אתה משתמש בדפדפן לא מעודכן. ייתכן שהוא לא יציג אתר זה כראוי.
עליך לשדרג או להשתמש ב דפדפן חלופי .
עליך לשדרג או להשתמש ב דפדפן חלופי .
חיוב ערבות להוציא ממון
- Thread starter עין יעקב
- תאריך התחלה
בית מתתניק
משתמש רגיל
נראה פשוט שלא, וסברא פשוטה היא, דאין קיום לעולם.
האיש וההגדה
משתמש ותיק
באיזה ציור כבודו מדבר האם יש חיוב לשלם צדקה בשביל השני ודאי שאין חיוב על דברים כאלועין יעקב אמר:הסתפקתי, האם הדין ערבות הוא גם לשלם כסף בעד שהשני יקיים מצוה, אפי' ביש לו.
במחילה מה הראיה, התם איירי לגבי חובת קיום מצוות נ"ח דידיה ודחבריה, וכל הנושא הואהאם הוא ידליק בזה או חבירו, ולא שיוציא כסף מעצמו על מצוות חבירו.אין חכמה אמר:עין מג"א תרעא א ותרנח
אחד הבנים אמר:במחילה מה הראיה, התם איירי לגבי חובת קיום מצוות נ"ח דידיה ודחבריה, וכל הנושא הואהאם הוא ידליק בזה או חבירו, ולא שיוציא כסף מעצמו על מצוות חבירו.אין חכמה אמר:עין מג"א תרעא א ותרנח
אם צריך או ראוי להוריד מהידורו הרי שצריך ליתן משלו ואם בשעת הדחק יכול לצאת בפחות הרי אותו השמן לא הוקדש ויכול לאוכלו ואם אומרים לו תת לחברו הרי שעכ"פ ראוי ליתן לחברו ויתכן שהוא חיוב
ייתכן. אך לפי פשוטו הלשון דהמ"א מוטב שידליק וכו' משמע הוראה איך לחלק ביניהם את השמן, שאם השמן הזה בלא"ה יודלק הרי לך דרך חלוקתו. אבל לא לענין חיוב הוצאה ממונו. ועכ"פ הנידון והראיה מענינים, אם יש מקור ברור יותר אשמח.אין חכמה אמר:אחד הבנים אמר:במחילה מה הראיה, התם איירי לגבי חובת קיום מצוות נ"ח דידיה ודחבריה, וכל הנושא הואהאם הוא ידליק בזה או חבירו, ולא שיוציא כסף מעצמו על מצוות חבירו.אין חכמה אמר:עין מג"א תרעא א ותרנח
אם צריך או ראוי להוריד מהידורו הרי שצריך ליתן משלו ואם בשעת הדחק יכול לצאת בפחות הרי אותו השמן לא הוקדש ויכול לאוכלו ואם אומרים לו תת לחברו הרי שעכ"פ ראוי ליתן לחברו ויתכן שהוא חיוב
ומה תאמר בתרנ"ח יב שם הוא נותן האתרוג לחברו ומה שיוצא בשל הקהל אינו נפק"מ דסו"ס את שלו נתןאחד הבנים אמר:ייתכן. אך לפי פשוטו הלשון דהמ"א מוטב שידליק וכו' משמע הוראה איך לחלק ביניהם את השמן, שאם השמן הזה בלא"ה יודלק הרי לך דרך חלוקתו. אבל לא לענין חיוב הוצאה ממונו. ועכ"פ הנידון והראיה מענינים, אם יש מקור ברור יותר אשמח.אין חכמה אמר:אחד הבנים אמר:במחילה מה הראיה, התם איירי לגבי חובת קיום מצוות נ"ח דידיה ודחבריה, וכל הנושא הואהאם הוא ידליק בזה או חבירו, ולא שיוציא כסף מעצמו על מצוות חבירו.
אם צריך או ראוי להוריד מהידורו הרי שצריך ליתן משלו ואם בשעת הדחק יכול לצאת בפחות הרי אותו השמן לא הוקדש ויכול לאוכלו ואם אומרים לו תת לחברו הרי שעכ"פ ראוי ליתן לחברו ויתכן שהוא חיוב
ראשית, שוב הל' מוטב, א"י איך ללומדו.אין חכמה אמר:ומה תאמר בתרנ"ח יב שם הוא נותן האתרוג לחברו ומה שיוצא בשל הקהל אינו נפק"מ דסו"ס את שלו נתן
ועוד, גם שם אין ממון בפועל, האתרוג כבר אצלו והשאלה מי ישתמש בו למצווה. מי אמר שחייב לקנות אתרוג נוסף לחבירו.
אחד הבנים אמר:ראשית, שוב הל' מוטב, א"י איך ללומדו.אין חכמה אמר:ומה תאמר בתרנ"ח יב שם הוא נותן האתרוג לחברו ומה שיוצא בשל הקהל אינו נפק"מ דסו"ס את שלו נתן
ועוד, גם שם אין ממון בפועל, האתרוג כבר אצלו והשאלה מי ישתמש בו למצווה. מי אמר שחייב לקנות אתרוג נוסף לחבירו.
עצם נתינת האתוג היא נתינת ממון ואה"נ כבר כתבתי שיתכן שאינו חיוב גמור
סו"ס אין לו חסרון כיס מזה, האתרוג כבר אצלו.אין חכמה אמר:אחד הבנים אמר:ראשית, שוב הל' מוטב, א"י איך ללומדו.אין חכמה אמר:ומה תאמר בתרנ"ח יב שם הוא נותן האתרוג לחברו ומה שיוצא בשל הקהל אינו נפק"מ דסו"ס את שלו נתן
ועוד, גם שם אין ממון בפועל, האתרוג כבר אצלו והשאלה מי ישתמש בו למצווה. מי אמר שחייב לקנות אתרוג נוסף לחבירו.
עצם נתינת האתוג היא נתינת ממון ואה"נ כבר כתבתי שיתכן שאינו חיוב גמור
אחד הבנים אמר:סו"ס אין לו חסרון כיס מזה, האתרוג כבר אצלו.אין חכמה אמר:אחד הבנים אמר:ראשית, שוב הל' מוטב, א"י איך ללומדו.
ועוד, גם שם אין ממון בפועל, האתרוג כבר אצלו והשאלה מי ישתמש בו למצווה. מי אמר שחייב לקנות אתרוג נוסף לחבירו.
עצם נתינת האתוג היא נתינת ממון ואה"נ כבר כתבתי שיתכן שאינו חיוב גמור
גם שו,כ נמצא בכיס ואם הוא חסר משם ה חסרון כיס
יש לי איזה תחושת הלב, ששאני שו"כ רגיל שיש לו שימוש בזה משא"כ האתרוג שכל שימושו הוא המצווה ורק הנידון מי יקיים אותה. אבל איני בטוח בסברא זו.אין חכמה אמר:גם שו,כ נמצא בכיס ואם הוא חסר משם ה חסרון כיס
וב"ה לגוף הענין ש
מצאתי בפ"ת יו"ד קנ"ז סק"ה. וז"ל:עין יעקב אמר:הסתפקתי, האם הדין ערבות הוא גם לשלם כסף בעד שהשני יקיים מצוה, אפי' ביש לו.
(ה) להוציא ממונו - עיין בספר תיבת גומא שם שכתב דיש להסתפק אם אין חשש סכנה אפשר דמחוייב לבזבז כל ממונו דמ"ע הוכח תוכיח הוא מטעם ערבות והוי כאילו הוא עושה הל"ת כל שיש בידו למחות אם מבזבז כל ממונו ע"ש ועיין לקמן סי' של"ד סעיף מ"ח בהגה משמע שם דאף באין חשש סכנה א"צ להוציא ממונו וכן הלבוש כאן כתב מי שיש בידו למחות א"צ להוציא ממונו ע"ז והשמיט במקום שיש סכנה ע"ש:
הראיה כמובן רק מהתיבת גומא החולקים יתכן שסוברים שאי"ז חשוב כעושה בעצמואחד הבנים אמר:מצאתי בפ"ת יו"ד קנ"ז סק"ה. וז"ל:
(ה) להוציא ממונו - עיין בספר תיבת גומא שם שכתב דיש להסתפק אם אין חשש סכנה אפשר דמחוייב לבזבז כל ממונו דמ"ע הוכח תוכיח הוא מטעם ערבות והוי כאילו הוא עושה הל"ת כל שיש בידו למחות אם מבזבז כל ממונו ע"ש ועיין לקמן סי' של"ד סעיף מ"ח בהגה משמע שם דאף באין חשש סכנה א"צ להוציא ממונו וכן הלבוש כאן כתב מי שיש בידו למחות א"צ להוציא ממונו ע"ז והשמיט במקום שיש סכנה ע"ש
השתא דאתינן להכי הרי הוא נידון ידוע ומפורסם בגדר ערבות אי הוי כמי שלא יצא.אין חכמה אמר:הראיה כמובן רק מהתיבת גומא החולקים יתכן שסוברים שאי"ז חשוב כעושה בעצמואחד הבנים אמר:מצאתי בפ"ת יו"ד קנ"ז סק"ה. וז"ל:
(ה) להוציא ממונו - עיין בספר תיבת גומא שם שכתב דיש להסתפק אם אין חשש סכנה אפשר דמחוייב לבזבז כל ממונו דמ"ע הוכח תוכיח הוא מטעם ערבות והוי כאילו הוא עושה הל"ת כל שיש בידו למחות אם מבזבז כל ממונו ע"ש ועיין לקמן סי' של"ד סעיף מ"ח בהגה משמע שם דאף באין חשש סכנה א"צ להוציא ממונו וכן הלבוש כאן כתב מי שיש בידו למחות א"צ להוציא ממונו ע"ז והשמיט במקום שיש סכנה ע"ש
ל' השאילתות נד כמאן דלא איפטר דמי וכעי"ז הר"ן ר"ה כ"ט.
ויש דעה אחרת שזה רק אפשרות להוציא אחר ולא חלק מהחובה שלך, עי' לשוןהריטב"א ר"ה כ"ט וברא"ש שם.
ולפ"ז ודאי דאין חוב להוציא ממון.
לפו"ר הוי כשאר צרכים ונחלקו בזה המחבר והרמא יוד רנ אם יחיד מחויב בדי מחסורו.יוספי אמר:בלא דין ערבות,
יש בזה מצות צדקה?
יוספי אמר:בלא דין ערבות,
יש בזה מצות צדקה?
עיין ביאוה"ל תרנ"ו ד"ה אפי' שהאריך בחיוב כל המצוות אי צרך לחזר על הפתחים לקיימם ולמד ק"ו מד' כוסות ובד' כוסות ודאי נותנים לו דלא יפחתו לו מד' כוסות של יין אם כי יש לדחות כיון שהוא צרכי אכילה בלילה זה
יפה כתב, ועדיין לגבי כל יחיד ויחיד עיין מש"כ לעיל.אין חכמה אמר:יוספי אמר:בלא דין ערבות,
יש בזה מצות צדקה?
עיין ביאוה"ל תרנ"ו ד"ה אפי' שהאריך בחיוב כל המצוות אי צרך לחזר על הפתחים לקיימם ולמד ק"ו מד' כוסות ובד' כוסות ודאי נותנים לו דלא יפחתו לו מד' כוסות של יין אם כי יש לדחות כיון שהוא צרכי אכילה בלילה זה
אחד הבנים אמר:לפו"ר הוי כשאר צרכים ונחלקו בזה המחבר והרמא יוד רנ אם יחיד מחויב בדי מחסורו.יוספי אמר:בלא דין ערבות,
יש בזה מצות צדקה?
יש לדחות דהרי אונס רחמנא פטריה, ואם אין לו משלו, לא חשוב צורך.
(ישנו עוד נושא, והוא אם מחויב לחזר על הפתחים, היה על זה מאמר גדול בקובץ בית אהרן וישראל גליון 200
מצה ומרור הוי צורך אכילה, אך לא נראה שד' כוסות נמי, אך שמא כיון שהתורה אמרה שהרי הוא כבני מלכים מדין זה צריך להביא לו יין כמו עשיר שהעני שנותנין לו מה שרגילאין חכמה אמר:יוספי אמר:בלא דין ערבות,
יש בזה מצות צדקה?
עיין ביאוה"ל תרנ"ו ד"ה אפי' שהאריך בחיוב כל המצוות אי צרך לחזר על הפתחים לקיימם ולמד ק"ו מד' כוסות ובד' כוסות ודאי נותנים לו דלא יפחתו לו מד' כוסות של יין אם כי יש לדחות כיון שהוא צרכי אכילה בלילה זה
כיוון שההתייחסות גם לדעתך היא לפי צוויי התורה א"כ אמרה תורה שזה גדר אכילה בלילה זהיוספי אמר:מצה ומרור הוי צורך אכילה, אך לא נראה שד' כוסות נמי, אך שמא כיון שהתורה אמרה שהרי הוא כבני מלכים מדין זה צריך להביא לו יין כמו עשיר שהעני שנותנין לו מה שרגילאין חכמה אמר:יוספי אמר:בלא דין ערבות,
יש בזה מצות צדקה?
עיין ביאוה"ל תרנ"ו ד"ה אפי' שהאריך בחיוב כל המצוות אי צרך לחזר על הפתחים לקיימם ולמד ק"ו מד' כוסות ובד' כוסות ודאי נותנים לו דלא יפחתו לו מד' כוסות של יין אם כי יש לדחות כיון שהוא צרכי אכילה בלילה זה
אין חכמה אמר:כיוון שההתייחסות גם לדעתך היא לפי צוויי התורה א"כ אמרה תורה שזה גדר אכילה בלילה זהיוספי אמר:מצה ומרור הוי צורך אכילה, אך לא נראה שד' כוסות נמי, אך שמא כיון שהתורה אמרה שהרי הוא כבני מלכים מדין זה צריך להביא לו יין כמו עשיר שהעני שנותנין לו מה שרגילאין חכמה אמר:עיין ביאוה"ל תרנ"ו ד"ה אפי' שהאריך בחיוב כל המצוות אי צרך לחזר על הפתחים לקיימם ולמד ק"ו מד' כוסות ובד' כוסות ודאי נותנים לו דלא יפחתו לו מד' כוסות של יין אם כי יש לדחות כיון שהוא צרכי אכילה בלילה זה
וכמו שאין להוכיח ממה שנותנים לו סעודה שלישית כיון שזה צורך אכילה בשבת
שלש סעודות צריך לתת לו דצריך לאכול פעמים ביום, אולי מלוה מלכה לא.אין חכמה אמר:אין חכמה אמר:כיוון שההתייחסות גם לדעתך היא לפי צוויי התורה א"כ אמרה תורה שזה גדר אכילה בלילה זהיוספי אמר:מצה ומרור הוי צורך אכילה, אך לא נראה שד' כוסות נמי, אך שמא כיון שהתורה אמרה שהרי הוא כבני מלכים מדין זה צריך להביא לו יין כמו עשיר שהעני שנותנין לו מה שרגיל
וכמו שאין להוכיח ממה שנותנים לו סעודה שלישית כיון שזה צורך אכילה בשבת
אפשר לומר כדבריך. ואפשר לומר שיש חובה שמגיע מהדין. ויש חובה שמגיע מהחפצא, והייני שחיוב התורה מד' כוסות היא שעשתה תורה שהאדם יהא כבני מלכים וממילא צריך ד' כוסות. אלא שמנלן לומר כן. וגם אין הכרח לזה.אין חכמה אמר:כיוון שההתייחסות גם לדעתך היא לפי צוויי התורה א"כ אמרה תורה שזה גדר אכילה בלילה זהיוספי אמר:מצה ומרור הוי צורך אכילה, אך לא נראה שד' כוסות נמי, אך שמא כיון שהתורה אמרה שהרי הוא כבני מלכים מדין זה צריך להביא לו יין כמו עשיר שהעני שנותנין לו מה שרגילאין חכמה אמר:עיין ביאוה"ל תרנ"ו ד"ה אפי' שהאריך בחיוב כל המצוות אי צרך לחזר על הפתחים לקיימם ולמד ק"ו מד' כוסות ובד' כוסות ודאי נותנים לו דלא יפחתו לו מד' כוסות של יין אם כי יש לדחות כיון שהוא צרכי אכילה בלילה זה
עיין בתוספות ב"ב ט דנותנים לו מלוה מלכהיוספי אמר:שלש סעודות צריך לתת לו דצריך לאכול פעמים ביום, אולי מלוה מלכה לא.אין חכמה אמר:אין חכמה אמר:כיוון שההתייחסות גם לדעתך היא לפי צוויי התורה א"כ אמרה תורה שזה גדר אכילה בלילה זה
וכמו שאין להוכיח ממה שנותנים לו סעודה שלישית כיון שזה צורך אכילה בשבת
חוזרני בי.אין חכמה אמר:עיין בתוספות ב"ב ט דנותנים לו מלוה מלכהיוספי אמר:שלש סעודות צריך לתת לו דצריך לאכול פעמים ביום, אולי מלוה מלכה לא.אין חכמה אמר:וכמו שאין להוכיח ממה שנותנים לו סעודה שלישית כיון שזה צורך אכילה בשבת
נושאים דומים
- תגובות
- 33
- צפיות
- 490
- תגובות
- 16
- צפיות
- 384
- תגובות
- 44
- צפיות
- 1K
- תגובות
- 152
- צפיות
- 2K