ודאי שתוכן ההלל הוא להלל, רק חז"ל קבעו לנו נוסח להלל, שהוא צורת ההלל, א"כ על האדם מוטל לקרוא את ההלל היינו את נוסח ההלל, כמו מקרא מגילה, שיש את המגילה ואת הנוסח הזה צריך ךלקרוא, וביותר שהברכה על המצוה והיינו שציוונו לקרוא את ההלל, ופשוט.בן ברוך אמר:בימים אלו ובהרבה מועדים וזמנים טובים קוראים הלל.
הברכה היא שמברכים "אשר קדשנו במצוותיו וציונו לקרא את ההלל"
ותמיד מפריע לי, איזה משמעות יש לקריאה? ונראה היה לברך "וציונו להלל" וכדו'.
בן ברוך אמר:בימים אלו ובהרבה מועדים וזמנים טובים קוראים הלל.
הברכה היא שמברכים "אשר קדשנו במצוותיו וציונו לקרא את ההלל"
ותמיד מפריע לי, איזה משמעות יש לקריאה? ונראה היה לברך "וציונו להלל" וכדו'.
זה מנ"ל, ועוד הא כתיב "מאימתי קורין את שמע" והתם לאו בפרסום, רק למשמע אזניו?חבלזון אמר:לקרוא בלשון הקודש היינו בקול ובפרסום
אני לא מגיב בנוגע לכל לשון 'קריאה' בכלל, אולם לגבי ההלל, יש מקום לומר כדברי הרב @חבלזון שזה מענין פרסום.נבשר אמר:זה מנ"ל, ועוד הא כתיב "מאימתי קורין את שמע" והתם לאו בפרסום, רק למשמע אזניו?חבלזון אמר:לקרוא בלשון הקודש היינו בקול ובפרסום
ספירת העומר היא בפה ונתקן לה ברכה? וכן קשה לימוד תורה שהוא בפה ויש ע"ז ברכה לפניה, ואולי ע"מ לעשות, אולי.משה נפתלי אמר:ב. אין לך מצוה התלויה בפה, הן מצות עשה של תורה (כגון ודוי מעשר ומקרא ביכורים) והן מצות עשה מדברי סופרים (כגון קידוש היום), שניתקנה לה ברכה לפניה, מלבד קריאת המגילה וקריאת ההלל. [הברכה על נשיאות כפים – סלסול הוא שנהגו הכהנים בעצמם, כמשתמע מתשובתו של רבי אלעזר בן שמוע לשאלת תלמידיו 'במה הארכת ימים': 'מִיָּמַי לֹא עָשִׂיתִי בֵּית הַכְּנֶסֶת קַפֶּנְדַּרְיָא, וְלֹא פָסַעְתִּי עַל רָאשֵׁי עַם קֹדֶשׁ, וְלֹא נָשָׂאתִי כַפַּי בְּלֹא בְרָכָה'.]
לא ברורמשה נפתלי אמר:ספירת העומר ותלמוד תורה תלויין בפה בדומה לאכילת מצה.
נבשר אמר:ספירת העומר היא בפה ונתקן לה ברכה? וכן קשה לימוד תורה שהוא בפה ויש ע"ז ברכה לפניה, ואולי ע"מ לעשות, אולי.משה נפתלי אמר:ב. אין לך מצוה התלויה בפה, הן מצות עשה של תורה (כגון ודוי מעשר ומקרא ביכורים) והן מצות עשה מדברי סופרים (כגון קידוש היום), שניתקנה לה ברכה לפניה, מלבד קריאת המגילה וקריאת ההלל. [הברכה על נשיאות כפים – סלסול הוא שנהגו הכהנים בעצמם, כמשתמע מתשובתו של רבי אלעזר בן שמוע לשאלת תלמידיו 'במה הארכת ימים': 'מִיָּמַי לֹא עָשִׂיתִי בֵּית הַכְּנֶסֶת קַפֶּנְדַּרְיָא, וְלֹא פָסַעְתִּי עַל רָאשֵׁי עַם קֹדֶשׁ, וְלֹא נָשָׂאתִי כַפַּי בְּלֹא בְרָכָה'.]
וקשה גם על ברכת המזון ועל סיפור יציאת מצרים. אלא ברכת המזון היא גופה ברכה, וסיפור יציאת מצרים כולו שבחי הקב"ה, ומה לחכמים עוד לתקן להן ברכה בפנ"ענבשר אמר:ספירת העומר היא בפה ונתקן לה ברכה? וכן קשה לימוד תורה שהוא בפה ויש ע"ז ברכה לפניה, ואולי ע"מ לעשות, אולי.משה נפתלי אמר:ב. אין לך מצוה התלויה בפה, הן מצות עשה של תורה (כגון ודוי מעשר ומקרא ביכורים) והן מצות עשה מדברי סופרים (כגון קידוש היום), שניתקנה לה ברכה לפניה, מלבד קריאת המגילה וקריאת ההלל. [הברכה על נשיאות כפים – סלסול הוא שנהגו הכהנים בעצמם, כמשתמע מתשובתו של רבי אלעזר בן שמוע לשאלת תלמידיו 'במה הארכת ימים': 'מִיָּמַי לֹא עָשִׂיתִי בֵּית הַכְּנֶסֶת קַפֶּנְדַּרְיָא, וְלֹא פָסַעְתִּי עַל רָאשֵׁי עַם קֹדֶשׁ, וְלֹא נָשָׂאתִי כַפַּי בְּלֹא בְרָכָה'.]
נבשר אמר:ספירת העומר היא בפה ונתקן לה ברכה? וכן קשה לימוד תורה שהוא בפה ויש ע"ז ברכה לפניה, ואולי ע"מ לעשות, אולי.משה נפתלי אמר:ב. אין לך מצוה התלויה בפה, הן מצות עשה של תורה (כגון ודוי מעשר ומקרא ביכורים) והן מצות עשה מדברי סופרים (כגון קידוש היום), שניתקנה לה ברכה לפניה, מלבד קריאת המגילה וקריאת ההלל. [הברכה על נשיאות כפים – סלסול הוא שנהגו הכהנים בעצמם, כמשתמע מתשובתו של רבי אלעזר בן שמוע לשאלת תלמידיו 'במה הארכת ימים': 'מִיָּמַי לֹא עָשִׂיתִי בֵּית הַכְּנֶסֶת קַפֶּנְדַּרְיָא, וְלֹא פָסַעְתִּי עַל רָאשֵׁי עַם קֹדֶשׁ, וְלֹא נָשָׂאתִי כַפַּי בְּלֹא בְרָכָה'.]
הברכה שיתקנו על מעשה המצווה, כי שכתב למעלה, כמו בהלל שמברך על מעשה המצוה שציוונו.HaimL אמר:וקשה גם על ברכת המזון ועל סיפור יציאת מצרים. אלא ברכת המזון היא גופה ברכה, וסיפור יציאת מצרים כולו שבחי הקב"ה, ומה לחכמים עוד לתקן להן ברכה בפנ"ע
יש מושג להודות להלל לשבח לפאר לרומם להדר לנצח וכו' וכו', וכל אלו הם דברים טובים שניתן לעשות זאת כל הזמן, אבל תקנת חז"ל באמירת ההלל היתה, שיקראו את המזמורים שבתהילים מפרק קיג עד סוף פרק קיח, ולכן זה קריאה, כי הפירוש קריאה היא רק על קריאת טקסט, משא"כ אם רוצים להודות ולשבח כפי רוממות המצב הרוחני ולומר דברים שעולים על הלב, זה אכן לא קריאה ושם מתאים לומר אני רוצה להלל, לשבח וכו'בן ברוך אמר:בימים אלו ובהרבה מועדים וזמנים טובים קוראים הלל.
הברכה היא שמברכים "אשר קדשנו במצוותיו וציונו לקרא את ההלל"
ותמיד מפריע לי, איזה משמעות יש לקריאה? ונראה היה לברך "וציונו להלל" וכדו'.
נבשר אמר:הברכה שיתקנו על מעשה המצווה, כי שכתב למעלה, כמו בהלל שמברך על מעשה המצוה שציוונו.HaimL אמר:וקשה גם על ברכת המזון ועל סיפור יציאת מצרים. אלא ברכת המזון היא גופה ברכה, וסיפור יציאת מצרים כולו שבחי הקב"ה, ומה לחכמים עוד לתקן להן ברכה בפנ"ע
משה נפתלי אמר:לטעמך, מה נשתנת מצות נשיאות כפים משאר כל המצוות?
תרץ אפוא ואימא הכי: אין לך מצוה שעיקרה אמירה בפה שניתקנה לה ברכה לפניה. מה שאין כן ספירת העומר ותלמוד תורה, שאין האמירה כי אם אמצעי לקיום המצוה ולא מהות המצוה.נבשר אמר:ספירת העומר היא בפה ונתקן לה ברכה? וכן קשה לימוד תורה שהוא בפה ויש ע"ז ברכה לפניה, ואולי ע"מ לעשות, אולי.
אם אני מבין, אתה מקבל את האפשרות שכתבתי שדבר שהוא לתכלית אחרת כגון מעשה וכו' איכא עליו ברכה משא"כ דעיקר המצוה היא אמירה ליכא ע"ז ברכה,משה נפתלי אמר:תרץ אפוא ואימא הכי: אין לך מצוה שעיקרה אמירה בפה שניתקנה לה ברכה לפניה. מה שאין כן ספירת העומר ותלמוד תורה, שאין האמירה כי אם אמצעי לקיום המצוה ולא מהות המצוה.
מנא לך שאין ברכה בוידוי מעשר ומקרא ביכורים.משה נפתלי אמר:ב. אין לך מצוה התלויה בפה, הן מצות עשה של תורה (כגון ודוי מעשר ומקרא ביכורים) והן מצות עשה מדברי סופרים (כגון קידוש היום), שניתקנה לה ברכה לפניה, מלבד קריאת המגילה וקריאת ההלל.
יעויין בספרו של הרב ראובן מרגליות מקור הברכה, ששם הוא הולך עם הכלל שכל דבר שיוצא במחשבה ליכא עליו ברכה, אבל בדבר שבעי אמירה בעי ברכה. וכדרכו מדבר על הכל ספירת העומר סיפור יציאת מצרים וכו'. ומביא מתוס' במנחות שהיו מברכים על קביעת חודשים ושנים ומועדים, ואבודרהם חולק.נבשר אמר:אם אני מבין, אתה מקבל את האפשרות שכתבתי שדבר שהוא לתכלית אחרת כגון מעשה וכו' איכא עליו ברכה משא"כ דעיקר המצוה היא אמירה ליכא ע"ז ברכה,משה נפתלי אמר:תרץ אפוא ואימא הכי: אין לך מצוה שעיקרה אמירה בפה שניתקנה לה ברכה לפניה. מה שאין כן ספירת העומר ותלמוד תורה, שאין האמירה כי אם אמצעי לקיום המצוה ולא מהות המצוה.
מסתמא ליכא ברכה על קידוש החודש.
כי לא בא זכרהּ בשום מקום.הערשל אמר:מנא לך שאין ברכה בוידוי מעשר ומקרא ביכורים.
הרב מרגליות מניח בוודאות שכן יש ברכה ע"ז.משה נפתלי אמר:כי לא בא זכרהּ בשום מקום.
הברכה הפנטסטית 'בא"י אמ"ה שבחר בדוד עבדו ובזרעו אחריו וצונו לקרות' וגו', נעלמה מידיעתו של בעל 'משנה תורה'.כֵּיצַד הוּא קוֹרֵא? פּוֹתֵחַ וְרוֹאֶה וּמְבָרֵךְ כְּדֶרֶךְ שֶׁמְּבָרֵךְ כָּל קוֹרֵא בַּתּוֹרָה בְּבֵית הַכְּנֶסֶת, וְקוֹרֵא הַפָּרָשִׁיּוֹת שֶׁאָמַרְנוּ עַד שֶׁהוּא גּוֹמֵר, וְגוֹלֵל וּמְבָרֵךְ לְאַחֲרֶיהָ כְּדֶרֶךְ שֶׁמְּבָרְכִין בְּבָתֵּי כְנֵסִיּוֹת וּמוֹסִיף שֶׁבַע בְּרָכוֹת.