בת כהן מאורסת לכהן האם אוכלת בתרומה?

איש אל רעהו

משתמש ותיק
משנה יבמות דף סז:
האירוסין פוסלין ואין מאכילין דהיינו בת כהן שנתארסה לישראל שוב אינה אוכלת בתרומה, ואילו אם בת ישראל נתארסה לכהן אינה אוכלת בתרומה כך מבואר בגמרא.
ולא נתבאר להדיא מה דינה של בת כהן שנתארסה לכהן, האם גם עליה נאמר שהאירוסין פוסלין אותה מלאכול בתורת בת כהן ומצד שני אין הם מאכילין בתרומה, או שהיא אוכלת ממנ"פ?
 

יואל נהרי

משתמש ותיק
עי' דרך אמונה הלכות תרומות פרק ח
(נא) בת כהן שנתארסה לישראל. (עט) אבל בת כהן שנתארסה לכהן אוכלת ממ"נ: 

דרך אמונה - ציון ההלכה הלכות תרומות פרק ח ס"ק (עט)
(עט) כן מבואר ביבמות נ"ו ב' דדוקא משתמרת לביאה פסולה אין אוכלת כמ"ש בס' שהם וישפה: 
 

משה נפתלי

משתמש ותיק
איש אל רעהו אמר:
לא נתבאר להדיא מה דינה של בת כהן שנתארסה לכהן, האם האירוסין פוסלין אותה מלאכול בתורת בת כהן.
מקרא מלא דיבר הכתוב: 'ובת כהן כי תהיה לאיש זר, היא בתרומת הקדשים לא תאכל'; הא אם היתה לכהן – אוכלת בתרומה.​
לאמר, בת כהן שנישאת לכהן, אוכלת בתרומה משום שהיא כהנת, ולא מכח היותה אשת כהן. ונפקא מינה:​
א. היא אוכלת במורם מן הקדשים גם לאחר שנתאלמנה או נתגרשה (לפי שאינה בתורת 'שבה' דאוכלת מלחם ולא כל לחם).​
ב. נתאלמנה או נתגרשה כשהיא מעוברת – אין העובר פוסלה מאכילת תרומה (לפי שאינה בתורת 'שבה' דבעינן 'כנעוריה').​
ג. היא מברכת ברכת המצוות על אכילת תרומה לדעת הכל, אף לדעת הסוברים שנשי הכהנים ועבדיהם אינם מברכים על אכילת תרומה.
 
 

יואל נהרי

משתמש ותיק
משה נפתלי אמר:
לאמר, בת כהן שנישאת לכהן, אוכלת בתרומה משום שהיא כהנת, ולא מכח היותה אשת כהן.​
 ​
פעמים שהיא אוכלת בתרומה רק מדין אשת כהן, כגון נתאלמנה מישראל כשיש לה בנים ממנו, ונישאה לכהן, שאז כמדומה היא אוכלת רק מדין אשת כהן.


ויש לעיין בזה בלשון רש"י כריתות ז' ע"א ד"ה שנשאת לישראל, עי"ש. כמדומה שיש מקום לדון בבי' דבריו.
וכעת מצאתי בס' 'אמר יוסף' הלכות תרומות פרק ח שכ' וז"ל:
וכמו כן ראיתי להרב בני דוד אלקון פ"ח והביא סוגיא דכריתות דף ז' ע"א וסיים ודוק בלשון רש"י שכתב אם תנשא לכהן מה ר"ל דכשתנשא לכהן אוכלת משום בעלה ולא שייך למה שהיא כהנת דאפילו בת ישראל אוכלת עכ"ל.
והאמת דדברי רש"י הם קשים ההבנה וכמ"ש הרב ולפי חומר הנושא נראה לענ"ד דכונת רש"י לומר דלא נתחללה דאם מת בעלה והניח לה בנים דאינה אוכלת לאו משום דנעשית חללה דנהי דאינה אוכלת מטעם ושבה אל בית אביה דזו אינה שבה אבל מ"מ אם נשאת לכהן אוכלת הרי דלא נעשית חללה ועל זה סיים או אם זרע אין לה הדרה לתרומה ודוק. 

.
 
 

יואל נהרי

משתמש ותיק
משה נפתלי אמר:
במהדורה המנוקדת של 'עוז והדר' מצוין ב'הגהות וציונים': החת"ם מוחק התיבות 'ותנשא לכהן אוכלת או'.
א. מהו ר"ת החת"ם ?
ב. ומה באמת לדעתך קורה במקרה שהזכרתי, מאיזה דין היא אוכלת בתרומה ?
 

משה נפתלי

משתמש ותיק
א. ט"ס. צ"ל חת"ס.
ב. פשוט שהיא אוכלת מחמת בעלה הכהן. שהרי לפני נישואיה עמו לא אכלה, ואף לאחר שתתגרש או תתאלמן לא תאכל אם לא יהיה לה זרע ממנו.
 

יואל נהרי

משתמש ותיק
משה נפתלי אמר:
א. ט"ס. צ"ל חת"ס.
ב. פשוט שהיא אוכלת מחמת בעלה הכהן. שהרי לפני נישואיה עמו לא אכלה, ואף לאחר שתתגרש או תתאלמן לא תאכל אם לא יהיה לה זרע ממנו.
ומעתה יש להסתפק בכה"ג, בזמן שהיא עדיין רק ארוסה לכהן זה, האם תאכל בתרומה.

[ולפי מה שהובא לעיל שרק במשתמרת לביאה פסולה אינה אוכלת, תאכל בתרומה].
 

משה נפתלי

משתמש ותיק
יואל נהרי אמר:
יש להסתפק בכה"ג, בזמן שהיא עדיין רק ארוסה לכהן זה, האם תאכל בתרומה.
[ולפי מה שהובא לעיל שרק במשתמרת לביאה פסולה אינה אוכלת, תאכל בתרומה].
שאלה גדולה!​
[ומהא דלעיל אין ראיה, כי שם מדובר בבת כהן שאוכלת, וכאן מדובר בבת כהן שמנועה מלאכול.]
 
 

איש אל רעהו

משתמש ותיק
פותח הנושא
משה נפתלי אמר:
יואל נהרי אמר:
יש להסתפק בכה"ג, בזמן שהיא עדיין רק ארוסה לכהן זה, האם תאכל בתרומה.
[ולפי מה שהובא לעיל שרק במשתמרת לביאה פסולה אינה אוכלת, תאכל בתרומה].
שאלה גדולה!​
[ומהא דלעיל אין ראיה, כי שם מדובר בבת כהן שאוכלת, וכאן מדובר בבת כהן שמנועה מלאכול.]
לצערי לא הבנתי, אם מדברים על מקרה שבת כהן נשאת לישראל ונשאר לה זרע ממנו שאינה חוזרת לבית אביה, ואחר כך נתארסה לכהן, ברור שאינה אוכלת שהרי אירוסין אינן מאכילין. לא הבנתי מה יש כאן מקום לשאול.
 
 

יואל נהרי

משתמש ותיק
איש אל רעהו אמר:
משה נפתלי אמר:
יואל נהרי אמר:
יש להסתפק בכה"ג, בזמן שהיא עדיין רק ארוסה לכהן זה, האם תאכל בתרומה.
[ולפי מה שהובא לעיל שרק במשתמרת לביאה פסולה אינה אוכלת, תאכל בתרומה].
שאלה גדולה!​
[ומהא דלעיל אין ראיה, כי שם מדובר בבת כהן שאוכלת, וכאן מדובר בבת כהן שמנועה מלאכול.]
לצערי לא הבנתי, אם מדברים על מקרה שבת כהן נשאת לישראל ונשאר לה זרע ממנו שאינה חוזרת לבית אביה, ואחר כך נתארסה לכהן, ברור שאינה אוכלת שהרי אירוסין אינן מאכילין. לא הבנתי מה יש כאן מקום לשאול.
קודם כל, אם נדון מצד הסברא, הרי כמדומה שמה שאירוסין אינן מאכילין הוא רק מדרבנן, שמא תאכיל בית אביה [ועי' רמב"ם], מה שלא שייך לכאו' בבת כהן. תקנני נא אם אני טועה.
 
 

יואל נהרי

משתמש ותיק
משה נפתלי אמר:
יואל נהרי אמר:
יש להסתפק בכה"ג, בזמן שהיא עדיין רק ארוסה לכהן זה, האם תאכל בתרומה.
[ולפי מה שהובא לעיל שרק במשתמרת לביאה פסולה אינה אוכלת, תאכל בתרומה].
שאלה גדולה!​
[ומהא דלעיל אין ראיה, כי שם מדובר בבת כהן שאוכלת, וכאן מדובר בבת כהן שמנועה מלאכול.]
ולעצם דבריך, שבת כהן הנשואה לכהן אוכלת מכח היותה כהנת, לכאו' נחלקו בזה הב"י והב"ח.
לשון הב"ח יו"ד סי' של"א: 'דהיא ודאי אוכלת כיון שהיא בת כהן'.
אמנם לשון הב"י שם הוא: 'אבל בת כהן לכהן אפילו מעוברת בנעוריה מיקרי כיון שאינה מעוברת אלא מכהן'. [דמשמע שאי"ז אלא משום שחוזרת לבית אביה דכנעוריה מיקרי].
 
 

זאת נחמתי

משתמש ותיק
משה נפתלי אמר:
איש אל רעהו אמר:
מקרא מלא דיבר הכתוב: 'ובת כהן כי תהיה לאיש זר, היא בתרומת הקדשים לא תאכל'; הא אם היתה לכהן – אוכלת בתרומה.​
 ​
הא אם היתה לכהן - אוכלת בתרומה משום בעלה 
יואל נהרי אמר:
ולעצם דבריך, שבת כהן הנשואה לכהן אוכלת מכח היותה כהנת, לכאו' נחלקו בזה הב"י והב"ח.
לשון הב"ח יו"ד סי' של"א: 'דהיא ודאי אוכלת כיון שהיא בת כהן'.
לכאורה כוונת הב"ח רק שכיון שהרי עובר אינו נקרא זרע כלפי להאכיל את אימו (ורק את העבדים מדין זכיה ), והיא נחשבת שבה אל בית אביה, וכל מה שהוא פוסל כשהוא ישראל הוא משום מיעוט   שאינה "כנעוריה ", א"כ כשהוא בן כהן א"כ אף ששבה לבית אביה - הרי היא אוכלת בתרומה כיון שאינו מחסר את ה-כנעוריה וממילא היא אוכלת מדין בת כהן וכמו הב"י   . אבל פשוט שכל עוד והיא נשואה היא אוכלת רק מדין בעלה או כשילדה משום בנה. 
 
 

איש אל רעהו

משתמש ותיק
פותח הנושא
יואל נהרי אמר:
משה נפתלי אמר:
יואל נהרי אמר:
יש להסתפק בכה"ג, בזמן שהיא עדיין רק ארוסה לכהן זה, האם תאכל בתרומה.
[ולפי מה שהובא לעיל שרק במשתמרת לביאה פסולה אינה אוכלת, תאכל בתרומה].
שאלה גדולה!​
[ומהא דלעיל אין ראיה, כי שם מדובר בבת כהן שאוכלת, וכאן מדובר בבת כהן שמנועה מלאכול.]
ולעצם דבריך, שבת כהן הנשואה לכהן אוכלת מכח היותה כהנת, לכאו' נחלקו בזה הב"י והב"ח.
לשון הב"ח יו"ד סי' של"א: 'דהיא ודאי אוכלת כיון שהיא בת כהן'.
אמנם לשון הב"י שם הוא: 'אבל בת כהן לכהן אפילו מעוברת בנעוריה מיקרי כיון שאינה מעוברת אלא מכהן'. [דמשמע שאי"ז אלא משום שחוזרת לבית אביה דכנעוריה מיקרי].
דקדוקי לשון בעלמא.
 
 

איש אל רעהו

משתמש ותיק
פותח הנושא
יואל נהרי אמר:
איש אל רעהו אמר:
משה נפתלי אמר:
 
שאלה גדולה!​
[ומהא דלעיל אין ראיה, כי שם מדובר בבת כהן שאוכלת, וכאן מדובר בבת כהן שמנועה מלאכול.]
לצערי לא הבנתי, אם מדברים על מקרה שבת כהן נשאת לישראל ונשאר לה זרע ממנו שאינה חוזרת לבית אביה, ואחר כך נתארסה לכהן, ברור שאינה אוכלת שהרי אירוסין אינן מאכילין. לא הבנתי מה יש כאן מקום לשאול.
קודם כל, אם נדון מצד הסברא, הרי כמדומה שמה שאירוסין אינן מאכילין הוא רק מדרבנן, שמא תאכיל בית אביה [ועי' רמב"ם], מה שלא שייך לכאו' בבת כהן. תקנני נא אם אני טועה.
מסתבר שבאופן כזה אמרינן לא פלוג [ולא דמי לי"ב חודש למשנה ראשונה]
ושנית, אדרבה באופן זה שיש לה בנים ישראלים חיישינן שתאכיל את בניה.
 

יואל נהרי

משתמש ותיק
זאת נחמתי אמר:
משה נפתלי אמר:
איש אל רעהו אמר:
מקרא מלא דיבר הכתוב: 'ובת כהן כי תהיה לאיש זר, היא בתרומת הקדשים לא תאכל'; הא אם היתה לכהן – אוכלת בתרומה.​
 ​
הא אם היתה לכהן - אוכלת בתרומה משום בעלה 
יואל נהרי אמר:
ולעצם דבריך, שבת כהן הנשואה לכהן אוכלת מכח היותה כהנת, לכאו' נחלקו בזה הב"י והב"ח.
לשון הב"ח יו"ד סי' של"א: 'דהיא ודאי אוכלת כיון שהיא בת כהן'.
לכאורה כוונת הב"ח רק שכיון שהרי עובר אינו נקרא זרע כלפי להאכיל את אימו (ורק את העבדים מדין זכיה ), והיא נחשבת שבה אל בית אביה, וכל מה שהוא פוסל כשהוא ישראל הוא משום מיעוט   שאינה "כנעוריה ", א"כ כשהוא בן כהן א"כ אף ששבה לבית אביה - הרי היא אוכלת בתרומה כיון שאינו מחסר את ה-כנעוריה וממילא היא אוכלת מדין בת כהן וכמו הב"י   . אבל פשוט שכל עוד והיא נשואה היא אוכלת רק מדין בעלה או כשילדה משום בנה. 


קודם כל, לפני שנדון בדברי הב"ח והב"י, אין חולק על כך שכהנת הנשואה לכהן אוכלת מדין קנין כספו של הכהן. השאלה אם היא אוכלת גם מדין בת כהן. דבפשוטו לא פקע מינה אכילת בת כהן, והסיבה שאשת ישראל אינה אוכלת מכח עצמה היא משום דקנין כספו של הזר 'פוסלה' שלא תאכל מכח עצמה, אבל אכתי בנשאת לכהן שפיר אוכלת גם מכח עצמה.
 
 

איש אל רעהו

משתמש ותיק
פותח הנושא
לאחר לימוד הסוגיא ביבמות דף פו. ראיתי שמוכח שם להדיא שבת כהן מאורסת לכהן אוכלת בתרומה,
הגמרא שם העמידה את המשנה דבת לוי מאורסת לישראל לא תאכל במעשר כר"מ דמעשר ראשון אסור לזרים,
ובסיפא שם מבואר דבת לוי מאורסת לכהן או בת כהן מאורסת ללוי לא תאכל לא בתרומה ולא במעשר, והקשו בגמרא דעל זה לא מהני אף לר"מ הכא מאי זרות איכא,
מפורש שאף שמעשר ראשון אסור לזרים ודינה כדין תרומה לר"מ, מכל מקום בבת לוי המאורסת לכהן - שאף הוא מותר במעשר לר"מ - ולהיפך שפיר אוכלת מעשר, והוא הדין בת לוי מאורסת ללוי ונשמע מזה לדידן לענין תרומה שבת כהן המאורסת לכהן אוכלת בתרומה.
 

זאת נחמתי

משתמש ותיק
יואל נהרי אמר:
קודם כל, לפני שנדון בדברי הב"ח והב"י, אין חולק על כך שכהנת הנשואה לכהן אוכלת מדין קנין כספו של הכהן. השאלה אם היא אוכלת גם מדין בת כהן. דבפשוטו לא פקע מינה אכילת בת כהן, והסיבה שאשת ישראל אינה אוכלת מכח עצמה היא משום דקנין כספו של הזר 'פוסלה' שלא תאכל מכח עצמה, אבל אכתי בנשאת לכהן שפיר אוכלת גם מכח עצמה.
ודאי שאין חולק . מי אמר שיש מי שחולק ?
אבל בפשטות מה שאשת ישראל לא אוכלת, הוא לא משום שבעלה פוסל אותו, אלא שהיא כבר לא ברשות אביה אלא ברשות בעלה וכמו לענין טומאת קרובים, ולכן גם אם נישאת לכהן - מצד אביה היא כבר לא יכולה לאכול .
 

יואל נהרי

משתמש ותיק
איש אל רעהו אמר:
יואל נהרי אמר:
איש אל רעהו אמר:
לצערי לא הבנתי, אם מדברים על מקרה שבת כהן נשאת לישראל ונשאר לה זרע ממנו שאינה חוזרת לבית אביה, ואחר כך נתארסה לכהן, ברור שאינה אוכלת שהרי אירוסין אינן מאכילין. לא הבנתי מה יש כאן מקום לשאול.
קודם כל, אם נדון מצד הסברא, הרי כמדומה שמה שאירוסין אינן מאכילין הוא רק מדרבנן, שמא תאכיל בית אביה [ועי' רמב"ם], מה שלא שייך לכאו' בבת כהן. תקנני נא אם אני טועה.
מסתבר שבאופן כזה אמרינן לא פלוג [ולא דמי לי"ב חודש למשנה ראשונה]
ושנית, אדרבה באופן זה שיש לה בנים ישראלים חיישינן שתאכיל את בניה.
לכאו' לא פלוג שייך בבת ישראל שארוסה לכהן ששם נאמר די"ז, אך לא נאמר די"ז דאירוסין אין מאכילין בבת כהן הארוסה לכהן. אם יש לא פלוג, א"כ גם במקרה של שאלתך דהיינו בבת כהן הארוסה לכהן תאמר כן. [אני אומר להיפך, לא פלוג במה שלא דיברה המשנה, דהמשנה שאמרה 'אין מאכילין' היינו במי שצריך להאכילה, דהיינו בת ישראל, וכלל לא דיברה במי שאי"צ להאכילה דהיינו בת כהן, וממילא דגם לא דיברה על שום בת כהן גם במקרה שיצטרכו להאכילה כמקרה דילן].

לענין שמא תאכיל לבניה לא עיינתי, אבל לכאו' לא מצאנו שחששו לזה, והרי חשש זה שייך גם לאחר נישואיה עם הכהן, שאז בודאי אוכלת.
 
 

איש אל רעהו

משתמש ותיק
פותח הנושא
ודאי שהפשטות היא שבת כהן שנשאת לכהן אוכלת רק משום אשת כהן, אלא שעדיין במאורסת לכהן יש לומר שכל כמה שלא נכנסה לגמרי לרשות הבעל לענין להאכילה בתרומה אם כן עדיין היא כמו לפני האירוסין ואוכלת היא מכל הצדדים.
ונראה שזה נכון גם ללא חידושו של עולא שארוסה אוכלת דבר תורה, אלא אף אם היינו אומרים שארוסה אינה אוכלת דבר תורה, מכל מקום בבת כהן ארוסה לכהן אוכלת.
 

איש אל רעהו

משתמש ותיק
פותח הנושא
יואל נהרי אמר:
איש אל רעהו אמר:
יואל נהרי אמר:
קודם כל, אם נדון מצד הסברא, הרי כמדומה שמה שאירוסין אינן מאכילין הוא רק מדרבנן, שמא תאכיל בית אביה [ועי' רמב"ם], מה שלא שייך לכאו' בבת כהן. תקנני נא אם אני טועה.
מסתבר שבאופן כזה אמרינן לא פלוג [ולא דמי לי"ב חודש למשנה ראשונה]
ושנית, אדרבה באופן זה שיש לה בנים ישראלים חיישינן שתאכיל את בניה.
לכאו' לא פלוג שייך בבת ישראל שארוסה לכהן ששם נאמר די"ז, אך לא נאמר די"ז דאירוסין אין מאכילין בבת כהן הנשואה לכהן. [אם יש לא פלוג, א"כ גם במקרה של שאלתך דהיינו בבת כהן הארוסה לכהן תאמר כן].
לענין שמא תאכיל לבניה לא עיינתי, אבל לכאו' לא מצאנו שחששו לזה, והרי חשש זה שייך גם לאחר נישואיה עם הכהן, שאז בודאי אוכלת.
גדר הדין הוא דאירוסין אין מאכילין, ומכל מקום בת כהן ארוסה לכהן אוכלת מכח ב' הרשויות יחדיו.
ומכל מקום בענין לא פלוג בזה יתכן שזה נסתר מהסוגיא בכתובות וצריך עיון היטב שם.
 
 

יואל נהרי

משתמש ותיק
איש אל רעהו אמר:
יואל נהרי אמר:
איש אל רעהו אמר:
מסתבר שבאופן כזה אמרינן לא פלוג [ולא דמי לי"ב חודש למשנה ראשונה]
ושנית, אדרבה באופן זה שיש לה בנים ישראלים חיישינן שתאכיל את בניה.
לכאו' לא פלוג שייך בבת ישראל שארוסה לכהן ששם נאמר די"ז, אך לא נאמר די"ז דאירוסין אין מאכילין בבת כהן הנשואה לכהן. [אם יש לא פלוג, א"כ גם במקרה של שאלתך דהיינו בבת כהן הארוסה לכהן תאמר כן].
לענין שמא תאכיל לבניה לא עיינתי, אבל לכאו' לא מצאנו שחששו לזה, והרי חשש זה שייך גם לאחר נישואיה עם הכהן, שאז בודאי אוכלת.
גדר הדין הוא דאירוסין אין מאכילין, ומכל מקום בת כהן ארוסה לכהן אוכלת מכח ב' הרשויות יחדיו.
א"כ אתה מודה, שבת כהן לכהן אוכלת גם מכח כהנת, ולמה כתבת לעיל 'דקדוקי לשון בעלמא', הרי א"כ דברי הב"ח ברורים כמו שכתבתי, ולשון הב"י הרי בודאי ברור שכותב אחרת.
 
 

זאת נחמתי

משתמש ותיק
איש אל רעהו אמר:
ודאי שהפשטות היא שבת כהן שנשאת לכהן אוכלת רק משום אשת כהן, אלא שעדיין במאורסת לכהן יש לומר שכל כמה שלא נכנסה לגמרי לרשות הבעל לענין להאכילה בתרומה אם כן עדיין היא כמו לפני האירוסין ואוכלת היא מכל הצדדים.
ונראה שזה נכון גם ללא חידושו של עולא שארוסה אוכלת דבר תורה, אלא אף אם היינו אומרים שארוסה אינה אוכלת דבר תורה, מכל מקום בבת כהן ארוסה לכהן אוכלת.





הסיבה שאב אינו מאכיל  נשואה הוא משום  שהיא כבר היתה לאיש זר ואינה ברשות בעלה  וכיון שאף אירוסין  בכלל הויה לאיש זר וכמבואר בגמרא וברש"י -א"כ משום אביה אינה יכולה לאכול . ומשום בעלה - אם אומרים לא פלוג אז בין לטעמא דסימפון ובין לטעמא דשמא תאכיל -אינה יכולה לאכול, ואם לא אומרים ל"פ - משום שניהם יכולה לאכול .
 

יואל נהרי

משתמש ותיק
לכאו' דוקא דברי הב"ח הם הפשוטים יותר, שלא פקע זכות אכילתה מצד בת כהן, ובנשואה לישראל זה מצד שהוא פוסלה בהיותה קנין כספו, משא"כ בנשואה לכהן. ז"ב לכל מי שמכיר את הסוגיא.
ודוקא דברי הב"י הם המחודשים.
 

זאת נחמתי

משתמש ותיק
עדיין לא הבנתי מה אתה רואה בב"ח שמדבר על מקרה שהיא שבה לבית אביה , וכיצד זה ברור לכל מי שמכיר את הסוגיא .
 

איש אל רעהו

משתמש ותיק
פותח הנושא
יואל נהרי אמר:
איש אל רעהו אמר:
יואל נהרי אמר:
לכאו' לא פלוג שייך בבת ישראל שארוסה לכהן ששם נאמר די"ז, אך לא נאמר די"ז דאירוסין אין מאכילין בבת כהן הנשואה לכהן. [אם יש לא פלוג, א"כ גם במקרה של שאלתך דהיינו בבת כהן הארוסה לכהן תאמר כן].
לענין שמא תאכיל לבניה לא עיינתי, אבל לכאו' לא מצאנו שחששו לזה, והרי חשש זה שייך גם לאחר נישואיה עם הכהן, שאז בודאי אוכלת.
גדר הדין הוא דאירוסין אין מאכילין, ומכל מקום בת כהן ארוסה לכהן אוכלת מכח ב' הרשויות יחדיו.
א"כ אתה מודה, שבת כהן לכהן אוכלת גם מכח כהנת, ולמה כתבת לעיל 'דקדוקי לשון בעלמא', הרי א"כ דברי הב"ח ברורים כמו שכתבתי, ולשון הב"י הרי בודאי ברור שכותב אחרת.
תכתוב ברור שני צדדים למה אוכלת בתרומה, ואז נוכל לומר שהבית יוסף כתב דרך אחת והב"ח כתב דרך אחרת, כל זמן שיש רק דרך אחת הרי ששניהם נתכוונו לדבר אחד.
 
 

איש אל רעהו

משתמש ותיק
פותח הנושא
זאת נחמתי אמר:
איש אל רעהו אמר:
ודאי שהפשטות היא שבת כהן שנשאת לכהן אוכלת רק משום אשת כהן, אלא שעדיין במאורסת לכהן יש לומר שכל כמה שלא נכנסה לגמרי לרשות הבעל לענין להאכילה בתרומה אם כן עדיין היא כמו לפני האירוסין ואוכלת היא מכל הצדדים.
ונראה שזה נכון גם ללא חידושו של עולא שארוסה אוכלת דבר תורה, אלא אף אם היינו אומרים שארוסה אינה אוכלת דבר תורה, מכל מקום בבת כהן ארוסה לכהן אוכלת.





הסיבה שאב אינו מאכיל  נשואה הוא משום  שהיא כבר היתה לאיש זר ואינה ברשות בעלה  וכיון שאף אירוסין  בכלל הויה לאיש זר וכמבואר בגמרא וברש"י -א"כ משום אביה אינה יכולה לאכול . ומשום בעלה - אם אומרים לא פלוג אז בין לטעמא דסימפון ובין לטעמא דשמא תאכיל -אינה יכולה לאכול, ואם לא אומרים ל"פ - משום שניהם יכולה לאכול .
לא ולא, נכון שמכח כל אחד בפני עצמו היא אינה אוכלת אבל מכח שניהם יחד היא כן אוכלת.
וכמו שלענין בת כהן שנשאת לכהן ומת והיא מעוברת ממנו אוכלת, אף שמשום הכהן לחוד אינה אוכלת שהרי עובר אינו מאכיל ומשום האב לחוד גם כן אינה אוכלת שהרי אינה חוזרת לרשות אביה כשהיא מעוברת, אלא הגדר הוא שמכח שניהם יחד הם מצטרפים, כי בעובר החסרון שאינה חוזרת לגמרי לרשות האב וכל כמה שחסר ברשות האב משלים הכהן, ומה שחסר מצד הכהן - כיון שהוא רק עובר - משלים האב.
 
 

יואל נהרי

משתמש ותיק
בת כהן שנישאה לכהן אוכלת קודם כל מצד קנין כספו של בעלה. יש לדון אם עדיין אוכלת גם מצד היותה בת כהן. בנידון שעליו מדברים הב"י והב"ח מדובר בנתעברה מכהן ונתאלמנה. לפי הצד שאוכלת תמיד מצד בת כהן א"כ אי"צ סברא דכנעוריה שהיא מצד שהיא חוזרת לבית אביה, דבלא"ה אוכלת מצד שהיתה ונשארה בת כהן, וכך באמת כתב הב"ח. רק לפי הצד שאינה אוכלת מצד היותה בת כהן תמיד [גם כשהיתה נשואה לכהן] צריך להגיע לסברא דכנעוריה שבזה חזרה לבית אביה.
 

איש אל רעהו

משתמש ותיק
פותח הנושא
יואל נהרי אמר:
בת כהן שנישאה לכהן אוכלת קודם כל מצד קנין כספו של בעלה. יש לדון אם עדיין אוכלת גם מצד היותה בת כהן. בנידון שעליו מדברים הב"י והב"ח מדובר בנתעברה מכהן ונתאלמנה. לפי הצד שאוכלת תמיד מצד בת כהן א"כ אי"צ סברא דכנעוריה שהיא מצד שהיא חוזרת לבית אביה, דבלא"ה אוכלת מצד שהיתה ונשארה בת כהן, וכך באמת כתב הב"ח. רק לפי הצד שאינה אוכלת מצד היותה בת כהן תמיד [גם כשהיתה נשואה לכהן] צריך להגיע לסברא דכנעוריה שבזה חזרה לבית אביה.
ולמה נחשב לכנעוריה? והרי היא מעוברת?
 
 

זאת נחמתי

משתמש ותיק
איש אל רעהו אמר:
לא ולא, נכון שמכח כל אחד בפני עצמו היא אינה אוכלת אבל מכח שניהם יחד היא כן אוכלת.
וכמו שלענין בת כהן שנשאת לכהן ומת והיא מעוברת ממנו אוכלת, אף שמשום הכהן לחוד אינה אוכלת שהרי עובר אינו מאכיל ומשום האב לחוד גם כן אינה אוכלת שהרי אינה חוזרת לרשות אביה כשהיא מעוברת, אלא הגדר הוא שמכח שניהם יחד הם מצטרפים, כי בעובר החסרון שאינה חוזרת לגמרי לרשות האב וכל כמה שחסר ברשות האב משלים הכהן, ומה שחסר מצד הכהן - כיון שהוא רק עובר - משלים האב.
לא מבין מה אתה מתכוין מכח שניהם . בדיוק כמו שנשואה אוכלת רק מכח בעליה ה"ה מדאורייתא ארוסה אוכלת רק מכח בעלה כיון שהיא בכלל הויה לאיש אחר.

עובר לא שייך לענין כיון שהסיבה היא בגלל שהוא פוסל את האישה לאכול מבית אביה כיון שזה לא כנעוריה, לכן כשהוא  עובר כהן הוא לא פוסל אבל לא שהוא מאכיל מכוחו, משא"כ בארוסה שאינו ענין פסול אלא שכבר אינה בבית אביה, ומשום בעלה אינה יכולה לאכול מדרבנן .
 
חלק עליון תַחתִית