פרשת כי תשא - חיוב נשים בתפילת מוסף

פשר פרשה

מנהל תוכן
[highlight=yellow]חיוב נשים בתפילת מוסף[/highlight]​

זֶה יִתְּנוּ כָּל הָעֹבֵר עַל הַפְּקֻדִים מַחֲצִית הַשֶּׁקֶל בְּשֶׁקֶל הַקֹּדֶשׁ עֶשְׂרִים גֵּרָה הַשֶּׁקֶל מַחֲצִית הַשֶּׁקֶל תְּרוּמָה לַה' (שמות ל, יג).

הגרע"א בסי' ט', מחדש שנשים פטורות מתפילת מוסף, כיון שקרבן מוסף הוא קרבן ציבור הנקנה מן השקלים ששוקלים ישראל, וכיוון שאשה פטורה מלשקול ואין לה חלק בקרבנות הציבור, אף אינה חייבת בתפילת המוספין.

וצריך עיון, דהלא כל התפילות כנגד תמידין תקנום, וכמבואר בברכות כו. ולפ"ד הגרע"א יש לפטור נשים מכל התפילות כולן, מאחר ואין להם חלק בתמידין שהם קרבנות ציבור.

ועוד קשה, דהא פליגי החינוך [מצוה קח] והרמב"ם אם חיוב השקלים הוא רק מגיל כ', או מגיל י"ג. ולכאו' לפ"ד הגרע"א, א"כ לדעת החינוך דרק מגיל כ' יש חיוב לשקול את שקלי הקדש, א"כ ייפטר כל מי שאינו בן עשרים מתפילת מוסף.

ועוד קשה, דהא איכא למ"ד במנחות כא: דכהנים פטורים מלשקול. ואטו לדברי הגרע"א ייפטרו גם מתפילה, כיון שאין להם חלק בקרבנות הציבור?
 

הראני

משתמש ותיק
במנחות שם מבואר שדעת הסובר שאינם שוקלים, מכל מקום לא חלק שהם שייכים בזה, ואין זה חולין בעזרא אם שקלו אע"פ שאינם חייבים.
לכאו' לגבי אשה אין הדין כן, אלא דכיון שאינה חייבת חשוב חולין בעזרא.
והחילוק הזה מורה, דאצל כהנים אע"פ שאינם חייבים מכל מקום מיישך שייכי בזה אבל נשים אינם שייכים בזה כלל.
ולפי"ז נראה!
שבכל הקרבנות המחוייבים תמידים כסדרן יש בהם שייכות לנשים אע"פ שאינם חייבות לתרום.
אבל בקרבן מסוף אפשר שמהותו הוא מה שאנו מוסיפים על החיוב לכבוד הרגל, וזה שאינו שייך אלא למי שמביא בפועל את התוספת
 

הפקדתי שומרים

משתמש ותיק
בעיקר הדין כתב הצל"ח ברכות הנ"ל, כדברי רעק"א ומטעם אחר ותו"ד: משום שתפילת מוסף מהשז"ג, ומדייק ד"ז מדברי תוס שם. ומרגיש הצל"ח בקו' א"כ מדוע אינם פטורות משאר תפילות שהז"ג, ולכך כותב לחלק ששאר התפילות בשונה מתפילת מוסף, נשים חייבות אף שהז"ג, משום "דחייבינהו רבנן דרחמי נינהו" משא"כ תפילת מוסף שאינה רחמי כמבואר ברבינו יונה דלכך אין לה תשלומין, נשים פטורות עיי"ש.
ואם כך י"ל אמנם התפילות כנגד תמידין תקנום, אבל מלבד זה הטעם בתקנת התפילה הוא גם משום "דרחמי נינהו" כנ"ל ולכך נשים חיבות משא"כ מוסף שכל סיבת התקנה כנגד הקרבן ולאו רחמי נינהו לכך נשים פטורות.
וגבי נער בפשטות י"ל עם זאת שאינם מחוייבים אבל אינם מופקעים ז"א שאם נתנו מקבלים משא"כ גבי אישה.
העתקתי את לשון הצל"ח הנ"ל
צל"ח על ברכות דף כו/א ומדברי התוס' למדתי כונה אחרת רמוזה בלשונם שכתבו משום שהיא תדירה בכל, ולכאורה מלת בכל אין לה הבנה, שהיה להם לומר שהיא תדירה בכל יום או בכל זמן. ולכן אני אומר שכיונו במה שאני מסתפק אם תפסת המוספין נוהגת בנשים שהרי היא מצוה שהזמן גרמא, ואף שהתפלה אין מן התורה רק מדרבנן, הרי לדעת התוס' לעיל דף כ' ע"ב [ד"ה בתפלה] גם במצות דרבנן שהזמן גרמא נשים פטורות אלא שבתפלה חייבינהו רבנן כיון דרחמי נינהו כמבואר לעיל, והיינו בשלש תפלות הקבועות בכל יום, ואפי' בשבת וי"ט שהם רק שבח מ"מ כיון דבחול רחמי נינהו לכן לא חילקו בין שבת ויו"ט לחול, וכמ"ש רבינו יונה כאן [י"ח ע"א מדפי הרי"ף ד"ה טעה] לענין תשלומין בתפלה שאחריה, אבל תפלת מוסף שאיננה רחמי כמבואר ברבינו יונה כאן דלכך אין לה תשלומין, והיא מצות עשה דרבנן שהזמן גרמא, ודאי דנשים פטורות לדעת התוס'. וא"כ זהו כוונת התוס' שהקדים תפלת המנחה למוסף משום שהיא תדירה בכל, ותרתי קארי למעליותא דמנחה, חדא שהיא תדירה, ועוד שהיא נוהגת בכל באנשים ונשים, משא"כ מוסף שאינה תדיר ואינה נוהגת בנשים:


ומכיון שונה בענין זה, מה שראיתי מקדמת דנא בדברי המהרש"ק, (בס' תריג' מצוות מ' ש') חקר היאך נשים מתפללין תפילת מוספין, כיון דפטורין דהו"ל מ"ע שהז"ג וקיי"ל באו"ח (סי' קז סא') דאין מתפללין תפילת נדבה בשבת עיי"ש. וכתבנו אז ליישב בזה, שהנה חלוק הדין גבי נשים כל שמקבלות עליהם לקיים מצוות אף שאינם מחויבות בהם כמו מהז"ג, גדר קיום המצוה ניתן לו תוקף כשל מחויב מה"ת, משא"כ המתפלל נדבה, הגברא עצמו כבר נפטר מחובת התפילה, ולכך תפילתו היא בדין נדבה שלא כן נשים שקיבלו עליהם לקיים ולהתחייב בגדרי המצוה וחובת התפילה ה"ה בגדר קיום דאורייתא אחר שקיבלו עליהם בתורת חיוב.
 

סבא

משתמש ותיק
מה שהזכיר מקודם @הפקדתי שומרים הוא גמ' מפורשת בברכות דף כ-
וחייבין בתפלה דרחמי נינהו, מהו דתימא הואיל וכתיב בה ערב ובקר וצהרים כמצות עשה שהזמן גרמא דמי, קמשמע לן ע"כ.
אלא שכבר הקשה המהר"ם שיק [בקידושין בסוגיית מצוות עשה שהזמן גרמא] וז"ל לכאורה הוי ליה להש"ס לומר דהו"א דהואיל ותפילות נגד תמידין תיקנום ומתמידין נראה דנשים פטורות דהרי הוי מ"ע שהז"ג, וגם הרי נשים היו פטורות משקלים [שמהם הביאו התמידין] כדאיתא פ"ק דשקלים [ה"ג] דכתיב [שמות ל, יב] איש כופר נפשו. עכ"ל.
 

הפקדתי שומרים

משתמש ותיק
סבא אמר:
מה שהזכיר מקודם @הפקדתי שומרים הוא גמ' מפורשת בברכות דף כ-
וחייבין בתפלה דרחמי נינהו, מהו דתימא הואיל וכתיב בה ערב ובקר וצהרים כמצות עשה שהזמן גרמא דמי, קמשמע לן ע"כ.

גמ' מפורשת זה לא. ונסביר. הנה מד' הגמ' הנז' אפשר לטעות, שכמו תפילת שחרית מנחה וערבית "רחמי נינהו" כך גם תפילת מוסף. ולזה אנו נדרשים לד' הצל"ח המוכיח מד' רבינו יונה שאין לתפילת מוסף תשלומין משום דלאו רחמי היא.
 
חלק עליון תַחתִית