יהודי רציני אמר:
בדיוק בגלל שחשבתי שיהיה חכם שיגיד שמה שהגננת לימדה ונהיה מקובל אצלנו אינו בהכרח הפשט הוספתי בהדגשה את המילים והנראה עפ"י כמה וכמה פס' מפורשים, לענ"ד הפירוש המקובל שהאחים מכרו את יוסף גם אם צריך להוסיף בשבילו דברים שלא כתובים להדיא עדיין יותר פשט מפירושו של רשב"ם משום שרשב"ם צריך להידחק עם כמה פס' מפורשים וכמו שמבואר בדבריו, אם הגעתם לזה מקריאה רציפה כנראה שהתעלמתם מפס' מפו' בדרך וגם מכאלה שיגיעו בפרשיות הבאות...
גם רשב"ם מתבטא על הפשט שלו (וגם את זה הדגשתי) בלשון מענינת עומק דרך פשוטו של מקרא, כלומר שלכל הפחות במבט ראשון גם רשב"ם מודה שהפשט המקובל והרגיל נראה יותר שייך לענין ורק בעומק הפשט מבחינים בפירושו.
מענין התוספת שלך על הפשט האמיתי של חז"ל דמי קבע לך איזה פשט אמיתי יותר או פחות.
דבר ראשון לגבי השורה האחרונה, לא באתי לומר שהפשט של הרשב"ם לא אמיתי חלילה, אלא שהרגשתי שאם אכתוב ברצף אחד 'לפי הפשט שלי כך, אולם לפי הפשט של חז"ל כך וכך' - ישמע זלזול כלשהו בדברי חז"ל, ולכן הוספתי 'האמיתי' [מה גם שאם דבר אחד אמיתי זה לא אומר שהשני לא].
לגבי ראשית דבריך - אין ספק שבהגדרת 'פשט' יש הרבה מרכיבים, וגם כאן, האריך בטוב טעם ודעת הרב @בעל נפש להראות שמצד
תוכן הדברים יש קושי רב בפירוש הנ"ל, אולם יש גם משקל לרצף הקריאה, וגם ביחס לזה הדגשתי שבמקרה שלנו זה נכון רק בקריאה באופן מקומי ולא בהקשרים הרחבים שלו.
וכידוע בין בעלי הפשט חלוקות הדרכים, ויש שהולך אחרי פשטות הענין, ויש שהולך אחרי פשטות המילים, יש שלהסביר את הענין כמשל יראה יותר כפשט ויש דוקא להפך וכו'. ואם כי לגבי דרכו של הרשב"ם אין לי בקיאות, אמנם - ממיעוט עיוני בו - היה נראה לי שהוא יותר מייחס משקל לקריאת הטקסט כמות שהוא, לכן התפלאתי על פליאתך, יתכן ואתה בקי בו יותר.
עכ"פ הסברת דבריך בטוב טעם, ודי בזה מבחינתי.