משה נפתלי אמר:
הבדל יש בקרבנות העוף בין עולה לחטאת. קרבן עולת העוף - בן־מינו של קרבן עולת הבהמה הוא, ושניהם סוג־קרבן אחד הם. תדע, דהא בחדא מחתא מחתינהו קרא:
אִם־עֹלָה קָרְבָּנוֹ מִן־הַבָּקָר,
וְאִם מִן־הַצֹּאן קָרְבָּנוֹ לְעֹלָה,
וְאִם מִן־הָעוֹף עֹלָה קָרְבָּנוֹ.
לעומתו, קרבן חטאת העוף - נבדל הוא מקרבן חטאת הבהמה, וסוג־קרבן בפני עצמו הוא. תדע, דהא כל עצמו אינו אלא קרבן־דם ולא קרבן־אִשֶּׁה, שכן אין בו אכילת מזבח, ואף אכילת הכהנים לא נתפרשה בו בתורה כלל.
ועוד, דהנה שש חטאות־העוף הן, ומלבד אחת מהן הבאה לכפרה, שאר כל החטאות קרבנות טהרה הן: זב וזבה, יולדת ומצורע, ונזיר שנטמא.
אולי תמקד קצת, למה אתה חותר.
יש כמה הבדלים בדינים בין חטה"ע לחטאת בהמה, כמו לגבי כיבוס, אבל סלקא דעתין בגמרא שאף בחטאת העוף ינהג כיבוס וממעטים זאת מ'תשחט' בנשחטות הכתוב מדבר, והגמ' מדמה את זה לצורך בריבוי לחטאות הפנימיות להטעין כיבוס את הבגד שהוזה עליו מדמן. בקיצור, נראה לכאורה להיפך, שגם היא בכלל הפרשה ואי"ז שם חלוק (כנראה גם אתה לא הקצנת כ"כ, וא"כ השאלה מה כן).
(אני כותב מקופיא את שלהלן, כי זכור לי במעומעם שמדברים מזה ואולי מישהו יוכל להוסיף לקח, אבל יכול להיות שזה ממש לא נכון: לגבי חילוק הפרשיות, צריך לדעת עד כמה זו הערה, כי בעצם מה שמפריד בין חטאת בהמה לחטאת העוף זה אשם, ואשם - בעצם - מלבד מה שיש לו שם בפני עצמו ובא על דברים אחרים, הוא שוה לחטאת לכל דבר, במתנותיו ובאכילתו. זאת ועוד, סדר המקראות לגבי חטאת ואשם עיקרו עוסק במחייב הבאתם ולא ב'סוג הקרבן', והפרשה סובבת והולכת סביב כהן משיח, העלם דבר, נשיא, יחיד, ואז שבועת העדות וכו' שאם תשיג ידו מביא קרבן לאשם ואם לא תשיג ידו מביא שתי תרים או שני בני יונה אחד לחטאת ואחד לעולה).
