מהו צאת הכוכבים של רבי יהודה


פותח הנושא
סתם יעקב
הודעות: 152
הצטרף: 25 יוני 2019, 17:35
נתן תודה: 2 פעמים
קיבל תודה: 11 פעמים
יצירת קשר:
סטטוס: לא מחובר

מהו צאת הכוכבים של רבי יהודה

שליחה על ידי סתם יעקב » 04 דצמבר 2019, 17:45

 
בס"ד

ניתן פירוש עבור המושג צאת הכוכבים המופיע בגמרא בכמה מקומות.
1. א. רבי יהודה אומר וכו' משקיעת החמה ועד צאת הכוכבים ארבעת מילין (פסחים צ"ד ע"א)
    ב. הכסיף העליון והשווה לתחתון זהו לילה דברי רבי יהודה.
    ג. תניא נמי הכי כוכב אחד יום שניים בין השמשות שלושה לילה
2. 'צאת' של גרם שמיימי הינו זריחתו במזרח, כמו 'השמש יצא על הארץ ולוט בא צוערה' וכן 'כצאת השמש בגבורתו'.
3. 'כוכבים' הינם גרמי שמיים הרחוקים מאיתנו מרחק רב ומאירים כנקודות קטנות בכיפת השמיים.
4. מטענה 2 וטענה 3 נובע כי 'צאת הכוכבים' משמעתו זריחת כוכבים באופק המזרחי. הכוכבים בניגוד לשמש אינם זורחים באופק המערבי בגובה אפס, מכיוון ואויר האטמוספירה הסמוך לאופק לא נותן לאור הכוכבים לעבור ולהיראות על ידי צופה מכדור הארץ. לכן הכוכבים זורחים באופק המזרחי בגובה שבין 7 ל-8 מעלות.
5. המושג 'צאת הכוכבים' מופיע לראשונה במקרא בספר נחמיה פרק ד' פסוק ט"ו 'ואנחנו עושים במלאכה, וחצים מחזיקים ברמחים, מעלות השחר עד צאת הכוכבים'.
6. 'הכסיף העליון והשווה לתחתון' דרבי יהודה מתרחש כאשר השמש הינה בכ-18.33 מעלות תחת האופק. ראה
viewtopic.php?f=8&t=7300
7. וקשה מאוד להבחין בזמן 'הכסיף העליון והשווה לתחתון' מכיוון ומדובר באור קלוש מאוד שנותר סמוך מאוד לאופק המערבי, ולא תמיד 'הכסיף התחתון' של האופק המערבי ניתן לצפייה מכיוון שפני האדמה אינם בגובה שווה, ויש מקומות בהם גבעה או הר מסוים מסתירים את אותו אור קלוש ואת אותו 'הכסיף תחתון', ויש מקומות אשר הינן בעמק וכו', לכן רק אדם שהאופק המערבי פרוס לפניו יוכל לידע אימתי בדיוק לילה, ולמרבית האנשים אין תחתית האופק המערבי לנגד עיניהם.
8. גלגל המזלות הינו רצועה של כוכבים בכיפת השמיים הנמצאת בסמוך (מעל ומתחת) מישור המילקה, לכן תמיד מאחורי השמש יהיו כוכבים מגלגל המזלות.
image.png

9. מטענה 4 וטענה 6 וטענה 7 נובע, כי אם בכל יום ויום נעמיד אדם המומחה באסטרונומיה מול אופק מערבי פתוח (או לחילופין נחשב בחישובים אסטרונומיים), ובאותו רגע שמתקיים (על פי אותו מומחה או אותו חישוב) 'הכסיף העליון והשווה לתחתון' דרבי יהודה, נביט לאופק המזרחי ונרשום את הכוכב האחרון שעלה מגלגל המזלות וכרגע הינו בערך 7-8 מעלות מעל האופק המזרחי, אזי יציאת אותו כוכב באותו יום נתון תסמן את הלילה.
10. מטענה 9 נובע כי ניתן להכין רשימה של כוכבים עבור כל יום ויום מימות החמה הקובעת כי זריחה של הכוכב הרשום מסמנת את זמן תחילת הלילה לאותה יממה. ועבור האיור לעיל, מאחורי השמש נמצאים כוכבי מזל אריה, לכן עם שקיעת החמה הנראית יעלו מהמזרח כוכבי מזל דלי, וכאשר השמש תהיה בכ-18 מעלות תחת האופק יתחילו לעלות מהמזרח כוכבי סוף מזל דלי וכוכבי תחילת מזל דגים. וזריחת אחד מאותם כוכבי סוף מזל דלי ותחילת מזל דגים יסמן את הלילה.
11. רשימה כפי המתואר בטענה 10 תיתן מענה עבור מרבית האנשים שאין האופק המערבי לנגד עיניהם, וכן גם אם האופק המזרחי התחתון אינו נגד עיניהם, שהרי הכוכבים שברשימה זורחים בגובה של 7-8 מעלות מעל האופק, כמוסבר בטענה 4.
12. מטענה 10 וטענה 11 נובע כי 'צאת הכוכבים' הינו לוח שנה שמשי המכיל בכל יום שם של כוכב מגלגל המזלות שבזמן שהכוכב יוצא זהו הסימן שהשמש הנמצאת בצד הנגדי הגיעה לכ-18.33 מעלות תחת האופק, וזהו תחילת זמן הלילה.
13. איתא בתלמוד בבלי בברכות ל"ג ע"א 'אמר ר' חייא בר אבא אמר רבי יוחנן אנשי כנסת הגדולה תקנו להם לישראל ברכות ותפלות קדושות והבדלות'. וכן בברכת מעריב ערבים מוזכר 'ומסדר את הכוכבים במשמרותיהם ברקיע כרצונו' משמע שלכוכבים ישנו סדר מסוים שעל ידי סדר זה ניתן להבחין מתי הוא לילה.
14. מטענה 5 וטענה 13, סביר להניח כי רשימת 'צאת הכוכבים' נתקנה שוב לאחר גלות בבל על ידי עזרא ונחמיה שהיו מאנשי כנסת גדולה וחיו בתחילת בית שני (שנת 348-).
15. שיעור מהלך מיל הינו 24 דקות (וכאשר נבאר את הגמרא בפסחים צ"ד נסביר מדוע).
16. מטענה 1א וטענה 15 נובע כי משקיעת החמה ועד צאת הכוכבים 96 דקות. כלומר באחד בתקופת ניסן (21 במרץ) צאת הכוכבים הינו 96 דקות לאחר שקיעת החמה.
17. באחד בתקופת ניסן (21 במרץ) השמש תהיה בכ-18.333 מעלות תחת האופק לאחר 84 דקות. (בתאריך 21.3.2019 השמש שקעה בשעה 17:50 והיתה בכ-18.33 מעלות תחת האופק בשעה 19:14).
18. מטענה 16 וטענה 17 נובע כי צאת הכוכבים דרבי יהודה הינו 12 דקות לאחר 'הכסיף העליון והשווה לתחתון' שזהו תחילת הלילה לרבי יהודה, וזה בניגוד גמור לטענה 12 כי 'צאת הכוכבים' הינו סימן לתחילת הלילה.
19. כתב הרמב"ם בהלכות יסודי התורה פרק ג' הלכה ז' 'ואלו השתים עשר צורות לא היו מכוונות כנגד אותן החלקים אלא בזמן המבול, שאז העלו להן שמות אלו. אבל בזמן הזה כבר סבבו מעט, לפי שכל הכוכבים שבגלגל שמיני כולם סובבים כמו השמש והירח, אלא שהן סובבין בכבידות. וחלק שיתהלך השמש והירח כנגדו ביום אחד, ילך כנגדו כל כוכב מהן בקירוב משבעים שנה'.
20. מטענה 19 נובע כי הכוכבים (וכוכבי המזלות שהם 12 הצורות שבדברי הרמב"ם) אינם קבועים אלא מסובבים בכבידות וכל 70 שנה בקירוב זזים מעלה אחת במישור המילקה, דבר הגורר איחור ב'צאת הכוכבים' במשך השנים, לכן רשימת צאת הכוכבים דורשת ריענון כל כמה עשרות שנים, וסביר להניח כי לא רעננו את הרשימה מאחר ונתקנה על ידי אנשי כנסת גדולה שבהם היו נביאים, ולכן בימי רבי יהודה איחרו הכוכבים לצאת 12 דקות לאחר תחילת הלילה.
21. בהנחה כי טענה 14 נכונה, נבדוק את צאת הכוכבים עבור התאריך 348-.21.3 שזאת שנת בניין בית שני.
א. שקיעת החמה היתה בשעה 18:08:07
ב. 'הכסיף העליון והשווה תחתון' שהוא תחילת הלילה היה בשעה 19:32:07.
ג. נניח כי אנשי כנסת גדולה בחרו את הכוכב 110Vir (הנמנה על כוכבי מזל בתולה) שיסמן את תחילת הלילה, מכיוון וכוכב זה בשעה 19:32:07 היה בגובה של 7.7 מעלות מעל האופק, וכנראה הוא הכוכב שזורח כרגע מגלגל המזלות.
ד. אם כן הכוכב 110Vir הוא הכוכב המסמן את תחילת הלילה עבור התאריך 21.3.

רבי יהודה היה תלמידו של רבי עקיבא וחי בדור השני לאחר החורבן, לכן נבדוק אימתי הוא 'צאת הכוכבים' עבור התאריך 21.3 בשנת 104 שאז בוודאי רבי יהודה היה חי ופירנס את ישראל.
א. שקיעת החמה היתה בשעה 18:10:23.
ב. 'הכסיף העליון והשווה תחתון' שהוא תחילת הלילה היה בשעה 19:34:35.
ג. הכוכב 110Vir הגיע באותו יום לגובה של 7.7 מעלות בשעה 19:46:23.
ד. מכאן ש'צאת הכוכבים' בימי רבי היודה היה לא פחות ולא יותר מ-96 דקות לאחר שקיעת החמה, ואלו הן דבריו המדוייקים להפליא של רבי יהודה שבטענה 1א כי משקיעת החמה ועד צאת הכוכבים ארבעת מילין.
22. מטענה 21 נובע כי הקושיא מטענה 18 תורצה.
23. ולאחר הודיעך כל זאת, תדע שכל מה שאמרו שאין אנו בקיאין בצאת הכוכבים הינו מכיוון שתורת צאת הכוכבים נשתכחה מעם ישראל כבר דורי דורות, והאחרונים שנתנו בהם סימן הם רבה ורב יוסף שחיו לפני קצת יותר מ-1800 שנה, וסביר להניח כי זמן קצר לאחר תקופתם כבר לא שיערו בצאת הכוכבים, מאחר שברבות השנים הכוכבים מאחרים לצאת וזמן צאת הכוכבים מתרחק מזמן תחילת הלילה. ועוד, הרי צאת הכוכבים היה שייך בארץ ישראל או באופק בבל, ובעוונות הרבים גלינו מעל ארצנו ונתרחקנו מעל אדמתינו, ולא היה לנו בקיא בכוכבים שיחשב עבור עם ישראל את צאת הכוכבים בכל אתר אליו גלו. ובימינו אנו צאת הכוכבים בארץ ישראל, באחד בתקופת ניסן, הינו כ-208 דקות אחר שקיעת החמה (כמעט שלוש וחצי שעות לאחר שקיעת החמה הנראית הכוכב 110Vir מגיע לגובה של 7.7 מעלות), וסביר מאוד להניח שזהו התירוץ לתמיהה הגדולה, כיצד יתכן שלא בקיאין אנו בזמן צאת הכוכבים ומאחר שזמן זה כל כך תדיר וחשוב בהלכה ושייך להרבה מעשים שבכל יום.
24. מטענה 1ג נובע כי ברשימת צאת הכוכבים הופיעו בכל יום ויום שלושה כוכבים, וזאת בניגוד לטענה 12 ששם ראינו כי מספיק כוכב אחד על מנת לקבוע לילה. אם כן נשאלת השאלה מדוע הרשימה כוללת 3 כוכבים ולא רק כוכב אחד?
25. ימות החמה הינן 365.25 ימים, ומכיוון ואי אפשר לקבוע רבע יום, אזי עושים 3 שנים 365 ימים, והשנה הרביעית תהיה 366 יום.
26. כל כוכב מכוכבי גלגל המזלות יוצא (זורח מעל האופק המזרחי) בכל יום 4 דקות יותר מוקדם מהשעה שיצא (זרח) בה אתמול.
27. מטענה 25 וטענה 26 נובע כי לאחר 365 ימים, יחסר לכוכב מהלך רבע יום, על מנת להיות באותו מקום שהיה שנה לפני (לפני 365 ימים), לכן לאחר 365 יום, הכוכב יאחר לזרוח בדקה אחת.
28. מטענה 27 נובע כי לאחר שנתיים יאחר הכוכב ב-2 דקות ואילו לאחר 3 שנים יאחר בכוכב ב-3 דקות.
29. בשנה הרביעית שהיא שנת העיבור שמוסיפים בה יום אחד (שנה של 366 ימים) הכוכב יחזור לזרוח באותה שעה שזרח בשנה הראשונה של המחזור, מכיוון שלאחר 365 יום של השנה הרביעית הכוכב יאחר בעוד דקה ובסה"כ מהשנה הראשונה ב-4 דקות (על פי טענה 28), אולם תוספת היום של השנה (היום ה-366) תגרום לכוכב להקדים ב-4 דקות (על פי טענה 26), נמצא איפה כי 4 דקות איחור בתוספת 4 דקות הקדמה יתנו זריחה בדיוק בזמן.
30. את נכונות טענה 29 ניתן לראות בעובדות הבאות:
א. בתאריך 21.3.104 הכוכב 110Vir הגיע לגובה של 7.7 מעלות בשעה 19:46:23.(ראה טענה 21 סעיף ג' בעניין רבי יהודה)
ב. בתאריך 21.3.105 הכוכב 110Vir הגיע לגובה של 7.7 מעלות בשעה 19:47:24. (איחור של דקה ושנייה)
ג. בתאריך 21.3.106 הכוכב 110Vir הגיע לגובה של 7.7 מעלות בשעה 19:48:25. (איחור של 2 דקות ו-2 שניות)
ד. בתאריך 21.3.107 הכוכב 110Vir הגיע לגובה של 7.7 מעלות בשעה 19:49:26. (איחור של 3 דקות ו-3 שניות)
ה. בתאריך 21.3.108 הכוכב 110Vir הגיע לגובה של 7.7 מעלות בשעה 19:46:31.(איחור של 8 שניות, מחמת סיבוב הכוכבים כמבואר בטענות 19 ו-20).
31. איחור בצאת הכוכבים אינו יכול להוות כחומרא, מאחר שקיימא לן דעד צאת הכוכבים יממא הוא. ולדוגמא בערב שבת, דקה לאחר 'הכסיף העליון והשווה לתחתון' הוא לילה גמור (שבת גמורה), אולם הכוכב עדיין לא זורח והינו מאחר ב-3 דקות, מחמת שהוא בשנה השלישית למחזור, כלומר אליבא דכוכבים עדיין יום שישי.
32. מטענה 30 וטענה 31 נובע כי חז"ל הגדירו 3 כוכבים על מנת לקבל רשימת צאת כוכבים עבור כל יום ויום ללא תלות בשנת המחזור. לכן מן הסתם הכוכב ששערנו בו אתמול את הלילה בשנה הראשונה של המחזור (שהוא בעצם הכוכב השלישי), יזרח היום 4 דקות יותר מוקדם, כלומר היום הוא יכול להיות הכוכב המסמן בין השמשות (הכוכב השני), מכיוון שאפילו אם אנו בשנה השלישית במחזור הכוכב השלישי של אתמול יזרח ויקדים בדקה אחת את הלילה (4 דקות הקדמה מאתמול ושלוש דקות איחור עקב השנה במחזור) ואפילו אם הלילה מקדים בדקה עדיין הכוכב יזרח בתחילת הלילה.
33. מטענה 31 וטענה 32 נובע כי חייבים לפחות 2 כוכבים ברשימה, ובתוספת דברי הירושלמי ברכות פרק א' כי 'קדמיא לא מתחשב' כלומר לא מתחשבים בכוכב הראשון המופיע הרשימה שהרי כוכב אחד יום, הרי שקבלנו שבכל יום ויום מופיעים 3 כוכבים. לכן הנחה סבירה כי הכוכב הראשון נועד לציין כי זמן בין השמשות קרב ובא.
34. 'בין השמשות' המוזכר בכוכב השני, אינו 'בין השמשות' של 'הכסיף התחתון ולא הכסיף העליון' ובודאי שאינו 'משתשקע החמה כל זמן שפני מזרח מאדימין' אלא הינו ספק יום ספק לילה מחמת שנת המחזור של הכוכבים. ולראייה הירושלמי שקובע כי שניים ספק, כלומר שני כוכבים זהו ספק[/font][/size]
אין לך את ההרשאות המתאימות על מנת לצפות בקבצים המצורפים להודעה זאת.

ערכים:


חזק וברוך
הודעות: 98
הצטרף: 19 יוני 2019, 16:51
נתן תודה: 110 פעמים
קיבל תודה: 42 פעמים
יצירת קשר:
סטטוס: לא מחובר

Re: מהו צאת הכוכבים של רבי יהודה

שליחה על ידי חזק וברוך » 04 דצמבר 2019, 18:03

סתם יעקב כתב:
04 דצמבר 2019, 17:45
 
בס"ד

ניתן פירוש עבור המושג צאת הכוכבים המופיע בגמרא בכמה מקומות.
1. א. רבי יהודה אומר וכו' משקיעת החמה ועד צאת הכוכבים ארבעת מילין (פסחים צ"ד ע"א)
    ב. הכסיף העליון והשווה לתחתון זהו לילה דברי רבי יהודה.
    ג. תניא נמי הכי כוכב אחד יום שניים בין השמשות שלושה לילה
2. 'צאת' של גרם שמיימי הינו זריחתו במזרח, כמו 'השמש יצא על הארץ ולוט בא צוערה' וכן 'כצאת השמש בגבורתו'.
3. 'כוכבים' הינם גרמי שמיים הרחוקים מאיתנו מרחק רב ומאירים כנקודות קטנות בכיפת השמיים.
4.
מטענה 2 וטענה 3 נובע כי 'צאת הכוכבים' משמעתו זריחת כוכבים באופק המזרחי. הכוכבים בניגוד לשמש אינם זורחים באופק המערבי בגובה אפס, מכיוון ואויר האטמוספירה הסמוך לאופק לא נותן לאור הכוכבים לעבור ולהיראות על ידי צופה מכדור הארץ. לכן הכוכבים זורחים באופק המזרחי בגובה שבין 7 ל-8 מעלות.
5. המושג 'צאת הכוכבים' מופיע לראשונה במקרא בספר נחמיה פרק ד' פסוק ט"ו 'ואנחנו עושים במלאכה, וחצים מחזיקים ברמחים, מעלות השחר עד צאת הכוכבים'.
6
לא עברתי על הכל, אבל המואר סעיף 4 אינו מוכרח - אין הכרח להשוות צאת החמה לצאת הכוכבים, טבעה של חמה שיוצאת לעולם במזרח, ואין כמעט מציאות שתהיה מוסתרת כשהיא באמצע השמים ורק אח"כ נגה אורה, אך צאת הכוכבים יכול להתפרש שנגה אורם בכל מקום תחת כיפת השמים.
 


פותח הנושא
סתם יעקב
הודעות: 152
הצטרף: 25 יוני 2019, 17:35
נתן תודה: 2 פעמים
קיבל תודה: 11 פעמים
יצירת קשר:
סטטוס: לא מחובר

Re: מהו צאת הכוכבים של רבי יהודה

שליחה על ידי סתם יעקב » 04 דצמבר 2019, 18:49

חזק וברוך כתב:
04 דצמבר 2019, 18:03
סתם יעקב כתב:
04 דצמבר 2019, 17:45
 
בס"ד

ניתן פירוש עבור המושג צאת הכוכבים המופיע בגמרא בכמה מקומות.
1. א. רבי יהודה אומר וכו' משקיעת החמה ועד צאת הכוכבים ארבעת מילין (פסחים צ"ד ע"א)
    ב. הכסיף העליון והשווה לתחתון זהו לילה דברי רבי יהודה.
    ג. תניא נמי הכי כוכב אחד יום שניים בין השמשות שלושה לילה
2. 'צאת' של גרם שמיימי הינו זריחתו במזרח, כמו 'השמש יצא על הארץ ולוט בא צוערה' וכן 'כצאת השמש בגבורתו'.
3. 'כוכבים' הינם גרמי שמיים הרחוקים מאיתנו מרחק רב ומאירים כנקודות קטנות בכיפת השמיים.
4.
מטענה 2 וטענה 3 נובע כי 'צאת הכוכבים' משמעתו זריחת כוכבים באופק המזרחי. הכוכבים בניגוד לשמש אינם זורחים באופק המערבי בגובה אפס, מכיוון ואויר האטמוספירה הסמוך לאופק לא נותן לאור הכוכבים לעבור ולהיראות על ידי צופה מכדור הארץ. לכן הכוכבים זורחים באופק המזרחי בגובה שבין 7 ל-8 מעלות.
5. המושג 'צאת הכוכבים' מופיע לראשונה במקרא בספר נחמיה פרק ד' פסוק ט"ו 'ואנחנו עושים במלאכה, וחצים מחזיקים ברמחים, מעלות השחר עד צאת הכוכבים'.
6
לא עברתי על הכל, אבל המואר סעיף 4 אינו מוכרח - אין הכרח להשוות צאת החמה לצאת הכוכבים, טבעה של חמה שיוצאת לעולם במזרח, ואין כמעט מציאות שתהיה מוסתרת כשהיא באמצע השמים ורק אח"כ נגה אורה, אך צאת הכוכבים יכול להתפרש שנגה אורם בכל מקום תחת כיפת השמים.

אכן כדברי כב' 'צאת הכוכבים' יכול להתפרש כניראות כוכבים ויש לזה סמך בירושלמי ברכות פרק א' כמה כוכבים יצאו ויהא לילה? לאחר תירוץ רבי פנחס בשם רבי אבא בר פפא, מתרצים רבי יוסי ברבי בון ורבי יעקב דרומנה בשם רבי יהודא בן פזי. ותירוץ רבי יוסי ברבי בון (הסובר כרבי נחמיה שצאת הכוכבים הינו ניראות 3 כוכבים בינוניים בשמיים) ובלחוד דיתחמון תלתא כוכבין בר מן הדא כוכבתא. כלומר לרבי נחמיה ודעימיה צאת הכוכבים הינו ניראות 3 כוכבים בינוניים בשמים. אולם לרבי יהודה צאת הכוכבים הינו זריחת כוכבים.
ואכן יש לתקן בטענה 4 - מטענה 2 וטענה 3 נובע כי 'צאת הכוכבים' משמעתו
ניתן לפרשו כזריחת כוכבים באופק המזרחי. 


 


יהושע
משתמש ותיק
הודעות: 1314
הצטרף: 07 ספטמבר 2017, 18:07
נתן תודה: 10 פעמים
קיבל תודה: 102 פעמים
יצירת קשר:
סטטוס: לא מחובר

Re: מהו צאת הכוכבים של רבי יהודה

שליחה על ידי יהושע » 05 דצמבר 2019, 08:26

סתם יעקב כתב:
04 דצמבר 2019, 17:45
 
בס"ד

ניתן פירוש עבור המושג צאת הכוכבים המופיע בגמרא בכמה מקומות.
1. א. רבי יהודה אומר וכו' משקיעת החמה ועד צאת הכוכבים ארבעת מילין (פסחים צ"ד ע"א)
    ב. הכסיף העליון והשווה לתחתון זהו לילה דברי רבי יהודה.
    ג. תניא נמי הכי כוכב אחד יום שניים בין השמשות שלושה לילה
2. 'צאת' של גרם שמיימי הינו זריחתו במזרח, כמו 'השמש יצא על הארץ ולוט בא צוערה' וכן 'כצאת השמש בגבורתו'.
3. 'כוכבים' הינם גרמי שמיים הרחוקים מאיתנו מרחק רב ומאירים כנקודות קטנות בכיפת השמיים.
4. מטענה 2 וטענה 3 נובע כי 'צאת הכוכבים' משמעתו זריחת כוכבים באופק המזרחי. הכוכבים בניגוד לשמש אינם זורחים באופק המערבי בגובה אפס, מכיוון ואויר האטמוספירה הסמוך לאופק לא נותן לאור הכוכבים לעבור ולהיראות על ידי צופה מכדור הארץ. לכן הכוכבים זורחים באופק המזרחי בגובה שבין 7 ל-8 מעלות.
5. המושג 'צאת הכוכבים' מופיע לראשונה במקרא בספר נחמיה פרק ד' פסוק ט"ו 'ואנחנו עושים במלאכה, וחצים מחזיקים ברמחים, מעלות השחר עד צאת הכוכבים'.
6. 'הכסיף העליון והשווה לתחתון' דרבי יהודה מתרחש כאשר השמש הינה בכ-18.33 מעלות תחת האופק. ראה
viewtopic.php?f=8&t=7300
7. וקשה מאוד להבחין בזמן 'הכסיף העליון והשווה לתחתון' מכיוון ומדובר באור קלוש מאוד שנותר סמוך מאוד לאופק המערבי, ולא תמיד 'הכסיף התחתון' של האופק המערבי ניתן לצפייה מכיוון שפני האדמה אינם בגובה שווה, ויש מקומות בהם גבעה או הר מסוים מסתירים את אותו אור קלוש ואת אותו 'הכסיף תחתון', ויש מקומות אשר הינן בעמק וכו', לכן רק אדם שהאופק המערבי פרוס לפניו יוכל לידע אימתי בדיוק לילה, ולמרבית האנשים אין תחתית האופק המערבי לנגד עיניהם.
8. גלגל המזלות הינו רצועה של כוכבים בכיפת השמיים הנמצאת בסמוך (מעל ומתחת) מישור המילקה, לכן תמיד מאחורי השמש יהיו כוכבים מגלגל המזלות.
image.png

9. מטענה 4 וטענה 6 וטענה 7 נובע, כי אם בכל יום ויום נעמיד אדם המומחה באסטרונומיה מול אופק מערבי פתוח (או לחילופין נחשב בחישובים אסטרונומיים), ובאותו רגע שמתקיים (על פי אותו מומחה או אותו חישוב) 'הכסיף העליון והשווה לתחתון' דרבי יהודה, נביט לאופק המזרחי ונרשום את הכוכב האחרון שעלה מגלגל המזלות וכרגע הינו בערך 7-8 מעלות מעל האופק המזרחי, אזי יציאת אותו כוכב באותו יום נתון תסמן את הלילה.
10. מטענה 9 נובע כי ניתן להכין רשימה של כוכבים עבור כל יום ויום מימות החמה הקובעת כי זריחה של הכוכב הרשום מסמנת את זמן תחילת הלילה לאותה יממה. ועבור האיור לעיל, מאחורי השמש נמצאים כוכבי מזל אריה, לכן עם שקיעת החמה הנראית יעלו מהמזרח כוכבי מזל דלי, וכאשר השמש תהיה בכ-18 מעלות תחת האופק יתחילו לעלות מהמזרח כוכבי סוף מזל דלי וכוכבי תחילת מזל דגים. וזריחת אחד מאותם כוכבי סוף מזל דלי ותחילת מזל דגים יסמן את הלילה.
11. רשימה כפי המתואר בטענה 10 תיתן מענה עבור מרבית האנשים שאין האופק המערבי לנגד עיניהם, וכן גם אם האופק המזרחי התחתון אינו נגד עיניהם, שהרי הכוכבים שברשימה זורחים בגובה של 7-8 מעלות מעל האופק, כמוסבר בטענה 4.
12. מטענה 10 וטענה 11 נובע כי 'צאת הכוכבים' הינו לוח שנה שמשי המכיל בכל יום שם של כוכב מגלגל המזלות שבזמן שהכוכב יוצא זהו הסימן שהשמש הנמצאת בצד הנגדי הגיעה לכ-18.33 מעלות תחת האופק, וזהו תחילת זמן הלילה.
13. איתא בתלמוד בבלי בברכות ל"ג ע"א 'אמר ר' חייא בר אבא אמר רבי יוחנן אנשי כנסת הגדולה תקנו להם לישראל ברכות ותפלות קדושות והבדלות'. וכן בברכת מעריב ערבים מוזכר 'ומסדר את הכוכבים במשמרותיהם ברקיע כרצונו' משמע שלכוכבים ישנו סדר מסוים שעל ידי סדר זה ניתן להבחין מתי הוא לילה.
14. מטענה 5 וטענה 13, סביר להניח כי רשימת 'צאת הכוכבים' נתקנה שוב לאחר גלות בבל על ידי עזרא ונחמיה שהיו מאנשי כנסת גדולה וחיו בתחילת בית שני (שנת 348-).
15. שיעור מהלך מיל הינו 24 דקות (וכאשר נבאר את הגמרא בפסחים צ"ד נסביר מדוע).
16. מטענה 1א וטענה 15 נובע כי משקיעת החמה ועד צאת הכוכבים 96 דקות. כלומר באחד בתקופת ניסן (21 במרץ) צאת הכוכבים הינו 96 דקות לאחר שקיעת החמה.
17. באחד בתקופת ניסן (21 במרץ) השמש תהיה בכ-18.333 מעלות תחת האופק לאחר 84 דקות. (בתאריך 21.3.2019 השמש שקעה בשעה 17:50 והיתה בכ-18.33 מעלות תחת האופק בשעה 19:14).
18. מטענה 16 וטענה 17 נובע כי צאת הכוכבים דרבי יהודה הינו 12 דקות לאחר 'הכסיף העליון והשווה לתחתון' שזהו תחילת הלילה לרבי יהודה, וזה בניגוד גמור לטענה 12 כי 'צאת הכוכבים' הינו סימן לתחילת הלילה.
19. כתב הרמב"ם בהלכות יסודי התורה פרק ג' הלכה ז' 'ואלו השתים עשר צורות לא היו מכוונות כנגד אותן החלקים אלא בזמן המבול, שאז העלו להן שמות אלו. אבל בזמן הזה כבר סבבו מעט, לפי שכל הכוכבים שבגלגל שמיני כולם סובבים כמו השמש והירח, אלא שהן סובבין בכבידות. וחלק שיתהלך השמש והירח כנגדו ביום אחד, ילך כנגדו כל כוכב מהן בקירוב משבעים שנה'.
20. מטענה 19 נובע כי הכוכבים (וכוכבי המזלות שהם 12 הצורות שבדברי הרמב"ם) אינם קבועים אלא מסובבים בכבידות וכל 70 שנה בקירוב זזים מעלה אחת במישור המילקה, דבר הגורר איחור ב'צאת הכוכבים' במשך השנים, לכן רשימת צאת הכוכבים דורשת ריענון כל כמה עשרות שנים, וסביר להניח כי לא רעננו את הרשימה מאחר ונתקנה על ידי אנשי כנסת גדולה שבהם היו נביאים, ולכן בימי רבי יהודה איחרו הכוכבים לצאת 12 דקות לאחר תחילת הלילה.
21. בהנחה כי טענה 14 נכונה, נבדוק את צאת הכוכבים עבור התאריך 348-.21.3 שזאת שנת בניין בית שני.
א. שקיעת החמה היתה בשעה 18:08:07
ב. 'הכסיף העליון והשווה תחתון' שהוא תחילת הלילה היה בשעה 19:32:07.
ג. נניח כי אנשי כנסת גדולה בחרו את הכוכב 110Vir (הנמנה על כוכבי מזל בתולה) שיסמן את תחילת הלילה, מכיוון וכוכב זה בשעה 19:32:07 היה בגובה של 7.7 מעלות מעל האופק, וכנראה הוא הכוכב שזורח כרגע מגלגל המזלות.
ד. אם כן הכוכב 110Vir הוא הכוכב המסמן את תחילת הלילה עבור התאריך 21.3.

רבי יהודה היה תלמידו של רבי עקיבא וחי בדור השני לאחר החורבן, לכן נבדוק אימתי הוא 'צאת הכוכבים' עבור התאריך 21.3 בשנת 104 שאז בוודאי רבי יהודה היה חי ופירנס את ישראל.
א. שקיעת החמה היתה בשעה 18:10:23.
ב. 'הכסיף העליון והשווה תחתון' שהוא תחילת הלילה היה בשעה 19:34:35.
ג. הכוכב 110Vir הגיע באותו יום לגובה של 7.7 מעלות בשעה 19:46:23.
ד. מכאן ש'צאת הכוכבים' בימי רבי היודה היה לא פחות ולא יותר מ-96 דקות לאחר שקיעת החמה, ואלו הן דבריו המדוייקים להפליא של רבי יהודה שבטענה 1א כי משקיעת החמה ועד צאת הכוכבים ארבעת מילין.
22. מטענה 21 נובע כי הקושיא מטענה 18 תורצה.
23. ולאחר הודיעך כל זאת, תדע שכל מה שאמרו שאין אנו בקיאין בצאת הכוכבים הינו מכיוון שתורת צאת הכוכבים נשתכחה מעם ישראל כבר דורי דורות, והאחרונים שנתנו בהם סימן הם רבה ורב יוסף שחיו לפני קצת יותר מ-1800 שנה, וסביר להניח כי זמן קצר לאחר תקופתם כבר לא שיערו בצאת הכוכבים, מאחר שברבות השנים הכוכבים מאחרים לצאת וזמן צאת הכוכבים מתרחק מזמן תחילת הלילה. ועוד, הרי צאת הכוכבים היה שייך בארץ ישראל או באופק בבל, ובעוונות הרבים גלינו מעל ארצנו ונתרחקנו מעל אדמתינו, ולא היה לנו בקיא בכוכבים שיחשב עבור עם ישראל את צאת הכוכבים בכל אתר אליו גלו. ובימינו אנו צאת הכוכבים בארץ ישראל, באחד בתקופת ניסן, הינו כ-208 דקות אחר שקיעת החמה (כמעט שלוש וחצי שעות לאחר שקיעת החמה הנראית הכוכב 110Vir מגיע לגובה של 7.7 מעלות), וסביר מאוד להניח שזהו התירוץ לתמיהה הגדולה, כיצד יתכן שלא בקיאין אנו בזמן צאת הכוכבים ומאחר שזמן זה כל כך תדיר וחשוב בהלכה ושייך להרבה מעשים שבכל יום.
24. מטענה 1ג נובע כי ברשימת צאת הכוכבים הופיעו בכל יום ויום שלושה כוכבים, וזאת בניגוד לטענה 12 ששם ראינו כי מספיק כוכב אחד על מנת לקבוע לילה. אם כן נשאלת השאלה מדוע הרשימה כוללת 3 כוכבים ולא רק כוכב אחד?
25. ימות החמה הינן 365.25 ימים, ומכיוון ואי אפשר לקבוע רבע יום, אזי עושים 3 שנים 365 ימים, והשנה הרביעית תהיה 366 יום.
26. כל כוכב מכוכבי גלגל המזלות יוצא (זורח מעל האופק המזרחי) בכל יום 4 דקות יותר מוקדם מהשעה שיצא (זרח) בה אתמול.
27. מטענה 25 וטענה 26 נובע כי לאחר 365 ימים, יחסר לכוכב מהלך רבע יום, על מנת להיות באותו מקום שהיה שנה לפני (לפני 365 ימים), לכן לאחר 365 יום, הכוכב יאחר לזרוח בדקה אחת.
28. מטענה 27 נובע כי לאחר שנתיים יאחר הכוכב ב-2 דקות ואילו לאחר 3 שנים יאחר בכוכב ב-3 דקות.
29. בשנה הרביעית שהיא שנת העיבור שמוסיפים בה יום אחד (שנה של 366 ימים) הכוכב יחזור לזרוח באותה שעה שזרח בשנה הראשונה של המחזור, מכיוון שלאחר 365 יום של השנה הרביעית הכוכב יאחר בעוד דקה ובסה"כ מהשנה הראשונה ב-4 דקות (על פי טענה 28), אולם תוספת היום של השנה (היום ה-366) תגרום לכוכב להקדים ב-4 דקות (על פי טענה 26), נמצא איפה כי 4 דקות איחור בתוספת 4 דקות הקדמה יתנו זריחה בדיוק בזמן.
30. את נכונות טענה 29 ניתן לראות בעובדות הבאות:
א. בתאריך 21.3.104 הכוכב 110Vir הגיע לגובה של 7.7 מעלות בשעה 19:46:23.(ראה טענה 21 סעיף ג' בעניין רבי יהודה)
ב. בתאריך 21.3.105 הכוכב 110Vir הגיע לגובה של 7.7 מעלות בשעה 19:47:24. (איחור של דקה ושנייה)
ג. בתאריך 21.3.106 הכוכב 110Vir הגיע לגובה של 7.7 מעלות בשעה 19:48:25. (איחור של 2 דקות ו-2 שניות)
ד. בתאריך 21.3.107 הכוכב 110Vir הגיע לגובה של 7.7 מעלות בשעה 19:49:26. (איחור של 3 דקות ו-3 שניות)
ה. בתאריך 21.3.108 הכוכב 110Vir הגיע לגובה של 7.7 מעלות בשעה 19:46:31.(איחור של 8 שניות, מחמת סיבוב הכוכבים כמבואר בטענות 19 ו-20).
31. איחור בצאת הכוכבים אינו יכול להוות כחומרא, מאחר שקיימא לן דעד צאת הכוכבים יממא הוא. ולדוגמא בערב שבת, דקה לאחר 'הכסיף העליון והשווה לתחתון' הוא לילה גמור (שבת גמורה), אולם הכוכב עדיין לא זורח והינו מאחר ב-3 דקות, מחמת שהוא בשנה השלישית למחזור, כלומר אליבא דכוכבים עדיין יום שישי.
32. מטענה 30 וטענה 31 נובע כי חז"ל הגדירו 3 כוכבים על מנת לקבל רשימת צאת כוכבים עבור כל יום ויום ללא תלות בשנת המחזור. לכן מן הסתם הכוכב ששערנו בו אתמול את הלילה בשנה הראשונה של המחזור (שהוא בעצם הכוכב השלישי), יזרח היום 4 דקות יותר מוקדם, כלומר היום הוא יכול להיות הכוכב המסמן בין השמשות (הכוכב השני), מכיוון שאפילו אם אנו בשנה השלישית במחזור הכוכב השלישי של אתמול יזרח ויקדים בדקה אחת את הלילה (4 דקות הקדמה מאתמול ושלוש דקות איחור עקב השנה במחזור) ואפילו אם הלילה מקדים בדקה עדיין הכוכב יזרח בתחילת הלילה.
33. מטענה 31 וטענה 32 נובע כי חייבים לפחות 2 כוכבים ברשימה, ובתוספת דברי הירושלמי ברכות פרק א' כי 'קדמיא לא מתחשב' כלומר לא מתחשבים בכוכב הראשון המופיע הרשימה שהרי כוכב אחד יום, הרי שקבלנו שבכל יום ויום מופיעים 3 כוכבים. לכן הנחה סבירה כי הכוכב הראשון נועד לציין כי זמן בין השמשות קרב ובא.
34. 'בין השמשות' המוזכר בכוכב השני, אינו 'בין השמשות' של 'הכסיף התחתון ולא הכסיף העליון' ובודאי שאינו 'משתשקע החמה כל זמן שפני מזרח מאדימין' אלא הינו ספק יום ספק לילה מחמת שנת המחזור של הכוכבים. ולראייה הירושלמי שקובע כי שניים ספק, כלומר שני כוכבים זהו ספק
למה שלא תכתוב בסגנון יותר קלה שגם אנשים כמוני יוכלו להבין?
 


בר מצוה
הודעות: 34
הצטרף: 08 אוגוסט 2019, 20:20
קיבל תודה: 3 פעמים
יצירת קשר:
סטטוס: לא מחובר

Re: מהו צאת הכוכבים של רבי יהודה

שליחה על ידי בר מצוה » 05 דצמבר 2019, 13:54

במחילת הרב הכותב
זהו רעיון דמיוני


פותח הנושא
סתם יעקב
הודעות: 152
הצטרף: 25 יוני 2019, 17:35
נתן תודה: 2 פעמים
קיבל תודה: 11 פעמים
יצירת קשר:
סטטוס: לא מחובר

Re: מהו צאת הכוכבים של רבי יהודה

שליחה על ידי סתם יעקב » 05 דצמבר 2019, 16:19

בר מצוה כתב:
05 דצמבר 2019, 13:54
במחילת הרב הכותב
זהו רעיון דמיוני
ההגדרה של "רעיון דמיוני" הינו רעיון שלא ניתן להתאימו למציאות, אם כן דבריך בניגוד לטענה 21 המוכיחה מהמציאות האסטרונומית את ה"רעיון הדמיוני".
האם תוכל לציין את מספר הטענה הדמיונית שבדברי שעליה נסמכת לומר כי הרעיון דמיוני? וכן תצרף את המציאות עליה אתה נשען שסותרת את הטענה הדמיונית.
בכל מקרה אם לכב' יש הוכחה יותר מציאותית לדברי רבי יהודה בפסחים צ"ד שמשקיעת החמה לצאת הכוכבים 4 מיל - אשמח לשמוע...

 


בר מצוה
הודעות: 34
הצטרף: 08 אוגוסט 2019, 20:20
קיבל תודה: 3 פעמים
יצירת קשר:
סטטוס: לא מחובר

Re: מהו צאת הכוכבים של רבי יהודה

שליחה על ידי בר מצוה » 05 דצמבר 2019, 20:18

כוונתי ב'רעיון דמיוני' = רעיון ללא ביסוס במציאות.
אין שום ביסוס לרעיון שאנשי כנה"ג כיוונו לאיזה כוכב או שנעשתה בבית הגדול איזו הסכמה מהם הכוכבים שצאתם מסמלת לילה וכו' וכו'


פותח הנושא
סתם יעקב
הודעות: 152
הצטרף: 25 יוני 2019, 17:35
נתן תודה: 2 פעמים
קיבל תודה: 11 פעמים
יצירת קשר:
סטטוס: לא מחובר

Re: מהו צאת הכוכבים של רבי יהודה

שליחה על ידי סתם יעקב » 05 דצמבר 2019, 21:56

בר מצוה כתב:
05 דצמבר 2019, 20:18
כוונתי ב'רעיון דמיוני' = רעיון ללא ביסוס במציאות.
אין שום ביסוס לרעיון שאנשי כנה"ג כיוונו לאיזה כוכב או שנעשתה בבית הגדול איזו הסכמה מהם הכוכבים שצאתם מסמלת לילה וכו' וכו'
עוד מדורי דורות האנושות תלתה יציאה של כוכבים לעיתות השנה.
לקריאה נוספת ראה : https://en.wikipedia.org/wiki/MUL.APIN וכן https://en.wikipedia.org/wiki/Babylonia ... catalogues
ומה אם הגויים עליהם לא נאמר 'כי היא חוכמתכם ובינתכם לעיני העמים' ידעו לתלות את יציאת הכוכבים עם עיתות השנה, על אחת כמה וכמה חכמינו ז"ל שהיו בקיאים בכל מהלכי השמים.
וכבר כתב הרמב"ם בהלכות קידוש החודש פרק י"ז הלכה כ"ד 'אבל הספרים שחיברו חכמי ישראל שהיו בימי הנביאים מבני יששכר, לא הגיעו אלינו'.

וראייה נוספת מדברי הגמרא בברכות ד' ע"א 'וכיון דמשה הוה ידע למה ליה למימר כחצות משה קסבר שמא יטעו אצטגניני פרעה' אצטגניני פרעה הם הרואים בכוכבים, ומה הקשר בין חצות לילה לראייה בכוכבים? אלא כפי שבחצות היום השמש נמצאת באמצע השמים כך בחצות לילה השמש נמצאת באמצע השמיים בצד השני, וכיצד ידעו אצטגניני פרעה כי השמש כרגע נמצאת באמצע השמיים בצד השני? פשוט מצאו את הכוכב שנמצא מול השמש (180 מעלות בקו המילקה) וכאשר אותו כוכב היה בקו המרידיאן (כלומר באמצע השמיים) ידעו אצטגניני פרעה שעכשיו הוא חצות לילה. ומשה חשש שמא יטעו, ומדוע? מכיוון שאינם יודעים את מחזוריות הכוכבים כל ארבע שנים, לכן אמר כחצות.
ואם לאצטגניני פרעה לפני יציאת מצרים משה אומר כחצות ולא בחצות שמא יטעו, פשוט הוא שמשה ידע לחשב את מיקום השמש לאחר ששקעה על ידי הכוכבים שמנגד. אם כן פשוט הוא שחז"ל ידעו לחשב את זוית השמש תחת האופק על ידי יציאת כוכבים במזרח,

 


בר מצוה
הודעות: 34
הצטרף: 08 אוגוסט 2019, 20:20
קיבל תודה: 3 פעמים
יצירת קשר:
סטטוס: לא מחובר

Re: מהו צאת הכוכבים של רבי יהודה

שליחה על ידי בר מצוה » אתמול, 07:58

ודאי וודאי שידעו. הרי גם זה נכלל במאמר שמואל נהירין לי שבילי דשמיא.
אבל אתה לשיטתך שרעיון דמיוני הוא רעיון שא"א להתאימו למציאות ולכן אתה סובר שאם חז"ל ידעו לחשב ממילא ניתן להתאים את הרעיון למציאות, והוא יצא מכלל דמיוני.
ואילו אני סבירא לי שאף אם אין לרעיון פירכא מהמציאות די בכך שאין לו שום בסיס מציאותי להחשיבו דמיוני. ולכן כתבתי:
אין שום ביסוס לרעיון שאנשי כנה"ג כיוונו לאיזה כוכב או שנעשתה בבית דין הגדול איזו הסכמה מהם הכוכבים שצאתם מסמלת לילה וכו' וכו'

שלח תגובה הנושא הקודםהנושא הבא
  • נושאים דומים
    תגובות
    צפיות
    הודעה אחרונה

מי מחובר

משתמשים הגולשים בפורום זה: Google [Bot] | 0 אורחים