שולחן ערוך הרב מהדורא בתרא

בן טובים

משתמש חדש
בהמודיע של היום - עש"ק שמות - מובא שהאדמו"ר מבלז זצ"ל, אמר ש4 הסימנים של שו"ע הרב הם בעצם המהדורא הקמא - האם נמצא לכך סימוכין או סתירה, מעבר למקובל, ש4 אלו הם מהדורא בתרא?
 

חדא

משתמש ותיק
זה די תמוה, כי ניכר לכל שרוב השו"ע הגר"ז לא נכנס כ"כ לעומק הענין רק נמשך אחרי המג"א, ורק במהדו"ב נכנס לעצם הענין ולפעמים מכריע דלא כהמג"א
 

אלף זעירא

משתמש רגיל
חדא אמר:
לא נכנס כ"כ לעומק הענין
????????
למדת פעם שו''ע הרב אחר לימוד כל הסוגיא מהגמרא וטור שו''ע ונו''כ? מדבריך נראה שלא... [איני יודע מה כוונתך בדיוק ל'היכנסות לעומק הענין' אבל הספר בהחלט ממצה ומסכם באופן מיוחד את הסוגיא בתוספת הגדרות וביאורים חדשים וממשיך עד לפסיקת ההלכה].
 

ראשון לציון

משתמש ותיק
ידוע שבעל התניא אמר בעת זקנותו שסמך יותר מידי על המגן אברהם בשולחן ערוך שלו, ואכן במהדורא בתרא רואים שהוא משנה כמה דברים (ההבדלים בולטים בהלכות ברכת הנהנין שכתב מהם שלוש מהדורות)
 

ב. זעירא

משתמש ותיק
ואני תמיד ידעתי שארבעת הסימנים הראשונים הם מהדורא קמא, שבהם הכריע הרב ופסק יותר עפ"י הקבלה (לדוג' עיי' במש"כ שם לגבי זמן ק"ש ויו"ט שני), עד שהמגיד ממעזריטש ציווה עליו להכריע עפ"י הפוסקים בהלכה.
 

חדא

משתמש ותיק
לא הבנתי מה נזעקו פה
אם נכנס לעומק הענין כבר במהדורה קמא למה לא חלק על המג"א כמו במהדו"ב
גם רבינו המ"ב כשכתב את ספרו מחנה ישראל לא תמיד נכנס לעומק הענין וסמך על החיי אדם
ולכן כשכתב את המשנה ברורה חזר בו מהרבה דברים שם
[ראה במהדורה החדשה שיצאה זה עתה על ידי משפחת זקס].
 

עפר ואפר

משתמש ותיק
חדא אמר:
לא הבנתי מה נזעקו פה
אם נכנס לעומק הענין כבר במהדורה קמא למה לא חלק על המג"א כמו במהדו"ב
גם רבינו המ"ב כשכתב את ספרו מחנה ישראל לא תמיד נכנס לעומק הענין וסמך על החיי אדם
ולכן כשכתב את המשנה ברורה חזר בו מהרבה דברים שם
[ראה במהדורה החדשה שיצאה זה עתה על ידי משפחת זקס].

לא "נזעקו", רק העניין שכל קורא בשו"ע הרב יודע שאתה מדבר שטויות
עד כמה לחלוק על המ"א הוא נושא אחר מאשר להיכנס לעומק העניין
זה עניין של מה שנקרא "כתפיים", ושיטת הלימוד, וכו'

במחנה ישראל אכן הח"ח פחות נכנס לעומק העניין מאשר במ"ב (והשועה"ר). לא קשור.
 

שניאור

משתמש ותיק
חדא אמר:
לא הבנתי מה נזעקו פה
אם נכנס לעומק הענין כבר במהדורה קמא למה לא חלק על המג"א כמו במהדו"ב
גם רבינו המ"ב כשכתב את ספרו מחנה ישראל לא תמיד נכנס לעומק הענין וסמך על החיי אדם
ולכן כשכתב את המשנה ברורה חזר בו מהרבה דברים שם
[ראה במהדורה החדשה שיצאה זה עתה על ידי משפחת זקס].

נזעקו כי כנראה הם למדו שו"ע הרב ואתה לא, כי מי שלומד את זה בעיון רואה את העומק הנפלא והברור בכל סוגיא.
 

בן טובים

משתמש חדש
פותח הנושא
תודה לכל המגיבים.

אנסה לסכם את הנכתב עד עתה:

נושא 1: פשר ד' הסימנים הכפולים א - ד

1. בשו"ע הרב הנדפס כתוב שהסימנים הראשונים המודפסים שם הם מהדורה בתרא, ולא נמצא יותר ממהדורה זו. סימנים אלו תואמים בפסיקתם את הזוהר. לאחר סימנים אלו מופיעים שוב ד' סימנים ממהדורה קמא, ואחריהם כסדר שאר השו"ע.

2. בבית בעלז יש מסורת שלפני חיבור השו"ע (מהדו"ק) הנ"ל, חיבר הרב ד' סימנים עפ"י סוד.

3. החוקר החסידי המנוח ר' יהושע מונדשיין כותב שאין הכרח שד' הסימנים שבידינו ממהדורה בתרא הם הם אותם הד' שכתב הרב לפני מהדורא קמא שלו. 


נושא 2: דרך וסגנון הרב 

זה עתה יצא ספר חשוב בארה"ב - שו"ע הרב המבואר, ושם בהקדמה מוכיח המלקט שלשון הרב בהירה באופן כ"כ מושלם עד כדי שהלומד מקופיא אינו רואה כיצד הוא מיישב בדבריו קושיות רבות. זה דבר שכל הוגה בדברי הרב רואה, אבל שם יש ציטטות מגאוני האחרונים שראו כיצד הרב מיישב בדבריו קושיות הפוסקים. וא"כ נכונים דברי הנ"ל שכתב שאין הרב מוסיף, וכ"ש שנכונים דברי הנזעקים ...
 
 

בן טובים

משתמש חדש
פותח הנושא
לכבוד ימי השובבי"ם כדאי לצייין שאגרת התשובה לבעל התניא והשו"ע עוסק הרבה בתיקוני שובבי"ם והמהדורה שבידינו גם היא מהדורה בתרא שלו.
 

חרסון

משתמש רשום
לא בטוח ש'עוסק הרבה בתיקוני שובבי"ם' הוא תיאור מדוייק. אבל על כל פנים, כדאי לציין שאכן המדורה הנדפסת היא מהדורא בתרא, והמהדו"ק נדפסה - ביחד עם מהדורא קמא של 'לקוטי אמרים' וכו', בספר 'תניא מהדורא קמא' (קה"ת, תשמ"ב).

כדאי להזכיר ג"כ את הפסקים שנדפסו בסידור בעל התניא (יו"ל תקס"ג), שגם בהם שינה בכמה עניינים מהשו"ע (ולכאורה גם בהם נמשך יותר אחר המקובלים). בהוצאת קה"ת החדשה של שו"ע הרב נדפסו 'פסקי הסידור' בהוספה לשו"ע, בכל כרך במקומו.
 

בן טובים

משתמש חדש
פותח הנושא
חרסון אמר:
לא בטוח ש'עוסק הרבה בתיקוני שובבי"ם' הוא תיאור מדוייק. אבל על כל פנים, כדאי לציין שאכן המדורה הנדפסת היא מהדורא בתרא, והמהדו"ק נדפסה - ביחד עם מהדורא קמא של 'לקוטי אמרים' וכו', בספר 'תניא מהדורא קמא' (קה"ת, תשמ"ב).

כדאי להזכיר ג"כ את הפסקים שנדפסו בסידור בעל התניא (יו"ל תקס"ג), שגם בהם שינה בכמה עניינים מהשו"ע (ולכאורה גם בהם נמשך יותר אחר המקובלים). בהוצאת קה"ת החדשה של שו"ע הרב נדפסו 'פסקי הסידור' בהוספה לשו"ע, בכל כרך במקומו.

כוונתי שהוא עוסק באותם פגמי הנפש שעליהם נסובו ימי השובבי"ם. והוא מסביר בדרכו הנאדרת בקודש את ענין תשובה עילאה שהיא התשובה של ימים אלו. עורו והתעוררו היום יום ה' ג' ימים אחרונים של ימים נעלים אלו ...

בענין פסקי הסידור, כבר הגרא"ח נאה קבצם בספרו, והראה עליהם בבדי השולחן שלו בכל אתר ואתר. יש פסק מענין בסידור בענין כיסוי החזה בט"ק, שנוהגים כך בחסידות סקווירא, ולא ידוע לי האם בחב"ד כיום נוהגים כך, לסגור לגמרי את בית הצוואר של הט"ק?
 

משבט הכהונא

משתמש ותיק
אגב בענין פסקי הסידור בדרך כלל בפסקי הסידור הוא מחמיר יותר וגם פליג יותר המג"א
שמעתי פעם כי בימי זקנותו אמר שהוא חושש שסמך עצמו המג"א יותר מדי מישהו יודע מקור לזה????
 

משבט הכהונא

משתמש ותיק
בן טובים אמר:
משבט הכהונא אמר:
אגב בענין פסקי הסידור בדרך כלל בפסקי הסידור הוא מחמיר יותר וגם פליג יותר המג"א
שמעתי פעם כי בימי זקנותו אמר שהוא חושש שסמך עצמו המג"א יותר מדי מישהו יודע מקור לזה????

הרב.pdf

תודה
מי המחבר??
 

בן טובים

משתמש חדש
פותח הנושא
בן טובים אמר:
משבט הכהונא אמר:
אגב בענין פסקי הסידור בדרך כלל בפסקי הסידור הוא מחמיר יותר וגם פליג יותר המג"א
שמעתי פעם כי בימי זקנותו אמר שהוא חושש שסמך עצמו המג"א יותר מדי מישהו יודע מקור לזה????

הרב.pdf
הרב יהושע מונדשין בספרו ספרי ההלכה של אדמו"ר הזקן.
 

לבי במערב

משתמש ותיק
בן טובים אמר:
2. בבית בעלז יש מסורת שלפני חיבור השו"ע (מהדו"ק) הנ"ל, חיבר הרב ד' סימנים עפ"י סוד.
3. החוקר החסידי המנוח ר' יהושע מונדשיין כותב שאין הכרח שד' הסימנים שבידינו ממהדורה בתרא הם הם אותם הד' שכתב הרב לפני מהדורא קמא שלו.
לפענ"ד יש מקום לומר, כי המסורה שבבית בעלזא אמורה כלפי הלכות תלמוד־תורה שלו (והם ארבעה פרקים, שגם ע"פ מסורת חב"ד נתחברו קודם לשאר השו"ע, והכרעתו בהם נוטה לצד הקבלה יותר).
 

לבי במערב

משתמש ותיק
שוב העירוני ששגיתי, והל' ת"ת נתחברו סמוך להדפסתן (כמ"ש הרי"מ ז"ל בספרו 'ספרי ההלכה של אדמו"ר הזקן - ביבליוגרפי’' ס"ע מז). ושוב איני יודע כיצד יש להעמיד השמועה, אם לא בדרך המוצעת לעיל משמו (שם ע' יד הע' 2).
 
חלק עליון תַחתִית