מדוע נענש בלעם דוקא בעינו?

ים סוף

משתמש ותיק
נאם הגבר שתם העין (פרק כ"ד פסוק ג')
ופירש"י 'ורבותינו אמרו לפי שאמר ומספר את רובע ישראל, שהקב"ה יושב ומונה רביעיותיהן של ישראל מתי תבא טפה שנולד הצדיק ממנה, אמר בלבו מי שהוא קדוש ומשרתיו קדושים יסתכל בדברים הללו, ועל דבר זה נסמת עינו של בלעם.'

ויש להקשות אם העונש בא על כך שדיבר סרה כלפי מעלה היה מן הראוי שיענש בכח הדיבור, ומה המידה כנגד מידה בכך שנענש בראייתו.

ושמעתי בשם הגאון ר"ד מן זצ"ל שביאר שהרי לכאורה מה הוא ההבדל בין ראיה בעין אחת לראיה בשתי עיניים? הרי גם בעין אחת אפשר לראות. אלא ההבדל הוא במרחב הראיה עם עין אחת כגם אפשר לראות אך צריך לשם כך לסובב את הראש בכל פעם לכיון מסויים כדי לראות נקודה מסויימת אי אפשר לתפוס מרחב.

וזה הפשט אם בלעם מסתכל על דברים באופן כל כך מצומצם, הוא רואה את הסתכלותו של הבוי"ת כיצד נוצרים בניו האהובים, ומצפה ליצירת הצדיקים, כמעשה נבלה. הרי שאין לו צורך כלל בשתי עיניים, זה לא עונש זה פשוט עודף משקל.. שהרי הוא אינו עושה עם העין הנוספת דבר. ודפח"ח.
 

שפת הים

משתמש ותיק
ים סוף אמר:
נאם הגבר שתם העין (פרק כ"ד פסוק ג')​
ופירש"י 'ורבותינו אמרו לפי שאמר ומספר את רובע ישראל, שהקב"ה יושב ומונה רביעיותיהן של ישראל מתי תבא טפה שנולד הצדיק ממנה, אמר בלבו מי שהוא קדוש ומשרתיו קדושים יסתכל בדברים הללו, ועל דבר זה נסמת עינו של בלעם.'

ויש להקשות אם העונש בא על כך שדיבר סרה כלפי מעלה היה מן הראוי שיענש בכח הדיבור, ומה המידה כנגד מידה בכך שנענש בראייתו.

ושמעתי בשם הגאון ר"ד מן זצ"ל שביאר שהרי לכאורה מה הוא ההבדל בין ראיה בעין אחת לראיה בשתי עיניים? הרי גם בעין אחת אפשר לראות. אלא ההבדל הוא במרחב הראיה עם עין אחת כגם אפשר לראות אך צריך לשם כך לסובב את הראש בכל פעם לכיון מסויים כדי לראות נקודה מסויימת אי אפשר לתפוס מרחב.

וזה הפשט אם בלעם מסתכל על דברים באופן כל כך מצומצם, הוא רואה את הסתכלותו של הבוי"ת כיצד נוצרים בניו האהובים, ומצפה ליצירת הצדיקים, כמעשה נבלה. הרי שאין לו צורך כלל בשתי עיניים, זה לא עונש זה פשוט עודף משקל.. שהרי הוא אינו עושה עם העין הנוספת דבר. ודפח"ח.
כוורט זה מאוד יפה.
אך ברור שקו' מעיקרא ליתא, כי החטא היה ב'עין של מעלה', בתפיסה שגויה של ראיית הקב"ה, ובזלזולה, וכנגד זה נסתמה 'עין של מטה', והדיבור [באופן כללי ובפרט כאן שאמר בליבו], הוא רק צורה בה החטא קיים אצלו במוחש.

אולי היה ראוי לפתוח ע"ז אשכול בפ"ע, על דוגמאות רבות עד אין ספור שבעלי המוסר מבארים ביאור כל שהוא, שכשלעצמו יפה מאוד ואולי אף נכון, אך אין כל קשר בין המצולם לכתבה, ואת המסר העיקרי של הפרשה וכדו' הם מפספסים.

 
 

הערשלה

משתמש ותיק
שפת הים אמר:
ים סוף אמר:
נאם הגבר שתם העין (פרק כ"ד פסוק ג')​
ופירש"י 'ורבותינו אמרו לפי שאמר ומספר את רובע ישראל, שהקב"ה יושב ומונה רביעיותיהן של ישראל מתי תבא טפה שנולד הצדיק ממנה, אמר בלבו מי שהוא קדוש ומשרתיו קדושים יסתכל בדברים הללו, ועל דבר זה נסמת עינו של בלעם.'

ויש להקשות אם העונש בא על כך שדיבר סרה כלפי מעלה היה מן הראוי שיענש בכח הדיבור, ומה המידה כנגד מידה בכך שנענש בראייתו.

ושמעתי בשם הגאון ר"ד מן זצ"ל שביאר שהרי לכאורה מה הוא ההבדל בין ראיה בעין אחת לראיה בשתי עיניים? הרי גם בעין אחת אפשר לראות. אלא ההבדל הוא במרחב הראיה עם עין אחת כגם אפשר לראות אך צריך לשם כך לסובב את הראש בכל פעם לכיון מסויים כדי לראות נקודה מסויימת אי אפשר לתפוס מרחב.

וזה הפשט אם בלעם מסתכל על דברים באופן כל כך מצומצם, הוא רואה את הסתכלותו של הבוי"ת כיצד נוצרים בניו האהובים, ומצפה ליצירת הצדיקים, כמעשה נבלה. הרי שאין לו צורך כלל בשתי עיניים, זה לא עונש זה פשוט עודף משקל.. שהרי הוא אינו עושה עם העין הנוספת דבר. ודפח"ח.
כוורט זה מאוד יפה.
אך ברור שקו' מעיקרא ליתא, כי החטא היה ב'עין של מעלה', בתפיסה שגויה של ראיית הקב"ה, ובזלזולה, וכנגד זה נסתמה 'עין של מטה', והדיבור [באופן כללי ובפרט כאן שאמר בליבו], הוא רק צורה בה החטא קיים אצלו במוחש.

אולי היה ראוי לפתוח ע"ז אשכול בפ"ע, על דוגמאות רבות עד אין ספור שבעלי המוסר מבארים ביאור כל שהוא, שכשלעצמו יפה מאוד ואולי אף נכון, אך אין כל קשר בין המצולם לכתבה, ואת המסר העיקרי של הפרשה וכדו' הם מפספסים.
70 פנים לתורה והדרש הוא חלק מפרדס התורה גם כשהוא ממש לא הפשט.
אלו ואלו דא"ח.
 
חלק עליון תַחתִית