יונה בן יעקב
משתמש ותיק
אם לא היה כינים לכלל ישראל בארץ גושן למה יעקב חשש להיקבר במצרים? [מסתמא היה נקבר בגושן]
אתה משתמש בדפדפן לא מעודכן. ייתכן שהוא לא יציג אתר זה כראוי.
עליך לשדרג או להשתמש ב דפדפן חלופי .
עליך לשדרג או להשתמש ב דפדפן חלופי .
שאלה במכת כינים
- Thread starter יונה בן יעקב
- תאריך התחלה
יונה בן יעקב אמר:אם לא היה כינים לכלל ישראל בארץ גושן למה יעקב חשש להיקבר במצרים? [מסתמא היה נקבר בגושן]
ספר אהבת יהונתן על בראשית פרק מז פסוק כט
ויאמר לו אם נא מצאתי חן בעיניך שים נא ידך תחת יריכי ועשית עמדי חסד ואמת אל נא תקברני במצרים. במדרש איתא ג' טעמים למה לא רצה יעקב להיות נקבר במצרים האחד שסופה להיות עפרה כנים והשני שאין מתי ח"ל חיים אלא בצער גלגול מחילות ושלא יעשוני מצרים עבודת כוכבים ומזלות ונראה דהוצרך לג' טעמים דוקא דלא סגי בחד דהנה הקשו על החכם הכוזרי שהשיב למלך הכוזרי דגושן היא מא"י ולא שחטו הפסחים בחוץ וא"כ קשה למה הטריח יעקב ליוסף לקוברו בא"י בשביל גלגול מחילות ולא צוה לקוברו בגושן אלא דידע דגושן לא ילקה עפרו בכנים ויאמרו מצרים בשביל שיעקב נקבר שם היה זאת ויעשהו עבודת כוכבים ומזלות רק למה לא צוה להקבר אותו בנילוס וצ"ל הטעם משום גלגול מחילות וגם בלא"ה יש לדקדק דהא נמי יכולין לעשותו בא"י עבודת כוכבים ומזלות וכן מה איכפת ליה אם יהיה על קברו כנים מלמעלה ע"כ צריך לומר כל הטעמים:
ובלאו הכי העירו הראשונים על התורה מה חשש יעקב מהכינים "דמזה לא היה לו לירא דהשתא בנימין בנו לא שלטה בו רמה כל שכן אביו אם לא נאמר שזה לא היה יעקב יודע. ואומר ר"ת שהיה ירא שלא ינצלו מצרים מעשר מכות בעבורו אם יקבר במצרים שהרי נקרא ישראל שה פזורה ומצרים נקראים חמורים שנאמר אשר בשר חמורים בשרם וכתיב פטר חמור תפדה בשה". דעת זקנים
זה הפירוש השני ברש"י, אני הקשיתי על הפי' הראשון.נדיב לב אמר:יונה בן יעקב אמר:אם לא היה כינים לכלל ישראל בארץ גושן למה יעקב חשש להיקבר במצרים? [מסתמא היה נקבר בגושן]
ספר אהבת יהונתן על בראשית פרק מז פסוק כט
ויאמר לו אם נא מצאתי חן בעיניך שים נא ידך תחת יריכי ועשית עמדי חסד ואמת אל נא תקברני במצרים. במדרש איתא ג' טעמים למה לא רצה יעקב להיות נקבר במצרים האחד שסופה להיות עפרה כנים והשני שאין מתי ח"ל חיים אלא בצער גלגול מחילות ושלא יעשוני מצרים עבודת כוכבים ומזלות ונראה דהוצרך לג' טעמים דוקא דלא סגי בחד דהנה הקשו על החכם הכוזרי שהשיב למלך הכוזרי דגושן היא מא"י ולא שחטו הפסחים בחוץ וא"כ קשה למה הטריח יעקב ליוסף לקוברו בא"י בשביל גלגול מחילות ולא צוה לקוברו בגושן אלא דידע דגושן לא ילקה עפרו בכנים ויאמרו מצרים בשביל שיעקב נקבר שם היה זאת ויעשהו עבודת כוכבים ומזלות רק למה לא צוה להקבר אותו בנילוס וצ"ל הטעם משום גלגול מחילות וגם בלא"ה יש לדקדק דהא נמי יכולין לעשותו בא"י עבודת כוכבים ומזלות וכן מה איכפת ליה אם יהיה על קברו כנים מלמעלה ע"כ צריך לומר כל הטעמים:
פירוש המשנה לרמב"ם מסכת אבות פרק ה משנה ג
ואמנם העשרה ניסים אשר נעשו לאבותינו במצרים - הרי הם הינצלם מעשר המכות, והיות כל מכה ומכה מיוחדת במצרים, לא בישראל, ואלו ניסין בלא ספק. ולשון התורה בכל מכה מהן שהיא במצרים לבד, זולת הכינים, שהוא לא באר בה זה, אבל ידוע שלא ענש את ישראל, ואמנם היו מצויות אצלם ולא ציערו אותם, וכך בארו החכמים.
ואמנם העשרה ניסים אשר נעשו לאבותינו במצרים - הרי הם הינצלם מעשר המכות, והיות כל מכה ומכה מיוחדת במצרים, לא בישראל, ואלו ניסין בלא ספק. ולשון התורה בכל מכה מהן שהיא במצרים לבד, זולת הכינים, שהוא לא באר בה זה, אבל ידוע שלא ענש את ישראל, ואמנם היו מצויות אצלם ולא ציערו אותם, וכך בארו החכמים.
לא ידידי ומוכרח שלא קראת את הדברים. רש"י מביא בפירושו ג' טעמים שנכתבו בשם מדרש רבה. הראשונים והאחרונים כתבו לבאר את ג' טעמים בלא זו אף זו, ולבאר מדוע הוצרך לג' הטעמים.יונה בן יעקב אמר:זה הפירוש השני ברש"י, אני הקשיתי על הפי' הראשון.נדיב לב אמר:יונה בן יעקב אמר:אם לא היה כינים לכלל ישראל בארץ גושן למה יעקב חשש להיקבר במצרים? [מסתמא היה נקבר בגושן]
ספר אהבת יהונתן על בראשית פרק מז פסוק כט
ויאמר לו אם נא מצאתי חן בעיניך שים נא ידך תחת יריכי ועשית עמדי חסד ואמת אל נא תקברני במצרים. במדרש איתא ג' טעמים למה לא רצה יעקב להיות נקבר במצרים האחד שסופה להיות עפרה כנים והשני שאין מתי ח"ל חיים אלא בצער גלגול מחילות ושלא יעשוני מצרים עבודת כוכבים ומזלות ונראה דהוצרך לג' טעמים דוקא דלא סגי בחד דהנה הקשו על החכם הכוזרי שהשיב למלך הכוזרי דגושן היא מא"י ולא שחטו הפסחים בחוץ וא"כ קשה למה הטריח יעקב ליוסף לקוברו בא"י בשביל גלגול מחילות ולא צוה לקוברו בגושן אלא דידע דגושן לא ילקה עפרו בכנים ויאמרו מצרים בשביל שיעקב נקבר שם היה זאת ויעשהו עבודת כוכבים ומזלות רק למה לא צוה להקבר אותו בנילוס וצ"ל הטעם משום גלגול מחילות וגם בלא"ה יש לדקדק דהא נמי יכולין לעשותו בא"י עבודת כוכבים ומזלות וכן מה איכפת ליה אם יהיה על קברו כנים מלמעלה ע"כ צריך לומר כל הטעמים:
יהודי רציני
משתמש ותיק
לארונה ראיתי ואינני זוכר היכן (אולי בכמוצא שלל רב) שיש המדייק לשון הפס' וְהִפְלֵיתִי בַיּוֹם הַהוּא אֶת אֶרֶץ גֹּשֶׁן אֲשֶׁר עַמִּי עֹמֵד עָלֶיהָ לְבִלְתִּי הֱיוֹת שָׁם עָרֹב, מה שלא נאמר בצפרדע וכינים, שאכן היו צפרדעים וכינים בגושן אלא שלא הזיקו לעמ"י, מה שאין ערב לא הגיע כלל לארץ גושן (אולי מפני שגם אם אינו מזיק יראים מפני החיות ולכך והפליתי את ארץ גושן לבלתי היות שם ערוב כלל) ולפ"ז מיושבת הקו'.
מצא את ההבדלים [לגבי מכת כנים]
מלך שבא אמר:פירוש המשנה לרמב"ם מסכת אבות פרק ה משנה ג
ואמנם העשרה ניסים אשר נעשו לאבותינו במצרים - הרי הם הינצלם מעשר המכות, והיות כל מכה ומכה מיוחדת במצרים, לא בישראל, ואלו ניסין בלא ספק. ולשון התורה בכל מכה מהן שהיא במצרים לבד, זולת הכינים, שהוא לא באר בה זה, אבל ידוע שלא ענש את ישראל, ואמנם היו מצויות אצלם ולא ציערו אותם, וכך בארו החכמים.
יהודי רציני אמר:לארונה ראיתי ואינני זוכר היכן (אולי בכמוצא שלל רב) שיש המדייק לשון הפס' וְהִפְלֵיתִי בַיּוֹם הַהוּא אֶת אֶרֶץ גֹּשֶׁן אֲשֶׁר עַמִּי עֹמֵד עָלֶיהָ לְבִלְתִּי הֱיוֹת שָׁם עָרֹב, מה שלא נאמר בצפרדע וכינים, שאכן היו צפרדעים וכינים בגושן אלא שלא הזיקו לעמ"י, מה שאין ערב לא הגיע כלל לארץ גושן (אולי מפני שגם אם אינו מזיק יראים מפני החיות ולכך והפליתי את ארץ גושן לבלתי היות שם ערוב כלל) ולפ"ז מיושבת הקו'.
נדיב לב אמר:השתא בנימין בנו לא שלטה בו רמה, כל שכן אביו. דעת זקנים.
הלשון הזה הפלא ופלא!
בשלהי השותפין בחדא מחתא מחתינהו תנא: שִׁבְעָה לֹא שָׁלַט בָּהֶן רִמָּה וְתוֹלֵעָה, וְאֵלּוּ הֵן: אַבְרָהָם יִצְחָק וְיַעֲקֹב, משֶׁה אַהֲרֹן וּמִרְיָם, וּבִנְיָמִין בֶּן יַעֲקֹב.יהודי רציני
משתמש ותיק
הרב מלך שבא יישר כחך, באמת לא שמתי לב לדברים אלו שצוטטו לעיל ועמך הסליחה.מלך שבא אמר:מצא את ההבדלים [לגבי מכת כנים]
מלך שבא אמר:פירוש המשנה לרמב"ם מסכת אבות פרק ה משנה ג
ואמנם העשרה ניסים אשר נעשו לאבותינו במצרים - הרי הם הינצלם מעשר המכות, והיות כל מכה ומכה מיוחדת במצרים, לא בישראל, ואלו ניסין בלא ספק. ולשון התורה בכל מכה מהן שהיא במצרים לבד, זולת הכינים, שהוא לא באר בה זה, אבל ידוע שלא ענש את ישראל, ואמנם היו מצויות אצלם ולא ציערו אותם, וכך בארו החכמים.יהודי רציני אמר:לארונה ראיתי ואינני זוכר היכן (אולי בכמוצא שלל רב) שיש המדייק לשון הפס' וְהִפְלֵיתִי בַיּוֹם הַהוּא אֶת אֶרֶץ גֹּשֶׁן אֲשֶׁר עַמִּי עֹמֵד עָלֶיהָ לְבִלְתִּי הֱיוֹת שָׁם עָרֹב, מה שלא נאמר בצפרדע וכינים, שאכן היו צפרדעים וכינים בגושן אלא שלא הזיקו לעמ"י, מה שאין ערב לא הגיע כלל לארץ גושן (אולי מפני שגם אם אינו מזיק יראים מפני החיות ולכך והפליתי את ארץ גושן לבלתי היות שם ערוב כלל) ולפ"ז מיושבת הקו'.
(אך מ"מ ראיתי את הדרים במק"א ואם תשים לב גם ציינתי את החילוק בין מכת כינים וצפרדע לערוב, בל"נ אחפש היום בכולל מי אומר את החילוק, והיינו דלא כהרמב"ם לגבי מכת ערוב).