שנאת רשעים

נושאים שונים

פותח הנושא
אחד התלמידים
משתמש ותיק
הודעות: 1381
הצטרף: 01 ינואר 2016, 08:53
נתן תודה: 96 פעמים
קיבל תודה: 370 פעמים
יצירת קשר:
סטטוס: לא מחובר

שנאת רשעים

שליחה על ידי אחד התלמידים » 23 יולי 2016, 22:46

כתלמיד הדן לפני רבותיו ברצוני לדעת איך להבין דברים המובאים מהגרי"א שאסור לשנוא שום יהודי, ושהקב"ה אוהב גם את פושעי ישראל יותר ממה הגוי הכי טוב.
לא הבנתי זה איך שייך לאהוב אדם שיצא כבר מכלל עמיתך, והרי דוד המלך אמר (תהלים פקל"ט, כא-כב) הלוא משנאיך ה' אשנא ובתקוממיך אתקוטט: תכלית שנאה שנאתים לאויבים היו לי: ודוחק לומר שזה רק ברשעי הגוים. וכן מבואר להדיא באבות דרבי נתן (סוף פרק טז) ושנאת הבריות כיצד מלמד שלא יכוין אדם לומר אהוב את החכמים ושנא את התלמידים. אהוב את התלמידים ושנא את עמי הארץ. אלא אהוב את כולם ושנא את המינין ואת המשומדים ואת המסורות וכן דוד אמר משנאיך ה' אשנא ובמתקוממך אתקוטט תכלית שנאה שנאתים לאויבים היו לי. הלא הוא אומר ואהבת לרעך כמוך אני ה' (ויקרא י"ט י"ח) [מה טעם כי אני] בראתיו ואם עושה מעשה עמך אתה אוהבו ואם לאו אי אתה אוהבו ע"כ.
ומה שהביא מהגמ' בגיטין תא חזי כו' היינו רק שיש חילוק ולא שיש לאהוב אותו. והריטב"א (ע"ז מג ב ד"ה וצורת אדם) כ' להדיא על אותו פושע ישראל המוזכר בגיטין "ימח שמו", וכי תעלה על הדעת שהריטב"א היה כותב כן על מי שיש חיוב לאהוב.
וביותר מפליא איך אפשר לומר שכל יהודי עדיף מכל גוי, כשגוי המקיים ז' מצות יש לו חלק בעולם הבא ויש יהודים שאין להם חלק לעולם הבא, ולכאורה פשוט מי עדיף.
וגם לא הבנתי שייכות זה שיש מצוה להתפלל עליהם שיחזרו בתשובה להייחס אליהם כל זמן שהם לא חזרו בתשובה.
ברצוני לדון זה לגופו ולא לערב שיקולים פוליטיים בזה, [ומי שיש לו חשבונות אחרים בבקשה לחפש מקום אחר]. ומטעם זה לא הסתכלתי בעלון בבהכ"נ ששמעתי שיש בו תשובה על הדברי הגרי"א הנ"ל, מאחר שהאנשים העומדים מאחוריו [לאו דוקא זה שאמור להיות בשמו] חשודים שיש להם שיקולים לא עניניים.
אין לך את ההרשאות המתאימות על מנת לצפות בקבצים המצורפים להודעה זאת.


דיין
הודעות: 52
הצטרף: 11 יולי 2016, 22:54
נתן תודה: 14 פעמים
קיבל תודה: 14 פעמים
יצירת קשר:
סטטוס: לא מחובר

Re: שנאת רשעים

שליחה על ידי דיין » 24 יולי 2016, 00:36

לא ראיתי את דבריו בפנים, אם אתה מתכוון למכתב שמובא בעלון המצורף, שם לא מוזכר שאנו מצווים לאהוב את הרשעים, אלא שהקב"ה אוהב את הרשעים, וזה לכאורה דבר ברור, אב אוהב את בנו בכל מצב גם אם הוא סרח, אבל אנו כבנים מצווים לשנוא את מי שפוגע באבינו


פותח הנושא
אחד התלמידים
משתמש ותיק
הודעות: 1381
הצטרף: 01 ינואר 2016, 08:53
נתן תודה: 96 פעמים
קיבל תודה: 370 פעמים
יצירת קשר:
סטטוס: לא מחובר

Re: שנאת רשעים

שליחה על ידי אחד התלמידים » 24 יולי 2016, 01:00

דיין כתב:לא ראיתי את דבריו בפנים, אם אתה מתכוון למכתב שמובא בעלון המצורף, שם לא מוזכר שאנו מצווים לאהוב את הרשעים, אלא שהקב"ה אוהב את הרשעים, וזה לכאורה דבר ברור, אב אוהב את בנו בכל מצב גם אם הוא סרח, אבל אנו כבנים מצווים לשנוא את מי שפוגע באבינו
שם בד"ה ויש כתוב: "אבל הכל מודים שאוהב את כל ישראל ללא יוצא מן הכלל, ואנו חייבם להדבק במדותיו של הקב"ה". איני רואה אופן להבין זה חוץ משיש חיוב לאהוב רשעים כמו שהקב"ה אוהב אותם.
גם עצם החילוק בין מי שהקב"ה אוהב למי שאנחנו מחוייבים לאהוב אינו מובן כ"כ, איך אפשר לשנוא מי שהקב"ה אוהב?


כבוד שמים
משתמש ותיק
הודעות: 1049
הצטרף: 07 מרץ 2016, 13:54
נתן תודה: 133 פעמים
קיבל תודה: 127 פעמים
יצירת קשר:
סטטוס: לא מחובר

Re: שנאת רשעים

שליחה על ידי כבוד שמים » 24 יולי 2016, 16:41

הודעה שקיבלתי
הדיון בנושא זה עתיק מאוד ונפתח בקדמונים, האם כל דברי השנאה הכתובים על הרשעים [המובאים במכתב התגובה של הת"ח שלא מגיע לקרסוליו של הגרי"ג] הם שנאת הרשע עצמו או שנאת מעשיו אך אסור לשנוא אותו. מטופש עד מרושע לקחת נושא עמוק ועדין זה שהיו בו דעות שונות בראשונים ובתנאים, ולדעת המד"ר (ויק"ר פ"י סי' ג') זה היה הויכוח בין משה לאהרן בחטא העגל, ולהפוך אותו "להשקפה מעוותת" ולהשתלח בקטנוניות באחד מגדולי מרביצי התורה בדורנו! מותר קצת ענוה...

עצם הרעיון שהקב"ה אוהב את הרשע הגדול שבישראל יותר מהגוי הצדיק ביותר, מבואר בארוכה בנצח ישראל למהר"ל (פרק מ"ט) וכל דבריו שם קילורין לעיניים, ע"ש כי נלאיתי להעתיקו כולו. והדברים פשוטים שכשם שהכעס של אדם על בנו אם יעשה שלא כשורה הוא גדול יותר מכעסו על בן השכנים שיעשה כן, כן גדול הכאב והכעס של הקב"ה על חוטאים מישראל יותר מאומה"ע, אבל פשוט הוא שאדם אוהב את בנו הפושע יותר משאוהב את בן השכנים הצדיק, וא"כ גם אנו מחויבים לכעוס ולכאוב את מעשי הרשעים כשם שהקב"ה זה כואב לו, אבל אחרי הכל אלו בניו של הקב"ה ואלו אינם כאלו, ואהבת הקב"ה לבניו היא אהבה שאינה תלויה בדבר אלא מכח הברית שכרת לאבות הקדושים, ואלו דברים פשוטים בחז"ל לאין ספור, ואין בזה סתירה לשנאת הרשעים מצד מעשיהם ולא מצד עצמותם.

לפניכם מספר מקורות מהם ינק הגר"י איידלשטיין את השקפתו "המעוותת" והלואי ונזכה לשבת עם רבותיו אלו בגן עדן!
תומר דבורה לרמ"ק (פ"ב) "ירגיל עצמו להכניס אהבת בני אדם בלבו ואפילו הרשעים כאילו היו אחיו ויותר מזה עד שיקבע בלבו אהבת בני אדם כולם. ואפילו הרשעים יאהב אותם בלבו ויאמר מי יתן ויהיו אלו צדיקים שבים בתשובה ויהיו כולם גדולים ורצויים למקום. וככה יאהב בהיותו מזכיר במחשבתו טובות אשר בהם ויכסה מומם ולא יסתכל בנגעיהם אלא במידות הטובות אשר בהם".

אלו דברי רבו של הגרי"ג הגה"צ ר' יחזקאל לווינשטיין (אור יחזקאל מידות עמ' קמ"ה):
"ודרך העבודה חייבת להיות שישנא את המעשים של הרשעים, אבל אסור לו לשנוא את הרשעים עצמם, שהרי חביב אדם שנברא בצלם ואי אפשר לשנוא אותו, אלא חייב להשריש בקרבו אהבת השי"ת במדה מרובה כ"כ שמכוחה יבוא לשנוא מעשי רשע. ובשעה שישנא רק את מעשיהם יתעלה ויגדל שהרי מגביר אהבת הקב"ה בעצמו, אמנם בעת ששונא את הרשעים הרי מוסיף בעצמו מדת השנאה, וזו הדרך שהפושע יכשל בה"! ע"ש ראיות לזה בהמשך המאמר.


יודע ספר
משתמש ותיק
הודעות: 505
הצטרף: 12 אוקטובר 2015, 00:48
נתן תודה: 30 פעמים
קיבל תודה: 66 פעמים
סטטוס: לא מחובר

Re: שנאת רשעים

שליחה על ידי יודע ספר » 24 יולי 2016, 18:40

היה זה אך צפוי שקנאי רפוסי הדעת, חלשים בהבנה לא סר מעליהם ירוקת הבוסר, חלב אמם עודו בין שפתיהם, ובגסות רוח תופסים על עניין דק, יתקוממו על ההשקפה שהנחילו להם רבותיהם כמותם גם הם צבת בצבת עשויה ואין חדש תחת השמש.
והנה קם לו תלמיד חכם מהדור הקודם ששימש כמה וכמה מעמודי העולם שכל כלל ישראל נשען עליהם ביודעין ובלא יודעין, ובראשם מרנא החזו"א זיע"א אשר גם מי שחושב שאינו הולך לאורו הוא כסיל בחושך הולך כי אין פינה ביהדות שעצם המצאו לא האירה באורו, והדברים עתיקים ומיותרים. ואותו תלמיד חכם אמר את אשר ידע בלבו ואשר שמע מרבותיו רבותינו נ"ע. אך אויה אותו תלמיד חכם גם אמר כמה דברים נוספים שלא תאמו אזנם של כמה לבלרים רשעים ידועים, אנשי שחת שאין להם אלא עולם הזה ובעולם הבא נעתק מקומם מזמן זה עידן ועידנים, וכל באיה לא ישובון שאולי עליהם היה מקום לדון כאותו נידון ממש שדנו על ב"ג שר"י אך גם עליהם נאמרה אמירתה של תורה שהקב"ה אוהבם ומצווה עלינו להתדבק בדרכיו דרכי שלום ואמת.
והנה קמו אותם רפוסי שכל המסתובבים יום יום בזכוכית המגדלת ומעוותת למצא כל פגם וכל מקום להתגדר ולצבוע כותרות עיתונם שנאסר מכל וכל ע"י גדולי עולם אמיתיים, ופתחו כאתון פיהם ולשונם בשמים תהלך והכל תחת מסווה השקפה וקנאות, אך שכינה הק' אומרת קלני מראשי קלני מזרועי אוי לאזנים שכך שומעות, נסיונם קשה מנסיונו של ב"ג וראשי הציונות הארורה. שואתם קשה משואת אירופה וחללים רבים הפילה.
יה"ר שישובו בתשובה שלמה בקרוב בימינו אמן ואמן, ונזכה כבר לגאולה השלימה בביאת משיח צדקינו בב"א.


יהודי
משתמש ותיק
הודעות: 2924
הצטרף: 06 מרץ 2016, 13:14
נתן תודה: 415 פעמים
קיבל תודה: 567 פעמים
יצירת קשר:
סטטוס: לא מחובר

Re: שנאת רשעים

שליחה על ידי יהודי » 24 יולי 2016, 22:38

לא מבין מה הכצעקתה, לכאו' אי"ז פוחת כלל וכלל מכבודו של רבינו מרן הגר"י אדלשטיין לדון בדבריו בדרך שו"ט ולהבינם או להישאר בחוסר הבנתם, אמנם פשוט שאלו המחפשים להקניטו ח"ו, אין להם זכות לדון או לשאול דבר, ואם יעשו כן הרי הם מבזה ת"ח ואין רפואה למכתם [אני אישית הייתי מציע להם ממש להתרחק מרבינו הגר"י אשר רוח אלוקים מדברת מתוך גרונו].


יהודי פשוט
הודעות: 38
הצטרף: 20 מאי 2016, 10:58
נתן תודה: 5 פעמים
קיבל תודה: 2 פעמים
יצירת קשר:
סטטוס: לא מחובר

Re: שנאת רשעים

שליחה על ידי יהודי פשוט » 26 יולי 2016, 21:54

יש אנשים שגם כאשר מדברים בשו"ט בד"ת הם נתפסים לזוטות ולמה שמאד מאד מעסיק אותם כביכול כבוד התורה של חכמי ישראל. וזו הסיבה לכצעקתה ולשפך המלל


יהודי
משתמש ותיק
הודעות: 2924
הצטרף: 06 מרץ 2016, 13:14
נתן תודה: 415 פעמים
קיבל תודה: 567 פעמים
יצירת קשר:
סטטוס: לא מחובר

Re: שנאת רשעים

שליחה על ידי יהודי » 26 יולי 2016, 22:06

כתבתי ברור שהמחפשים להקניטו וכו' ודבריכם בכלל זה.


יהודי פשוט
הודעות: 38
הצטרף: 20 מאי 2016, 10:58
נתן תודה: 5 פעמים
קיבל תודה: 2 פעמים
יצירת קשר:
סטטוס: לא מחובר

Re: שנאת רשעים

שליחה על ידי יהודי פשוט » 27 יולי 2016, 10:14

כוונתי היתה שהאשכול נפתח לדון בד"ת ולא עוד אלא שהודגש לא לעסוק בנושא פוליטי. ועם זאת קפץ לבו החם של יודע ספר לגנות ולהשמיץ את אלו שחלוק עליהם.
ולא ידעתי מנין לו לדעת שאיבדו את חלקם בעולם הבא מזה עידן ועידנים. ועוד מיני ידיעות מעניינות כאלו
מה שמוכיח שגם כשעוסקים על טהרת ד"ת לכל אחד יקפוץ הנושא שהכי מעסיק אותו וכאן הוא כביכול השמירה על כבוד התורה של חכמי ישראל האמיתיים (למעט אלו שאינם אמיתיים.........)


יהודי
משתמש ותיק
הודעות: 2924
הצטרף: 06 מרץ 2016, 13:14
נתן תודה: 415 פעמים
קיבל תודה: 567 פעמים
יצירת קשר:
סטטוס: לא מחובר

Re: שנאת רשעים

שליחה על ידי יהודי » 27 יולי 2016, 19:28

כלל בידי שכל ההתעסקות המתמדת בפוליטיקה הינה לבינונים ומטה, אנשי המעלה עסוקים בהתקדמות מתמדת ובחינת נגעי עצמם.
אין כוונתי לאף א', אלא לעצם הענין.


יהודה טולדנו
הודעות: 28
הצטרף: 24 יולי 2016, 04:24
קיבל תודה: 1 פעמים
יצירת קשר:
סטטוס: לא מחובר

Re: שנאת רשעים

שליחה על ידי יהודה טולדנו » 28 יולי 2016, 02:06

שאלה: האיך מותר לומר עליהם "ימ"ש"? הרי אם היה מת ללא בנים אחיו היה חייב ביבום או חליצה מטעם "ולא ימחה שמו בישראל"?


כבוד שמים
משתמש ותיק
הודעות: 1049
הצטרף: 07 מרץ 2016, 13:54
נתן תודה: 133 פעמים
קיבל תודה: 127 פעמים
יצירת קשר:
סטטוס: לא מחובר

Re: שנאת רשעים

שליחה על ידי כבוד שמים » 28 יולי 2016, 08:41

גוף הדין שאשת מומר חייבת ביבום שנוי במח' הגאונים. וגם לשיטת המחייבים ביבום נקטה התורה את טעם המצוה באופן כללי, אף שגם מי שלא שייך בו הטעם נוהגת בו המצוה, ולא דרשינן טעמא דקרא.
וידוע שהח"ח הי' מקלל את א' המשכילים שימ"ש וכן הי'. וכן הגראיל"ש הי' מקלל כל בוקר את ראש הרשעים בקואליצי' הקודמת שימ"ש, ויה"ר שתתקבל תפלתו.


יהודה טולדנו
הודעות: 28
הצטרף: 24 יולי 2016, 04:24
קיבל תודה: 1 פעמים
יצירת קשר:
סטטוס: לא מחובר

Re: שנאת רשעים

שליחה על ידי יהודה טולדנו » 28 יולי 2016, 21:19

ישר כוחך על התשובה הבהירה ואני חושב שכן הוא בחוטא ומחטיא אבל אינני יודע אם כך הוא למשל לגבי כל חילוני שיושב בממשלה?


תמים
הודעות: 126
הצטרף: 03 מאי 2016, 19:23
נתן תודה: 21 פעמים
קיבל תודה: 24 פעמים
יצירת קשר:
סטטוס: לא מחובר

Re: שנאת רשעים

שליחה על ידי תמים » 30 אוגוסט 2016, 17:18

אכן ר' חיים זוננפלד היה מזדעזע כששמע שאומרים על אחד מראשי הציונות ימ"ש וצעק התורה אומרת "ולא ימחה שמו מישראל"


דוד הרזה
הודעות: 12
הצטרף: 10 אוגוסט 2016, 16:58
נתן תודה: 1 פעמים
קיבל תודה: 2 פעמים
יצירת קשר:
סטטוס: לא מחובר

Re: שנאת רשעים

שליחה על ידי דוד הרזה » 31 אוגוסט 2016, 12:01

איני מבין מה בוער לכולכם כ"כ העניין יהיה איך שיהיה ודאי צריכים להתרחק מהם וממעשיהם ולילך בדרך טובה. לא צריך להיות בני ברקי שעושה עסק מכל דבר מותר לשמוע דבר ולשתיק גם אם הוא לא כ"כ ערב לאוזן ובפרט כשאומר אותו יודע ספר כש"כ אדם גדול


מרן קודש קודשים
הודעות: 40
הצטרף: 27 אוגוסט 2017, 18:02
קיבל תודה: 3 פעמים
יצירת קשר:
סטטוס: לא מחובר

Re: שנאת רשעים

שליחה על ידי מרן קודש קודשים » 05 ספטמבר 2017, 16:24

בין גדולי ישראל וגדולי הדור שבהם במשך הדורות היו שדגלו בקירוב רשעים מרבי זירא ועד רבים מגדולי החסידות ועוד, ודוגמאות יובאו בהמשך.

את הרב קוק האשימו באהבת רשעים יתרה, אך הוא לא היה שונה מאותם גדולי ישראל הנ"ל. ואף אתה מוצא בין דבריו דברים על שנאת רשעים אלא שהוא קירב את אלו שעוד היתה מהם את הנקודה היהודית אך אלו שלא, לא קירב אותם. "בעל התניא" למשל כותב בפרק ל"ב בספר התניא שיש לשנוא רק את מעשי הרשעים אך לא את הרשעים עצמם. ואצל הרב קוק אתה מוצא במקומות שונים דברים שמדבר על שנאת הרשעים עצמם.
וכך כתב הראי"ה ב'אגרות הראי"ה' כרך ב': 'והשם יתברך יודע שלא את כל הפושעים אני מקרב, כי אם אותם שאני מרגיש שכח סגולי מונח בפנימיותם... ועל אותם שכבר אבדו את הסגולה הפנימית שלהם לגמרי אמר דוד המלך ע"ה "הלא משנאיך השם אשנא".'
להלן מקורות נוספים מכתביו בעניין שנאת רשעים:
"והאומה העזה שבאומות, קנאית היא ונוקמת. נוקמת היא בקנאה קשה כשאול מעוכרי חייה. לא תשא פני כל, את אחיה לא תכיר ואת בניה לא תדע... יודעת היא האומה בידיעה פנימית... שהפורשים מדרכי ציבור... כבני בלי דת (ההדגשה במקור) ממיתים הם את נשמתה, נוטלים הם ממנה את המזון המחיה אותה, המשיב את רוחה. והם הם הנם אויביה, אויבי נשמתה, שונאיו של מקום... ובזעם תקפץ רחמיה, למען עמדתה וקיומה, כדי להחזיק את נשמתה לדור דורים... האומה יכולה לשנוא כשם שהיא יכולה לאהוב, ושנאתה, אוי כמה מרה היא ומכאבת..." ('מאמרי הראי"ה', במאמר "על במותינו חללים", עמ' 90).
'אין עוד אומה בעולם שההודעה של שם השי"ת בעולם, בתור אלוהי עולם שומר הברית והחסד וכל ארחות הצדק, שהם מדותיו של הקב"ה, יהיה יסוד חייה הלאומיים, ותנאי מיוחד בתקומתה על ארצה וכוננות ממשלתה וכו'. על כן מי שגורם בדעותיו ומכל שכן במעשיו, רפיון להדעה (הזאת) שמחיה את האומה, הוא פושע לאומי, שהסליחה לו איולת." ('אגרות הראי"ה' חלק א', אגרת כ' [ועמ' כ'])
"מי שחסר לו החוש של שנאת הרשעים, יוכלו התכונות, המעשים והדעות הרעות, להידבק בו ולפגמו. ואף על פי שעל ידי גודל מיתוק של חסד, הולך האור ונזרח גם על הרשעים, מכל מקום ראוי לאחוז במידה ידועה של גבורה, שהיא ניכרת בשנאה פנימית לרשעים הגדולים, מרימי יד בתורה. ומידה זו היא כמו סנדל לנשמה, שלא תטנף רגליה ביוון מצולת הקליפות, והיא משומרת על ידי תכונה זו בטהרתה." ("אורות הקודש" ג', עמ' של"ד)
"שנאת הרשעה, כשהיא עמוקה וגדולה, צריכה לבוא בתחילת ברייתה יחד עם שנאת הרשעים. רק אח"כ היא מתמתקת על ידי כח הדעת ומתבררת, עד שהיא עומדת על נקיונה האצילי, שאין כי אם שנאת הרשעה לבדה, והנושאים שלה, שהם הרשעים בעצמם, מתמלאים עליהם רחמים, ויתמו חטאים ולא חוטאים. אבל אם מתחילת ברייתה תבוא בצורתה האידיאלית, לכוון את מהותה רק על השנאה של הרשעה המופשטת, לעולם לא תצא אל הפועל בכחה אפילו בתור השנאה לרשעה, כי חסרון השנאה אל הרשעים יטשטש את השנאה של הרשעה עצמה, ואז כל אוצר הטוב מונח הוא בסכנה גדולה. וזה היה מקום המכשול של נפילים רבים, שנפלו מפני שהשתמשו בתחילת הוויתה של שנאת הרשעה במדה האצילית, והעדר שנאת הרשעים נהפכה אח"כ לאהבתם, ומתוך אהבת הרשעים נפלו הם עצמם באהבת הרשעה עצמה. על כן מוכרחת היא המחשבה הראשונה להיות בתכונת מידת הדין, ואח"כ מדת הרחמים באה, וממתקת אותה בשיתופה. (""שמונה קבצים" חלק ח', סעיף רכ"ח)
"אם נעזב את שעת הכושר, של התחלת התפתחות הישוב... והיד הרמה המחומשת בהפקרות ודרכי הגויים, באין זכר לקדושת ישראל באמת, המחפה על חרסיה בסיגים של לאומיות מזוייפת בגרגרים של היסתוריה ושל חיבת השפה, המלבישה את החיים צורה ישראלית מבחוץ במקום שהפנים כולו הוא לא יהודי, העומד להיות נהפך למשחית ולמפלצת, ולסוף ג"כ לשנאת ישראל וארץ ישראל, כאשר כבר נוכחנו ע"פ הניסיון - היד הטמאה הזו תתגבר, אז אין די באר גודל האסון..." (אגרת קמ"ד ב'אגרות הראי"ה' א')
ואף כלפי כאלו שיש בעיקרון לקרב ישנם מצבים של הרגשת שנאה כפי שכתב במאמרו "על במותינו חללים" ב"מאמרי הראי"ה" עמ' 91: "אחים חביבים שנואים; נשמות קדושות, משוקצות כטומאת הנדה. והאומה העזה שבאומות, קנאית היא ונוקמת, נוקמת היא בקנאה קשה, לא תשא פני כל, את אחיה לא תכיר וכו'. יודעת היא האומה בידיעה פנימית אינסטינקטיבית וכו' שהפורשים מדרכי צבור וכו' ממיתים הם את נשמתה, נוטלים הם ממנה את המזון המחיה אותה, והם הם הנם אויביה, שונאיו של מקום" וכו'."

הרב קוק הלך בדרכי רבי זירא שקירב ולימד זכות על בריונים שהיו שכניו שעשו מעשים רעים, כשחכמים הקפידו עליו כי דעתם הייתה שכשא"א מצד אחד לקרב ומצד שני להילחם בעוז נגד המעשים, יש רק לרחק כדי לרחק אחרים ממעשיהם ובתקווה שהרשעים יבינו בעתיד את חומרת מעשיהם, אך רבי זירא סבר אחרת, ואחרי פטירתו ראו שצדק כי הם אמרו לעצמם שאין מי שיקרבם וחזרו בתשובה בסופו של דבר, אף שעד פטירתו עשו את מעשיהם בחסות קירובו (סנהדרין ל"ז, ע"א).
רבי זירא האמין כי גם בחוטא גדול, חיוב גדול טמון בנשמתו. אם נחזקו, סופו שהוא יתגבר על כל הרשע. רבי זירא ידע לעמוד על הנקודה החיובית שקיימת גם בנפשו של הרשע, למרות כיסוייה הרבים, ולהעלותה אל ההכרה והתודעה, עד שהיה בכוחה לשנות את מהלך חייו. קירוב הרחוקים של רבי זירא נבע מהכרתו באורה האלוקית המאירה בכל אחד מישראל, גם כשמעשיו מסתירים אותה. אותה נקודה שאפילו כאשר האדם עצמו מתכחש לה היא נשארת בטהרתה. רבי זירא ידע כי סוף הטוב לנצח, אם לא נתעלם מקיומו, אם לא נדחה אותו יחד עם השלילה. הוא לא העלים את עיניו מהרע ומהרֶשע, אך ידע שהעיקר הוא הטוב, אפילו אם הוא מועט לפי שעה.
בדיון בביהמ"ד (סנהדרין שם) לימד ריש לקיש כי "אפילו ריקנין שבך מלאים מצוות כרימון". רבי זירא דרש יותר מזה: "רבי זירא אמר: 'מהכא: "וירח את ריח בגדיו", אל תיקרי בגדיו אלא בוגדיו'." - לא רק בריקים אלא אף בבוגדים בעמם ובאלוקיהם קיים ריח טוב. הוא יודע שהם בוגדים ואינו מתעלם מכך, אך מבין שהדרך לתקן עוברת בהדגשת החיוב ולא רק בהוקעת השלילה. קירוב הבריונים לא נבע מעצימת עין ומהתעלמות ממעלליהם, אלא מתוך יכולת להבחין בין צדק לרֶשע ובין צדיק לרָשע. רבי זירא התאמץ לאחוז באותה פיסת טוב קטנה ולחזקה שלא תאבד מפני שהוא מאמין בכוחה לנצח. הוא הבין שרק בדרך זו יש סיכוי שהבריונים ישתנו ודחייתם תאבד את הסיכוי שיחזרו למוטב ואת הגרעין הטוב שבהם וידע גם את אזהרת התנא בסוטה דף מ"ז, ע"ב שלא לדחות בשתי ידיים כמו שדחפו אלישע לגיחזי וכן כפי שדחפו רבו של יש"ו אותו. אמנם שם אומר התנא שתהא שמאל דוחה וימין מקרבת, אך בכל מקרה הוא אומר לא לדחוף בשתי ידיים, כלומר גם אם א"א לקרב בימין.

התוס' בפסחים דף קי"ג על מצוות "עזוב תעזב עמו" ב"חמור שנאך" לגבי דברי הגמרא בב"מ ל"ב, ע"ב שב"אוהב לפרוק ושונא לטעון מצוה בשונא כדי לכוף את יצרו" למרות שמצוות פריקה קודמת בעיקרון בגלל צער בעלי חיים, כותב: 'והשתא מה כפיית יצר שייך כיון דמצוה לשנאתו וי"ל כיון שהוא שונאו גם חבירו שונא אותו דכתיב (משלי כז) 'כמים הפנים לפנים כן לב האדם לאדם' ובאין מתוך כך לידי שנאה גמורה ושייך כפיית יצר". מדוע שנאה גמורה אינה טובה, אם זה בגלל ששונא אותו שלא לשמה בגלל "כמים הפנים לפנים...", סוף כל סוף השנאה היא מצוה אף אם מקיים אותה שלא לשמה, ומתוך שלא לשמה בא לשמה? נראה מכאן שלבעל התוספות הזה כל ההיתר לשנוא את הרשע הוא לשנוא את המעשים הרעים שלו ולא את האדם עצמו, שהוא מורכב מטוב ורע, אומנם הוא חוטא אבל יש בו גם מעשים טובים.

זו גם הייתה דרכו של מרן הגאון רמח"ל זצוק"ל זיע"א ב"מסילת ישרים" בסוף פרט י"ט: "עוד עיקר שני יש בכוונת החסידות והוא טובת הדור... שאין הקב"ה חפץ באובדן הרשעים, אלא מצווה מוטלת על החסידים להשתדל לזכותם ולכפר עליהם. וזה צריך שיעשה בכוונת עבודתו וגם בתפילתו בפועל, דהיינו יתפלל על דורו לכפר על מי שצריך כפרה, ולהשיב בתשובה מי שצריך לה, וללמד סנגוריה על הדור כולו... כי אין הקב"ה אוהב אלא למי שאוהב את ישראל. וכל מה שאדם מגדיל אהבתו לישראל גם הקב"ה מגדיל עליו".

מרן הגרמ"נ טברסקי מצ'רנוביל זצוק"ל כתב ב"מאור עיניים", חוקת: "'ואהבת לרעך כמוך' פירושו כמו שאפילו יודע אדם בעצמו שיש רע בקרבו, בכל זאת אינו שונא את עצמו, כך גם את חברו, אפילו רואה רע בחברו אל ישנא אותו, כי גם לחבירו יש חלק אלקי כמוהו, ואף אם רואה רע בחברו, ישנא הרע שבו וחלק הקדוש שבו יאהבנו."

וכך כותב מרן הג"ר שניאור זלמן מלאדי זצוק"ל ב"תניא", חלק א' - "ספר של בינונים", פרק ל"ב: "וגם המקורבים אליו והוכיחם ולא שבו מעונותיהם, שמצוה לשנואתם, מצוה לאוהבם גם כן, ושניהן הן אמת, שנאה מצד הרע שבהם ואהבה מצד בחינת הטוב הגנוז שבהם, שהוא ניצוץ אלקות שבתוכם, המחיה נפשם האלקית, וגם לעורר רחמים בלבו עליהם כי היא בבחינת גלות בתוך הרע מס"א הגובר עליהם ברשעים, והרחמנות מבטלת השנאה ומעוררת האהבה כנודע ממ"ש ליעקב אשר פדה את אברהם...".

וכן מרן הגאון ר' נחמן מברסלב זצוק"ל כתב ב'ליקוטי מוהר"ן', תורה רפ"ב: "דע כי צריך לדון כל אדם לכף זכות, ואפילו מי שהוא רשע גמור צריך לחפש ולמצוא בו איזה מעט טוב, שבאותו המעט אינו רשע, ועל ידי זה שמוצא בו מעט טוב, ודן אותו לכף זכות, על ידי זה מעלה אותו באמת לכף זכות, ויוכל להשיבו בתשובה."


יוספזון
משתמש ותיק
הודעות: 930
הצטרף: 28 אוגוסט 2017, 22:09
נתן תודה: 77 פעמים
קיבל תודה: 205 פעמים
יצירת קשר:
סטטוס: לא מחובר

Re: שנאת רשעים

שליחה על ידי יוספזון » 05 ספטמבר 2017, 20:51

יודע ספר כתב:היה זה אך צפוי שקנאי רפוסי הדעת, חלשים בהבנה לא סר מעליהם ירוקת הבוסר, חלב אמם עודו בין שפתיהם, ובגסות רוח תופסים על עניין דק, יתקוממו על ההשקפה שהנחילו להם רבותיהם כמותם גם הם צבת בצבת עשויה ואין חדש תחת השמש.
והנה קם לו תלמיד חכם מהדור הקודם ששימש כמה וכמה מעמודי העולם שכל כלל ישראל נשען עליהם ביודעין ובלא יודעין, ובראשם מרנא החזו"א זיע"א אשר גם מי שחושב שאינו הולך לאורו הוא כסיל בחושך הולך כי אין פינה ביהדות שעצם המצאו לא האירה באורו, והדברים עתיקים ומיותרים. ואותו תלמיד חכם אמר את אשר ידע בלבו ואשר שמע מרבותיו רבותינו נ"ע. אך אויה אותו תלמיד חכם גם אמר כמה דברים נוספים שלא תאמו אזנם של כמה לבלרים רשעים ידועים, אנשי שחת שאין להם אלא עולם הזה ובעולם הבא נעתק מקומם מזמן זה עידן ועידנים, וכל באיה לא ישובון שאולי עליהם היה מקום לדון כאותו נידון ממש שדנו על ב"ג שר"י אך גם עליהם נאמרה אמירתה של תורה שהקב"ה אוהבם ומצווה עלינו להתדבק בדרכיו דרכי שלום ואמת.
והנה קמו אותם רפוסי שכל המסתובבים יום יום בזכוכית המגדלת ומעוותת למצא כל פגם וכל מקום להתגדר ולצבוע כותרות עיתונם שנאסר מכל וכל ע"י גדולי עולם אמיתיים, ופתחו כאתון פיהם ולשונם בשמים תהלך והכל תחת מסווה השקפה וקנאות, אך שכינה הק' אומרת קלני מראשי קלני מזרועי אוי לאזנים שכך שומעות, נסיונם קשה מנסיונו של ב"ג וראשי הציונות הארורה. שואתם קשה משואת אירופה וחללים רבים הפילה.
יה"ר שישובו בתשובה שלמה בקרוב בימינו אמן ואמן, ונזכה כבר לגאולה השלימה בביאת משיח צדקינו בב"א.
אני חדש כאן בפורום, ורק עכשיו ראיתי את זיקי האש זר שנורה מקסת רמיה של מר 'יודע ספר'...
יש לי המון מה להתייחס לדבריו... אבל בהיות שכבר עבר המון זמן, ואין טעם לחטט אחר הנושנות אתייחס רק בקצרה.

שאלה אחת היא לי למרן 'יודע ספר': השכחת על מה הנידון? הרי דנים כאן על 'אהבת הרשעים'? הלא? נו. אם כן למה עלית על הקנאים? וכי הם בעיניך גרועים מה'רשעים'? עליהם מותר לרדת בחריפות כזאת? קרא שוב בעיון רב את דברי הגרי"א וישמעו אזניך מה שפיך מדבר!!! זה כבר מזמן הפך לסנציה. יורדים על 'הקנאים' בגלל שאסור לדבר על 'הרשעים', העוורים הביטו לראות...


י.א.ל
הודעות: 128
הצטרף: 29 אוגוסט 2017, 14:49
נתן תודה: 13 פעמים
קיבל תודה: 40 פעמים
יצירת קשר:
סטטוס: לא מחובר

Re: שנאת רשעים

שליחה על ידי י.א.ל » 06 ספטמבר 2017, 00:42

אולי אע'פ שנקרא פושע ישראל הוא ולכל בר ישראל יש אפשרות להתהפך ברגע אם יקבל עליו עול תורה ומצוות כגון : ר' לקיש כגון ר'ע ר' אלעזר בן דורדיה[אחד ליסטים אחד עם-הארץ ואחד בעל תאווה ,אולי רק לסיוע לנקודה שאפשר להתהפך ברגע יש לצין את בני בניו של המן וכן את נבוזראדן אחרי שכיפר את דמו של זכריה הבניא עי ' גיטין על החורבן.
כי תשובה לא בשמים היא ולא מעבר לים כי בפיך ובלבבך לעשותה כמו שאמרה אשתו לרבי מאיר יתמו חטאים מן הארץ ולא חוטאים דהינו הכוח שמביא את האדם לבחור בלא טוב ,
וכן תברר כמה בעלי תשובה ישנם שנהפכו בן לילה או אחר זמן והכל בגלל דבר קטן.


מרן קודש קודשים
הודעות: 40
הצטרף: 27 אוגוסט 2017, 18:02
קיבל תודה: 3 פעמים
יצירת קשר:
סטטוס: לא מחובר

Re: שנאת רשעים

שליחה על ידי מרן קודש קודשים » 08 ספטמבר 2017, 15:41

עוד בעניין יחס לרשעים שהבאתי, ראו את דברי גדולי ישראל האלו:

מרן הגאון ר' אליהו גוטמאכר מגריידיץ זצוק"ל (תקנ"ו-תרל"ה) שהיה מתלמידי מרן הגאון הרב עקיבה אייגר זצוק"ל ונודע כאחד מגדולי הדור וכן כבעל מופת. כתב: 'אצלי כבר ברור שאם יקיימו ישראל שיתחילו לעבוד אדמת הקודש בסך ק"ל משפחות שתהיה התחלת הגאולה גם כשלא יהיו ישראל ראויים לכך... ויש לראות גודל התכלית בזה שהקליפה גוברת גם בצדיקים היותר גדולים לבטל הטוב הזה.' (במכתבו לגאון הרב חיים אלעזר ווקס זצ"ל מפיוטרקוב שנדפס בשו"ת "נפש חיה", סוף סימן א')

מרן הגאון הרב צבי הירש קלישר מטהורן זצוק"ל (תקנ"ו-תרל"ה) שהיה מחשובי תלמידי ר' עקיבא אייגר והגאון הרב יעקב ליברבוים מליסא זצוק"ל. משנתו לגבי יישוב הארץ ב"דרישת ציון" ו"אמונה ישרה". הוא כתב: 'נמצאים שם בא"י רבים אשר אור התורה לא זרח למו, ורוצים בכל לב לבקש עבודת האדמה, ואדרבה המה יחזיקו את לומדי התורה תשושי הכוח אשר תורתם אומנותם'.

מרן הגאון ר' חיים ישראל מורגנשטרן מקוצק-פילוב זצוק"ל (ת"ר-תרס"ה) - נכד הגאון ר' מנחם מנדל מקוצק זצוק"ל, שמתרל"ג החל לכהן כאדמו"ר בקוצק ואחרי כן בפילוב. כתב ב"שלום ירושלים", סימן א': '...שאף כי העוסקים אינם צדיקים כ"כ, כבר למדנו אשר מהאנשים הפשוטים מבני ישראל, ימצא בהם הקב"ה קורח רוח ולפעמים יותר מן הצדיקים הגמורים, ואין אתנו יודע במי חפץ ה' יתברך לקדש שמו על ידו במהרה וזכות מי תגדל יותר בזה...'

מרן הגאון הרב עקיבה יוסף שלזינגר זצוק"ל (תקצ"ז-תרפ"ב) - תלמיד הגאון ה"כתב סופר" זצוק"ל וחתן הגאון הרב הלל ליכטנשטיין זצוק"ל, תלמיד הגאון ה'חת"ם סופר' זצוק"ל וחברו של הגאון הרב יהושע אהרן צבי ויינברגר (המהריא"ץ), ראב"ד ממרגרטן בטרנסילבניה, זצוק"ל שהיה גם הוא תלמיד החת"ם סופר. מדבריו: "מי הם החייבים, המתחדשים או המתקדשים, יגיד לנו המשיח, כי אין אנו יכולים לדעת אם אלה שקוראים אותם פושעים, אבל בכל נפשם ובכל מאודם עובדים בעד ציון. מה היו צריכים כבר לעשות אלה מסדרי חצות בעד ציון? לכל הפחות לקיים 'ציון במשפט תפדה'. מפני זה יכול להיות שאלה יש להם זכות יותר גדולה, כי הם רק תינוק שנשבה לבין הגויים."

מרן הגאון ישראל אליהו יהושע טרונק מקוטנה זצוק"ל (תקפ"א-תרנ"ג) מגדולי הפוסקים שהתפרסם בשו"ת "ישועות מלכו". תמך בהיתר המכירה בשמיטה ובאתרוגי א"י כנגד אתרוגי יוון ואיטליה. כך כתב על העלייה הציונית הראשונה: "העלייה לארץ ישראל מצווה גדולה היא... אין ספק שהיא מצווה גדולה, כי הקיבוץ הוא אתחלתא דגאולה ונאמר 'עוד אקבץ עליו לנקבציו', ועיין ביבמות דף ס"ד שאין השכינה שורה פחות משתי רבבות מישראל, ובפרט עתה שראינו התשוקה הגדולה, הן באנשים פחותי ערך, הן בבינוניים, הן בישרים בלבותם, קרוב לודאי שנתנוצץ רוח הגאולה. אשרי חלקו שהוא ממזכה רבים." (בשו"ת, חלק יו"ד, סימן ס"ו)

מרן הגאון הרב נצי"ב זצוק"ל (תקע"ז-תרנ"ג) - דבריו על העלייה הראשונה: "ראה ראינו כי היה ה' את רוח עמו ישראל... להתיישב נחלות שוממות בארץ הקדושה ולכונן שם מושבות לנדחי ישראל, וקול ה' דופק על פתחי לבבנו לאמר: 'פתחו לי פתח בפעולתכם, כי הגיעה השעה אשר לא ייאמר עוד על ארץ ישראל עזובה ואין דורש אותה ועתה סרה מעליכם קללת ה' שתהיה הארץ שוממה' ובא דבר ה' בכריתת ברית לאמור: 'והארץ אזכור'."
"וכמו שהיה בימי עזרא הסופר נושאי נשים נוכריות... מורגלים בחילול שבת ולא ידעו את התורה כלל, כל אלה נתקבצו והכינו את יישוב הארץ בערים עד שאחרי כן נתמלאה הארץ בבניה, כך עלינו להתעורר לקול רצון ה'... בכל מקום אשר אחינו מפוזרים שם... ובכל סוגי ישראל." (שני הקטעים האחרונים מ"שיבת ציון" ח"ב, עמ' 6-5)

מרן הגאון הרב יוסף זכריה שטרן משאוול זצוק"ל (תקצ"א-תרס"ד) - חתנו של הגר"מ גימפל-יפה מגדולי הדור שהתפרסם כרבה של שאוול וכמחבר "זכרון יהוסף". בשיחה עם הרב שמואל הכהן קוק זצ"ל, אחיו של מרן הגאון הראי"ה קוק זצוק"ל, אמר הרב שטרן: "חופשים, כופרים, מה יהיה עם השמיטה, הכול אלו פרטים שלא משנים את עצם הדבר. כולם חייבים להיות ציונים, לעסוק ביישוב ארץ ישראל!"

מרן הגאון הרב יצחק צבי ריבלין זצוק"ל (תרי"ז-תרצ"ד) - הוריו, הגאון הרב בנימין זצוק"ל, ראב"ד טאלאצין ורייזל היו נכדי הגאון הרב משה ריבלין זצוק"ל, "המגיד משקלוב", שהיה ממנהיגי האשכנזים בירושלים, בן הגאון הרב הלל משקלוב זצוק"ל, מחבר "קול התור" ותלמיד מרן הגר"א מוילנה זצוק"ל זיע"א. למד אצל אביו ובישיבת וולוז'ין כאביו. כונה בישיבה 'העילוי מטולצ'ין' או 'הש"ס החי'. אשתו, אם חמשת ילדיו, התנגדה לרצונו לעלות לארץ, והוא נתן לה גט ועלה יחידי בתרמ"ד. גם בין גדולי ירושלים התבלטה גאונותו המופלגת, בייחוד בבקיאותו הנפלאה בש"ס ופוסקים ובשקידתו העצומה. הוא ידע היכן נמצא כל דבר שבש"ס במידה מדויקת יותר מב'מסורת הש"ס'. כוח תפיסתו היה עצום, עד שהיה יכול להגיד במהירות את מספר המרצפות שבחדר או מספר האבנים שבבנין. היה מגדולי ירושלים וממנהיגי ה"מזרחי" ובתרס"ג ראש מייסדי סניף ה"מזרחי" בירושלים שהיה הראשון בארץ. באחת מדרשותיו שנערכה ע"י חברת "ישוב ארץ ישראל", הדגיש הגרי"צ שחובה עלינו ליתן כבוד לכל חברות המשתדלים ברעיון הזה ולקרב את החופשים. והתריע נגד המסרבים לעלות, בהזכירו את היראים שלא רצו לעלות מבבל לא"י בימי נחמיה בעטיים של אלה שהיו דורכים גתות בשבת, וע"י שיטה זו גרמו לנו את הגלות המרה הזאת: "גם המרגלים היו גדולי הדור אז וטעו ועי"ז מתו יותר מחצי מליון יהודים. עיקר מצוות ישוב א"י היא בנין ונטיעת אדמתה, ולא המדרש עיקר אלא המעשה - עלינו להתעורר מלמטה, ואז תהיה התעוררות מלמעלה, ועלינו לתקן את עוון המרגלים ואח"כ ירחם ה' את יעקב." ('מוסד היסוד' עמ' 61 ועמ' 292).

מרן הגאון הרב אברהם אזולאי זצוק"ל (ש"ל-ת"ד), סבו של הגאון החיד"א זצוק"ל ובעל "חסד לאברהם", לגבי ארץ ישראל והיחס לאנשים שאינם שומרי מצוות החיים בארץ מתאימה להשקפה הדתית-לאומית וכך כתב בספרו המפורסם: 'כל הדר בא"י נקרא צדיק הגם שאינו צדיק כפי הנראה לעיניים, כי אם לא היה צדיק הייתה הארץ מקיאו... וכיוון שאין הארץ מקיאו, בהכרח הוא נקרא צדיק, ואף אם הוא בחזקת רשע.' (מעיין ג', נהר י"ב)

וכן כתב בסגנון אחר מרן הגאון הרב משה חגיז זצוק"ל (תל"ב-תק"י): ''כי יצאה הגזרה מלפניו יתברך כי כשם ש"כל האנשים הרואים את כבודי'... אני גוזר עליהם שלא יראו את הארץ, כך לדורות הבאים, כל מי שמוציא לעז על הארץ ילקה בגופו וייכנס בעונש זה, היינו 'וכל מנאצי לא יראוה' דקאי על העתיד ג"כ.' ("שפת אמת" דף ל"ב, ב' במהדורת וילנה תרל"ו)

וכן הגאון הרב החפץ בעילום שמו מאוהל זצוק"ל שנפטר בתרכ"א, וחיבר בעילום שמו את הספר "נחלה לישראל", ולאחר כ-40 שנים שבהן כיהן כרבה של אוהל ועלה לארץ, דעתו ביחס ליושבי הארץ מתאימה לדעה הדתית-לאומית: הוא מביא דברי החסד לאברהם ומוסיף עליהם שאין אנו יכולים להבין בעינינו הגשמיות את יושבי א"י ולכן "אין אנו יכולים לדונם ולבזות אישים פרטיים וכל שכן הכלל, אפילו אנו רואים מהם אשר לא הוטב בעינינו ולא טוב עשה בקרב עמיו" (דבריו מובאים ב"אם הבנים שמחה", עמ' כ"ג במהדורת "קול מבשר" לאחר דברי ר' משה חגיז וה"חסד לאברהם" הנ"ל).

שלח תגובה הנושא הקודםהנושא הבא
  • נושאים דומים
    תגובות
    צפיות
    הודעה אחרונה

מי מחובר

משתמשים הגולשים בפורום זה: חננאל | 0 אורחים