מםאלף אמר:אוי לו למי שבניו נקבות
(מכתב מאבי הכלה לאבי החתן המבקש 'סידור מלא')
לֹא,
לֹא עַל כָּל פְּשָׁעִים
תְּכַסֶּה אַהֲבָה...
הֶחָטָאתִי לְךָ
מְחוּתָּנִי הַיָּקָר,
אִם רָעָה גְּמַלְתִּיךָ
וַתְּשַׁלְמֵנִי תַּחְתֶּנָּה.
כִּי מִיּוֹם הִוָּלְדִי
לֹא הֶאֱמַנְתִּי,
אֲשֶׁר בִּתִּי יוֹצֵאת חֲלָצַי,
תִּהְיֶה בְּיָדְךָ
כַּחֶרֶב לְהָרְגֵנִי.
* * *
לְאַט לְךָ מְחוּתָּנִי הַיָּקָר,
לְאַט לְךָ .
שַׂעֲרוֹת זְקָנִי
הַמַּאֲפִירוֹת בְּלֹא עֵת,
הֵם יִנְקְמוּ אֶת נִקְמָתִי.
וְכַאֲשֶׁר גַּם עָלֶיךָ תַעֲבֹר
'צָרַת הַבַּת'.
אוֹ אָז ,
בַּמֵּצַר תִּכְרַע בֶּרֶךְ
וּפָנֶיךָ עֲדֵי אֶרֶץ יַגִּיעוּ,
בְּתַחֲנוּנִים תְּבַקֵּשׁ
וּבְעָנְיְךָ כֹּה תִזְעָק:
אַף אִם הַרֲרֵי זָהָב לִי,
וְכֶסֶף כְּעֵשֶׂב
צוֹמֵחַ לְצִדִּי,
לֹא אוּכַל עֲמֹד
תַּחַת מַשָּׂאִי
וְרָבַצְתִּי נֶצַח.
* * *
זָכוֹר תִּזְכּוֹר,
כִּי זֶה גְּמוּלֵךְ
אֲשֶׁר גָּמַלְתָּ לִי,
וְכָאֵלֶּה הֵם אַנְחוֹתַי
אֲשֶׁר זָעַקְתִּי בְּאֵין מַקְשִׁיב,
וְאֵלֶּה הֵן דִּמְעוֹתַי
הַזּוֹלְגוֹת מִבַּעֲדֵי עַפְעַפַּי
בְּבִכְיִי בְחַדְרֵי מִשְׁכָּבִי.
* * *
כֹּה יִתֵּן לְךָ ה',
וְכֹה יוֹסִיף.
עַל אֲשֶׁר לֹא הִטֵּיתָ אֹזֶן
לְשֵׁמַע צָרַת נַפְשִׁי,
וְעַל אֲשֶׁר בַּשֶּׁמֶן סַכְתָּ יָדֶךָ,
בְּעֵת נִצְרַד גְּרוֹנִי
מֵאַנְחוֹת שֶׁבֶר לִבִּי.
מםאלף אמר:מםאלף אמר:אוי לו למי שבניו נקבות
(מכתב מאבי הכלה לאבי החתן המבקש 'סידור מלא')
לֹא,
לֹא עַל כָּל פְּשָׁעִים
תְּכַסֶּה אַהֲבָה...
הֶחָטָאתִי לְךָ
מְחוּתָּנִי הַיָּקָר,
אִם רָעָה גְּמַלְתִּיךָ
וַתְּשַׁלְמֵנִי תַּחְתֶּנָּה.
כִּי מִיּוֹם הִוָּלְדִי
לֹא הֶאֱמַנְתִּי,
אֲשֶׁר בִּתִּי יוֹצֵאת חֲלָצַי,
תִּהְיֶה בְּיָדְךָ
כַּחֶרֶב לְהָרְגֵנִי.
* * *
לְאַט לְךָ מְחוּתָּנִי הַיָּקָר,
לְאַט לְךָ .
שַׂעֲרוֹת זְקָנִי
הַמַּאֲפִירוֹת בְּלֹא עֵת,
הֵם יִנְקְמוּ אֶת נִקְמָתִי.
וְכַאֲשֶׁר גַּם עָלֶיךָ תַעֲבֹר
'צָרַת הַבַּת'.
אוֹ אָז ,
בַּמֵּצַר תִּכְרַע בֶּרֶךְ
וּפָנֶיךָ עֲדֵי אֶרֶץ יַגִּיעוּ,
בְּתַחֲנוּנִים תְּבַקֵּשׁ
וּבְעָנְיְךָ כֹּה תִזְעָק:
אַף אִם הַרֲרֵי זָהָב לִי,
וְכֶסֶף כְּעֵשֶׂב
צוֹמֵחַ לְצִדִּי,
לֹא אוּכַל עֲמֹד
תַּחַת מַשָּׂאִי
וְרָבַצְתִּי נֶצַח.
* * *
זָכוֹר תִּזְכּוֹר,
כִּי זֶה גְּמוּלֵךְ
אֲשֶׁר גָּמַלְתָּ לִי,
וְכָאֵלֶּה הֵם אַנְחוֹתַי
אֲשֶׁר זָעַקְתִּי בְּאֵין מַקְשִׁיב,
וְאֵלֶּה הֵן דִּמְעוֹתַי
הַזּוֹלְגוֹת מִבַּעֲדֵי עַפְעַפַּי
בְּבִכְיִי בְחַדְרֵי מִשְׁכָּבִי.
* * *
כֹּה יִתֵּן לְךָ ה',
וְכֹה יוֹסִיף.
עַל אֲשֶׁר לֹא הִטֵּיתָ אֹזֶן
לְשֵׁמַע צָרַת נַפְשִׁי,
וְעַל אֲשֶׁר בַּשֶּׁמֶן סַכְתָּ יָדֶךָ,
בְּעֵת נִצְרַד גְּרוֹנִי
מֵאַנְחוֹת שֶׁבֶר לִבִּי.
הנושא הוא לא רק כאוב, הוא גם מעורר זעם וחרון בין המחותנים אם כי הם מיטיבים להסתירם. אני הגבר ראיתי בעניי אף טינה מוסתרת בין החותן לחתנו (ב"ה לא אצלי). וזאת ביטאתי בקללה נמרצת.אחריך בנימין אמר:נכון וכואב אך הניסוח המקלל צורם ולא נותן תקוה לעתיד טוב יותר
מםאלף אמר:אני הגבר ראיתי בעניי אף טינה מוסתרת בין החותן לחתנו (ב"ה לא אצלי).
וזאת ביטאתי בקללה נמרצת.
מי כפה לבעל הדמעות להכניס צרה לביתו?מםאלף אמר:מםאלף אמר:אוי לו למי שבניו נקבות
(מכתב מאבי הכלה לאבי החתן המבקש 'סידור מלא')
לֹא,
לֹא עַל כָּל פְּשָׁעִים
תְּכַסֶּה אַהֲבָה...
הֶחָטָאתִי לְךָ
מְחוּתָּנִי הַיָּקָר,
אִם רָעָה גְּמַלְתִּיךָ
וַתְּשַׁלְמֵנִי תַּחְתֶּנָּה.
כִּי מִיּוֹם הִוָּלְדִי
לֹא הֶאֱמַנְתִּי,
אֲשֶׁר בִּתִּי יוֹצֵאת חֲלָצַי,
תִּהְיֶה בְּיָדְךָ
כַּחֶרֶב לְהָרְגֵנִי.
* * *
לְאַט לְךָ מְחוּתָּנִי הַיָּקָר,
לְאַט לְךָ .
שַׂעֲרוֹת זְקָנִי
הַמַּאֲפִירוֹת בְּלֹא עֵת,
הֵם יִנְקְמוּ אֶת נִקְמָתִי.
וְכַאֲשֶׁר גַּם עָלֶיךָ תַעֲבֹר
'צָרַת הַבַּת'.
אוֹ אָז ,
בַּמֵּצַר תִּכְרַע בֶּרֶךְ
וּפָנֶיךָ עֲדֵי אֶרֶץ יַגִּיעוּ,
בְּתַחֲנוּנִים תְּבַקֵּשׁ
וּבְעָנְיְךָ כֹּה תִזְעָק:
אַף אִם הַרֲרֵי זָהָב לִי,
וְכֶסֶף כְּעֵשֶׂב
צוֹמֵחַ לְצִדִּי,
לֹא אוּכַל עֲמֹד
תַּחַת מַשָּׂאִי
וְרָבַצְתִּי נֶצַח.
* * *
זָכוֹר תִּזְכּוֹר,
כִּי זֶה גְּמוּלֵךְ
אֲשֶׁר גָּמַלְתָּ לִי,
וְכָאֵלֶּה הֵם אַנְחוֹתַי
אֲשֶׁר זָעַקְתִּי בְּאֵין מַקְשִׁיב,
וְאֵלֶּה הֵן דִּמְעוֹתַי
הַזּוֹלְגוֹת מִבַּעֲדֵי עַפְעַפַּי
בְּבִכְיִי בְחַדְרֵי מִשְׁכָּבִי.
* * *
כֹּה יִתֵּן לְךָ ה',
וְכֹה יוֹסִיף.
עַל אֲשֶׁר לֹא הִטֵּיתָ אֹזֶן
לְשֵׁמַע צָרַת נַפְשִׁי,
וְעַל אֲשֶׁר בַּשֶּׁמֶן סַכְתָּ יָדֶךָ,
בְּעֵת נִצְרַד גְּרוֹנִי
מֵאַנְחוֹת שֶׁבֶר לִבִּי.