פתיחת בקבוקים בשבת - על מה סומכים?

נושאים שונים

פותח הנושא
לישועתך קויתי השם
הודעות: 169
הצטרף: 15 מרץ 2020, 16:05
נתן תודה: 92 פעמים
קיבל תודה: 18 פעמים
יצירת קשר:
סטטוס: לא מחובר

Re: פתיחת בקבוקים בשבת - על מה סומכים?

שליחה על ידי לישועתך קויתי השם » 26 מרץ 2020, 17:02

יהושע כתב:
26 מרץ 2020, 15:22
המנהג הפשוט עד לפני כעשרים שנה היה להקל ע"פ כמה גדולי הפוסקים, עיין תשובת באר משה.
"עד לפני עשרים שניה", לא היום! היום יש נוגים ככה ויש נוהגים ככה, ממילא אינני יודע אם יש לזה תוקף של מנהג.
אם אפשר מקור לתשובת באר משה. תודה.


אב בבינה
הודעות: 190
הצטרף: 05 מרץ 2016, 22:23
נתן תודה: 93 פעמים
קיבל תודה: 60 פעמים
יצירת קשר:
סטטוס: לא מחובר

Re: פתיחת בקבוקים בשבת - על מה סומכים?

שליחה על ידי אב בבינה » 26 מרץ 2020, 17:30

לישועתך קויתי השם כתב:
26 מרץ 2020, 17:02
יהושע כתב:
26 מרץ 2020, 15:22
המנהג הפשוט עד לפני כעשרים שנה היה להקל ע"פ כמה גדולי הפוסקים, עיין תשובת באר משה.
"עד לפני עשרים שניה", לא היום! היום יש נוגים ככה ויש נוהגים ככה, ממילא אינני יודע אם יש לזה תוקף של מנהג.
אם אפשר מקור לתשובת באר משה. תודה.
כמדומה שבהתחלה היה רק פקקים של מתכת, ומשמע מתשובת דברי משה (להגר"מ הלברשטם זצ"ל) שגם פקקים של מתכת היה חידוש גדול בעיני העולם לאוסרו.

אני לא חושב שיש בכוח מנהג זו להוכיח כלום, רק אני מציין עובדא.
ופקק של מתכת כמעט כל הפוסקים אסרו אותו, הגרשז"א, הגר"מ פיינשטיין, ועוד כמה. כידוע שיש שהתירו את זה.
ומתשובת הגרשז"א שהוא המתיר לפתוח פקקי פלסטיק, כל עיקר דבריו הוא לחלק בין פלסטיק למתכת.


יהושע
משתמש ותיק
הודעות: 1546
הצטרף: 07 ספטמבר 2017, 18:07
נתן תודה: 13 פעמים
קיבל תודה: 130 פעמים
יצירת קשר:
סטטוס: לא מחובר

Re: פתיחת בקבוקים בשבת - על מה סומכים?

שליחה על ידי יהושע » 26 מרץ 2020, 17:57

אב בבינה כתב:
26 מרץ 2020, 17:30
לישועתך קויתי השם כתב:
26 מרץ 2020, 17:02
יהושע כתב:
26 מרץ 2020, 15:22
המנהג הפשוט עד לפני כעשרים שנה היה להקל ע"פ כמה גדולי הפוסקים, עיין תשובת באר משה.
"עד לפני עשרים שניה", לא היום! היום יש נוגים ככה ויש נוהגים ככה, ממילא אינני יודע אם יש לזה תוקף של מנהג.
אם אפשר מקור לתשובת באר משה. תודה.
כמדומה שבהתחלה היה רק פקקים של מתכת, ומשמע מתשובת דברי משה (להגר"מ הלברשטם זצ"ל) שגם פקקים של מתכת היה חידוש גדול בעיני העולם לאוסרו.

אני לא חושב שיש בכוח מנהג זו להוכיח כלום, רק אני מציין עובדא.
ופקק של מתכת כמעט כל הפוסקים אסרו אותו, הגרשז"א, הגר"מ פיינשטיין, ועוד כמה. כידוע שיש שהתירו את זה.
ומתשובת הגרשז"א שהוא המתיר לפתוח פקקי פלסטיק, כל עיקר דבריו הוא לחלק בין פלסטיק למתכת.
הרב פישר והרב עובדיה התירו, בתשובת באר משה כתב לפני כשלושים ארבעים שנה שדבר עם רב מא"י שהתפלא על האוסרים אמר לו שרוב הרבנים בארץ מתירים. 
 


עמנואל
משתמש ותיק
הודעות: 317
הצטרף: 11 אפריל 2019, 21:55
נתן תודה: 159 פעמים
קיבל תודה: 65 פעמים
יצירת קשר:
סטטוס: לא מחובר

Re: פתיחת בקבוקים בשבת - על מה סומכים?

שליחה על ידי עמנואל » 26 מרץ 2020, 18:33

על מה סמכו המקלים בחימום מים שהצטננו קצת?


בן איש חי
הודעות: 27
הצטרף: 16 אפריל 2018, 13:47
קיבל תודה: 4 פעמים
יצירת קשר:
סטטוס: לא מחובר

Re: פתיחת בקבוקים בשבת - על מה סומכים?

שליחה על ידי בן איש חי » 26 מרץ 2020, 19:10

בן איש חי כתב:
25 מרץ 2020, 22:54
שמעתי לא מזמן ממשגיח כשרות שצורת הלבשת המכסה על הבקבוק שונה מבעבר ומתוך כך גם כל ההלכה שונה.
בעבר היו נוטלים פיסת מתכת חלקה, ועל ידי הלבשתה על פי הבקבוק קיבלה את צורת המכסה העגול והחרוץ, אולם היום המכסה מגיע כמכסה
גם טרם הלבשתו וחיבורו על הבקבוק.
לא בדקתי את הענין עד כמה דבריו מדוייקים, ואשמח אם יש מי שיודע לבדוק ולוודא את הדבר.

יש היודע?


אב בבינה
הודעות: 190
הצטרף: 05 מרץ 2016, 22:23
נתן תודה: 93 פעמים
קיבל תודה: 60 פעמים
יצירת קשר:
סטטוס: לא מחובר

Re: פתיחת בקבוקים בשבת - על מה סומכים?

שליחה על ידי אב בבינה » 26 מרץ 2020, 21:07

יהושע כתב:
26 מרץ 2020, 17:57
אב בבינה כתב:
26 מרץ 2020, 17:30
לישועתך קויתי השם כתב:
26 מרץ 2020, 17:02

"עד לפני עשרים שניה", לא היום! היום יש נוגים ככה ויש נוהגים ככה, ממילא אינני יודע אם יש לזה תוקף של מנהג.
אם אפשר מקור לתשובת באר משה. תודה.
כמדומה שבהתחלה היה רק פקקים של מתכת, ומשמע מתשובת דברי משה (להגר"מ הלברשטם זצ"ל) שגם פקקים של מתכת היה חידוש גדול בעיני העולם לאוסרו.

אני לא חושב שיש בכוח מנהג זו להוכיח כלום, רק אני מציין עובדא.
ופקק של מתכת כמעט כל הפוסקים אסרו אותו, הגרשז"א, הגר"מ פיינשטיין, ועוד כמה. כידוע שיש שהתירו את זה.
ומתשובת הגרשז"א שהוא המתיר לפתוח פקקי פלסטיק, כל עיקר דבריו הוא לחלק בין פלסטיק למתכת.
הרב פישר והרב עובדיה התירו, בתשובת באר משה כתב לפני כשלושים ארבעים שנה שדבר עם רב מא"י שהתפלא על האוסרים אמר לו שרוב הרבנים בארץ מתירים. 
 

עוד לא ראיתי הבאר משה, ואשמח לקבל מראה מקום.
לא באתי לדון מי אמר מה, רק בהיסטריה מתי התקבל הדבר לאיסור. כי כתבתם כאילו ההוראה הפשוטה היתה להיתר. בעוד שהגר"מ פיינשטיין כבר אמר שזה אסור כמובא בשמו ברבבות אפרים ומשנה הלכות.

יהיה מעניין לברר מתי הגר"ע כתב התשובה להיתר, וכן הגרי"י פישר.


יהושע
משתמש ותיק
הודעות: 1546
הצטרף: 07 ספטמבר 2017, 18:07
נתן תודה: 13 פעמים
קיבל תודה: 130 פעמים
יצירת קשר:
סטטוס: לא מחובר

Re: פתיחת בקבוקים בשבת - על מה סומכים?

שליחה על ידי יהושע » 26 מרץ 2020, 21:29

אב בבינה כתב:
26 מרץ 2020, 21:07
יהושע כתב:
26 מרץ 2020, 17:57
אב בבינה כתב:
26 מרץ 2020, 17:30

כמדומה שבהתחלה היה רק פקקים של מתכת, ומשמע מתשובת דברי משה (להגר"מ הלברשטם זצ"ל) שגם פקקים של מתכת היה חידוש גדול בעיני העולם לאוסרו.

אני לא חושב שיש בכוח מנהג זו להוכיח כלום, רק אני מציין עובדא.
ופקק של מתכת כמעט כל הפוסקים אסרו אותו, הגרשז"א, הגר"מ פיינשטיין, ועוד כמה. כידוע שיש שהתירו את זה.
ומתשובת הגרשז"א שהוא המתיר לפתוח פקקי פלסטיק, כל עיקר דבריו הוא לחלק בין פלסטיק למתכת.
הרב פישר והרב עובדיה התירו, בתשובת באר משה כתב לפני כשלושים ארבעים שנה שדבר עם רב מא"י שהתפלא על האוסרים אמר לו שרוב הרבנים בארץ מתירים. 


עוד לא ראיתי הבאר משה, ואשמח לקבל מראה מקום.
לא באתי לדון מי אמר מה, רק בהיסטריה מתי התקבל הדבר לאיסור. כי כתבתם כאילו ההוראה הפשוטה היתה להיתר. בעוד שהגר"מ פיינשטיין כבר אמר שזה אסור כמובא בשמו ברבבות אפרים ומשנה הלכות.

יהיה מעניין לברר מתי הגר"ע כתב התשובה להיתר, וכן הגרי"י פישר.
ומה דעת המשנה הלכות עצמו? 
 


אב בבינה
הודעות: 190
הצטרף: 05 מרץ 2016, 22:23
נתן תודה: 93 פעמים
קיבל תודה: 60 פעמים
יצירת קשר:
סטטוס: לא מחובר

Re: פתיחת בקבוקים בשבת - על מה סומכים?

שליחה על ידי אב בבינה » 26 מרץ 2020, 22:24

בדקתי עכשיו, התשובה הוא בחלק ז' סי' מז', הוא העלה כמה צדדים להיתר, ואז מסיים שהוא פגש הגר"מ פיינשטיין והגר"מ אמר לו שזה אסור משום עשיית פתח, והוא דוחה סברא זו, אבל מסיים:

"אמנם היות כי מיראי הוראה אני וכיון שראיתי שהרבה מגדולי הזמן החמירו בזה וגם מחבירי ישנם אוסרים וישנם מתירים והדבר נוגע לאיסור שבת החמורה לכן אין אני אומר דברי להלכה וכ"ש לא למעשה ואין לאדם לסמוך עלי בזה להתיר כלל וכלל לא אם לא שיש לו קבלה מגדולי הוראה שפוסק להתירא."

יש לציין שהתשובה הוא משנת תשל"ד. והא לך שגם אז לא היה המנהג להתיר, ודלא כמו שכתבתם בשם הבאר משה.


שיתא אלפי
הודעות: 44
הצטרף: 18 מרץ 2020, 16:39
נתן תודה: 7 פעמים
קיבל תודה: 36 פעמים
יצירת קשר:
סטטוס: לא מחובר

Re: פתיחת בקבוקים בשבת - על מה סומכים?

שליחה על ידי שיתא אלפי » 26 מרץ 2020, 22:33

עמנואל כתב:
26 מרץ 2020, 18:33
על מה סמכו המקלים בחימום מים שהצטננו קצת?
זה רמ"א שמבוסס ע"פ הראשונים שמתירים מיים שהתבשלו והצטננו, כך פירש החזו"א את הרמ"א.
והאגלי טל פירש שזו פשרה במחלוקת הראשונים ההיא במיים שהתבשלו.
עכ"פ זה הכרעת רמ"א.
"וכל בני ישראל יוצאים ביד רמה". עד ביאת ינון בב"א בתוך שיתא אלפין.


ברו
הודעות: 165
הצטרף: 21 ינואר 2019, 22:36
נתן תודה: 311 פעמים
קיבל תודה: 39 פעמים
יצירת קשר:
סטטוס: לא מחובר

Re: פתיחת בקבוקים בשבת - על מה סומכים?

שליחה על ידי ברו » 26 מרץ 2020, 22:34

לישועתך קויתי השם כתב:
25 מרץ 2020, 19:14
על מה סומכים הנוהגים לפתוח בקבוקים בשבת? גם אם יש פוסקים שמתירים, בדאוריתא הלך אחר המחמיר (ע"ז ז, א)?

על מה סומכים הטובלים במקווה ללא השקה תמידית? גם אם יש פוסקים שמתירים, בדאוריתא הלך אחר המחמיר (ע"ז ז, א)?
על מה סומכים האוכלים מצות מכונה? גם אם יש פוסקים שמתירים, בדאוריתא הלך אחר המחמיר (ע"ז ז, א)?
על מה סומכים המניחים רק תפילין דרש"י? גם אם יש פוסקים שמתירים, בדאוריתא הלך אחר המחמיר (ע"ז ז, א)?
על מה סומכים המוציאים שבת לפני זמן ר"ת? גם אם יש פוסקים שמתירים, בדאוריתא הלך אחר המחמיר (ע"ז ז, א)?
על מה סומכים ההולכים בפ"נ? גם אם יש פוסקים שמתירים, בדאוריתא הלך אחר המחמיר (ע"ז ז, א)?
-----
שאלה קטנונית וילדותית של ילד בן שלש, כאילו נולדת היום ואתה לא יודע שיש מחלוקות בכלל ישראל, בכל נושא יש מחמירים ויש מקילים, המחמירים בעניין אחד מקילים בעניין אחר, והמקילים דהשתא מחמירים למחר, כל נושא לגופו, ולכל צד יש את ההולכים לאורו וזו היא דרכה של תורה (כמעט) מיום נתינתה, לקום ולשאול בתמימות 'על מה סומכים?' זו צרות מוחין של 'אני ורבי וקהילתי'.
סליחה על החריפות, אבל לא עצרתי ברוחי, מקווה שאתה לא לוקח אישי, כי הרי איני מכירך ואתה אינך מכירני...
 


שיתא אלפי
הודעות: 44
הצטרף: 18 מרץ 2020, 16:39
נתן תודה: 7 פעמים
קיבל תודה: 36 פעמים
יצירת קשר:
סטטוס: לא מחובר

Re: פתיחת בקבוקים בשבת - על מה סומכים?

שליחה על ידי שיתא אלפי » 26 מרץ 2020, 22:45

ברו
מחילה, דבריך פשוט מחוסרי הבנה.
יש מחלוקות שהוכרעו כבר מזמן כמו תפילין דרש"י, וצאת הכוכבים הנראים לעין, וכו'
ובשאר המחלוקות כל אחד הולך על פי מנהג עדתו בוית מדרשו כמו שכתוב שתלמידי בית מדרש עושים כרבם וכן נפסק ביו"ד.
למשל במצות מכונה, יוצאי מדינות או עדות שרבותיהם החמירו מחמירים, ואילו ילידי ויוצאי עדות וערים שרבותיהם הקילו מקילים, פשוט, כך היא ההלכה.
כך כנראה גם בפ"נ.
אולם במחלוקות חדשות שאין בהם מנהג של ציבור מסוים, ואנשים הם לא תלמידים דייקא של הרב פישר או רשז"א - בזה הוא שואל שאלה טובה.
למשל אלו התלמידים של הרב עובדיה פשוט שהולכים כדעתו ואין שאלה.
השאלה על חסידים וליטאים שיש מרבותיהם אוסרים ויש מתירים, וממילא לכאו' לא יכולים ללכת כדעה המקילה אם זה דאורייתא
עד שיבוא אליהו ויכריע ונזכה לאלף השביעי.


ayedavid
משתמש ותיק
הודעות: 464
הצטרף: 14 אפריל 2019, 22:27
נתן תודה: 248 פעמים
קיבל תודה: 131 פעמים
יצירת קשר:
סטטוס: לא מחובר

Re: פתיחת בקבוקים בשבת - על מה סומכים?

שליחה על ידי ayedavid » 26 מרץ 2020, 23:50

אולי השאלה היא כללית על מנהג הרווח אצל כולם - על מה סומך מי שנוהג ע"פ רב או ספר גם בדאורייתא, מבלי שיהיה רבו ממש?


פותח הנושא
לישועתך קויתי השם
הודעות: 169
הצטרף: 15 מרץ 2020, 16:05
נתן תודה: 92 פעמים
קיבל תודה: 18 פעמים
יצירת קשר:
סטטוס: לא מחובר

Re: פתיחת בקבוקים בשבת - על מה סומכים?

שליחה על ידי לישועתך קויתי השם » 26 מרץ 2020, 23:56

ברו כתב:
26 מרץ 2020, 22:34
על מה סומכים ההולכים בפ"נ? גם אם יש פוסקים שמתירים, בדאוריתא הלך אחר המחמיר (ע"ז ז, א)?
מה האיסור דאורייתא בזה? אפשר לדעת?


פותח הנושא
לישועתך קויתי השם
הודעות: 169
הצטרף: 15 מרץ 2020, 16:05
נתן תודה: 92 פעמים
קיבל תודה: 18 פעמים
יצירת קשר:
סטטוס: לא מחובר

Re: פתיחת בקבוקים בשבת - על מה סומכים?

שליחה על ידי לישועתך קויתי השם » 26 מרץ 2020, 23:58

ayedavid כתב:
26 מרץ 2020, 23:50
אולי השאלה היא כללית על מנהג הרווח אצל כולם - על מה סומך מי שנוהג ע"פ רב או ספר גם בדאורייתא, מבלי שיהיה רבו ממש?
אין הכי נמי, אבל יש מחלוקות שיש רוב ככל פוסקים שמתירים, או שיש מנהג להתיר ועוד סיבות להקל, אבל בזה לא מצאתי, אדרבה אני מחפש ללמד זכות על הנוהגים היתר בזה, ולכן העלתי נושא זה.


עמנואל
משתמש ותיק
הודעות: 317
הצטרף: 11 אפריל 2019, 21:55
נתן תודה: 159 פעמים
קיבל תודה: 65 פעמים
יצירת קשר:
סטטוס: לא מחובר

Re: פתיחת בקבוקים בשבת - על מה סומכים?

שליחה על ידי עמנואל » 27 מרץ 2020, 05:57

שיתא אלפי כתב:
26 מרץ 2020, 22:33
עמנואל כתב:
26 מרץ 2020, 18:33
על מה סמכו המקלים בחימום מים שהצטננו קצת?
זה רמ"א שמבוסס ע"פ הראשונים שמתירים מיים שהתבשלו והצטננו, כך פירש החזו"א את הרמ"א.
והאגלי טל פירש שזו פשרה במחלוקת הראשונים ההיא במיים שהתבשלו.
עכ"פ זה הכרעת רמ"א.
"וכל בני ישראל יוצאים ביד רמה". עד ביאת ינון בב"א בתוך שיתא אלפין.
פסקי רבנו הרמ"א לא צריכים כמובן שום חיזוק.
(הדבר ידוע שגם הספרדים קיבלו עליהם את הרמ"א לרבם, שישנו כלל מנחה, כי בכל מקום שפסק הש"ע אינו חד משמעי, אזלינן בתר הוראות הרמ"א. ובמקומות רבים נהגו הספרדים כהרמ"א אף נגד הש"ע, כגון בקטניות בפסח ובעוד מקומות רבים.)
אך תורה היא וללמוד אנו צריכים, כי אפילו את"ל שעשה הרמ"א פשרה זו, כבר תמהו עליה רבים - מה תעזור לנו פשרה כעין זו בדבר שהוא ספק של תורה?
מפסק זה ומעוד אלפי פסקים מוכח יסוד פשוט וברור:
אף על פי שאין עקביות מוחלטת בהליכה לאורם של פוסקים מסוימים, כמו מרן ומור"ם ושאר חכמי הדורות - אפשר להקל על פיהם אפילו בדאורייתא. די לקבל את אותו הפוסק כרב ברבים מדיני התורה, או בעניין המסורת של העדה, וכל כיו"ב. ואין צורך שיהיה רבו היחיד בכל דיני התורה, ובוודאי לא שילמד ממנו את כל התורה כולה (וכמו שניסו ללקט בזה איזה ידיעות לצורך התנצחות ילדותית).
אם יעלה על דעתו של מישהו שלא כן, לא מצאנו ידינו ורגלינו בבית המדרש. בכל מחלוקת בין הראשונים או בין גדולי הראשנים לאחרונים, בין הש"ע והרמ"א חל חיוב מוחלט, על כל עדות ישראל בשווה, לנהוג כפי התגלית המרעישה של פותח הנושא, הקבועת כלל חד ממדי, לנהוג בשל סופרים הלך אחר המיקל ובשל תורה הלך המחמיר.
הנה מסורים לנו כללים רבים כמי וכיצד להכריע בין התנאים והאמוראים בכל עניין מענייני התורה, יש נושאים שהולכים כרב, ויש שהולכים כשמואל, יש שהולכים כרב במקום התלמיד, ויש כבתרא, ויש עניין של מרא דאתרא אפילו על ר"א דשמותי הוא (שבת קל) - ולא אמרינן כלל כדבר שבשגרה, דספק דאורייתא לחומרא ודרבנן לקולא, אלא רק במקום שאין שום הכרעה - והיינו משום שמסיבות מסויימות קיבלנו עליהם אמוראים ותנאים כרבותינו בעניינים מסויימים ובאופנים מסויימים (וזכורה לי שבעניין זה אריכות עצומה למרן החקרי לב) -
כך נוצרו העדפות של מורים מסויימים. ר"ת ור"י וריב"א, מהר"ם ממרוטנבורק, המרדכי והסמ"ק וכו' ורבינו הרמ"א - התקבלו כרבותיהם המועדפים של עדות אשכנז; הרי"ף הרמב"ם והרא"ש והרשב"א והר"ן והריב"ש וכו' - התקבלו כרבותיהם המועדפים של הספרדים.
ובאופן כמעט גורף, התקבלו הראשונים כרבותיהם המועדפים של האחרונים. כך שמי שיקל נגד אחד מגדולי הראשונים בגלל סברא של איזה אחרון זמנינו שחלק עליו, בגלל שזה דרבנן - לא יהיה הוא אלא מן המתמיהים, במקרה הטוב. וכן מי שיקל בדאורייתא כאחד מרבותינו עמודי ההוראה, נגד סברת אחרון מסויים מזמנינו שלא קבלו עליו לרבו - וודאי שפיר עבד (למשל, הוא יקל לפתוח בקבוק ע"פ סברת רבנו הרמב"ם והרב המגיד [כמובן במידה והוא יגיע למסקנה שלפי דבריהם יוצא שאין להחמיר בזה - וכמובא לדון בזה בארחות שבת]. ונדמה שעל רוב הפוסקים לא מקובלת מציאות של החמרה נגד ראשונים ע"פ אחרונים. ונדמה כעת שניתן בקלות להוכיח בעניין אלו ממשנה ברורה דוחה חומרות אחרונים ע"פ הוכחות מראשונים כמו מאירי וכו').
והדברים פשוטים וברורים כביעתא בכותחא לכל מי שפתח את ספרי הפוסקים.
עולה האמור, שמי שמקבל את כל אחד מפוסקי ההלכה בדור האחרון לרבו, יכול הוא הוא להקל על פיו גם בדאורייתא. גם אם רבני קבוצה מסויימת שאינם רבותיו מחמירים בזה
וכדי שייחשב רבו הוא אין הוא צריך ללמוד ממנו את כל התורה, או שיפסוק על פיו בכל מקום ומקום, דמוכח כן מדברי מנהגי כל עדות ישראל וכאמור.
אלא אם כן הוא למד ממי שאמר כלל זה כן את כל התורה כולה, שאז יש אולי להתחיל דיון שמא קיבל ממנו את גדר "רבו" באופן זה.


פותח הנושא
לישועתך קויתי השם
הודעות: 169
הצטרף: 15 מרץ 2020, 16:05
נתן תודה: 92 פעמים
קיבל תודה: 18 פעמים
יצירת קשר:
סטטוס: לא מחובר

Re: פתיחת בקבוקים בשבת - על מה סומכים?

שליחה על ידי לישועתך קויתי השם » 27 מרץ 2020, 08:47

עמנואל כתב:
27 מרץ 2020, 05:57
שיתא אלפי כתב:
26 מרץ 2020, 22:33
עמנואל כתב:
26 מרץ 2020, 18:33
על מה סמכו המקלים בחימום מים שהצטננו קצת?
זה רמ"א שמבוסס ע"פ הראשונים שמתירים מיים שהתבשלו והצטננו, כך פירש החזו"א את הרמ"א.
והאגלי טל פירש שזו פשרה במחלוקת הראשונים ההיא במיים שהתבשלו.
עכ"פ זה הכרעת רמ"א.
"וכל בני ישראל יוצאים ביד רמה". עד ביאת ינון בב"א בתוך שיתא אלפין.
פסקי רבנו הרמ"א לא צריכים כמובן שום חיזוק.
(הדבר ידוע שגם הספרדים קיבלו עליהם את הרמ"א לרבם, שישנו כלל מנחה, כי בכל מקום שפסק הש"ע אינו חד משמעי, אזלינן בתר הוראות הרמ"א. ובמקומות רבים נהגו הספרדים כהרמ"א אף נגד הש"ע, כגון בקטניות בפסח ובעוד מקומות רבים.)
אך תורה היא וללמוד אנו צריכים, כי אפילו את"ל שעשה הרמ"א פשרה זו, כבר תמהו עליה רבים - מה תעזור לנו פשרה כעין זו בדבר שהוא ספק של תורה?
מפסק זה ומעוד אלפי פסקים מוכח יסוד פשוט וברור:
אף על פי שאין עקביות מוחלטת בהליכה לאורם של פוסקים מסוימים, כמו מרן ומור"ם ושאר חכמי הדורות - אפשר להקל על פיהם אפילו בדאורייתא. די לקבל את אותו הפוסק כרב ברבים מדיני התורה, או בעניין המסורת של העדה, וכל כיו"ב. ואין צורך שיהיה רבו היחיד בכל דיני התורה, ובוודאי לא שילמד ממנו את כל התורה כולה (וכמו שניסו ללקט בזה איזה ידיעות לצורך התנצחות ילדותית).
אם יעלה על דעתו של מישהו שלא כן, לא מצאנו ידינו ורגלינו בבית המדרש. בכל מחלוקת בין הראשונים או בין גדולי הראשנים לאחרונים, בין הש"ע והרמ"א חל חיוב מוחלט, על כל עדות ישראל בשווה, לנהוג כפי התגלית המרעישה של פותח הנושא, הקבועת כלל חד ממדי, לנהוג בשל סופרים הלך אחר המיקל ובשל תורה הלך המחמיר.
הנה מסורים לנו כללים רבים כמי וכיצד להכריע בין התנאים והאמוראים בכל עניין מענייני התורה, יש נושאים שהולכים כרב, ויש שהולכים כשמואל, יש שהולכים כרב במקום התלמיד, ויש כבתרא, ויש עניין של מרא דאתרא אפילו על ר"א דשמותי הוא (שבת קל) - ולא אמרינן כלל כדבר שבשגרה, דספק דאורייתא לחומרא ודרבנן לקולא, אלא רק במקום שאין שום הכרעה - והיינו משום שמסיבות מסויימות קיבלנו עליהם אמוראים ותנאים כרבותינו בעניינים מסויימים ובאופנים מסויימים (וזכורה לי שבעניין זה אריכות עצומה למרן החקרי לב) -
כך נוצרו העדפות של מורים מסויימים. ר"ת ור"י וריב"א, מהר"ם ממרוטנבורק, המרדכי והסמ"ק וכו' ורבינו הרמ"א - התקבלו כרבותיהם המועדפים של עדות אשכנז; הרי"ף הרמב"ם והרא"ש והרשב"א והר"ן והריב"ש וכו' - התקבלו כרבותיהם המועדפים של הספרדים.
ובאופן כמעט גורף, התקבלו הראשונים כרבותיהם המועדפים של האחרונים. כך שמי שיקל נגד אחד מגדולי הראשונים בגלל סברא של איזה אחרון זמנינו שחלק עליו, בגלל שזה דרבנן - לא יהיה הוא אלא מן המתמיהים, במקרה הטוב. וכן מי שיקל בדאורייתא כאחד מרבותינו עמודי ההוראה, נגד סברת אחרון מסויים מזמנינו שלא קבלו עליו לרבו - וודאי שפיר עבד (למשל, הוא יקל לפתוח בקבוק ע"פ סברת רבנו הרמב"ם והרב המגיד [כמובן במידה והוא יגיע למסקנה שלפי דבריהם יוצא שאין להחמיר בזה - וכמובא לדון בזה בארחות שבת]. ונדמה שעל רוב הפוסקים לא מקובלת מציאות של החמרה נגד ראשונים ע"פ אחרונים. ונדמה כעת שניתן בקלות להוכיח בעניין אלו ממשנה ברורה דוחה חומרות אחרונים ע"פ הוכחות מראשונים כמו מאירי וכו').
והדברים פשוטים וברורים כביעתא בכותחא לכל מי שפתח את ספרי הפוסקים.
עולה האמור, שמי שמקבל את כל אחד מפוסקי ההלכה בדור האחרון לרבו, יכול הוא הוא להקל על פיו גם בדאורייתא. גם אם רבני קבוצה מסויימת שאינם רבותיו מחמירים בזה
וכדי שייחשב רבו הוא אין הוא צריך ללמוד ממנו את כל התורה, או שיפסוק על פיו בכל מקום ומקום, דמוכח כן מדברי מנהגי כל עדות ישראל וכאמור.
אלא אם כן הוא למד ממי שאמר כלל זה כן את כל התורה כולה, שאז יש אולי להתחיל דיון שמא קיבל ממנו את גדר "רבו" באופן זה.
1. במחילה, אבל לפי דבריך הגמ' במסכת ע"ז לא רלוונטית, לא כ"כ נראה לי...
2. ומה שכתבת: "עולה האמור, שמי שמקבל את כל אחד מפוסקי ההלכה בדור האחרון לרבו, יכול הוא הוא להקל על פיו גם בדאורייתא. גם אם רבני קבוצה מסויימת שאינם רבותיו מחמירים בזה, וכדי שייחשב רבו הוא אין הוא צריך ללמוד ממנו את כל התורה, או שיפסוק על פיו בכל מקום ומקום", זהו גדר מוזר מאד, מה זה המושג הזה של "קבלת רב"? האם אני יכול לקבל לגבי כל נושא רב אחר? הוא ממש "רב" שלי לעניין הנושא ההוא? איך זה קורה? ע"י שאני אומר "הרי הוא רבי"? אתמהה.
ועיין בחזו"א (יו"ד סי' קנ ס"ק א) שכתב בזה"ל: "ונראה דהא דאמר דבשל תורה הלך אחר המחמיר אנו אלא בשאין אחד מהם רבו, אבל אחד מן החכמים הוא הלך אחריו אף להקל, ומקרי רבו כל שהוא קרוב לו ושומע שמועותיו תמיד ברוב המצות", עיין שם. הרי מבואר להדיא לא כמוך.
3. ואם תעיין בהודעות הקודמות תראה שבאמת יש בזה כללים, אם הוא רבו יכול להקל, אם יש מנהג הוא יכול להקל, ויש להאריך בזה, אבל כאן אין סיבה להקל.


עמנואל
משתמש ותיק
הודעות: 317
הצטרף: 11 אפריל 2019, 21:55
נתן תודה: 159 פעמים
קיבל תודה: 65 פעמים
יצירת קשר:
סטטוס: לא מחובר

Re: פתיחת בקבוקים בשבת - על מה סומכים?

שליחה על ידי עמנואל » 27 מרץ 2020, 11:35

לישועתך קויתי השם כתב:
27 מרץ 2020, 08:47
עמנואל כתב:
27 מרץ 2020, 05:57
שיתא אלפי כתב:
26 מרץ 2020, 22:33

זה רמ"א שמבוסס ע"פ הראשונים שמתירים מיים שהתבשלו והצטננו, כך פירש החזו"א את הרמ"א.
והאגלי טל פירש שזו פשרה במחלוקת הראשונים ההיא במיים שהתבשלו.
עכ"פ זה הכרעת רמ"א.
"וכל בני ישראל יוצאים ביד רמה". עד ביאת ינון בב"א בתוך שיתא אלפין.
פסקי רבנו הרמ"א לא צריכים כמובן שום חיזוק.
(הדבר ידוע שגם הספרדים קיבלו עליהם את הרמ"א לרבם, שישנו כלל מנחה, כי בכל מקום שפסק הש"ע אינו חד משמעי, אזלינן בתר הוראות הרמ"א. ובמקומות רבים נהגו הספרדים כהרמ"א אף נגד הש"ע, כגון בקטניות בפסח ובעוד מקומות רבים.)
אך תורה היא וללמוד אנו צריכים, כי אפילו את"ל שעשה הרמ"א פשרה זו, כבר תמהו עליה רבים - מה תעזור לנו פשרה כעין זו בדבר שהוא ספק של תורה?
מפסק זה ומעוד אלפי פסקים מוכח יסוד פשוט וברור:
אף על פי שאין עקביות מוחלטת בהליכה לאורם של פוסקים מסוימים, כמו מרן ומור"ם ושאר חכמי הדורות - אפשר להקל על פיהם אפילו בדאורייתא. די לקבל את אותו הפוסק כרב ברבים מדיני התורה, או בעניין המסורת של העדה, וכל כיו"ב. ואין צורך שיהיה רבו היחיד בכל דיני התורה, ובוודאי לא שילמד ממנו את כל התורה כולה (וכמו שניסו ללקט בזה איזה ידיעות לצורך התנצחות ילדותית).
אם יעלה על דעתו של מישהו שלא כן, לא מצאנו ידינו ורגלינו בבית המדרש. בכל מחלוקת בין הראשונים או בין גדולי הראשנים לאחרונים, בין הש"ע והרמ"א חל חיוב מוחלט, על כל עדות ישראל בשווה, לנהוג כפי התגלית המרעישה של פותח הנושא, הקבועת כלל חד ממדי, לנהוג בשל סופרים הלך אחר המיקל ובשל תורה הלך המחמיר.
הנה מסורים לנו כללים רבים כמי וכיצד להכריע בין התנאים והאמוראים בכל עניין מענייני התורה, יש נושאים שהולכים כרב, ויש שהולכים כשמואל, יש שהולכים כרב במקום התלמיד, ויש כבתרא, ויש עניין של מרא דאתרא אפילו על ר"א דשמותי הוא (שבת קל) - ולא אמרינן כלל כדבר שבשגרה, דספק דאורייתא לחומרא ודרבנן לקולא, אלא רק במקום שאין שום הכרעה - והיינו משום שמסיבות מסויימות קיבלנו עליהם אמוראים ותנאים כרבותינו בעניינים מסויימים ובאופנים מסויימים
(וזכורה לי שבעניין זה אריכות עצומה למרן החקרי לב) -
כך נוצרו העדפות של מורים מסויימים. ר"ת ור"י וריב"א, מהר"ם ממרוטנבורק, המרדכי והסמ"ק וכו' ורבינו הרמ"א - התקבלו כרבותיהם המועדפים של עדות אשכנז; הרי"ף הרמב"ם והרא"ש והרשב"א והר"ן והריב"ש וכו' - התקבלו כרבותיהם המועדפים של הספרדים.
ובאופן כמעט גורף, התקבלו הראשונים כרבותיהם המועדפים של האחרונים. כך שמי שיקל נגד אחד מגדולי הראשונים בגלל סברא של איזה אחרון זמנינו שחלק עליו, בגלל שזה דרבנן - לא יהיה הוא אלא מן המתמיהים, במקרה הטוב. וכן מי שיקל בדאורייתא כאחד מרבותינו עמודי ההוראה, נגד סברת אחרון מסויים מזמנינו שלא קבלו עליו לרבו - וודאי שפיר עבד (למשל, הוא יקל לפתוח בקבוק ע"פ סברת רבנו הרמב"ם והרב המגיד [כמובן במידה והוא יגיע למסקנה שלפי דבריהם יוצא שאין להחמיר בזה - וכמובא לדון בזה בארחות שבת]. ונדמה שעל רוב הפוסקים לא מקובלת מציאות של החמרה נגד ראשונים ע"פ אחרונים. ונדמה כעת שניתן בקלות להוכיח בעניין אלו ממשנה ברורה דוחה חומרות אחרונים ע"פ הוכחות מראשונים כמו מאירי וכו').
והדברים פשוטים וברורים כביעתא בכותחא לכל מי שפתח את ספרי הפוסקים.
עולה האמור, שמי שמקבל את כל אחד מפוסקי ההלכה בדור האחרון לרבו, יכול הוא הוא להקל על פיו גם בדאורייתא. גם אם רבני קבוצה מסויימת שאינם רבותיו מחמירים בזה
וכדי שייחשב רבו הוא אין הוא צריך ללמוד ממנו את כל התורה, או שיפסוק על פיו בכל מקום ומקום, דמוכח כן מדברי מנהגי כל עדות ישראל וכאמור.
אלא אם כן הוא למד ממי שאמר כלל זה כן את כל התורה כולה, שאז יש אולי להתחיל דיון שמא קיבל ממנו את גדר "רבו" באופן זה.
1. במחילה, אבל לפי דבריך הגמ' במסכת ע"ז לא רלוונטית, לא כ"כ נראה לי...
2. ומה שכתבת: "עולה האמור, שמי שמקבל את כל אחד מפוסקי ההלכה בדור האחרון לרבו, יכול הוא הוא להקל על פיו גם בדאורייתא. גם אם רבני קבוצה מסויימת שאינם רבותיו מחמירים בזה, וכדי שייחשב רבו הוא אין הוא צריך ללמוד ממנו את כל התורה, או שיפסוק על פיו בכל מקום ומקום", זהו גדר מוזר מאד, מה זה המושג הזה של "קבלת רב"? האם אני יכול לקבל לגבי כל נושא רב אחר? הוא ממש "רב" שלי לעניין הנושא ההוא? איך זה קורה? ע"י שאני אומר "הרי הוא רבי"? אתמהה.
ועיין בחזו"א (יו"ד סי' קנ ס"ק א) שכתב בזה"ל: "ונראה דהא דאמר דבשל תורה הלך אחר המחמיר אנו אלא בשאין אחד מהם רבו, אבל אחד מן החכמים הוא הלך אחריו אף להקל, ומקרי רבו כל שהוא קרוב לו ושומע שמועותיו תמיד ברוב המצות", עיין שם. הרי מבואר להדיא לא כמוך.
3. ואם תעיין בהודעות הקודמות תראה שבאמת יש בזה כללים, אם הוא רבו יכול להקל, אם יש מנהג הוא יכול להקל, ויש להאריך בזה, אבל כאן אין סיבה להקל.
1. ?
2. אכן מפשטות דברי החזו"א לא משמע כן, אך אדרבא לאור דבריי צריך להבין את דבריו. ופתחתי את הגמרא בחולין מד א וראיתי שאמר שם דקודם בת קול "כל הרוצה", ולא "כל תלמיד השומע את שמועות ב"ש ברוב מצוות התורה ורוצה". ומזה נראה דקשה מאוד לרדת לסוף דעתו של החזו"א. וראיתי שאת קושייתו של החזו"א מכל הרוצה לההיא דע"ז כבר הקשו הראשונים. וע"ש הרמב"ן וברשב"א שהביאו הא דאמר השתא דלא אתמר הלכתא כמר דעביד כמר עביד. וגם מזה משמע בבירור דלא כהחזו"א, שלא התנו זאת ברבו שלמד ממנו רוב מצוות התורה. ולעצם קושיית החזו"א, כבר פתרוה הרשב"א והרמבן שם, וכתבו דאם נוקט כמותו לחומרא ולקולא שפיר יכול לעשות כמותו, ולא תירצו כחז"א דבע"ז מיירי באינו רבו. ומשמע מדבריהם כמ"ש בס"ד.
אך מעבר לדקדוק דברי הש"ס והראשונים הקדושים, התמיהה ע"ד החזו"א תמיהה רבתא היא מסוגיין דעלמא, הא הלכה כרב באיסורי וכרב נחמן ושמואל, וכרבי שמעון בשבת, והלוא היה להם לחז"ל ולכל הפוסקים להגביל זאת רק למי שלומד מהם תמיד את רוב מצוות התורה. כי הלוא החזו"א עצמו כותב שקודם בת קול א"א לעשות כדברי ב"ש או ב"ה אלא אם כן הוא שמוע מהם תמיד ברוב מצוות התורה. וכי מישהו שמע פעם בת קול על רב ושמואל שהלכה כמותם. אתמהה...
זאת ועוד, אפשר לסמוך על מורי הוראה, על הש"ע הרמ"א והמשנה ברורה - כל עוד לא שומעים את שמועותיהם תמיד ברוב מצוות התורה. ולחומר הקושי, ליבי אומר לי שגם כוונתו ד"רוב" ו"תמיד" לאו דווקא.
אך בלא"ה החזו"א שם פסק שאם יש רבים הלכה כרבים, והרי לנו הרמב"ן והרשב"א מול דברי החזו"א.

3. כאן אין שום הכרח להחמיר (אם מטעם שאין מחתך את המחובר שרובו חתוך, אם מטעם רוב פסקים, ואם ס"ס והראשונים שלפ"ד אין כאן מחתך - וכנזכר בהערתי למעלה).


שיתא אלפי
הודעות: 44
הצטרף: 18 מרץ 2020, 16:39
נתן תודה: 7 פעמים
קיבל תודה: 36 פעמים
יצירת קשר:
סטטוס: לא מחובר

Re: פתיחת בקבוקים בשבת - על מה סומכים?

שליחה על ידי שיתא אלפי » 27 מרץ 2020, 11:41

מה שכתבת במודגש שיש קושיה על החזו"א ממה שהכריעו כרב ובכר' יוחנן וכו'
אינו כלום
כי רק כשאין הכרעה אז צריך רבו
אבל כשהחכמים בדורות הבאים באים ומכריעים, הרי תם ונשלם.


עמנואל
משתמש ותיק
הודעות: 317
הצטרף: 11 אפריל 2019, 21:55
נתן תודה: 159 פעמים
קיבל תודה: 65 פעמים
יצירת קשר:
סטטוס: לא מחובר

Re: פתיחת בקבוקים בשבת - על מה סומכים?

שליחה על ידי עמנואל » 27 מרץ 2020, 12:48

לא יישבת כלום, כי מבואר שיש ג אפשרויות: א. רבו - כל הרוצה (חולין מד). ב. בת קול (חולין מד). ג. בשל תורה הלך אחר המחמיר (ריב"ק בע"ז).
האפשרויות הן רק אלו, דלריב"ק בע"ז לא הולכים אחרי הגדול (עז ז, א, ממרים א ה וכס"מ שם), וא"א לומר שמישהו אחד תמיד צדק...


פותח הנושא
לישועתך קויתי השם
הודעות: 169
הצטרף: 15 מרץ 2020, 16:05
נתן תודה: 92 פעמים
קיבל תודה: 18 פעמים
יצירת קשר:
סטטוס: לא מחובר

Re: פתיחת בקבוקים בשבת - על מה סומכים?

שליחה על ידי לישועתך קויתי השם » 27 מרץ 2020, 14:06

עמנואל כתב:
27 מרץ 2020, 11:35
לישועתך קויתי השם כתב:
27 מרץ 2020, 08:47
עמנואל כתב:
27 מרץ 2020, 05:57

פסקי רבנו הרמ"א לא צריכים כמובן שום חיזוק.
(הדבר ידוע שגם הספרדים קיבלו עליהם את הרמ"א לרבם, שישנו כלל מנחה, כי בכל מקום שפסק הש"ע אינו חד משמעי, אזלינן בתר הוראות הרמ"א. ובמקומות רבים נהגו הספרדים כהרמ"א אף נגד הש"ע, כגון בקטניות בפסח ובעוד מקומות רבים.)
אך תורה היא וללמוד אנו צריכים, כי אפילו את"ל שעשה הרמ"א פשרה זו, כבר תמהו עליה רבים - מה תעזור לנו פשרה כעין זו בדבר שהוא ספק של תורה?
מפסק זה ומעוד אלפי פסקים מוכח יסוד פשוט וברור:
אף על פי שאין עקביות מוחלטת בהליכה לאורם של פוסקים מסוימים, כמו מרן ומור"ם ושאר חכמי הדורות - אפשר להקל על פיהם אפילו בדאורייתא. די לקבל את אותו הפוסק כרב ברבים מדיני התורה, או בעניין המסורת של העדה, וכל כיו"ב. ואין צורך שיהיה רבו היחיד בכל דיני התורה, ובוודאי לא שילמד ממנו את כל התורה כולה (וכמו שניסו ללקט בזה איזה ידיעות לצורך התנצחות ילדותית).
אם יעלה על דעתו של מישהו שלא כן, לא מצאנו ידינו ורגלינו בבית המדרש. בכל מחלוקת בין הראשונים או בין גדולי הראשנים לאחרונים, בין הש"ע והרמ"א חל חיוב מוחלט, על כל עדות ישראל בשווה, לנהוג כפי התגלית המרעישה של פותח הנושא, הקבועת כלל חד ממדי, לנהוג בשל סופרים הלך אחר המיקל ובשל תורה הלך המחמיר.
הנה מסורים לנו כללים רבים כמי וכיצד להכריע בין התנאים והאמוראים בכל עניין מענייני התורה, יש נושאים שהולכים כרב, ויש שהולכים כשמואל, יש שהולכים כרב במקום התלמיד, ויש כבתרא, ויש עניין של מרא דאתרא אפילו על ר"א דשמותי הוא (שבת קל) - ולא אמרינן כלל כדבר שבשגרה, דספק דאורייתא לחומרא ודרבנן לקולא, אלא רק במקום שאין שום הכרעה - והיינו משום שמסיבות מסויימות קיבלנו עליהם אמוראים ותנאים כרבותינו בעניינים מסויימים ובאופנים מסויימים
(וזכורה לי שבעניין זה אריכות עצומה למרן החקרי לב) -
כך נוצרו העדפות של מורים מסויימים. ר"ת ור"י וריב"א, מהר"ם ממרוטנבורק, המרדכי והסמ"ק וכו' ורבינו הרמ"א - התקבלו כרבותיהם המועדפים של עדות אשכנז; הרי"ף הרמב"ם והרא"ש והרשב"א והר"ן והריב"ש וכו' - התקבלו כרבותיהם המועדפים של הספרדים.
ובאופן כמעט גורף, התקבלו הראשונים כרבותיהם המועדפים של האחרונים. כך שמי שיקל נגד אחד מגדולי הראשונים בגלל סברא של איזה אחרון זמנינו שחלק עליו, בגלל שזה דרבנן - לא יהיה הוא אלא מן המתמיהים, במקרה הטוב. וכן מי שיקל בדאורייתא כאחד מרבותינו עמודי ההוראה, נגד סברת אחרון מסויים מזמנינו שלא קבלו עליו לרבו - וודאי שפיר עבד (למשל, הוא יקל לפתוח בקבוק ע"פ סברת רבנו הרמב"ם והרב המגיד [כמובן במידה והוא יגיע למסקנה שלפי דבריהם יוצא שאין להחמיר בזה - וכמובא לדון בזה בארחות שבת]. ונדמה שעל רוב הפוסקים לא מקובלת מציאות של החמרה נגד ראשונים ע"פ אחרונים. ונדמה כעת שניתן בקלות להוכיח בעניין אלו ממשנה ברורה דוחה חומרות אחרונים ע"פ הוכחות מראשונים כמו מאירי וכו').
והדברים פשוטים וברורים כביעתא בכותחא לכל מי שפתח את ספרי הפוסקים.
עולה האמור, שמי שמקבל את כל אחד מפוסקי ההלכה בדור האחרון לרבו, יכול הוא הוא להקל על פיו גם בדאורייתא. גם אם רבני קבוצה מסויימת שאינם רבותיו מחמירים בזה
וכדי שייחשב רבו הוא אין הוא צריך ללמוד ממנו את כל התורה, או שיפסוק על פיו בכל מקום ומקום, דמוכח כן מדברי מנהגי כל עדות ישראל וכאמור.
אלא אם כן הוא למד ממי שאמר כלל זה כן את כל התורה כולה, שאז יש אולי להתחיל דיון שמא קיבל ממנו את גדר "רבו" באופן זה.
1. במחילה, אבל לפי דבריך הגמ' במסכת ע"ז לא רלוונטית, לא כ"כ נראה לי...
2. ומה שכתבת: "עולה האמור, שמי שמקבל את כל אחד מפוסקי ההלכה בדור האחרון לרבו, יכול הוא הוא להקל על פיו גם בדאורייתא. גם אם רבני קבוצה מסויימת שאינם רבותיו מחמירים בזה, וכדי שייחשב רבו הוא אין הוא צריך ללמוד ממנו את כל התורה, או שיפסוק על פיו בכל מקום ומקום", זהו גדר מוזר מאד, מה זה המושג הזה של "קבלת רב"? האם אני יכול לקבל לגבי כל נושא רב אחר? הוא ממש "רב" שלי לעניין הנושא ההוא? איך זה קורה? ע"י שאני אומר "הרי הוא רבי"? אתמהה.
ועיין בחזו"א (יו"ד סי' קנ ס"ק א) שכתב בזה"ל: "ונראה דהא דאמר דבשל תורה הלך אחר המחמיר אנו אלא בשאין אחד מהם רבו, אבל אחד מן החכמים הוא הלך אחריו אף להקל, ומקרי רבו כל שהוא קרוב לו ושומע שמועותיו תמיד ברוב המצות", עיין שם. הרי מבואר להדיא לא כמוך.
3. ואם תעיין בהודעות הקודמות תראה שבאמת יש בזה כללים, אם הוא רבו יכול להקל, אם יש מנהג הוא יכול להקל, ויש להאריך בזה, אבל כאן אין סיבה להקל.
1. ?
2. אכן מפשטות דברי החזו"א לא משמע כן, אך אדרבא לאור דבריי צריך להבין את דבריו. ופתחתי את הגמרא בחולין מד א וראיתי שאמר שם דקודם בת קול "כל הרוצה", ולא "כל תלמיד השומע את שמועות ב"ש ברוב מצוות התורה ורוצה". ומזה נראה דקשה מאוד לרדת לסוף דעתו של החזו"א. וראיתי שאת קושייתו של החזו"א מכל הרוצה לההיא דע"ז כבר הקשו הראשונים. וע"ש הרמב"ן וברשב"א שהביאו הא דאמר השתא דלא אתמר הלכתא כמר דעביד כמר עביד. וגם מזה משמע בבירור דלא כהחזו"א, שלא התנו זאת ברבו שלמד ממנו רוב מצוות התורה. ולעצם קושיית החזו"א, כבר פתרוה הרשב"א והרמבן שם, וכתבו דאם נוקט כמותו לחומרא ולקולא שפיר יכול לעשות כמותו, ולא תירצו כחז"א דבע"ז מיירי באינו רבו. ומשמע מדבריהם כמ"ש בס"ד.
אך מעבר לדקדוק דברי הש"ס והראשונים הקדושים, התמיהה ע"ד החזו"א תמיהה רבתא היא מסוגיין דעלמא, הא הלכה כרב באיסורי וכרב נחמן ושמואל, וכרבי שמעון בשבת, והלוא היה להם לחז"ל ולכל הפוסקים להגביל זאת רק למי שלומד מהם תמיד את רוב מצוות התורה. כי הלוא החזו"א עצמו כותב שקודם בת קול א"א לעשות כדברי ב"ש או ב"ה אלא אם כן הוא שמוע מהם תמיד ברוב מצוות התורה. וכי מישהו שמע פעם בת קול על רב ושמואל שהלכה כמותם. אתמהה...
זאת ועוד, אפשר לסמוך על מורי הוראה, על הש"ע הרמ"א והמשנה ברורה - כל עוד לא שומעים את שמועותיהם תמיד ברוב מצוות התורה. ולחומר הקושי, ליבי אומר לי שגם כוונתו ד"רוב" ו"תמיד" לאו דווקא.
אך בלא"ה החזו"א שם פסק שאם יש רבים הלכה כרבים, והרי לנו הרמב"ן והרשב"א מול דברי החזו"א.

3. כאן אין שום הכרח להחמיר (אם מטעם שאין מחתך את המחובר שרובו חתוך, אם מטעם רוב פסקים, ואם ס"ס והראשונים שלפ"ד אין כאן מחתך - וכנזכר בהערתי למעלה).
אם אפשר ציטוט של הרמב"ן והרשב"א?


שיתא אלפי
הודעות: 44
הצטרף: 18 מרץ 2020, 16:39
נתן תודה: 7 פעמים
קיבל תודה: 36 פעמים
יצירת קשר:
סטטוס: לא מחובר

Re: פתיחת בקבוקים בשבת - על מה סומכים?

שליחה על ידי שיתא אלפי » 27 מרץ 2020, 14:35

עמנואל כתב:
27 מרץ 2020, 12:48
לא יישבת כלום, כי מבואר שיש ג אפשרויות: א. רבו - כל הרוצה (חולין מד). ב. בת קול (חולין מד). ג. בשל תורה הלך אחר המחמיר (ריב"ק בע"ז).
האפשרויות הן רק אלו, דלריב"ק בע"ז לא הולכים אחרי הגדול (עז ז, א, ממרים א ה וכס"מ שם), וא"א לומר שמישהו אחד תמיד צדק...
זה לא קשור להליכה אחרי הגדול.
הלכיה אחרי הגדול זה כאשר יש מחלוקת פתוחה, נניח החפץ חיים ונחלק עליו ר' חצקל אברהמסקי. אז שם יש דיון של הליכה אחר הגדול
אבל אם באו חכמי הדור והכריעו, אפילו כמו הקטן, שוב אין אחר הכרעת בית הדין המסוכם כלום.
והכרעת התלמוד כבית דין מוסכם, שהרי זה בית הדין שהתקבל בכל ישראל.
וכך אח"כ גם הפוסקים שהתקבלו.
 


פותח הנושא
לישועתך קויתי השם
הודעות: 169
הצטרף: 15 מרץ 2020, 16:05
נתן תודה: 92 פעמים
קיבל תודה: 18 פעמים
יצירת קשר:
סטטוס: לא מחובר

Re: פתיחת בקבוקים בשבת - על מה סומכים?

שליחה על ידי לישועתך קויתי השם » 27 מרץ 2020, 15:28

יעויין היטב בדברי הרמב"ן והרשב"א שם שתירצו, שכאשר בכל דעה יש גם קולא וגם חומרא, שבין אם ילך כדעה זו יקל ויחמיר ובין אם ילך כדעה זו יקל ויחמיר, בזה הרוצה לעשות וכו', אבל במחלוקת (כמו פתיחת בקבוקים בשבת) שלדעה אחת מותר והוי קולא ולדעה אחת אסור והוי חומרא, בדאורייתא הלך אחר המחמיר.


עמנואל
משתמש ותיק
הודעות: 317
הצטרף: 11 אפריל 2019, 21:55
נתן תודה: 159 פעמים
קיבל תודה: 65 פעמים
יצירת קשר:
סטטוס: לא מחובר

Re: פתיחת בקבוקים בשבת - על מה סומכים?

שליחה על ידי עמנואל » 28 מרץ 2020, 21:27

ואני הקטן אומר שקודם כל כל אחד יעשה כרבותיו. ואם הגרש"ז הוא רבו בהלכות שבת. או אם גישת רבותיו לא מעכלת את האיסור משום שיש לשדות בו נרגא ע"פ ראשונים ואחרונים, רוב פסוקים או ס"ס - יכול הוא להקל.
והאמת והשלום אהבו.


פותח הנושא
לישועתך קויתי השם
הודעות: 169
הצטרף: 15 מרץ 2020, 16:05
נתן תודה: 92 פעמים
קיבל תודה: 18 פעמים
יצירת קשר:
סטטוס: לא מחובר

Re: פתיחת בקבוקים בשבת - על מה סומכים?

שליחה על ידי לישועתך קויתי השם » 28 מרץ 2020, 22:40

אם הוא רבו כמובן...


סוקרטס האחר
הודעות: 42
הצטרף: 09 דצמבר 2018, 03:01
נתן תודה: 8 פעמים
קיבל תודה: 4 פעמים
יצירת קשר:
סטטוס: לא מחובר

Re: פתיחת בקבוקים בשבת - על מה סומכים?

שליחה על ידי סוקרטס האחר » 28 מרץ 2020, 23:29

בספר אור לציון כתב שמותר וכן שמירת שבת כהלכתה בפלסטיק וכן הרב אלישיב
אמנם יש פירכא
ואין כן הזמן והמקום להאריך שאין מי שמעריך את המעורך

שלח תגובה הנושא הקודםהנושא הבא
  • נושאים דומים
    תגובות
    צפיות
    הודעה אחרונה

חזור אל “בית המדרש”

מי מחובר

משתמשים הגולשים בפורום זה: Google [Bot] | 5 אורחים