חידה - איזה בע"ח נכנס לתיבה מעבר לחשבון של זוג זוג ושבעה שבעה?

ואיני מתכוין לראם שהכניס ראשו, ולא לבנה"א שמישהו כבר אמר לי שזהו סוג של בעל חיים...

החרקים שהזיקית אכלה

שמואל092 אמר:

החרקים שהזיקית אכלה

לחץ כדי להרחיב...

אמנם צ"ע על הרמב"ן שמשמע מדבריו שעד המבול הותר לבע"ח לאכול רק עשב. אבל הקושיא עליו היא כבר מהגמרא.


אמת ליעקב בראשית פרק ט פסוק ה
כתב הרמב"ן וז"ל: וסוד הענין כי בעת היצירה נתן לאדם את כל עשב זורע זרע כו' ונתן לחיה את כל ירק עשב לאכלה ואמר הכתוב ויהי כן כי כן הוא טבעם ומנהגם ועתה כאשר אמר באדם שישחוט הבעלי חיים והושם בטבע או במנהג שיהיו בעלי החיים זה לזה לאכלה, הוצרך לצוות שיהיו שאר בעלי החיים לבני אדם טרף לשיניהם עכ"ל. מבואר מדבריו שעד המבול לא הותר לבהמות לאכול בשר והם אכלו רק ירק. ויש לתמוה מגמרא מפורשת בסנהדרין [דף ק"ח ע"ב]: האי זקיתא [שם בריה] לא הוה ידע אבא מה אכלה, יומא חד הוה יתיב וקאי פאלי [מחתך] רמונא נפל תולעתא מיניה אכלה מיכן ואילך הוה גביל לה חיזרא כי מיתלע אכלה, הרי מפורש שמאכל הזקיתא היה תולעים. וכן להלן שם איתא: אריא אישתא זנתיה, ופירש"י וז"ל: חמה אחזתו וזנהו ולא היה חושש לדרוס משאר בהמות עכ"ל, ולפי דברי הרמב"ן תמוה - דלמה ליה לארי לדרוס, הרי כל מאכלם לא היה אלא ירק. ואולי יש לומר בדעתו שכבר מתחלת המבול נשתנו הטבעיים, וצ"ע.

יש ליישב, שהחרקים נוצרו בתוך הפרי ואין עליהם שם של 'בעל חי', כמובא בהלכה ביו"ד.
אבל גם ללא זה, יש לומר, שהחרקים המצויים בפירות ועל העשבים נכללו "בירק עשב" וכו' והותרו להם מלכתחילה. וצ"ע.

שמואל092 אמר:

החרקים שהזיקית אכלה

לחץ כדי להרחיב...

מדויק. לזה התכוונתי.

רק שקצת קשה - הרי הייתה ברית לה' עם נח לפירות שלא ירקיבו, וכיצד כאן התליע הפרי?
ואפש"ל א. כאן לא הרקיב - רק התליע.
ב. כאן זה יוצא דופן, ונעשה רק כדי שיידע נח מה מאכלה של הזיקית.
 

ועוד י"ל :(מאשכול סמוך)
הק' ב'העמק דבר' 'יש להתבונן למה שלח שני עופות הללו דוקא עורב ויונה, והלא יש הרבה עופות שפורחים טוב יותר מהם, ותו קשה מנין היה רשות לנח להוציאם מן התבה לפני זמן היציאה לכולם בדבר ה', יעוי"ש תי', דעורב ויונה הללו לא היו מן הזוגות שנכנסו להחיות זרע בדבר ה', אלא בשביל שהיה נח לפני מי המבול כאחד מן השרים שמנהגם היה גם אז לגדל עורבים ויונים.