= כל האשכולות אודות מנין במרפסות והמסתעף = (ייתכנו כפילויות וכדומה)

סטָטוּס
סגור לתגובות נוספות.

סוקרטס האחר

משתמש רגיל
בימי הקורונה האלה אנשים נאלצים להתפלל בחדר מדרגות רציתי לעלות נידון; 
א. האם מצטרפים למניין מקומה לקומה במקרה שרואים, ובמקרה שלא רואים 
ב. והם צריך דווקה רואים אלו את אלו
ג.האם יש הבדל אם יש 10 במקו"א ועוד קצת חצי קומה מעל האם עלתה להם תפילה במניין,או שאין הבדל ואפי'חמשה כאן וחמשה כאן

סיכום: מה גדרה של תפילה במניין(לא ראיתי מקורות כך שיכול שכל גדרי הנידון שאני מעלה טעות ביסודם) למשל אם החדר מדרגות יהיה מלא לגמרי נראה (מסברא) שיוגרו כולם כציבור אחד, משאין כן אם יש דלת חוצצת בניהם שאז נראה שהדלת חוצצת בניהם וייחשבו כשתי קבוצות נפרדות.

אם למישהו יש תשובה בנידון או , שיש לו מקור (אני יודה שיכתוב את המקור) או מפסוקים אחרונים או שהוסק מסברא מתוך ההלכה הודה לו שישתף את דעתו.   תודה
 
 

גל גל

משתמש ותיק
סוקרטס האחר אמר:
בימי הקורונה האלה אנשים נאלצים להתפלל בחדר מדרגות רציתי לעלות נידון; 
א. האם מצטרפים למניין מקומה לקומה במקרה שרואים, ובמקרה שלא רואים 
ב. והם צריך דווקה רואים אלו את אלו
ג.האם יש הבדל אם יש 10 במקו"א ועוד קצת חצי קומה מעל האם עלתה להם תפילה במניין,או שאין הבדל ואפי'חמשה כאן וחמשה כאן

סיכום: מה גדרה של תפילה במניין(לא ראיתי מקורות כך שיכול שכל גדרי הנידון שאני מעלה טעות ביסודם) למשל אם החדר מדרגות יהיה מלא לגמרי נראה (מסברא) שיוגרו כולם כציבור אחד, משאין כן אם יש דלת חוצצת בניהם שאז נראה שהדלת חוצצת בניהם וייחשבו כשתי קבוצות נפרדות.

אם למישהו יש תשובה בנידון או , שיש לו מקור (אני יודה שיכתוב את המקור) או מפסוקים אחרונים או שהוסק מסברא מתוך ההלכה הודה לו שישתף את דעתו.   תודה
הצג קובץ מצורף ויקרא - צירוף למניין בראייה.pdf
 

ר' יונה

משתמש ותיק
בשבת האחרונה נצפו מצטרפים מכמה מרפסות סמוכות.
אבל ייתכן והיי 10 במקו"א וכל השאר רק הצטרפו, שאז זה ודאי בסדר
 

חכם מה הוא אומר

משתמש רגיל
לא מצטרף אלא א"כ רואה את מקום העשרה או שברשות שהוא נמצא יש עוד עשרה וחדר מדרדות ל"ה רשות אחת
 

יעקב1

משתמש ותיק
https://tora-forum.co.il/viewtopic.php?p=123872#p123873
לאור פסק הרבנים לא להתפלל בביהכ"נ-האם מצטרפים אנשי בבתים ובמרפסות על סמך השיטות של אם רואים זא"ז מצטרפים עי' מ"ב סי' נה או רק בשיש עכ"פ רוב או מנין שלם אז מצטרפים הרואים אליהם אבל לא ליצור מניין ע"י רואה
 

הערשל

משתמש ותיק
יעקב1 אמר:
https://tora-forum.co.il/viewtopic.php?p=123872#p123873
לאור פסק הרבנים לא להתפלל בביהכ"נ-האם מצטרפים אנשי בבתים ובמרפסות על סמך השיטות של אם רואים זא"ז מצטרפים עי' מ"ב סי' נה או רק בשיש עכ"פ רוב או מנין שלם אז מצטרפים הרואים אליהם אבל לא ליצור מניין ע"י רואה
כל הנידון של הפוסקים אם מועיל ע"י רואים זה לענין לעשות מנין עי"ז אבל אם כבר יש מנין בלי זה יש יותר סברא שיצטרף, והמ"ב מביא שהרדב"ז סובר שמצטרף אף אם אינם רואים באופן מסוים, עיי"ש, והח"א חולק, והחזו"א סובר שמועיל בכל גווני ואפי' אינם רואים. 
 
 

שאר לעמו

משתמש ותיק
לא הבנת נכון (תתפלל בלי מנין אבל אל תעשה הלכות מנין קורונה, השו"ע לא משתנה).
אבל אני הבנתי משהו:
שיש לא מעט ניקים משועממים שהינם העושים והמעשים בעיני קורונה בפורום לתורה, שהפך את שמו ל'פורום קורונה'..
 

אלי מאירי

משתמש ותיק
בשולחן ערוך (נ"ה סעיף י"ד) משמע שניתן להצטרף למנין (משמע להיחשב מהעשרה) דרך חלונות! אני טועה?
מי שעומד אחורי בית הכנסת וביניהם חלון אפילו גבוה כמה קומות אפילו אינו רחב ארבע ומראה להם פניו משם מצטרף עמהם לעשרה. הגה: גגין ועליות אינן בכלל בית והעומד עליהם אינו מצטרף (רי"ו נ"ג ח"ז):

משנה ברורה:
(נב) מצטרף עמהם — דאף דיש הפסק מחיצה ביניהם כיון דמראה להם פניו דומה למה שמבואר לקמן בסימן קצ"ה לענין זימון דאם מקצתן רואין אלו את אלו דמצטרפין וא"כ לפ"ז פשוט העומדים בעזרת נשים ובמחיצה המפסקת יש חלון ומראה להם פניו משם מצטרף עמהם לעשרה וכ"ש דאם יש בלעדו עשרה נחשב תפלה בצבור עי"ז ואעפ"כ יותר טוב אם בנקל הוא לו לירד לבהכ"נ שירד דיש מהאחרונים שחולקין על עיקר הדין וסוברין דענינינו אינו דומה כלל לזימון:

(נג) גגין ועליות — בכה"ג שאין רואין אלו את אלו רבותא היה לו לומר אפי' חלונות רחבות ונמוכות כל שאינן שוות לקרקע בהכ"נ ואף אם הוא עומד בתוכם אינו מצטרף:
האם צריך לראות את כל התשעה, או שמספיק שרשור של עשרה שרואין זה את זה או מקצתן אלו את אלו??
 

אלי מאירי

משתמש ותיק
אמנם הגר"א חולק, אבל שפיר ניתן לסמוך על הש"ו והרמ"א.
וכן לקריאת התורה לכאו'.
 

הערשל

משתמש ותיק
המ"ב שם סקנ"ב כ' להדיא דאף מקצתן רואים מהני, וכמו"כ מצאנו לגבי צירוף לעדות דמהני ע"י מקצתם רואים במכות דף ו
 

עפר ואפר

משתמש ותיק
שאר לעמו אמר:
לא הבנת נכון (תתפלל בלי מנין אבל אל תעשה הלכות מנין קורונה, השו"ע לא משתנה).
אבל אני הבנתי משהו:
שיש לא מעט ניקים משועממים שהינם העושים והמעשים בעיני קורונה בפורום לתורה, שהפך את שמו ל'פורום קורונה'..
לפי החיד"א דווקא יש "הלכות קורונה", ר"ל הלכות להקל לכאלו שלמשך תקופה ארוכה נאלצים להיות בהפרדה זה מזה: (מחב"ר סי' נ"ה, הובא בשע"ת שם) לזריטו.png
 
 

חכם מה הוא אומר

משתמש רגיל
הנה בהיצטרפות למניין דרך רואים אלו את אלו ע' בשו"ע ס' נ"ה ס' י"ד דנראה שמתיר וכך פסקו המג"א והמשנ"ב ועוד. וע' בהלכה ברורה דמצדד לאסור
ורציתי לשאול לבני החבורה לשיט' המתירים האם גם מי שרואה את מי שרואה נמי מצטרף או לא
והנה בשו"ע סקצ"ה לעניין זימון אומר שאם מקצתן רואים אלו את אלו מצטרפים ולכו' היה נ"ל ה"נ הכא אלא שלכוא' יש לחלק מסברא להתם יש עניין שיהיו סעודה אחת והכא זה שאחד רןאה יש לומר שהוא מצטרף אבל מי שנמצא איתו אפשר שכיון שלא רואה את החזן ל"ח חלק מהמניין
עוד רציתי לשאול דהנה ההלכה היא שרשות הרבים מפסיקה בינייהם לא מצטפים ( ר' יונה ) ובמג"א כתב שאף רה"י קבועה בינייהם לא מצטרפים ורציתי לשאול אי יש משהו ברה'י נמי לא מצטרפים או דלמא עכשיו מצטרף כמו בשכנים דרך מרפסת שקומה א תצטרף עם ג 
אשמח לשמוע תשובות מסברא או ממקור
 
 

עפר ואפר

משתמש ותיק
אלא שעדיין יש לשאול, שהרי כל הדין של צירוף למניין של הרואים נלמד מזימון (אלא שיש סוברים שאין ללמוד מזימון, ובשעה"ד מקילים כנ"ל), ובזימון גופו הדין שאם רה"ר (וכן שביל היחיד קבוע) מפסיק ביניהם מתבטל הצירוף, א"כ לכאוו' מותר להצטרף רק מי שיש לו חלונות עורפיים הצמודים לבניין אחר
עד כמה שהצלחתי להבין את המציאות של המחב"ר, עכ"פ לא מפורש שם שהיה הפסק של רה"ר בין שני הקבוצות
האם הרבנים התייחסו לזה?
 

יחי

משתמש ותיק
הוראה כעת חיה בב"ב (כמדומה בשם הגר"ש רוזנברג, ויתכן הגרש"צ רוזנבלט)
שהחזן יראה עשרה ממקומו בכל גובה ומקום שהם והוי מנין
וכן החלו לנהוג בפועל ממנחה היום
 

סלקא דעתך

משתמש ותיק
מסברא מועיל כמו בזימון שהרי כל המקור לרואה הוא מזימון, והסברות לחלק זה טעם החולקים עי' ביאור הגר"א.
וא"כ אשמח לביאור או מקור מחברי הפורום לפסק לעיל בשם רבני בני ברק.
 

ישר ולעניין

משתמש רשום
במשנה ברורה בסימן נה על דברי השו"ע בסעיף י"ד (ובביה"ל שם) אני חושב כתב, שמעיקר הדין ראיה מצרפת למננין אך כיוון שפסק זה של השו"ע מסתמך על שו"ת הרשב"א שכתב זאת רק בלשון אפשר, ראוי לכתחילה שיהיו לפחות עשרה בחדר אחד ואז האחרים מצטרפים בראיה, אך בשעת הדחק יש להקל.
אין ספק שזוהי שעת הדחק...
השאלה שלי היא האם כל העשרה צריכים לראות אלו את אלו או גם אם אחד רואה את חבירו וחבירו את חבירו וכו' עד עשרה, גם כן מצטרפים זה לזה, למניין.
והנפק"מ כעת כשנאסרה לחלוטין ההתאספות יחד, האם צירוף המרפסות כשפעמים שלא ניתן לאחד לראות את כל המניין אלא רק את חלקו וכן להיפך האם באופן זה ניתן להצטרף למניין לקדיש ולקדושה.
מה דעתכם? יש מקורות?
 

חכם מה הוא אומר

משתמש רגיל
סלקא דעתך אמר:
מסברא מועיל כמו בזימון שהרי כל המקור לרואה הוא מזימון, והסברות לחלק זה טעם החולקים עי' ביאור הגר"א.
וא"כ אשמח לביאור או מקור מחברי הפורום לפסק לעיל בשם רבני בני ברק.
אמץ ויציב שהמקור לרואה הוא מהילכות זימון אמנם יש לחלק כמ''ש לעיל דבזימון יש עניין שייחשבו סעודה אחת ורייאה מצרפת אותם וגם אם מי שהוא אןכל שודאי הם באותה סעודה, אבל במניין זה שאני רואה זה מחשיב אותי עם הציבור לא אומר שגם מי שרואה אותי יהיה מהציבור של החזן 
תחשוב על זה 
 
 

חכם מה הוא אומר

משתמש רגיל
יחי אמר:
הוראה כעת חיה בב"ב (כמדומה בשם הגר"ש רוזנברג, ויתכן הגרש"צ רוזנבלט)
שהחזן יראה עשרה ממקומו בכל גובה ומקום שהם והוי מנין
וכן החלו לנהוג בפועל ממנחה היום
אם החזן רןאה את כולם ודאי הוי מניין אחד השאלה היא האם גם מי שלא רואה את החזן יכול להצטרף כי הוא נמי ברשות מי שרואה 
 
 

חכם מה הוא אומר

משתמש רגיל
תודה רבה למשיבים מסברא היה נראה לי שלא מצטרף אולם עכשיו עיינתי במשנ''ב סנ''ה ודין רואים מקצתן אלו את אלו שייך נמי במניין
 

חכם מה הוא אומר

משתמש רגיל
ישר ולעניין אמר:
במשנה ברורה בסימן נה על דברי השו"ע בסעיף י"ד (ובביה"ל שם) אני חושב כתב, שמעיקר הדין ראיה מצרפת למננין אך כיוון שפסק זה של השו"ע מסתמך על שו"ת הרשב"א שכתב זאת רק בלשון אפשר, ראוי לכתחילה שיהיו לפחות עשרה בחדר אחד ואז האחרים מצטרפים בראיה, אך בשעת הדחק יש להקל.
אין ספק שזוהי שעת הדחק...
השאלה שלי היא האם כל העשרה צריכים לראות אלו את אלו או גם אם אחד רואה את חבירו וחבירו את חבירו וכו' עד עשרה, גם כן מצטרפים זה לזה, למניין.
והנפק"מ כעת כשנאסרה לחלוטין ההתאספות יחד, האם צירוף המרפסות כשפעמים שלא ניתן לאחד לראות את כל המניין אלא רק את חלקו וכן להיפך האם באופן זה ניתן להצטרף למניין לקדיש ולקדושה.
מה דעתכם? יש מקורות?
בקשר לשאלתך ע' במשנ''ב שם שכמו בזימון שמועיל מקצתן רואים אלו את אלו ה''נ במניין, וע''ע פמ''ג באשל אברהם סנ''ה סקי''ב דמועיל
 
 

הכהן

משתמש ותיק
חכם מה הוא אומר אמר:
הכהן אמר:
תפילה_בציבור_וברכת_כהנים_בבידוד.pdf
סליחה אבל לא הבנתי איך זה קשור

הקובץ הנ"ל דן באופן כלי על צירוף רשויות למנין.
כאן יש משהו חשוב על צירוף משני צדי הכביש (כפי שקורה ברגעים אלה בבנין שלי...)
 

גבריאל פולארד

משתמש ותיק
הכהן אמר:
חכם מה הוא אומר אמר:
הכהן אמר:
תפילה_בציבור_וברכת_כהנים_בבידוד.pdf
סליחה אבל לא הבנתי איך זה קשור

הקובץ הנ"ל דן באופן כלי על צירוף רשויות למנין.
כאן יש משהו חשוב על צירוף משני צדי הכביש (כפי שקורה ברגעים אלה בבנין שלי...)
ידוע ש"ויש מי שאומר" פעמים שהוא כמו סתם ויש, ופעמים שהלכתא הכי, ורק כתב בלשון זו כיון שלא מצא מפורש בשאר פוסקים [עי' בה"ל סי' שיא, וסמ"ע חו"מ סי' טז ועוד מקומות רבים].
מה לגבי הסעיף הזה?
 

אברהם העברי

משתמש ותיק
יש למישהו מידע על קריאת התורה במצב הנתון?
שמעתי בשם חכ"א שהתיר לעלות לתורה ע"י שומע כעונה!!!
היינו שאני בביתי עולה לתורה כשהספר נמצא אצל שכני!!!
זה נשמע לי מאד מוזר (הרי כל המושג של עולה וקורא זה לא המקור ולכן הקורא צריך לקרוא בלחש ובלא זה ברכותיו לבטלה שהרי מעקרא דדינא העולה אמור לקרוא את כל העליה)
ובר מן דיין למה שלא יקרא הקורא ויעלה את כל העליות בזא"ז (או עם ב"ב - לכאו' ענין עין הרע נדחה כאן) כמו שעושים כשאין לוי (שאפי' במקרה שיודעים קודם ברכה אחרונה של הכהן שאין לוי מ"מ מברך)
(אינני יודע אם השמועה מוסמכת ע"כ אני מתיר לעצמי לשאול ע"ז בלשון זו)
 

חכם מה הוא אומר

משתמש רגיל
אברהם העברי אמר:
יש למישהו מידע על קריאת התורה במצב הנתון?
שמעתי בשם חכ"א שהתיר לעלות לתורה ע"י שומע כעונה!!!
היינו שאני בביתי עולה לתורה כשהספר נמצא אצל שכני!!!
זה נשמע לי מאד מוזר (הרי כל המושג של עולה וקורא זה לא המקור ולכן הקורא צריך לקרוא בלחש ובלא זה ברכותיו לבטלה שהרי מעקרא דדינא העולה אמור לקרוא את כל העליה)
ובר מן דיין למה שלא יקרא הקורא ויעלה את כל העליות בזא"ז (או עם ב"ב - לכאו' ענין עין הרע נדחה כאן) כמו שעושים כשאין לוי (שאפי' במקרה שיודעים קודם ברכה אחרונה של הכהן שאין לוי מ"מ מברך)
(אינני יודע אם השמועה מוסמכת ע"כ אני מתיר לעצמי לשאול ע"ז בלשון זו)
ר' גרשון אמר היום שמי שמתפלל במניין ומי שעושה קריאת התורה עובר עבירה
 
 
סטָטוּס
סגור לתגובות נוספות.
חלק עליון תַחתִית