עציצים בחצר הבית בשמיטה

דני דין

משתמש רגיל
אני חושב שעשיתי טעות עם עציצים שיש לי בחצר.
יש לי בחצר הבית שתילים של מליסה ובזיליקום.
הם מונחים בעציצים של משתלה עם חורים בתחתית.
אבל הנחתי אותם על פלטת עץ (עץ סנדוויץ מצופה פורמייקה שהיה דלת של ארון).
על הפלטה של העץ הזה יש גם עציץ קטן של עץ מאכל פיטנגו.
האם יש איזה בעיה של שמיטה בנוגע לעציצים.
האם יש בעיה של עורלה בשתיל של עץ המאכל (פיטנגו).
ולגבי המליסה והבזיליקום אני משקה אותם כדי שלא ימותו וגם קוטף מידי פעם. מהמליסה אני חולט תה והבזיליקום קוטף מידי פעם ועושה פסטו.
האם זה מותר ?.
ועוד שאלה.
בניתי משולחן עציץ ושתלתי בו נענע ושורש ארטישוק ירושלמי יש עם זה איזו בעיה הלכתית ?.
 

מכל מלמדי השכלתי

משתמש ותיק
אינני בקי בטיב הגידולים שהזכרת. אבל לפחות לגבי אלו שהשורש שלהם עבה כמו בשל עץ יש להחשיבם כנטועים בקרקע.
לגבי השאר זה מחלוקת אם כלי עץ נחשב נקוב. אבל בחצר בין כה מחמירים. והקולא בעציץ היא בעיקר בבית (כך מקןבל. אך לענ"ד יש מקום לפלפל בזה לקולא ואכמ"ל).

למעשה מותר רק מלאכות שמותרות בשמיטה.
 

אלי הרשבורג

משתמש רגיל
דני דין אמר:
אני חושב שעשיתי טעות עם עציצים שיש לי בחצר.
איני מורה הוראה, אבל אציין בפניך כמה נקודות שכדאי לדעת לפני שמתייעצים
העציצים נקובים לכל דבר, ואסור לטלטלם ממקומם בשביעית. 
פלטת העץ לא מסייעת לביטול נקבי העציץ! (ראה גיטין ז), גם פורמייקה לא תעזור במקרה שלך, כי העציץ עומד בחוץ.
האם יש בעיה של שמיטה? בוודאי!
הבזיליקום הוא עשב, ויש בו איסור ספיחין. 
אסור לעשות באדמה מלאכה. 
בפירות הפיטנגו נוהגת קדושת שביעית מחמת והוא עץ
יש בו גם ערלה כמו כל עץ. (יש המתירים באופן שניטע לצורך גדר, כדאי לציין בפני הרב)
לגבי הנענע והארטישוק, גם להם יש בעיה של ספיחין
אבל לגבי כלאים, צריך לבדוק כמה סנטימטר המרחק בין הנענע לארטישוק



 
 

דני דין

משתמש רגיל
פותח הנושא
ואוו עשיתי ממש טעות.
מה צריך לעשות ?.
אני לא מעבד את הקרקע ולא נוגע באדמה רק משקה.
נקוב לא נקוב אסור להזיז לא מבין.
הנחתי את העציצים על הפלטת עץ מבחינה אסטטית בלי חשיבה על חציצה.
אני לא מזיז את השתילים רק משקה שלא ימותו ומידי פעם קוטף עלי מליסה לחליטת תה ומהבזיליקום עושה פסטו. זה אסור ?.
מה המסקנה ?.
אסור לאכול מהמליסה ומהבזיליקום ?.
הפירות של הפיטנגו כשיגדל אסורים ?
השתיל של הפיטנגו רק בן חצי שנה ופירות יתן אולי עוד 5 שנים (נשתל מזרע).
מה מהשמעות של כל אחד מההערות ?. הבנתי שטעיתי. 
מה הלאה ? 20210927_062623.jpg
 

לבי במערב

משתמש ותיק
דני דין אמר:
אני לא מזיז את השתילים רק משקה שלא ימותו ומידי פעם קוטף עלי מליסה לחליטת תה ומהבזיליקום עושה פסטו. זה אסור ?.
כדאי אכן להתייעץ עם רב מורה־הוראה, אך בנוגע לנקודות שהעלה מר - עכ"פ מקופיא:
השקי' חיונית (כדי שלא ימותו) מותרת. מותר לקטוף מהעלים לחליטה ופסטו, אך יש בהם קדושת שביעית (ולכן אין לזרוק את השאריות; פרטים מדויקים יש לברר - כאמור - בשאלת רב).
כשהפיטנגו יתן פירות - בעוד 5 שנים - הם יהיו מותרים (אלא אם כן יעבירו את השתיל ממקומו במהלך תקופה זו, דבר המצריך שאלת רב לבירור הדין המדויק).
 

לבי במערב

משתמש ותיק
דני דין אמר:
ואוו עשיתי ממש טעות.
רק בנוגע לנענע והארטישוק. בזה - יפנה מר לרב מורה־הוראה, ויציג בפניו את מדות העציץ המדויקות (כולל המרחק בין השתילים). ויפה שעה אחת קודם.
 

פראנק

משתמש ותיק
לבי במערב אמר:
דני דין אמר:
אני לא מזיז את השתילים רק משקה שלא ימותו ומידי פעם קוטף עלי מליסה לחליטת תה ומהבזיליקום עושה פסטו. זה אסור ?.
כדאי אכן להתייעץ עם רב מורה־הוראה, אך בנוגע לנקודות שהעלה מר - עכ"פ מקופיא:
השקי' חיונית (כדי שלא ימותו) מותרת. מותר לקטוף מהעלים לחליטה ופסטו, אך יש בהם קדושת שביעית (ולכן אין לזרוק את השאריות; פרטים מדויקים יש לברר - כאמור - בשאלת רב).
כשהפיטנגו יתן פירות - בעוד 5 שנים - הם יהיו מותרים (אלא אם כן יעבירו את השתיל ממקומו במהלך תקופה זו, דבר המצריך שאלת רב לבירור הדין המדויק).

אין ספיחין??? לכאורה הם אסורים בהנאה 
 

דני דין

משתמש רגיל
פותח הנושא
כל השתילים שיש לי נשתלו לפני חודש אב.
הפיטנגו נזרע בחודש ניסן ויועבר אחרי השמיטה מהשתיל לקרקע
 

לבי במערב

משתמש ותיק
ייש"כ.
מתי הונחה פלטת־העץ?

כשיועבר הפיטנגו - יתכן ויש למנות שני־ערלה מחדש; כשיהפוך לנדון מעשי - יש לבררו אצל רב מורה־הוראה.
 

כמעיין המתגבר

משתמש ותיק
דני דין אמר:
כל השתילים שיש לי נשתלו לפני חודש אב.
הפיטנגו נזרע בחודש ניסן ויועבר אחרי השמיטה מהשתיל לקרקע


מה שכתבו לך גבי הנקיבה של העציץ, היינו שכיון שיש לחשוש שהם מוגדרים כמחוברים על כן אם אתה מוזיז זה כמו עוקר, ואסור לעשות דברים לצורך העציצים אלא א''כ זה קריטי לעציץ.
מה שכתבו איסור ספיחים, היינו שהם אסורים, ודין זה נוהג לדעת הרמב''ם בכל דבר שנקטף בשביעית ואפי' בג' תשרי, אבל עיקר ההלכה כשאר הראשונים דכל דבר שגדל בשישית רוב גידולו מותר לקוטפו בשביעית ולאכול ממנו אמנם יש בו קדושת שביעית ואין לזרוק את השאריות לפח אלא לפח שמיטה בתוך שקית.
מה עוד נשאר לך שלא הבנת?
 
 

לבי במערב

משתמש ותיק
כמעיין המתגבר אמר:
ואין לזרוק את השאריות לפח אלא לפח שמיטה בתוך שקית.
בחליטה (ורוטב) הדברים הם מורכבים יותר, ולכן - כאמור - רצוי לברר את הפרטים המעשיים אצל רב מורה־הוראה.

אכן יש לאחוז כעיקר בענין ספיחים דעת שא"ר, ובפרט לפי מה דקיי"ל ששביעית בזה"ז דרבנן. והיינו טעם דברי דלעיל.
 

כמעיין המתגבר

משתמש ותיק
דני דין אמר:
בניתי משולחן עציץ ושתלתי בו נענע ושורש ארטישוק ירושלמי יש עם זה איזו בעיה הלכתית ?.
שאלתך מהל' כלאי זרעים, ארטישוק היינו קינרס, ובכלאים ה,ח תנן דהוא כלאים בכרם, וא''כ מבואר דאינו מוגדר כעץ אלא כירק, איני רגיל לאכול ארטישוק ואיני יודע מה המנהג לברך עליו אבל לפי האמור צריך לברך עליו האדמה, וא''כ הוא כלאים עם הנענע, ואע''ג דאין אוכלים את הנענע אבל כיון דעושים ממנו חליטה הוי כאכילה.
כך נראה לי לכאורה אבל אני צריך לעיין בזה.
גם צ''ע מה יעשה מי שיש לו כלאים בשמיטה, לשפוך על זה חומר שיהרוג הצמח ודאי שמותר כי אין כאן עבודת הקרקע, אבל אולי יש פיתרון אחר.
 
 

איש ווילנא

משתמש ותיק
לבי במערב אמר:
דני דין אמר:
ואוו עשיתי ממש טעות.
רק בנוגע לנענע והארטישוק. בזה - יפנה מר לרב מורה־הוראה, ויציג בפניו את מדות העציץ המדויקות (כולל המרחק בין השתילים). ויפה שעה אחת קודם.
אמנם לכאורה עלים אלו מחויבים בהפקר 
 
 

לבי במערב

משתמש ותיק
כמדומה שגם הנענע והארטישוק אינם גידולי שביעית... לא ב'טעות' כזו עסקינן.

על־כל־פנים, כאמור - רצוי לפנות עם כל הפרטים המדויקים לרב מורה־הוראה, ויפה שעה אחת קודם.
 

איש ווילנא

משתמש ותיק
לבי במערב אמר:
כמדומה שגם הנענע והארטישוק אינם גידולי שביעית... לא ב'טעות' כזו עסקינן.

על־כל־פנים, כאמור - רצוי לפנות עם כל הפרטים המדויקים לרב מורה־הוראה, ויפה שעה אחת קודם.

מה הכוונה אינם גידולי שביעית 
הרי כיון שלקיטתם בשביעית 
הרי ממיילא כל דיני שביעית עלייהם וחייבים בהפקר. 
 

כמעיין המתגבר

משתמש ותיק
איש ווילנא אמר:
לבי במערב אמר:
כמדומה שגם הנענע והארטישוק אינם גידולי שביעית... לא ב'טעות' כזו עסקינן.

על־כל־פנים, כאמור - רצוי לפנות עם כל הפרטים המדויקים לרב מורה־הוראה, ויפה שעה אחת קודם.

מה הכוונה אינם גידולי שביעית 
הרי כיון שלקיטתם בשביעית 
הרי ממיילא כל דיני שביעית עלייהם וחייבים בהפקר. 
עי' במה שכתבתי לעיל, שיש בזה מחלוקת ראשונים.
 
 

לבי במערב

משתמש ותיק
כנראה כן הוא...
על־כל־פנים, כיון שבלאו הכי ב'דבר מועט' עסקינן - לאחר בירור פרטי ענין הכלאים אצל רב מורה־הוראה יפקיר חלק מה"יבול", ולכאורה די בזה.
 

כמעיין המתגבר

משתמש ותיק
אבי חי אמר:
האם יתכן שנתחלף כאן לכמה מהחברים שליט"א בין איסור ספיחין לחיוב הפקר?
אני לא עסקתי כלל בענין ההפקר אלא בענין איסור אכילה.
לגבי הפקר סגי שאינו מקפיד שיבואו ויטלו, ואין צריך לכתוב שלט הפקר וכו'.
 
 

אבי חי

משתמש ותיק
לבי במערב אמר:
יפקיר חלק מה"יבול", ולכאורה די בזה.
מ"ט?
(מותר ללקט כפי צרכו - אך מקופיא אין שום מקום להתיר לשמור במחובר לצורך זה)
כמעיין המתגבר אמר:
לגבי הפקר סגי שאינו מקפיד שיבואו ויטלו, ואין צריך לכתוב שלט הפקר וכו'.
אך אם גינתו גדורה באופן המונע מלהכנס צריך לפרוץ פרצות בגדר (במקרה שאין חשש להרס של דברים שאינם הפקר), או מה שיותר פשוט - לתלות שלט על אפשרות הכניסה לגינה. לא כך?


רבי @דני דין היקר - חזק ואמץ! אשריך!
וכמו שכבר כתבו כאן כמה, כדאי למצוא רב הבקי בהלכות זרעים ובפרקטיקה, שיוכל להדריך בעזרת ה' על הצד היותר טוב.
 

לבי במערב

משתמש ותיק
אבי חי אמר:
(מותר ללקט כפי צרכו - אך מקופיא אין שום מקום להתיר לשמור במחובר לצורך זה)
לא לשמור במחובר, אלא להפקיר. הטעם: כדי שלא ילקט כל היבול ויבטל מ"ע (כך משמע לכאורה מלשון הרמב"ם בפ"ד הכ"ד, אך יתכן שטעיתי בזה).
 
אבי חי אמר:
אך אם גינתו גדורה באופן המונע מלהכנס צריך לפרוץ פרצות בגדר (במקרה שאין חשש להרס של דברים שאינם הפקר), או מה שיותר פשוט - לתלות שלט על אפשרות הכניסה לגינה. לא כך?
אין חיוב לפרוץ פרצות, אך אסור לגדור מחדש באופן המונע כניסה (מכילתא פ' משפטים).
 
 

אבי חי

משתמש ותיק
לבי במערב אמר:
אבי חי אמר:
(מותר ללקט כפי צרכו - אך מקופיא אין שום מקום להתיר לשמור במחובר לצורך זה)
לא לשמור במחובר, אלא להפקיר. הטעם: כדי שלא ילקט כל היבול ויבטל מ"ע (כך משמע לכאורה מלשון הרמב"ם בפ"ד הכ"ד, אך יתכן שטעיתי בזה).
יש"כ.
אכן יל"ע בגוונא שהיבול מועט כ"כ, בכמות שאדם רגיל ללקט לצרכו מן ההפקר, דמן הסתם מותר ללקט הכל. אך שמא אכתי יש לשנות מאופן הלקיטה בשאר שנים.
אך אם הלקיטה היא מעט מעט, כגון בעשבי תיבול שקוטף מעט בכל פעם, לכ' אין שום מניעה שבסופו של דבר ילקוט הבעלים הכל, אם לא לקטוהו אחרים בינתיים מן ההפקר.
 
לבי במערב אמר:
אין חיוב לפרוץ פרצות, אך אסור לגדור מחדש באופן המונע כניסה (מכילתא פ' משפטים).
התם איתא שאי"צ לתת גם לבהמות אפשרות לאכול, אלא לאנשים.
אבל מי שגינתו גדורה מאנשים חייב להסיר הגדר, אם בפריצתה, או בפתיחת השער, או בתליית שלט שמודיע על אפשרות הכניסה בתיאום וכדו'. הלא כך?
 

לבי במערב

משתמש ותיק
חייב לתלות שלט וכדומה, אך לא לפרוץ הגדר.

 
דבר אחר: "וְהַשְּׁבִיעִ֞ת" וגו' - [שלא תאמר] מפני מה אמרה תורה, לא שיאכלו אותה עניים? הרי אני מכניסה ומחלקה לעניים! תלמוד לומר "וְהַשְּׁבִיעִ֞ת", מגיד שפורץ בה פרצות; אלא שגדרו חכמים מפני תקון העולם.
 

כמעיין המתגבר

משתמש ותיק
לבי במערב אמר:
חייב לתלות שלט וכדומה, אך לא לפרוץ הגדר.

 
דבר אחר: "וְהַשְּׁבִיעִ֞ת" וגו' - [שלא תאמר] מפני מה אמרה תורה, לא שיאכלו אותה עניים? הרי אני מכניסה ומחלקה לעניים! תלמוד לומר "וְהַשְּׁבִיעִ֞ת", מגיד שפורץ בה פרצות; אלא שגדרו חכמים מפני תקון העולם.
משמע לכאו' דמדרבנן אין צריך לפרוץ? ועקרו בשב ואל תעשה, ויש לדון אם פתיחת שער היינו פריצת פרצות, דלכאו' בכל שדה יש שער ולמה הצריכו פרצות.

לגבי מה שכתבו דבגוונא שיש מקצת יבול כדי צורך בעה''ב דאפשר דמותר לו ללקט הכל, ע''כ, נראה לי פשוט שמותר אטו שביעית היא פאה או מעשרות. 
 
 

אבי חי

משתמש ותיק
כמעיין המתגבר אמר:
לבי במערב אמר:
חייב לתלות שלט וכדומה, אך לא לפרוץ הגדר.

 
דבר אחר: "וְהַשְּׁבִיעִ֞ת" וגו' - [שלא תאמר] מפני מה אמרה תורה, לא שיאכלו אותה עניים? הרי אני מכניסה ומחלקה לעניים! תלמוד לומר "וְהַשְּׁבִיעִ֞ת", מגיד שפורץ בה פרצות; אלא שגדרו חכמים מפני תקון העולם.
משמע לכאו' דמדרבנן אין צריך לפרוץ? ועקרו בשב ואל תעשה, ויש לדון אם פתיחת שער היינו פריצת פרצות, דלכאו' בכל שדה יש שער ולמה הצריכו פרצות.

לגבי מה שכתבו דבגוונא שיש מקצת יבול כדי צורך בעה''ב דאפשר דמותר לו ללקט הכל, ע''כ, נראה לי פשוט שמותר אטו שביעית היא פאה או מעשרות. 
מקופיא ממש -

א.
הנידון אם צריך לפרוץ פרצות הוא כנראה נידון אם צריך למנוע כל מפריע (שפעמים אדם בא מן המזרח והשער במערב, או שיש טירחא לחפש השער, וכיו"ב), ואמרו חכמים דסגי בפתיחת השער (וה"ה בתליית שלט על זמני הפתיחה וכדו').
אבל להשאיר השער נעול לא יתכן.
(מ"ש לעיל דהנידון שם אם צריך לתת גם לבהמות להכנס, כנראה אינו נכון, וטעיתי בהבנת דברי החזו"א יד ד ע"ש.
עוד יש לציין שכנראה יש אחרונים שהבינו בראב"ד שפירש דברי המכילתא הנ"ל על הלוקטים מן ההפקר שמעקה"ד יכולים לפרוץ את גדרות השדה, אבל הפשטות כהבנה שהבינו כאן, שהיא הבנת הרמב"ן)


ב.
הנידון הוא שיש בשביעית איסור דאו' של קצירה, כמדו' דלהרמב"ם מתפרש האיסור שלא יקצור כל שדהו כדרך הקוצרין.
והשאלה אם מי שיש לו שדה קטנה מאד לעולם אינו קוצר כדרך הקוצרין (וכך ענ"ד נוטה) או שגם הוא בכלל האיסור לקצור כמו שקוצר בשאר שני שבוע.
 
 
חלק עליון תַחתִית