ביאור המשפט "שורת הדין"

חילך לאורייתא

משתמש ותיק
רש"י במסכת גיטין (נד: ד"ה שורת) ביאר שהכוונה הדין נותן, ונראה בכוונתו שביאר המילה "שורת" כמו "תשורת" והכוונה שהדין עצמו נותן שכך יהיה דינו.
והנה ברש"י פרשת בהעלותך (במדבר ח יז) כ' כי לי כל בכור - שלי היו הבכורות בקו הדין וכו' ולכאו' קו הדין הכוונה לשורת הדין, ולכאו' כאן מבואר שמתרגם הלשון "שורת" מלשון "שורה" ולכן הביא את המילה הנרדפת לה "קו" (יעויי' ישעיה פרק כז וברש"י שם ששורת בנין הוא כמו ה'פלס' בזמנינו), והיינו שע"פ השורה כך צריך להיות הדין
עכ"פ זהו ביאור אחר למילה "שורה" וצ"ב בכ"ז
 

האמת?

משתמש רגיל
 לפעמים 'קו' אינו כ'שורה' אלא כהשתלשלות כמו אדם המקוה לאיזה דבר שהוא פונה ומכווין לא המקום ההוא, [רק שאיני יודע אם ניתן לפרש כך ברש"י בבהעלותך]
 

כמעיין המתגבר

משתמש ותיק
חילך לאורייתא אמר:
רש"י במסכת גיטין (נד: ד"ה שורת) ביאר שהכוונה הדין נותן, ונראה בכוונתו שביאר המילה "שורת" כמו "תשורת" והכוונה שהדין עצמו נותן שכך יהיה דינו.
והנה ברש"י פרשת בהעלותך (במדבר ח יז) כ' כי לי כל בכור - שלי היו הבכורות בקו הדין וכו' ולכאו' קו הדין הכוונה לשורת הדין, ולכאו' כאן מבואר שמתרגם הלשון "שורת" מלשון "שורה" ולכן הביא את המילה הנרדפת לה "קו" (יעויי' ישעיה פרק כז וברש"י שם ששורת בנין הוא כמו ה'פלס' בזמנינו), והיינו שע"פ השורה כך צריך להיות הדין
עכ"פ זהו ביאור אחר למילה "שורה" וצ"ב בכ"ז
רש''י לא התכוון לתשורה, אלא פירש לפי הענין.
 
 

חילך לאורייתא

משתמש ותיק
פותח הנושא
כמעיין המתגבר אמר:
חילך לאורייתא אמר:
רש"י במסכת גיטין (נד: ד"ה שורת) ביאר שהכוונה הדין נותן, ונראה בכוונתו שביאר המילה "שורת" כמו "תשורת" והכוונה שהדין עצמו נותן שכך יהיה דינו.
והנה ברש"י פרשת בהעלותך (במדבר ח יז) כ' כי לי כל בכור - שלי היו הבכורות בקו הדין וכו' ולכאו' קו הדין הכוונה לשורת הדין, ולכאו' כאן מבואר שמתרגם הלשון "שורת" מלשון "שורה" ולכן הביא את המילה הנרדפת לה "קו" (יעויי' ישעיה פרק כז וברש"י שם ששורת בנין הוא כמו ה'פלס' בזמנינו), והיינו שע"פ השורה כך צריך להיות הדין
עכ"פ זהו ביאור אחר למילה "שורה" וצ"ב בכ"ז
רש''י לא התכוון לתשורה, אלא פירש לפי הענין.
אז מה הכוונה הדין "נותן",מה הוא נותן? (זה שאנחנו משתמשים בלשון זו, זהו ניב הנגזר ממילות הרש"י שם, אך אי אפשר לפרש שרש"י פירש לפי העניין כיון שרש"י "המציא" את הניב הזה)
 
 

כמעיין המתגבר

משתמש ותיק
חילך לאורייתא אמר:
כמעיין המתגבר אמר:
חילך לאורייתא אמר:
רש"י במסכת גיטין (נד: ד"ה שורת) ביאר שהכוונה הדין נותן, ונראה בכוונתו שביאר המילה "שורת" כמו "תשורת" והכוונה שהדין עצמו נותן שכך יהיה דינו.
והנה ברש"י פרשת בהעלותך (במדבר ח יז) כ' כי לי כל בכור - שלי היו הבכורות בקו הדין וכו' ולכאו' קו הדין הכוונה לשורת הדין, ולכאו' כאן מבואר שמתרגם הלשון "שורת" מלשון "שורה" ולכן הביא את המילה הנרדפת לה "קו" (יעויי' ישעיה פרק כז וברש"י שם ששורת בנין הוא כמו ה'פלס' בזמנינו), והיינו שע"פ השורה כך צריך להיות הדין
עכ"פ זהו ביאור אחר למילה "שורה" וצ"ב בכ"ז
רש''י לא התכוון לתשורה, אלא פירש לפי הענין.
אז מה הכוונה הדין "נותן",מה הוא נותן? (זה שאנחנו משתמשים בלשון זו, זהו ניב הנגזר ממילות הרש"י שם, אך אי אפשר לפרש שרש"י פירש לפי העניין כיון שרש"י "המציא" את הניב הזה)
אין ביעור חמץ אלא שריפה והדין נותן- דברי רבי יהודה בפסחים כז:.
 
 

חילך לאורייתא

משתמש ותיק
פותח הנושא
האמת שבהתחלה לא הבנתי מה נזכרו באשכול הזה, עד שראיתי את האשכול הזה והבנתי שהגיעו לאשכול הזה דרך נושאים דומים

יש משהו יפה שפתאום אשכולות שנדונו להיטמן פתאום צצים ומקבלים עניין מחדש, ואז אנשים שאז 'פספסו' את האשכול, או עדיין לא היו בפורום זה, ויש להם מה לתרום, מוסיפים מעצמם.

אשריכם
 

יהודי מעיין

משתמש חדש
שורה וכן קו ענינם נעיצת נקודת התחלה ומהלך אל נקודת סוף, שרש"י אומר שהכונה ל'הדין נותן' פי' הדבר -הדין מוביל אותנו אל איזה נקודה שהיא...
וזה שורה וקו -צורה המורה על נקודה המובילה אל נקודה.
ונהדברים מתחבר למש"כ הר"ר 'האמת?' שקו לפעמים מורה על אדם המקווה למשהו, היינו ג"כ שפניו אל עבר נקודה מסוימת, והבן.
 
חלק עליון תַחתִית