כך נהגו במקומו של החת"ס, וכלשונו בתורת משה: "יששכר. מרומז ב' שכרים, אחד ששכר שכרתיך והשני נתן לי אלקים שכרי, וטעם ראשון נאה לכסות ולכך אין שי"ן האחת נקראת אלא נכתבת, ורק בפעם ראשון שע"כ צריך להודיע שמו נקרא בב' שי"נין"].
 
יוסף
רחל אמרה בתחילה 'אסף ד' את חרפתי', ובעת קריאת השם אמרה 'יסף ד' לי בן אחר'.
 
עי' רבינו בחיי ועוד, שביוסף יש את ב' הלשונות, אסף ויסף.
גם בזה יתכן שבזמן קריאת השם קראה בעיקר ע"ש הסיבה השניה, מטעם כבוד וצניעות.
זאת, ע"פ פירושו של בעל ה'תולדות יצחק' [למהר"י קארו דודו מאמצו של הבית יוסף], וז"ל: 
אסף אלהים את חרפתי. 'בזה הפסוק נבוכו כל המפרשים, ויתכן שבזמן ההוא היה כל איש נושא שתי נשים, כאמרם ז"ל [ב"ר כג ב] על פסוק ויקח לו למך שתי נשים עדה וצלה, כך היה דרכן של דור המבול, אחת לפריה ורביה, ואחת לתשמיש, וכו' וכו', ועל זאת ההקדמה נאמר שכך היו אומרים ליצני הדור, יעקב יש לו שתי נשים, רחל שהיא יפה היא לו לתשמיש, ולכן אינה יולדת שהשקה לה כוס של עיקרים, ולאה שיולדת ואינה יפה היא לו לבנים, וזאת חרפה גדולה שאם כן היתה כזונה אצלו, ועתה שילדה יאמרו הטובים שבהם תפח עצמותן של בעלי לשון הרע, וזהו אסף אלהים את חרפתי, וזה הענין חשוב מאד'. עכ"ל.
וא"כ יתכן, שלכן קראה בעיקר ע"ש הסיבה השניה. ואולי אפשר להוסיף, שבכל זאת רמזה לסיבה הנוספת ע"י יתור אות ו' שבשם יוסף, שהרי בכל התורה כולה [וגם כאן] נכתב 'יסף' בלי ו' לגבי הוספה בעתיד.
 
 
גד
הכתיב הוא 'בגד' והקרי 'בא גד'.
'בגד' פרש"י: "כמו בגדת בי כשבאת אל שפחתי, כאיש שבגד באשת נעורים". ו'בא גד' פרש"י: "בא מזל טוב".
גם בזה יתכן שאף שאמרה 'בגד', מדרך הכבוד קראה לו 'גד' ע"ש סיבה נוספת.

[ובפ' ויחי בברכות יעקב: גד גדוד יגודנו והוא יגוד עקב]
 
 
זבולון
זְבָדַ֨נִי אלקים אֹתִי֘ זֵ֣בֶד טוֹב֒ הַפַּ֙עַם֙ יִזְבְּלֵ֣נִי אִישִׁ֔י
יש כאן ב' לשונות [כלשון נופל על לשון] כזבולון, זבד – חלק, יזבלני – בית מדור. וכנראה שניהם קשורים לשם זבולון.
 
 
בנימין
וַתִּקְרָ֥א שְׁמ֖וֹ בֶּן־אוֹנִ֑י וְאָבִ֖יו קָֽרָא־ל֥וֹ בִנְיָמִֽין:
 
הרמב"ן פי' שיעקב רק פירש את המילה 'אוני' שקראה רחל במשמעות אחרת, במקום 'אבלי' – 'כחי'.
 
[ז"ל הרמב"ן: והנכון בעיני כי אמו קראתו בן אוני ורצתה לומר בן אבלי, מלחם אונים (הושע ט ד), לא אכלתי באוני (דברים כו יד), ואביו עשה מן אוני כחי, מלשון ראשית אוני (להלן מט ג), ולאין אונים (ישעיה מ כט). ולכן קרא אותו בנימין, בן הכח או בן החוזק, כי הימין בו הגבורה וההצלחה וכו'].
 
 
 
לגבי חלק מהשבטים, יש בתורה רק טעם אחד. אבל בחז"ל [וראשונים] מצאנו שהוסיפו רמזים נוספים בשמם:
 
בראובן שהוא מל' 'ראה ד' בעניי' הביא רש"י משאחז"ל אמרה ראו מה בין בני לבן חמי וכו'. 
[ז"ל הפני יהושע ברכות ז,ב: "
ושמעתי בשם גדול אחד, שלאה לא רצתה לגלות שקראה שמו ראובן משום ראו מה בין בני לבן חמי שהוא מעין נבואה שעתידה רחל אחותה לילד בן, דא"כ היה נהפך לב בעלה לאהוב גם את רחל מלאה, לכך העלימה דבר זה ואמרה שקראה שמו ראובן על כי ראה ה' בעניי. עד כאן דברי פי חכם חן", עכ"ל. וכ"כ הצל"ח שם].
 
בלוי שהוא מל' 'ילוה אישי אלי' הביא רש"י מדרש חז"ל 'ועל שם שלוהו במתנות קראו לוי'.
 
בשמעון שהוא מל' כי שמע ד' וגו' כתוב בילק"ש: 'שומע בקול אביו שבשמים'.
 
בנפתלי כ' במדרש שהוא מל' 'נופת' לי.
 
ביהודה כמדומני שמובא גם ע"ש ההודאה 'צדקה ממני'. [ובברכות יעקב בפ' ויחי: יהודה אתה יודוך וגו'].
 
באשר שהוא משום 'באשרי כי אשרוני בנות' [מל' אושר או  שבח-כמו ויאשרוה'] כ' בס' האמונה והבטחון המיוחס לרמב"ן פכ"ד : "ותקרא את שמו אשר, מלשון יישר כחך, כלומר יתחזק מזלי ויוסיף כח ויכנס לשאוב מפנימיות המקור ואוסיף עוד ללדת". 

בדן כ' בתרגום יונתןוַאֲמַרַת רָחֵל דָן יְתִי יְיָ בִּרְחִימוֹי טַבְיָא וּלְחוֹד שָׁמַע בְּקוֹל צְלוֹתִי וִיהַב לִי בַּר וְהֵיכְדֵין עָתִיד לְמִידַן עַל יַד שִׁמְשׁוֹן בַּר מָנוֹח דְמִן זַרְעֲיָיתֵיהּ וְלָא מָסַר בִּידֵיהּ יַת עַמָא דִפְלִשְׁתָּאֵי בְּגִין כֵּן קְרַת שְׁמֵיהּ דָן: [וכן בפ' ויחי בברכות יעקב: דן ידין עמו וגו']. 

[בתרגום יב"ע כתב בכל השבטים גם ע"ש העתיד].


יאיר
הודעות: 1203
הצטרף: 28 דצמבר 2015, 20:26
נתן תודה: 266 פעמים
קיבל תודה: 335 פעמים
יצירת קשר:
סטטוס: לא מחובר

Re: שמות השבטים - 2 סיבות

שליחה על ידי יאיר » 04 דצמבר 2019, 15:34

בענין ראובן יש גם וורט מהגר"א


יאיר
הודעות: 1203
הצטרף: 28 דצמבר 2015, 20:26
נתן תודה: 266 פעמים
קיבל תודה: 335 פעמים
יצירת קשר:
סטטוס: לא מחובר

Re: שמות השבטים - 2 סיבות

שליחה על ידי יאיר » 04 דצמבר 2019, 15:37



אבר כיונה
הודעות: 847
הצטרף: 01 אפריל 2019, 14:24
נתן תודה: 194 פעמים
קיבל תודה: 288 פעמים
יצירת קשר:
סטטוס: מחובר

Re: שמות השבטים - 2 סיבות

שליחה על ידי אבר כיונה » 04 דצמבר 2019, 22:07

יואל נהרי כתב:
04 דצמבר 2019, 14:34
יש כאן ב' לשונות [כלשון נופל על לשון] כזבולון, זבד – חלק, יזבלני – בית מדור. וכנראה שניהם קשורים לשם זבולון.
ד' ול' מתחלפות (דטלנ"ת) ויש גם בגמ' ר' יוסי בר זבידא שלפעמים כתוב ר' יוסי בר זבילא

שלח תגובה הנושא הקודםהנושא הבא
  • נושאים דומים
    תגובות
    צפיות
    הודעה אחרונה

חזור אל “תנ"ך ופרשת שבוע”

מי מחובר

משתמשים הגולשים בפורום זה: אין משתמשים רשומים | 2 אורחים