מנהג המדינה

זכור לי כרגע 2 מקומות במשנה
שמדבר על מנהג המקום:
א מסכת סוכה פ"ג מי"א:
 מָקוֹם שֶׁנָּהֲגוּ לִכְפֹּל, יִכְפֹּל;
לִפְשֹׁט, יִפְשֹׁט;
לְבָרֵךְ אַחֲרָיו, יְבָרֵךְ.
הַכֹּל כְּמִנְהַג הַמְּדִינָה.;.
 
ב מסכת פסחים פ"ד
ריש מ"א:
מָקוֹם שֶׁנָּהֲגוּ לַעֲשׁוֹת מְלָאכָה בְעַרְבֵי פְסָחִים עַד חֲצוֹת,
עוֹשִׂין,
מָקוֹם שֶׁנָּהֲגוּ שֶׁלֹּא לַעֲשׁוֹת,
אֵינָן עוֹשִׂין
ריש מ"ג:
מָקוֹם שֶׁנָּהֲגוּ לִמְכּוֹר בְּהֵמָה דַקָּה לַגּוֹיִם,
מוֹכְרִין;
מָקוֹם שֶׁנָּהֲגוּ שֶׁלֹּא לִמְכּוֹר,
אֵינָן מוֹכְרִין וכו'
האם מישהו יכול להסביר
מדוע בסוכה הוא אומר סתם:
"לפשוט – יפשוט"
ובפסחים הוא מאריך:
"מקום שנהגו שלא לעשות/למכור
 -אינן עושין/מוכרין"
ולא פשוט: "שלא לעשות/למכור"
 

כמעיין המתגבר

משתמש ותיק
בשאוצנ אמר:
זכור לי כרגע 2 מקומות במשנה
שמדבר על מנהג המקום:
א מסכת סוכה פ"ג מי"א:
 מָקוֹם שֶׁנָּהֲגוּ לִכְפֹּל, יִכְפֹּל;
אפשר לתרץ בדרך עמקות בכמה פלפולים, אבל התירוץ האמיתי הוא שאין לשונות כל המשניות שוות והוא לאו דוקא (ואף שיש שיצעקו עלי שהכל מדוקדק וכו', עם מציאות אי אפשר להתווכח).
 
 

כמעיין המתגבר

משתמש ותיק
בשאוצנ אמר:
כמעיין המתגבר אמר:
בכמה פלפולים
למרות שהם אינם אמיתיים
מה הם?
למשל, שבפסחים בא להדגיש את ענין גודל כח כל מנהג לגופו, לכן נקט מקום שנהגו כך, ופיצל כל מקום לגופו והאריך להדגיש שכל מקום חשוב לקבוע מנהג לגופו, וכן על זה הדרך.
 
 

אמונה

משתמש ותיק
כמעיין המתגבר אמר:
בשאוצנ אמר:
זכור לי כרגע 2 מקומות במשנה
שמדבר על מנהג המקום:
א מסכת סוכה פ"ג מי"א:
 מָקוֹם שֶׁנָּהֲגוּ לִכְפֹּל, יִכְפֹּל;
אפשר לתרץ בדרך עמקות בכמה פלפולים, אבל התירוץ האמיתי הוא שאין לשונות כל המשניות שוות והוא לאו דוקא (ואף שיש שיצעקו עלי שהכל מדוקדק וכו', עם מציאות אי אפשר להתווכח).

כלומר: במקומו של התנא הראשון נהגו לקצר, ובמקומו של התנא השני נהגו להאריך ולכפול...
 

מנחם מענדל שפרינגר

משתמש ותיק
פותח הנושא
כמעיין המתגבר אמר:
בשאוצנ אמר:
זכור לי כרגע 2 מקומות במשנה
שמדבר על מנהג המקום:
א מסכת סוכה פ"ג מי"א:
 מָקוֹם שֶׁנָּהֲגוּ לִכְפֹּל, יִכְפֹּל;
 התירוץ האמיתי הוא שאין לשונות כל המשניות שוות והוא לאו דוקא 
ומה אם
"לעולם ישנה אדם לתלמידו דרך קצרה"?
 

כמעיין המתגבר

משתמש ותיק
בשאוצנ אמר:
כמעיין המתגבר אמר:
בשאוצנ אמר:
זכור לי כרגע 2 מקומות במשנה
שמדבר על מנהג המקום:
א מסכת סוכה פ"ג מי"א:
 התירוץ האמיתי הוא שאין לשונות כל המשניות שוות והוא לאו דוקא 
ומה אם
"לעולם ישנה אדם לתלמידו דרך קצרה"?
זה נאמר באופן כללי ולא להשמיט כל מילה שאפשר להשמיט.
 
 

שלחן עורך

משתמש רשום
בהרבה מקומות הקשו בגמרא על שינוי לשונות במשנה, ולעיתים תירצו שיש סיבה לחילוק, ולעיתים לא. וכגון (נדרים ג.) 'אלא לאו דווקא זימנין מפרש ההוא דפתח ברישא זימנין ההוא דסליק מפרש ברישא'. [ויש שם עוד תירוצים גמרא].
ובר"ן שם (ד"ה אלא) ביאר, שבדוקא נקטו שינוי לשונות, ללמדנו שאין קפידא והשונה כך או כך אינו טועה. וז"ל: נ''ל דלהכי משני סדריה תנא לאשמועינן דליכא קפידא במילתא וכל תנא דתני כדבעי שפיר דמי וליכא בהא מילתא משום ותבחר לשון ערומים.
 
חלק עליון תַחתִית