חייל של הרבי אמר:
הייתי שמח להעיר,
שבסגולות צריך להזהר לא להיות קיצוני לאף צד.
מצד אחד לא לברוח לסגולות כתחליף לעמל אמיתי בתורה ומצוות. וכן שלא להחשיב סגולות שהן ללא מקור מוסמך.
ומצד שני, לא לשלול את עניין הסגולות ובטח שלא לזלזל באנשים המנסים להשתמש בסגולות, כי זו סתם קרירות באמונה, אפילו אם היא מלובשת במעטה של יראת שמים כביכול.
בסגולות ישנו עוד נושא גדול, הנוגע גם לברכות ועוד כמה דברים דומים.
מלבד הנידון האם הסגולות נכונות ומועילות, בהנחה שאנו מדברים על סגולות שיש ממש, ואפי' נזכרו במפורש בגמרא, יש שאלה גדולה עד כמה תפקידנו, ועד כמה נכון, ללכת לחזר אחרי סגולות וברכות, וכביכול להכריח את הקב"ה לתת לנו את מה שאנחנו רוצים.
בוודאי אפשר לנהוג בסגולות המועילות, אבל הנהירה הגדולה אחרי סגולות וברכות הנהוגה בכמה קהילות, נותנת הרגשה של סטייה מהדרך של "תמים תהיה עם ה' אלוקיך". תעשה מה שיהודי צריך לעשות כדי למצוא חן לפני הקב"ה, כשיש צורך - תתפלל, תתן צדקה, תעשה דברים המסוגלים, אבל יש גבול. גם לתפילות יש גבול, ולא על כל דבר שאני רוצה צריך לקרוע שערי שמיים ולגייס את כל הציבור, מי אמר שזה באמת מה שטוב לך, תנסה - אבל בגבול, וכמובן בכל נושא לפי עניינו.
וק"ו בן בנו של ק"ו, שהם לא דיבור ישיר עם הק"ב, אלא דרך עקיפה כלשהיא, שיש גבול כמה אפשר לבטוח בהם ולנהות אחריהם.
ובפרט אחרי מה שעשו לנו קופות הצדקה, שהפכו את כל הסגולות לעניין מסחרי, תשלם כסף - ימנו לך שליח גמור, לפי כל הקניינים וההידורים, שיאמר את כל השמות מילה במילה, תוך הקפדה על ח' וע', בדקה המסוגלת ביותר וכו' וכו'.
באופן כזה, גם בסגולות שיש להם בסיס במקורם - יוצא החשק להשתתף בהם.
