כידוע שרוב מנין עצמות של מת מטמא באהל, יש באדם רמ"ח עצמות ולכן רוב הוא קכ"ה עצמות מטמאים באהל,
באשה יש עוד ג' עצמות ויל"ע אם אותם ג' עצמות מצטרפים לרוב של קכ"ה עצמות לטמא באהל.
מה שכתוב שאינם מטמאים באהל זה רק בתורת "אבר" שיש עליו בשר גידים ועצמות ולא בתורת "עצם", למשל אם יהיה רובע עצמות מעצמות של אשה ודאי יטמא באהל, כי המקור של הדין הזה הוא מ"עצם אדם" שזה המקור לדין "אבר" ("עצם דומיא דאדם" בשר גידים ועצמות) ומשם למדו שצריך להיות אבר שישנו בכל אדם.
יישר כח גדול על הרש"י (אגב, מצאתיו בדף מה, לא בדף נה)
